דברי הגמרא באותיות 12 ROD;
רש"י בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
(עבודה זרה
נה,ב)
אמר רב הונא: לא קשיא: כאן במשנה ראשונה כאן במשנה אחרונה, דתניא [תוספתא עבודה זרה פרק ח מ"א]: 'בראשונה היו אומרים
[בד"ד (בד"ד דב"ב - סימנין הן)]:
אין בוצרין (בצירה היא גרם טומאה: שהבוצרו מוליכו
לגת, והגת טמאה) עם העובד כוכבים בגת (והוא הדין
לישראל העושה פירותיו בטומאה) '
- שאסור לגרום טומאה לחולין שבא"י,
(ומוסיף עליו:) 'ואין דורכין עם ישראל שעושה פירותיו בטומאה',
- שאסור לסייע ידי עוברי עבירה
(לעיל פרשתי),
'אבל דורכים עם העובד כוכבים בגת' (דכיון דכבר
נטמאו, ועובד כוכבים לאו עובר עבירה הוא: שלא נצטווה - שרי)
- ולא חיישינן לדרב הונא (למיסריה
משום 'משתכר באיסורי הנאה משהתחיל לימשך', דאינו יין עד שירד לבור);
'וחזרו לומר' [דב"ב]:
'אין דורכין עם העובד כוכבים בגתה
- משום דרב הונא,
(עבודה זרה נו,א)
'ואין בוצרין עם ישראל שעושה
פירותיו' (משום דגורם טומאה הוא, ואף על גב דסבירא לן השתא
'מותר לגרום טומאה לחולין', כדקתני סיפא - הני מילי דעובד כוכבים, אבל דישראל - טבולים
הם לתרומה, ואסור לגרום טומאה לתרומה, דכתיב [במדבר יח,ח] 'ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומותי': בשתי תרומות הכתוב מדבר),
- וכל שכן שאין דורכין (שדריכתן
מטמאתן, ומסייע ידי עוברי עבירה);
'אבל בוצרין עם העובד כוכבים בגת.'
- שמותר לגרום
טומאה לחולין שבא"י.
ואינו עושה יין נסך עד שירד לבור:
והתנן [מעשרות פ"א מ"ז]: 'יין משיקפה (הוי
גמר מלאכה לענין מעשר: ליאסר בו שתיית עראי)' ('משיקפה'
לשון צף, כמו 'קפא תהומא' דמסכת סוכה (דף
נג.): שצפין החרצנים על היין כשהוא נח
בבור)!?
אמר רבא: לא קשיא: הא רבי עקיבא, הא רבנן, דתניא: 'יין - משירד לבור; רבי עקיבא
אומר: משיקפה'.
איבעיא להו: קיפוי דבור או קיפוי דחבית?
תא שמע דתנן [מעשרות פ"א מ"ז]: 'יין - משיקפה; אף על
פי שקפה (מה שבבור) - קולט מן הגת
העליונה (שאותו שלא ירד לבור לא נגמר מלאכתו) ומן הצינור (מקום דרך מרזב המקלח היין לבור)
ושותה' - שמע מינה קיפוי דבור קאמרינן (מדקתני 'ואף על פי שקפה קולט מן הגת' דאי בחביות - מה
ענינו אצל גת) - שמע מינה.
והתני רב זביד בדבי רבי אושעיא (במתניתא דבי רבי אושעיא):
'יין משירד לבור ויקפה; רבי עקיבא אומר: משישלה בחביות'!?
תרצה נמי להך קמייתא הכי: 'יין - משירד לבור ויקפה; רבי עקיבא אומר: משישלה
בחביות' (לשון 'השולה דגים מן הים' (חולין דף סג.): משישלה היין מן הבור להנתן
בחביות; וכן מפרש בבבא מציעא ב'השוכר את הפועלים' (דף צב:); ולעיל קתני לרבנן משירד
לבור, ולרבי עקיבא משיקפה);
ואלא מתניתין דקתני 'אינו עושה יין נסך עד שירד לבור' (הא ירד
לבור - אף על פי שלא קיפה - הוי יין) - לימא (נימא כי
היכי דקתני לענין נסך - הכי נמי סבירא ליה לענין מעשר, ופליג אדרבנן ואדרבי עקיבא) תלתא תנאי היא (תנא דידן סבר משירד לבור, ולרבנן
משיקפה בבור, ולרבי עקיבא משישלה)!?
לא! שאני יין נסך, דאחמירו ביה רבנן (אבל במעשר - אי כרבנן אי כרבי
עקיבא).
(עבודה זרה נו,ב)
ולרבא, דלא שאני ליה (מדאותבינא לעיל מעשר מיין נסך דמתניתין, ושנייה רבא: לא
קשיא - אלמא לא שני ליה, דאי שני ליה - לימא 'שאני יין נסך דאחמירו ביה רבנן'!?) - (על כרחך) מוקים ליה כתלתא תנאי.
מה שבבור אסור והשאר מותר:
אמר רב הונא: לא שנו אלא שלא החזיר גרגותני לגת (גרגותני הוא סל גדול שקשור בצנור,
והיין יורד מן הצנור לתוכו, ומתוכו לבור, כדי לסנן היין מזגין וחרצנין), אבל החזיר גרגותני לגת – אסור (אף מה שבגת).
גרגותני גופה - במאי קא מיתסרא? בנצוק (קילוח היורד מגרגותני לבור, ומחבר
הגרגותני ליין נסך שבבור)? שמע מינה נצוק חיבור (ולקמן ב'השוכר
את הפועל' (דף עב:) פליגי בה)!?
כדתני רבי חייא (לקמן ב'השוכר' (שם)):
'שפחסתו צלוחיתו' - הכי נמי שפחסתו בורו (שנתמלא הבור עד שהגיע היין וטפח בשולי הגרגותני [ולא היה החיבור על ידי ניצוק], כמו 'פחסה בפניה': ד'כל הצלמים' (לעיל מב.)).
ההוא ינוקא דתנא עבודת כוכבים בשית שני (בן שש שנים).
בעו מיניה: מהו לדרוך עם העובד כוכבים בגת?
אמר להו: דורכין עם העובד כוכבים בגת.
והא קא מנסך בידיה (ומשנה אחרונה קתני
חזרו לומר אין דורכין דסבירא ליה
כרב הונא: דמשהתחיל לימשך הוי יין)?
דציירנא להו לידיה.
והא קא מנסך ברגל?
ניסוך דרגל לא שמיה ניסוך.
ההוא עובדא דהוה בנהרדעא, דדשו ישראל ועובד כוכבים לההוא חמרא, ושהייה שמואל
תלתא ריגלי (שהיו מתקבצין לשמוע דרשה, הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת
בעצרת, והלכות חג בחג);
מאי טעמא?
אילימא משום דקסבר
(עבודה זרה נז,א)
דאי משכחנא תנא דאסר כרבי נתן (יין בהנאה במגעו של עובד כוכבים, אף על פי שלא נסכו לעבודת
כוכבים: דניסוך לא הוי אסור בהנאה אלא על ידי שכשוך)
- אוסריניה אפילו בהנאה, דתניא: מדדו (עובד כוכבים ליין של ישראל)
בין ביד (שהכניס ידו וזרועו לתוכו לשער כמה יין יש בו, כמו שעושין
בקנה שקורין פייל"א) בין ברגל – ימכר (דכיון דלא
נתכוין לנסך); רבי נתן אומר: ביד אסור, ברגל
מותר.
אימר דאמר רבי נתן ביד, ברגל מי אמר?
אלא דאי משכחנא תנא דשרי, כרבי שמעון (דשרי מגע של עובד כוכבים שלא
נתכוין לנסך) - אישרייה אפילו בשתייה (כדקתני
מתניתין: 'נפל לבור ועלה כו' - רבי שמעון מתיר אף בשתיה).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@barak-online.net
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD;
רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות - 9 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי
המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך
דברי רש"י – בגודל 9; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה
בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל
הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2003 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at yeshol@barak-online.net.