דברי הגמרא באותיות 12 ROD;
רש"י בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
(עבודה זרה נז,ב)
ההוא עובדא דהוה במחוזא: אתא עובד כוכבים עייל לחנותא דישראל, אמר להו:
"אית לכו חמרא לזבוני"? אמרו ליה: "לא הוה יתיב חמרא בדוולא"!
שדי ביה ידיה, שיכשך ביה, אמר להו: "האי - לאו חמרא הוא (בתמיה)"!? שקליה האיך (האי ישראל בריתחיה כלומר לא תשתה
ממנו) בריתחיה, שדייה לדנא; שרייה
רבא לזבוני לעובדי כוכבים; איפליג עליה רב הונא בר חיננא ורב הונא בריה דרב נחמן (ולא
היו אצלו בעיר להתווכח עמו); נפקי שיפורי דרבא
ושרו, ונפקי שיפורי דרב הונא בר חיננא ורב הונא בריה דרב נחמן ואסרי;
(עבודה זרה נח,א)
איקלע רב הונא בריה דרב נחמן למחוזא (לאחר זמן אחר שחזר בו: שהחזירו
אביי על ידי תשובות שהשיב לו, כדאמרינן לקמן: 'אקפן נחמני שמעתתא ומתניתא; ומחוזא
הוא מקומו של רבא), אמר ליה רבא לרב אליקים
שמעיה: טרוק טרוק גלי (סגור הדלת) דלא ניתו אינשי
דניטריד (שמתיירא מרב הונא שלא יקפחנו בהלכות על דברי מחלוקתם)!
על (רב הונא) לגביה, אמר ליה (ובעי
מיניה): כי האי גוונא (שיכשך
עובד כוכבים ביינו של ישראל שלא בכוונת ניסוך לעבודת כוכבים)
- מאי?
אמר ליה: אסור אפילו בהנאה (שחזר בו).
והא מר הוא דאמר 'שיכשך אין עושה יין נסך' (דקא שרית לזבוני לעובדי כוכבים)?
אימר דאמרי אנא לבר מדמיה דההוא חמרא; דמי דההוא חמרא (דהוה
בדוולא) מי אמרי (מודינא
ביה דצריך להוליך דמיו לים המלח, ודמי שאר היין שבחבית מותר! ומשום כיסופא קאמר
הכי, אבל איהו - כוליה שרי)?
אמר רבא: כי אתאי לפומבדיתא (האי מעשה הוה מקמי הך דאיקלע רב הונא למחוזא) - אקפן נחמני שמעתתא ומתניתא דאסיר (הקיפני
אביי בשמועות של אמוראים ובמשניות לחלוק עלי ולאסור כל יין החביות); שמעתתא: דההוא עובדא דהוה בנהרדעא ואסר שמואל,
בטבריא ואסר רבי יוחנן; ואמרי ליה: לפי שאינן בני תורה (הכי גרסינן: אמרי ליה: 'לפי שאינן
בני תורה': - הא דאסר שמואל ורבי יוחנן לבני טבריא ונהרדעי - לאו משום דאסור, אלא
אחמורי אחמירו עלייהו לפי שאינן בני תורה), ואמר לי (אביי
בתמיה): טבריא ונהרדעא אינן בני
תורה, דמחוזא בני תורה?
מתניתא - דאגרדמים עובד כוכבים (אדם הממונה לשמור המדות במצות המלך שלא ישקרו בהם,
וטועם היין, ונעשה סרסור ביניהם; 'אגרדמים' גרסינן, במ"ם; בתורת כהנים אמרינן
'איפת צדק והין צדק יהיה לכם': מנה לך אגרדמים על ככה)
שקדח במינקת והעלה (שנקב את מגופת החבית במינקת, והעלה את היין דרך
המינקת; והוא קנה חלול המוציא ומעלה היין עד פיו וטועמו),
או שטעם מן הכוס והחזירו (עובד כוכבים) לחבית; זה היה מעשה,
ואסרוהו! מאי, לאו בהנאה (ואף על גב דשלא בכוונת ניסוך הוי האי מגע; ולא יתכן
לומר 'והחזירו ישראל בחבית' ותיהוי תיובתיה האי דקאסר ליה לכולה חבית משום
האי דאיערב ביה, דאם כן - אמאי הויא תיובתא? לימא ליה: אנא דאמרי כרבן שמעון בן
גמליאל, דאמר לקמן 'ימכר כולו חוץ מדמי יין נסך שבו', דקיימא לן הלכתא כוותיה)?
לא, בשתייה!
אי הכי - ליתני 'ימכר', כדקתני סיפא: 'חרם (משוגע ובעל מריבות וממהר לעשות
שלא בכוונה) עובד כוכבים שהושיט ידו
לחבית, וכסבור של שמן היא, ונמצאת של יין: זה היה מעשה ואמרו 'ימכר' (דהואיל
דסבר של שמן היה - ליכא למיגזר שמא נתכוין לנסך; אבל קדח במינקת: דיודע דיין הוא -
חיישינן שמא ניסך לעבודת כוכבים)!
תיובתא דרבא? - תיובתא.
רבי יוחנן בן ארזא ורבי יוסי בן נהוראי הוו יתבו וקא שתו חמרא; אתא ההוא
גברא; אמרו ליה: תא אשקינן! לבתר דרמא לכסא - איגלאי מילתא דעובד כוכבים הוא; חד
אסר: אפילו בהנאה, וחד שרי אפילו בשתייה.
אמר רבי יהושע בן לוי: מאן דאסר - שפיר אסר, ומאן דשרי - שפיר שרי! מאן
דאסר -
(עבודה זרה נח,ב)
מימר אמר (האי עובד כוכבים בדעתיה):
סלקא דעתיה דרבנן כי הני שיכרא קא שתו (חשיבי כי האי שתו שיכרא בתמיה?),
אלא ודאי האי חמרא הוא, ונסכיה (לעבודת כוכבים; ואף על גב דמוקמינן דמוריק אורוקי -
אפילו הכי חיישינן דלמא נגע ונסך, ואנן הוא דלא רמינן אדעתין למיחזי, דבישראל הוה
מחזקינן ליה); מאן דשרי - שפיר שרי, מימר
אמר (האי עובד כוכבים):
סלקא דעתא דרבנן כי הני חמרא קא שתו, ואמר ליה לדידי 'תא אשקינן' (בתמיה)?! אלא ודאי שיכרא הוא קא שתו, ולא נסכיה.
והא קא חזי?
בליליא.
והא קא מרח ליה!?
בחדתא (יין חדש אין לו ריח);
(סלקא דעתא שהיה שואב היין מהחבית בכלי ששמו 'נטלא',
ופריך:) והא קא נגע ביה (בחמרא) בנטלא (על ידי נטלא), (ונהי
נמי דלא ידע דחמרא הוא) והוה ליה 'מגע עובד כוכבים
שלא בכוונה ואסור'!?
(ומשני:) לא, צריכא דקא מוריק
אורוקי, והוה ליה 'כחו שלא בכוונה' (שלא ידע שהוא יין),
וכל כחו שלא בכוונה - לא גזרו ביה רבנן (אפילו בשתיה).
בעא מיניה רבי אסי מרבי יוחנן: יין (של ישראל) שמסכו עובד כוכבים (שמסכו
= שמזגו: שנתן בו מים לתקנו לשתיה; שכן דרך יינם חזק: כשהיו נותנין אותו בכוס
נותנין בו מים לפי שהוא חזק) – מהו?
אמר ליה: ואימא 'מזגו'?!
אמר ליה: אנא - כדכתיב קאמינא: (משלי
ט,ב) טבחה טבחה מסכה
יינה [אף ערכה שלחנה]
אמר ליה: לשון תורה לעצמה, לשון חכמים לעצמו.
מאי אמר ליה?
אסור, משום 'לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב' (אף על
גב דלא נגע - גזרו רבנן בכחו לאסרו בשתיה, משום הרחקת עבירה; אבל בהנאה - ודאי לא
מיתסר, דלא עדיף מנגיעה על ידי דבר אחר שלא בכוונה (לעיל דף נז.), כי ההוא דנגע בלוליבא
בחמרא ושריה רב בהנאה).
רבי ירמיה איקלע לסבתא, חזא חמרא דמזגי עובד כוכבים ואישתי ישראל מיניה,
ואסר להו משום 'לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב'.
אתמר נמי אמר רבי יוחנן - ואמרי לה אמר רבי אסי אמר רבי
יוחנן: יין שמזגו עובד כוכבים – אסור, משום 'לך לך אמרין נזירא סחור סחור
לכרמא לא תקרב'.
ריש לקיש איקלע לבצרה, חזא ישראל דקאכלי פירי דלא מעשרי, ואסר להו (דקסבר
בצרה היא 'בצר במדבר בארץ המישור' [דברים
ד,מג], וכיון דמא"י - חייבין
פירותיה במעשר); חזא מיא דסגדי להו עובדי
כוכבים ושתו ישראל - ואסר להו; אתא לקמיה דרבי יוחנן, אמר ליה: אדמקטורך עלך (בעוד
שבגדיך עליך) זיל הדר (חזור
אצלם והתר להם ולא תשהה אפילו לנוח מטורח הדרך):
'בצר' לאו היינו 'בצרה', ומים של רבים - אין נאסרין.
רבי יוחנן לטעמיה,
(עבודה זרה נט,א)
דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: 'מים של רבים אין נאסרין' - הא
דיחיד נאסרין!? ותיפוק ליה דהא מחוברין נינהו!?
לא, צריכא דתלשינהו גלא (פעמים שהם נתלשין, הלכך אי דיחיד - נאסרין).
סוף סוף 'אבני הר שנדלדלו' נינהו? - תסתיים דרבי יוחנן דאמר אסורות (בתמיה,
כלומר: מי פשטינן מהכא גבי אבני הר שנתדלדלו דאיפליגו בהו בני רבי חייא ורבי יוחנן,
דהיינו רבי יוחנן דאסר)!?
לא, צריכא דטפחינהו (עובד כוכבים) בידיה (מלמטה
ותלשן, ואחר כך השתחוה להן; הלכך יש בהן תפיסת ידי אדם, ולא דמו לאבני הר שנדלדלו
מאליהם, ואי דיחיד - נאסרים).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@barak-online.net
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD;
רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות - 9 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת
פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך
דברי רש"י – בגודל 9; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה
בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון.
אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש
הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2003 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at yeshol@barak-online.net.