דברי הגמרא באותיות 12 ROD;
רש"י בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
(עבודה זרה נט,ב)
ההיא חביתא דחמרא דאישתקיל לברזא (רוזייל"י); אתא עובד כוכבים,
אידרי (קפץ עובד כוכבים; לשון נושא הוא, כ'מו דרי טונא',
כלומר: הגביה ונשא עצמו לעמוד ממקומו וקפץ להציל),
אנח ידיה עילויה.
אמר רב פפא: כל דלהדי ברזא (קילוח הסמוך לנקב)
- חמרא אסיר (אסור בשתיה, ולא בהנאה; שהרי אין כאן שכשוך, שהנקב צר
ואינו יכול לשכשך),
(עבודה זרה ס,א)
ואידך שרי (אף בשתיה, דקסבר: צדדין - לאו חיבור ליאסר כל היין;
ולית הלכתא כוותיה: דהא מוקי רב יימר מילתיה דרב פפא כתנאי, וקם ליה רב פפא כרבי
יהודה, דיחידאה, ויחיד ורבים הלכה כרבים: דפליגי רבנן עליה, ואמרי: בין מצידיה בין
מפיה – טמאה, דכולן חיבור).
ואיכא דאמרי: אמר רב פפא: עד הברזא (כל יין שלמעלה לנקב)
- חמרא אסיר (דכיון דכולו נמשך אחר הנקב לצאת דרך שם - הוה ליה
חיבור, ואסור), ואידך שרי.
אמר רב יימר: כתנאי (איתמר הא דרב פפא, ולאו דברי הכל היא): [טבול
יום פ"ב מ"ז] 'חבית שנקבה בין מפיה בין משוליה (שהיא יושבת עליהן; שכל 'חביות' שבתלמוד - כדים של חרס
הן) ובין מצידיה, ונגע בו טבול
יום – טמאה; רבי יהודה אומר: מפיה ומשוליה - טמאה, מצידיה - טהורה מכאן ומכאן' (ניקבה
מפיה - הואיל וכל היין שלמטה נעשה בסיס לעליון - הוי חיבור; ומשוליה נמי: הואיל
וכל היין נמשך אחר הנקב - הוי חיבור; אבל נקב מצידיה - טהורה מכאן ומכאן, כרב פפא;
ורבנן לית להו דרב פפא, הלכך לית הלכתא כוותיה, וכולו אסור בשתיה ומותר בהנאה).
אמר רב פפא: עובד כוכבים אדנא (מערה היין מדנא לכובא)
וישראל אכובא (ואוחזו בידו) - חמרא אסיר (בהנאה,
דהיינו נמי 'יין שמזגו עובד כוכבים' וכחו הוא, ואסרנא ליה משום 'לך לך אמרין כו'); מאי טעמא? כי קאתי - מכח עובד כוכבים קאתי; ישראל
אדנא ועובד כוכבים אכובא - חמרא שרי; ואי מצדד צדודי (לכובא)
– אסיר (משום דמקרקש ליה לחמרא; ובכובא מליאה עסקינן, דלמא
נגע; לישנא אחרינא: אפילו חסירא נמי, כיון דמקרקש בכוונה - הוה ליה 'כחו בכוונה',
ואסור בשתיה).
אמר רב פפא: האי עובד כוכבים דדרי זיקא (נוד קשור)
וקאזיל ישראל אחוריה (וחזי דלא נגע עובד כוכבים בגווה):
מליא שרי, דלא מקרקש; חסירא אסיר - דלמא מקרקש; כובא מליא אסיר - דלמא נגע; חסירא
שרי - דלא נגע (דאין קרקוש בכלי פתוח; ואף על גב דכי דרי ליה אי אפשר
בלא קרקוש מעט, כיון דלא ניחא ליה בקרקושיה דלמא מישתפיך - הוה ליה 'כחו שלא
בכוונה', ומותר; אבל זיקא הוי קרקוש, ודומה למשכשך, והוי נסך).
רב אשי אמר: זיקא - בין מליא ובין חסירא שרי; מאי טעמא? - אין דרך ניסוך
בכך (אבל בכובא מליאה - איכא למיחש לנגיעה כשהוא נותן ידו
על שפתו - לא פליג רב אשי, ואסור).
מעצרא זיירא (גת דאין דורכין אלא כובשין בקורה; 'זיירא' = מכבש,
כמו 'ויזר את הגזה וימץ טל מן הגזה מלא
הספל מים' [שופטים ו,לח]): רב פפי שרי, רב אשי - ואיתימא
רב שימי בר אשי – אסר;
בכחו (היכא דענבים נסחטים מכחו, כגון שעולה על הנסרים שעל
התפוח ומכבידם) - כולי עלמא לא פליגי דאסיר,
כי פליגי בכח כחו (כגון שמגלגל הגלגל שקורין 'ווי"ץ', והיא מפלת
הקורה; ובלשון לעז 'אישפלג"ל').
איכא דאמרי: בכח כחו כולי עלמא לא פליגי דשרי, כי פליגי בכחו.
הוה עובדא בכח כחו, ואסר רב יעקב מנהר פקוד.
ההוא חביתא
(עבודה זרה ס,ב)
דאיפקעה לאורכה (כשהיא יושבת זקופה נסדקה מלמעלה למטה וביקש חציה
ליפול אילך וחציה ליפול אילך); אידרי ההוא עובד
כוכבים, חבקה (בין זרועותיו וחיברה עד שהביאו כלי); שרייה רפרם בר פפא - ואי תימא רב הונא בריה דרב
יהושע - לזבוני לעובדי כוכבים (דהא לא שכשך; ואפילו שקירב החצאין זו לזו, והוי נוגע
ביין על ידי חצאי החבית - לא הוי כנוגע בקנה, דהתם משכשך בקנה, אבל הכא ליכא שכשוך
מידי);
והני מילי דפקעה לאורכה, אבל לפותייה (הואיל ואין נבדלות זה מזה: שהרי
חציה העליון יושב על התחתון, אלא שיוצא מעט מעט, והעובד כוכבים הכבידן זו לזו, ולא
הוי 'נוגע' ודחק יין החבית) - אפילו בשתיה שרי;
מאי טעמא? מעשה לבינה (בעלמא) קעביד (כלבינה
הנתונה על פי החבית, ומכבידתה).
ההוא עובד כוכבים דאשתכח דהוה קאי במעצרתא (דישראל, ולא היה בה יין, אלא משקה
טופח עליהן); אמר רב אשי: אי איכא טופח
להטפיח - בעי הדחה ובעי ניגוב (אפר ומים ואפר, כדמפרש לקמן ב'השוכר' (דף עה.)), ואי לא - בהדחה
בעלמא סגי ליה.
משנה:
עובד כוכבים שנמצא עומד בצד הבור של יין: אם יש לו מִלוה עליו (על
ישראל) - אסור (לפי
שלא ירא ליגע, דסבר: אי אמר לי מידי - אמינא ליה "תניהו לי בחובי"); אין לו מלוה עליו – מותר;
נפל לבור ועלה (העובד כוכבים בבור מלא יין, אף על פי דנגיעה ממש,
הואיל ושלא בכוונה הואי) - מדדו בקנה (אף על
גב דנתכוין, הואיל ולדבר אחר נתכוין, והא נגיעה - לאו ממש היא אלא על ידי הקנה), התיז את הצרעה בקנה, או שהיה מטפיח על פי חבית
מרותחת (שהיתה מחמצת ומעלה רתיחות, וטיפח בידו ממש על הרתיחות
- אין דרך ניסוך בכך ומותר בהנאה) - בכל אלו היה מעשה,
ואמרו: ימכר;
ורבי שמעון מתיר.
נטל את החבית וזרקה בחמתו לבור: זה היה מעשה – והכשירו (אף
בשתיה).
גמרא:
אמר שמואל: והוא שיש לו מלוה על אותו יין (שעשה לו ישראל את היין הזה
אפותיקי לגבות הימנו; דהשתא סמכה דעתיה, ונגע ולא מירתת; אבל לא היתה לו מלוה על
אותו יין - אף על פי שיש לו מלוה על בעליו - מותר בשתיה, דמירתת ולא נגע).
אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא, דתנן [המשנה להלן] 'המטהר יינו של עובד כוכבים (ישראל שדרך ענבים של עובד כוכבים בהיתר, כדי למכרו
לישראל, ואין נותן מעות לעובד כוכבים עד שימכרנו לאחר זמן)
ונותנו ברשותו (של עובד כוכבים),
והלה כותב לו (אם כותב לו העובד כוכבים)
"התקבלתי ממך מעות (כלומר: הריני כאילו קבלתי מעות, שאיני מעכב בידך
להוציא יין מרשותי בכל עת שתרצה)" – מותר (אם יש
מפתח או חותם ביד ישראל), אבל אם ירצה ישראל להוציאו
ואין מניחו עד שיתן לו מעותיו - זה היה מעשה בבית שאן ואסרו (דכיון דיש לו מלוה על אותו יין -
מאי דבעי עביד)'; טעמא דאין מניחו, הא מניחו
– שרי (אבל מלוה שאינה על אותו יין - כמי שאין לו עליו דמי,
דקתני רישא 'הלה כותב לו "התקבלתי ממך" מעות - מותר', והא הכא דיש לו
מלוה דמי היין עליו, וקתני דכיון דלאו על אותו יין הוא - מותר); שמע מינה: מלוה על אותו יין בעינן, שמע מינה.
נפל לבור ועלה:
אמר רב פפא: לא שנו אלא שעלה מת, אבל עלה חי – אסור; מאי טעמא? אמר רב פפא:
דדמי עליה כיום אידם (ואזיל ומודה על שניצל, ומסתמא נסכיה בעלייתו, ואסור
בהנאה).
מדדו בקנה כל אלו היה מעשה ואמרו ימכר ורבי שמעון מתיר:
אמר רב אדא בר אהבה: ינוחו לו לרבי שמעון ברכות על ראשו כשהוא מתיר מתיר
אפילו בשתיה, וכשהוא אוסר אוסר אפילו בהנאה.
אמר רבי חייא בריה דאבא בר נחמני אמר רב חסדא אמר רב, ואמרי לה אמר רב חסדא
אמר זעירי: הלכה כרבי שמעון.
איכא דאמרי: אמר רב חסדא: אמר לי אבא בר חנן: הכי אמר זעירי: הלכה כרבי
שמעון;
(ומסקנא דמילתא מסיק תלמודא:)
ואין הלכה כרבי שמעון.
נטל חבית וזרקה [בחמתו] לבור זה היה מעשה [והכשירו]:
אמר רב אשי: כל שבזב טמא - בעובד כוכבים עושה יין נסך; כל שבזב טהור - בעובד
כוכבים אינו עושה יין נסך (לא איירי רב אשי בהיסט כלל, אלא במגע, ולא אתא
לאשמעינן אלא זרק בעובד כוכבים דלא אסר, והכי קאמר: 'כל מגע שבזב טמא',
כגון בחבורין, בין בידו בין בקנה: שאם העובד כוכבים זב, והיין כלי או אדם - מטמא
בזב - אף היין נעשה בכך יין נסך, כגון: אדם הנוגע בזב: בין שנגע בו הזב ממש, בין
בקנה – טמא, אף היין שנגע בו עובד כוכבים, בין בידו בין בקנה - נעשה יין נסך;
וליכא למימר דרב אשי - אהיסטו של זב נמי קאי, דאמר רב אשי לעיל (עמוד א) 'זיקא
בין מליאה בין חסירה שרי', ודכוותה בהיסט של זב – טמא!).
איתיביה רב הונא רבינא [על
פי גירסת הרא"ש; אפשרות אחרת: כאן רב אשי הקדום, בזמן רב הונא] לרב אשי: 'נטל את
החבית וזרקה בּחֲמָתוֹ לבור - זה היה מעשה בבית שאן והכשירו'; בחמתו –
אִין, שלא בחמתו – לא (אלמא זרק העובד כוכבים - עשה יין נסך, ואילו זב שזרק
חפץ בכלי - לא טימאו)!
(עבודה זרה סא,א)
התם דקאזיל מיניה ומיניה (שהולך ומתגלגל הכלי כל שעה על ידי שהוא מגלגלו
ומורידו לבור; הלכך: שלא בחמתו – לא, דחיישינן דלמא נגע).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@barak-online.net
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD;
רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות - 9 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת
פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך
דברי רש"י – בגודל 9; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון.
אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש
הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2003 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at yeshol@barak-online.net.