דברי הגמרא באותיות 12 ROD;
רש"י בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
(עבודה זרה ס,ב)
נטל חבית וזרקה [בחמתו] לבור זה היה מעשה [והכשירו]:
אמר רב אשי: כל שבזב טמא - בעובד כוכבים עושה יין נסך; כל שבזב טהור - בעובד
כוכבים אינו עושה יין נסך (לא איירי רב אשי בהיסט כלל, אלא במגע, ולא אתא לאשמעינן
אלא זרק בעובד כוכבים דלא אסר, והכי קאמר: 'כל מגע שבזב טמא', כגון
בחבורין, בין בידו בין בקנה: שאם העובד כוכבים זב, והיין כלי או אדם - מטמא בזב -
אף היין נעשה בכך יין נסך, כגון: אדם הנוגע בזב: בין שנגע בו הזב ממש, בין בקנה –
טמא, אף היין שנגע בו עובד כוכבים, בין בידו בין בקנה - נעשה יין נסך; וליכא למימר
דרב אשי - אהיסטו של זב נמי קאי, דאמר רב אשי לעיל (עמוד א) 'זיקא בין מליאה בין
חסירה שרי', ודכוותה בהיסט של זב – טמא!).
איתיביה רב הונא רבינא [על
פי גירסת הרא"ש; אפשרות אחרת: כאן רב אשי הקדום, בזמן רב הונא] לרב אשי: 'נטל את החבית
וזרקה בּחֲמָתוֹ לבור - זה היה מעשה בבית שאן והכשירו'; בחמתו – אִין, שלא
בחמתו – לא (אלמא זרק העובד כוכבים - עשה יין נסך, ואילו זב שזרק חפץ
בכלי - לא טימאו)!
(עבודה זרה סא,א)
התם דקאזיל מיניה ומיניה (שהולך ומתגלגל הכלי כל שעה על ידי שהוא מגלגלו ומורידו
לבור; הלכך: שלא בחמתו – לא, דחיישינן דלמא נגע).
משנה:
המטהר יינו של עובד כוכבים (שעשאו בכשרות למכרו לישראל, ולא נתן דמים עכשיו לעובד
כוכבים עד שימכרנו) ונותנו ברשותו (של עובד
כוכבים) [ו]בבית הפתוח לרשות הרבים, בעיר
שיש בה עובדי כוכבים וישראלים – מותר (דמירתת ליה עובד כוכבים ולא נגע דאמר דלמא חזו לי הנך
ישראל דעברי ברה"ר ומפסידנא ואפילו אין מפתח וחותם שרי והוא שאין לו כלום על אותו
יין כגון שכתב לו "התקבלתי ממך" כדאמרינן לקמן באידך בבא); בעיר שכולה עובדי כוכבים אסור עד שישב ומשמר; ואין השומר
צריך להיות יושב ומשמר: אף על פי שהוא יוצא ונכנס – מותר;
רבי שמעון בן אלעזר אומר: רשות עובדי כוכבים אחת היא (מפרש בגמרא).
המטהר יינו של עובד כוכבים ונותנו ברשותו, והלה כותב לו "התקבלתי ממך מעות"
– מותר (אם בית פתוח לרשות הרבים, כדפרישית לעיל), אבל אם ירצה ישראל להוציא ואינו מניחו עד שיתן לו את
מעותיו - זה היה מעשה בבית שאן ואסרו (שהיין נעשה לו משכון, הואיל ויש לו מלוה על היין – אסור:
דלא מירתת, דסבר: אי חזו - לא מפסידנא, דכי תבע לי - אמינא "דידי הוא").
גמרא:
בעיר שכולה עובדי כוכבים נמי - והאיכא רוכלין המחזירין בעיירות (מוכרין
בשמים, וישראלים הן: עוברין מעיר לעיר, ומירתת עובד כוכבים דלמא חזו לי דרך רשות הרבים)?
אמר שמואל: בעיר שיש לה דלתים ובריח (שאין נכנסין בה אלא ברשות, וכולי עלמא
ידעי כי עיילי בה, ומצי למיקם עלה ההיא שעתא).
אמר רב יוסף: וחלון (אפילו בית פתוח לחצר וחלון פתוח לחצר ברשות הרבים כנגד
פתח הבית) - כרשות הרבים דמי (כמאן דפתוח
לרה"ר דמי; לשון אחר: חלון של ישראל פתוח כנגד פתח הבית - כרה"ר דמי;
וכן עיקר), ואשפה (דרך אשפה
לעמוד בני אדם עליה) - כרשות הרבים דמי, ודיקלא (דקל של ישראל נגד הפתח, ומתיירא העובד
כוכבים עכשיו יעלה ליטול פירות ויראני נוגע) - כרשות הרבים דמי.
פסיק רישיה (של דקל, ומעתה אין בו פירות)
- פליגי בה רב אחא ורבינא: חד אסר, וחד שרי.
מאן דאסר - (מימר אמר עובד כוכבים)
למה ליה דסליק התם? ומאן דשרי: זימנא דאבדה ליה בהמה, וסליק לעיוני בתרה.
תנו רבנן: אחד הלוקח ואחד השוכר בית בחצירו של עובד כוכבים ומילאהו יין וישראל
דר באותה חצר – מותר, ואף על פי שאין מפתח וחותם בידו;
(עבודה זרה סא,ב)
(ישראל דר) בחצר אחרת - מותר, והוא
שמפתח וחותם בידו.
המטהר יינו של עובד כוכבים ברשותו (אם היין של עובד כוכבים וטהרו ישראל, ונתנו ברשות העובד
כוכבים עצמו), וישראל דר באותה חצר – מותר,
והוא שמפתח וחותם בידו (ביד ישראל; אבל אין מפתח וחותם בידו - אף על פי שישראל
דר באותה חצר – אסור, כיון שהיין שלו, דלא מרתת כולי האי).
אמר ליה רבי יוחנן לתנא: תני
'אף על פי שאין מפתח וחותם בידו – מותר' (כיון דישראל דר באותה חצר - כשומר היוצא ונכנס דמי, דאמרינן
במתניתין שמותר);
בחצר אחרת - אסור אף על פי שמפתח וחותם בידו - דברי רבי מאיר;
וחכמים אוסרין: עד שיהא שומר יושב ומשמר, או עד שיבא ממונה הבא לקיצין (ממונה לשמרו
אבל הולך ויוצא ויש לו שעה קבועה לבא או עד שיבא, כלומר: עד שיהא ממונה עליהם
שיתיירא זה מביאתו; ולקמן פריך 'הבא לקיצין - גריעותא הוא!'??).'
חכמים - אהייא? אילימא אסיפא, תנא קמא נמי מיסר קא אסר!? ואלא ארישא דסיפא ('יין של
עובד כוכבים ברשות עובד כוכבים וישראל דר באותה חצר', דקאמר רבי מאיר 'מותר, והוא
שמפתח וחותם בידו', ואתו רבנן למיסריה) - והא קאמר ליה רבי יוחנן
לתנא 'תני אף על פי שאין מפתח וחותם בידו' (אלמא פשיטא ליה לרבי יוחנן כי האי גוונא לקולא הוא
דבעינן למיזל)?
ואלא אסיפא דרישא (היכא דיין של ישראל הוא, וקתני 'ישראל דר בחצר אחרת –
מותר, והוא שמפתח וחותם בידו': דכיון דיין דישראל הוא - מירתת עובד כוכבים לזייף, שמא
ירגיש בו ישראל הדר בחצר אחרת), דקאמר תנא קמא
'בחצר אחרת - מותר, והוא שמפתח וחותם בידו', וחכמים אומרים: 'לעולם אסור עד שיהא שומר
יושב ומשמר או עד שיבא ממונה הבא לקיצין'
ממונה בא לקיצין - גריעותא הוא (דכיון דיש לו שעה קבועה לביאתו - לא מירתת עובד כוכבים)!?
אלא עד שיבא ממונה שאינו בא לקיצין.
רבי שמעון בן אלעזר אומר: רשות עובדי כוכבים אחת היא:
איבעיא להו: רבי שמעון בן אלעזר - להקל או להחמיר (להקל, דקאמר תנא קמא 'בעיר שכולה עובדי
כוכבים אסור להניחו בבית העובד כוכבים שהוא בעליו, והוא הדין בבית עובד כוכבים
אחר', וקאמר רבי שמעון בן אלעזר: וכי כל רשות עובדי כוכבים אחת היא? בתמיה, כלומר:
הואיל ואינו בבית בעליו – מותר, דהאי עובד כוכבים – מירתת! או להחמיר קאמר,
ובניחותא איתמר, דתנא קמא - דוקא בבית בעליו קאמר, ואתא רבי שמעון בן אלעזר למימר
'הוא הדין בבית העובד כוכבים אחר, דחיישינן לגומלין: אף על גב דהאי עובד כוכבים
שהבית שלו ייחד לו קרן זוית לישראל, ולא נגע, דנתפס עליו כגנב - חיישינן דלמא שביק
ליה לעובד כוכבים חבירו בעל היין, דלא מירתת לנסוכי, כי היכי דהדר ישראל וזבין
מהאי עובד כוכבים זימנא אחרינא, ומפקיד ליה גבי ההוא דלישבוק ליה לנסוכי)?
רב יהודה אמר זעירי: להקל; רב נחמן אמר זעירי: להחמיר:
רב יהודה אמר זעירי להקל, והכי קאמר תנא קמא: כשם שברשותו אסור - כך ברשות עובד
כוכבים אחר נמי אסור, וחיישינן לגומלין ("הנח לי ואגמול לך כיוצא בזו"); רבי שמעון בן אלעזר אומר (ואחת היא? דמתניתין אתמוהי מתמה): במה דברים אמורים? – ברשותו, אבל ברשות עובד כוכבים
אחר – מותר, ולא חיישינן לגומלין;
רב נחמן אמר זעירי: להחמיר, והכי קאמר תנא קמא: במה דברים אמורים? – ברשותו,
אבל ברשות עובד כוכבים אחר – מותר, ולא חיישינן לגומלין; רבי שמעון בן אלעזר אומר:
כל רשות עובדי כוכבים אחת היא.
תניא כוותיה דרב נחמן אמר זעירי - להחמיר: אמר רבי שמעון בן אלעזר: כל רשות
עובדי כוכבים אחת היא, מפני הרמאין (גומלין זה לזה).
דבי פרזק (שם האיש) רופילא (שני למלך) אותיבו חמרא (יין כשר דזבני ישראל באשראי)
גבי אריסייהו (עובדי כוכבים כמותם; אריסא מירתת ממריה, ואי נמי נגע
- מסהיד עליה דלא נגע); סבור רבנן קמיה דרבא למימר:
כי חיישינן לגומלין, הני מילי היכא דקא מותיב האי גבי האי, אבל הכא: כיון דאריסיה
לאו דרכיה לאותוביה בי פרזק רופילא - לגומלין לא חיישינן.
אמר להו רבא: אדרבה! אפילו למאן דאמר לא חיישינן לגומלין, הני מילי היכא דלא
מירתת מיניה, אבל הכא - כיון דמירתת מיניה - מחפי עליה זכותא.
ההוא כרכא (כרך) דהוה יתיב ביה חמרא דישראל;
אשתכח עובד כוכבים דהוה קאי ביני דני; אמר רבא: אם נתפס עליו כגנב (אם עובד
כוכבים חלש הוא, ויש אימת שופטי העיר עליו, ואם ימצאוהו נוגע נתפס עליו כגנב) - חמרא שרי (בשתיה), ואי לא – אסור (אף בהנאה,
דודאי נגע).
(מסקנא דמילתא: מגע עובד כוכבים,
כיון שנתכוין ליגע, שיכשך אף על פי שלא ניסך - אסור בהנאה, ממתניתין (אתא) ד'אגרדמים
עובד כוכבים', משום 'לך לך אמרין נזירא';
שלא בכוונה - כגון לא הכיר
בו שהוא יין - מותר בהנאה, ממתניתא ד'חרם עובד כוכבים', וכן נפל לבור נמי שלא בכוונה
הוא, ומותר בהנאה ממתניתין;
וכן נתכוין ליטול דבר אחר,
כגון אתרוג דרב אשי: שלא בכוונה הוא, ומותר בהנאה;
מגע עובד כוכבים ע"י דבר
אחר, כגון בקנה: אנו יודעין שנתכוין לדבר אחר, כי מדדו בקנה או התיז את הצרעה -
מותר בהנאה, ממתניתין;
בכוונה ולא חזינן למאי איכוין
- אסור בהנאה, מההוא עובדא דבירם, דשרייא רב משום דשלא בכוונה הוה - הא בכוונה
אסור;
כחו של עובד כוכבים בחיבורין,
כגון דאוריק ארוקי: הכיר בו שהוא יין - אסור בהנאה מדרבי יוחנן, דאמר 'צא והכרז על
יינן משום יין נסך משום לך לך'
לא הכיר בו - מותר אף בשתיה,
מההוא עובדא דרבי יוחנן בן ארזא ורבי יוסי בן נהוראי, דחד שרי אפילו בשתיה משום
דעובד כוכבים לא הוה ידע.
ושלא בחיבורין, כגון זריקה
- מותר אף בשתיה, ואפילו נתכוין - מדרב אשי, דאמר 'כל שבזב טהור בעובד כוכבים אינו
עושה יין נסך'.
כך הגיה הרב ופסק הלכה למעשה)
הדרן עלך רבי ישמעאל
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@barak-online.net
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD;
רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות - 9 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי
המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי
רש"י – בגודל 9; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה
בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל
הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2003 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at yeshol@barak-online.net.