דברי הגמרא באותיות 12 ROD;
רש"י בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
עבודה זרה פרק חמישי השוכר את הפועל
(עבודה זרה סב,א)
משנה:
השוכר את הפועל לעשות עמו ביין נסך (עובד כוכבים ששכר את ישראל לעשות עמו מלאכה ביין נסך:
להריקו מכלי אל כלי, או להעביר חבית ממקום למקום, וביין נסך ממש קאמר: שנתנסך לעבודת
כוכבים; וסתם יינן - מיבעיא לן בגמרא) - שכרו אסור;
שכרו לעשות עמו מלאכה אחרת, אף על פי שאמר לו "העבר לי חבית של יין נסך
ממקום למקום" - שכרו מותר (כל שכרו מותר: דאף על גב דאגרא דיהיב - לא משום מלאכה
אחרת היא; ובגמרא מפרש לה שפיר);
השוכר את החמור להביא עליה יין נסך - שכרה אסור;
שכרה לישב עליה, אף על פי שהניח עובד כוכבים לגינו עליה - שכרה מותר.
גמרא:
מאי טעמא שכרו אסור? אילימא הואיל ויין נסך אסור בהנאה שכרו נמי אסור - הרי
ערלה וכלאי הכרם דאסורין בהנאה, ותנן [קידושין
פ"ב מ"ט] 'מכרן וקידש בדמיהן - מקודשת' (אלמא איסורי הנאה - דמיהן מותרין, וכל שכן שכר פעולתו)!? אלא הואיל ותופס את דמיו כעבודת כוכבים (דכיון דנתנסך
לעבודת כוכבים - הרי היא כעבודת כוכבים: דדמיה אסורין, כדאמרן (לעיל נד:)
'כל שאתה מהיה הימנו - הרי הוא כמוהו'; וכי היכי דדמיו אסורין - שכר פעולתו נמי
אסור)? והרי שביעית, דתופסת את
דמיה, ותנן: [שביעית פ"ח מ"ד] 'האומר לפועל "הילך
דינר זה; לקוט לי בו (לשון מכר הוא, דמשמע 'לקוט לי שוויו ירק') ירק היום" - שכרו אסור (לשהותו אחר זמן הביעור, אלא מתבער
בשביעית); "לקוט לי ירק היום"
(לשון שכירות הוא, ולא לשון מכר, ואין לו דמים שיתפסו בקדושת
שביעית) - שכרו מותר'!?
אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: קנס הוא שקנסו חכמים בחמרין וביין נסך.
'יין נסך' – הא, דאמרן; 'חמרין' - מאי היא?
דתניא: 'החמרין שהיו עושין מלאכה בפירות שביעית - שכרן שביעית'; מאי 'שכרן שביעית'?
אילימא דיהבינן להו שכר מפירות שביעית - נמצא זה פורע חובו מפירות שביעית, והתורה
אמרה (ויקרא כה,ו) [והיתה שבת הארץ לכם] לאכלה [לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך] - ולא לסחורה!? ואלא
- דקדוש שכרן בקדושת שביעית? ומי קדוש? והתנן: [שביעית פ"ח מ"ד] 'האומר לפועל "הילך דינר זה ולקוט לי ירק היום"
- שכרו מותר; "לקוט לי ירק בו היום" - שכרו אסור'!?
אמר אביי: לעולם יהבינן ליה שכר מפירות שביעית, ודקא קשיא לך 'לאכלה - ולא לסחורה' - דיהביה
ניהליה בצד היתר (מתנת חנם), כדתנן (לגבי מעשר
שני [פ"ג מ"א]) 'לא יאמר אדם לחבירו
(עבודה זרה סב,ב)
"העלה לי פירות הללו לירושלים לחלק (שתטול שם חלק בהם)" (דאסור לפרוע חובו ממעשר שני, ואף על גב שגם זה אוכלו בירושלים), אבל אומר לו "העלם לאוכלם ולשתותם
בירושלים" ונותנין זה לזה מתנה של חנם'!?
ורבא אמר: לעולם דקדוש בקדושת שביעית, ודקא קשיא לך פועל - פועל דלא נפיש אגריה,
לא קנסוהו רבנן; חמרין דנפיש אגרייהו - קנסו רבנן בהו; ומתניתין (דיין נסך,
דקניס נמי פועל דלא נפיש אגריה) - חומרא דיין נסך שאני.
איבעיא להו: שכרו לסתם יינן מהו? מי אמרינן 'כיון דאיסורא חמור (דאסור בהנאה) כדיין נסך (כיין נסך ממש) - שכרו נמי אסור' או
דלמא הואיל וטומאתו קיל (כדאמרינן ב'אין מעמידין' (לעיל דף ל:) 'שלש יינות הן: יין נסך אסור
בהנאה ומטמא טומאה חמורה בכזית; סתם יינן אסור בהנאה ומטמא טומאת משקין ברביעית') - אף שכרו נמי קיל?
תא שמע: דההוא גברא דאגר ארביה (ספינתו) לסתם יינן, יהבו ליה
חיטי באגרא; אתא לקמיה דרב חסדא, אמר ליה: זיל קלינהו וקברינהו בי קברי (בית הקברות).
ולימא ליה 'בדרינהו' (יפזרם כמות שהם, למה ליו לשרפן)?
אתו בהו (אינשי) לידי תקלה (דהדרי ומלקטי
להו).
וליקלינהו וליבדרינהו?
דלמא מזבלי בהו.
ולקברינהו (הכי) בעינייהו?
מי לא תניא [סנהדרין דף מה,ב]: 'אחד אבן שנסקל בה,
ואחד עץ שנתלה עליו, ואחד סייף שנהרג בו ,ואחד סודר שנחנק בו - כולם נקברים עמו (דכתיב [דברים כא,כג]
'לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו' אף העץ
במשמע והכי אמרינן בפרק 'נגמר הדין': 'עץ' - שומע אני בין תלוש בין מחובר?
תלמוד לומר: 'כי קבור תקברנו': מי שאינו מחוסר אלא קבורה, יצא זה שמחוסר קבורה ותלישה')' (אלמא עץ גופיה איסורי הנאה, וקברי ליה בעיניה, ולא
חיישינן לתקלה)?
(שאני) התם, דקא קברי בבי דינא
(בבית הקברות המתוקנים בבית דין)
- מוכחא מילתא (לכל מאן דמשכח להו התם ידע)
דהרוגי בית דין נינהו (ופירש), הכא - לא מוכחא מילתא,
אימר אינש 'גנב ואייתי קברא הכא'.
דבי רבי ינאי יזפי פירי שביעית מעניים (קודם זמן הביעור) ופרעו להו בשמינית (אשתכח דאכלי עניים בשמינית אחר הביעור
חליפי פירות שביעית); אתו אמרו ליה לרבי יוחנן,
אמר להו: יאות הן עבדין (כיון דההיא שעתא לא הוו הנך בעין, ולא איחלופי הני בהני
- לאו חליפין נינהו, ולא חיילא קדושת שביעית עלייהו),
וכנגדן באתנן (בא עליה ואח"כ נתן לה אתננה) מותר (מותר להקרבה: דכיון דלאו בשעת ביאה יהביה ניהלה, כי הדר
יהב לה ההוא טלה - מתנה בעלמא הוא), דתניא [תמורה כט,א]: 'נתן לה ולא בא עליה, בא עליה ולא נתן לה - אתננה
מותר' (מפרש ואזיל): נתן לה ולא בא עליה
– פשיטא! כיון דלא בא עליה - מתנה בעלמא הוא דיהיב לה! ותו: 'בא עליה ולא נתן לה'
- הא לא יהיב לה ולא מידי, וכיון דלא נתן לה מאי 'אתננה מותר'? אלא הכי קאמר: 'נתן
לה ואחר כך בא עליה (= נתן לה ולא בא עליה עכשיו אלא לאחר זמן), או בא עליה ואחר כך נתן לה (= או בא עליה ולא נתן לה עכשיו
אלא לאחר זמן) – אתננה מותר'.
'נתן לה ואחר כך בא עליה': לכי בא עליה
(עבודה זרה סג,א)
ליחול עלה איסור אתנן למפרע (שהרי מתחלה על מנת ביאה נתנו לה)!?
אמר רבי אלעזר: כשקדמה והקריבתו.
היכי דמי? אי דאמר לה "קני ליך מעכשיו (קודם ביאה)"
- פשיטא דשרי, דהא ליתיה בשעת ביאה, ומתנה בעלמא הוא דיהיב לה (פשיטא דמותר:
דאף על גב דעל מנת ביאה יהביה ניהלה, כיון דמקמי ביאה יהביה ניהלה - לאו שכר ביאה
הוא)! ואי דלא אמר לה "קני ליך
מעכשיו" - היכי מצי מקרבה? (ויקרא
כז,יד) ואיש כי יקדיש את
ביתו קדש [לה' והעריכו הכהן, בין טוב
ובין רע כאשר יעריך אתו הכהן כן יקום] אמר רחמנא: מה ביתו ברשותו - אף כל ברשותו!?
אלא דאמר לה "להוי גביך עד שעת ביאה, ואי מיצטריך ליך - קני מעכשיו"
(הלכך איצטריך מתניתין לאשמועינן דאף על גב דאמר לה
"לא ניקני לך עד שעת ביאה", כיון דהדר אמר לה "אי מצטריך ליך קני מעכשיו"
- הויה לה מתנת חנם כי שקלתיה ואקריבתיה).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@barak-online.net
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD;
רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות - 9 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת
פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך
דברי רש"י – בגודל 9; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון.
אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש
הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2003 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at yeshol@barak-online.net.