דברי הגמרא באותיות 12 ROD;
רש"י בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
(עבודה זרה סב,ב)
דבי רבי ינאי יזפי פירי שביעית מעניים (קודם זמן הביעור) ופרעו להו בשמינית (אשתכח דאכלי עניים בשמינית אחר
הביעור חליפי פירות שביעית); אתו אמרו ליה לרבי
יוחנן, אמר להו: יאות הן עבדין (כיון דההיא שעתא לא הוו הנך בעין, ולא איחלופי הני
בהני - לאו חליפין נינהו, ולא חיילא קדושת שביעית עלייהו),
וכנגדן באתנן (בא עליה ואח"כ נתן לה אתננה) מותר (מותר להקרבה: דכיון דלאו בשעת ביאה יהביה ניהלה, כי
הדר יהב לה ההוא טלה - מתנה בעלמא הוא), דתניא [תמורה כט,א]: 'נתן לה ולא בא עליה, בא עליה ולא נתן לה -
אתננה מותר' (מפרש ואזיל): נתן לה ולא בא עליה
– פשיטא! כיון דלא בא עליה - מתנה בעלמא הוא דיהיב לה! ותו: 'בא עליה ולא נתן לה'
- הא לא יהיב לה ולא מידי, וכיון דלא נתן לה מאי 'אתננה מותר'? אלא הכי קאמר: 'נתן
לה ואחר כך בא עליה (= נתן לה ולא בא עליה עכשיו אלא לאחר זמן), או בא עליה ואחר כך נתן לה (= או בא עליה ולא נתן לה עכשיו
אלא לאחר זמן) – אתננה מותר'.
'נתן לה ואחר כך בא עליה': לכי בא עליה
(עבודה זרה סג,א)
ליחול עלה איסור אתנן למפרע (שהרי מתחלה על מנת ביאה נתנו לה)!?
אמר רבי אלעזר: כשקדמה והקריבתו.
היכי דמי? אי דאמר לה "קני ליך מעכשיו (קודם ביאה)"
- פשיטא דשרי, דהא ליתיה בשעת ביאה, ומתנה בעלמא הוא דיהיב לה (פשיטא
דמותר: דאף על גב דעל מנת ביאה יהביה ניהלה, כיון דמקמי ביאה יהביה ניהלה - לאו
שכר ביאה הוא)! ואי דלא אמר לה "קני
ליך מעכשיו" - היכי מצי מקרבה? (ויקרא
כז,יד) ואיש כי יקדיש
את ביתו קדש [לה' והעריכו הכהן, בין
טוב ובין רע כאשר יעריך אתו הכהן כן יקום] אמר רחמנא: מה ביתו ברשותו - אף כל ברשותו!?
אלא דאמר לה "להוי גביך עד שעת ביאה, ואי מיצטריך ליך - קני
מעכשיו" (הלכך איצטריך מתניתין לאשמועינן דאף על גב דאמר לה
"לא ניקני לך עד שעת ביאה", כיון דהדר אמר לה "אי מצטריך ליך קני
מעכשיו" - הויה לה מתנת חנם כי שקלתיה ואקריבתיה).
בעי רב הושעיא: קדמה והקדישתו מהו? כיון דאמר מר (קידושין בפרק קמא (פ"א
מ"ו; דף כח:)) 'אמירתו לגבוה כמסירתו
להדיוט' - כמאן דאקריבתיה דמי? או דלמא השתא מיהא הא קאי ואיתיה בעיניה?
ותפשוט מדרבי אליעזר, דאמר רבי אליעזר: 'שקדמה
והקריבתו': דוקא הקריבתו, אבל הקדישתו לא!?
דרבי אליעזר גופיה קא מיבעיא ליה: מאי? מיפשט פשיטא ליה לרבי אליעזר
דהקריבתו דוקא, אבל הקדישתו לא, דהא איתיה בשעת ביאה? או דלמא הקריבתו פשיטא ליה,
והקדישתו מספקא ליה?
תיקו.
בא עליה ואחר כך נתן לה אתננה - מותר:
ורמינהי 'בא עליה ואחר כך נתן לה - אפילו מכאן עד שלש שנים - אתננה אסור'!?
אמר רב נחמן בר יצחק אמר רב חסדא: לא קשיא: הא דאמר "התבעלי לי בטלה
זה" (כל כמה דיהיב לה הוי אתנן דמהשתא קניתיה), הא דאמר לה "התבעלי בטלה" סתם (כי
יהיב לה לאחר זמן - לאו אתנן הוא, דהשתא הוא דקנייה (ליה)).
וכי אמר לה "בטלה זה" - מאי הוי? הא מחסר משיכה!?
בזונה עובדת כוכבים, דלא קניא במשיכה (עובד כוכבים - לאו בר משיכה, דכי
כתיבא משיכה - בישראל כתיבא 'או
קנה מיד עמיתך' [ויקרא כה,יד]);
ואיבעית אימא: לעולם בזונה ישראלית, וכגון דקאי בחצירה.
אי דקאי בחצירה - בא עליה ואחר כך נתן לה - הא קניא לה (מהשתא
קודם ביאה, והיכי קרי ליה 'בא עליה ואחר כך נתן לה')!?
לא, צריכא דשויה ניהלה אפותיקי: דאמר לה "אי מייתינא ליך זוזי מכאן עד
יום פלוני – מוטב; ואי לא - שקליה (ביום פלוני) באתנניך" (הלכך
'בא עליה ואח"כ נתן לה' הוא; ומיהו הואיל ומשעת ביאה שוויה אפותיקי ועמד
בחצירה - חייל עליה 'אתנן')!
מתיב רב ששת (לרבי ינאי): 'אומר אדם לחמריו
ולפועליו (עובדי כוכבים או עמי הארץ):
"לכו ואכלו בדינר זה"! "צאו ושתו בדינר זה" ואינו חושש
(עבודה זרה סג,ב)
לא משום שביעית (שמא יקחו בו פירות שביעית מן החשוד למכרם, ותניא
במסכת סוכה (דף לט.) 'אין מוסרין דמי פירות שביעית לעם הארץ יותר משלש
סעודות'), ולא משום מעשר (דאם
עמי הארץ הם, ויקחו שאינו מעושר, ונמצא זה מאכילו - [אינו חושש]
דהא איהו לא ספי להו מידי, אלא פריטי יהב להו)
ולא משום יין נסך (אם עובדי כוכבים, הם ונמצא מאכילן יין נסך, והרי
מזונותיהן עליו, ונהנה מיין נסך); ואם אמר להם "צאו
ואכלו ואני פורע"! "צאו ושתו ואני פורע"! - חושש משום שביעית,
ומשום מעשר, ומשום יין נסך' (הוי איהו 'לוקח האיסור ומאכילו': דהשתא לא סליק נפשיה
מינייהו בפריטי), אלמא כי קא פרע - דמי איסור
קא פרע! הכא נמי: כי קא פרע - דמי איסורא קא פרע!?
תרגמה רב חסדא: בחנוני המקיפו (שרגיל אצלו בהקפה),
דמשתעבד ליה (האי בעל הבית משעתא דיהיב חנוני פירי, והוי כנותן מיד
ליד): דכיון דאורחיה לאקופי - קני
ליה דינר גביה (חנוני סמיך על זה שכבר הכיר בו, שכל מקום שישנו הדינר
- קנוי לו לחנוני; הלכך:: חליפי נינהו; אבל הנך דבי רבי ינאי, כיון דהנך עניי
דמוזפי להו פירי - לאו 'חנוני הרגיל להקיפן' נינהו - לא סמכא דעתיה כולי האי, ולא
משתעבד להו דבי רבי ינאי, הלכך: כי פרע לאחר זמן - לאו 'חליפי שביעית' נינהו).
אבל חנוני שאין מקיפו – מאי? מותר? אי הכי (דטעמא משום מקיפו הוא, אבל אין
מקיפו שרי), אדתני '"צאו ואכלו
בדינר זה", "צאו ושתו בדינר זה" (אדתני רישא דמהדר תנא בתר היתרא,
ולא אשכח אלא ב"צאו ואכלו בדינר זה", דסליק מינייהו נפשיה בפריטי) - ליפלוג וליתני בדידה: 'במה דברים אמורים? בחנוני
המקיפו, דמשתעבד ליה, אבל חנוני שאין מקיפו – מותר' (ליפלוג ולתני היתרא אפילו בדלא
סליק, וכגון "צאו ואכלו ואני פורע"! ובחנוני שאין מקיפו, דלא משתעבד ליה
האי בעל הבית מידי, וכל שכן היכי דנסתלק לגמרי)!?
ועוד: חנוני שאין מקיפו (אי יהיב לשלוחיה דבעל הבית)
- מי לא משתעבד (מי לא משתעבד ליה בעל הבית מהשתא, דקא שרית להו לדבי
רבי ינאי משום האי טעמא)? והאמר רבא: 'האומר לחבירו
"תן מנה לפלוני ויקנו כל נכסאי לך (באותו מנה)", (ונתן)- קנה (הלוקח את נכסיו של זה, ואף על גב דלא מטא הנאת האי
מנה לידיה) מדין ערב (מההוא
דינר דמחייב ערב לשלומי, ואף על גב דלא מטי הנאה לידיה)'
(והאי נמי לא שנא; אלמא אף על גב דלאו 'חנוני המקיפו'
הוא, כי יהיב ליה לשלוחיה - משתעבד ליה האי)!?
אלא אמר רבא: לא שנא מקיפו ולא שנא שאין מקיפו (לא תיתני טעמא דברייתא משום
שיעבודא ובמקיפו, דאפילו אין מקיפו איכא שיעבודא):
(ומיהו לדבי רבי ינאי לא תקשי, דבין מקיפו בין אין
מקיפו) אף על גב דמשעבד ליה (נכסיה
לשלומי), כיון דלא מייחד שיעבודיה (שלא
ייחד לו מיד מעות לכך) - (לאו חליפין נינהו, ו)לא מיתסר; אלא הכא אמאי חושש משום שביעית? הא לא
מייחד שיעבודיה?
(הכי גרסינן: 'והכא אמר רב פפא', ולא גרסינן 'אלא הכא
דקתני חושש אמר רב פפא':)
הכא אמר רב פפא: כגון שהקדים (בעל הבית) לו (לחנוני) דינר (קודם ששלח אצלו; דהשתא - מדבעל הבית קאכלי, ואיסורא
דידיה הוא).
אמר רב כהנא: אמריתה לשמעתא קמיה דרב זביד מנהרדעא, אמר לי: אי הכי, אדתני
'"צאו ואכלו צאו ושתו ואני פורע"'? (הא כבר פרע?) – "צאו ואכלו צאו ושתו ואני מחשב (אני
אעשה לו חשבון ממה שהקדמתי לו)" מיבעי ליה!?
אמר ליה: תני '"צאו ואני מחשב"'.
רב אשי אמר: כגון שנטל ונתן ביד (שנשא מיד החנוני ונתן להם; דהשתא איהו ספי להו איסורא
- ולאו משום פרעון דלאחר זמן הוא, אלא דקננהו במשיכה, ואשתכח שלקח יין נסך והשקהו
לפועליו! אבל הנך דבי רבי ינאי, כי שקלי פירי - שעת היתר הוא, וכי פרעו לאחר זמן
בשעת איסור שביעית - לאו חליפין נינהו לאיתפוסי).
אמר ליה רב יימר לרב אשי: אי הכי, אדתני "צאו ואכלו", "צאו
ושתו" ('צאו' משמע שאינו הולך עמהן)
– "טלו ואכלו", "טלו ושתו" מיבעי ליה!?
אמר ליה: תני '"טלו ואכלו", "טלו ושתו"'.
יתיב רב נחמן, ועולא, ואבימי בר פפי, ויתיב רבי חייא בר אמי גבייהו, ויתבי
וקא מיבעיא להו: שכרו לשבור ביין נסך (לשבר חבית ולשפוך את היין)
– מהו (שיהא שכרה מותר)?
מי אמרינן 'כיון דרוצה בקיומו (דישראל זה רוצה בקיומן של חביות האלו שלא ישתברו
עכשיו מאליהם עד שישברם הוא ויטול שכרם) - אסור' או דלמא: כל
למעוטי תיפלה שפיר דמי?
אמר רב נחמן: ישבור ותבא עליו ברכה.
לימא מסייע ליה: 'אין עודרין (אין חופרין) עם העובד כוכבים
בכלאים
(עבודה זרה סד,א)
אבל עוקרין עמו (להשליכן לאיבוד, ואף על גב דרוצה בקיומן שלא יעקרו
מאליהן עד שיעקרם הוא) כדי למעוטי את התיפלה'.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@barak-online.net
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD;
רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות - 9 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת
פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך
דברי רש"י – בגודל 9; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון.
אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer, Footnotes
become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש
הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2003 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at yeshol@barak-online.net.