דברי הגמרא באותיות 12 ROD;
רש"י בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
(עבודה זרה
סה,ב)
תנן: 'יין נסך שנפל על גבי ענבים - ידיחן והן מותרות, ואם היו מבוקעות – אסורות';
'מבוקעות' – אִין, שאין מבוקעות – לא!?
אמר רב פפא: שאני חיטי: הואיל ואגב צירייהו (סדק שבחיטין; 'צירייהו' - לשון
'מיצטרו זיקי' (לעיל ל.)) - כמבוקעות דמיין.
(עבודה זרה סו,א)
חמרא עתיקא בענבי (חמרא עתיקא - טעמו ניכר בענבים)
- דברי הכל בנותן טעם;
חמרא חדתא בענבי: אביי אמר במשהו, ורבא אמר בנותן טעם (וכל היכא
דאיתמר 'נותן טעם' ואין טעמו ניכר - הוה שיעורא בששים):
אביי אמר במשהו: בתר טעמא אזלינן; אידי ואידי חד טעמא הוא, דהוה ליה 'מין במינו',
ומין במינו במשהו!
ורבא אמר: בנותן טעם - בתר שמא אזלינן, והאי שמא לחוד והאי שמא לחוד, והוה ליה
'מין בשאינו מינו', ומין בשאינו מינו בנותן טעם.
תנן: 'יין נסך שנפל על גבי ענבים [-
ידיחן והן מותרות, ואם היו מבוקעות – אסורות]' - קסלקא דעתא חמרא חדתא בענבי;
מאי? לאו בנותן טעם?
לא, במשהו.
הא מדקתני סיפא 'זה הכלל: כל שבהנאתו בנותן טעם אסור, כל שאין בהנאתו בנותן
טעם מותר' - מכלל דבנותן טעם עסקינן!
ואביי?
מתניתין - בחמרא עתיקא בענבי.
חלא דחמרא וחלא דשיכרא (חד דאיסור וחד דהיתר),
וחמירא דחיטי וחמירא דשערי (חד דחולין וחד דתרומה, ונפלו זה לתוך זה): אביי אמר בנותן טעם: בתר טעמא אזלינן, והאי טעמא לחוד
והאי טעמא לחוד, והוה ליה 'מין בשאינו מינו', ומין בשאינו מינו - בנותן טעם;
ורבא אמר: במשהו: בתר שמא אזלינן, והאי 'חלא' מיקרי והאי 'חלא' מיקרי, והאי
'חמירא' מיקרי והאי 'חמירא' מיקרי, והוה ליה 'מין במינו', וכל מין במינו – במשהו (לקמן פסקינן
דלאו הלכתא הכי, אלא אפילו מין במינו - בנותן טעם, חוץ מטבל ויין נסך).
אמר אביי: מנא אמינא לה דבתר טעמא אזלינן? דתנן [(במסכת ערלה [פ"ב מ"י] ): 'תבלין שנים ושלשה שמות והן מין אחד (כגון פלפל
לבן פלפל שחור פלפל ארוך), או [מין] שלשה (וג' שמות
יש להן) - אסורין ומצטרפין (אם נפלו
לקדירה, ולא בזה כדי לתבל ולא בזה כדי לתבל, ונצטרפו ותיבלו, והן של איסור - מצטרפין
לאוסרה)', ואמר חזקיה: 'הכא (דקאמר מין
ג' וג' שמות להן מצטרפין - אף על גב דתלתא מיני נינהו, ובשמא נמי לא שוו) - במיני מתיקה עסקינן (שכולן טעמן מתוק), (ומשום הכי מצטרפין:)
הואיל וראוין למתק בהן את הקדירה (דטעמן שוה למתק בהן הקדירה)';
אי אמרת בשלמא בתר טעמא אזלינן - כולי חד טעמא הוא, אלא אי אמרת בתר שמא אזלינן, האי
שמא לחוד והאי שמא לחוד!
ורבא אמר לך: הא - מני? רבי מאיר היא (ואף על גב דלא שוו: לא בשמא ולא בטעמא
קאמר דמצטרפין, ודחזקיה ליתא), דתניא: רבי יהודה אומר
משום רבי מאיר: מנין לכל איסורין שבתורה שמצטרפין זה עם זה? שנאמר (דברים יד,ג) לא תאכל כל תועבה: כל שתיעבתי לך - הרי הוא בבל
תאכל.
חלא (דאיסור) לגו חמרא (דהיתר) - דברי הכל בנותן טעם (דכי נפיל לגויה - לא הוי דמי ליה,
לא בריחא ולא בטעמא: שאין היין מבטל ריח החומץ עד שנתרבה לתוכו, ולא החומץ מבטל ריח
היין, משום דרובא חמרא); (אבל)
חמרא לגו חלא (משעה שהגיע לאויר הכלי נהפך היין בריחו לריח החומץ,
וקודם שנתערבו היו שוין בריחן): אביי אמר במשהו, ורבא
אמר בנותן טעם.
אביי אמר במשהו:
(עבודה זרה סו,ב)
ריחיה חלא וטעמא חמרא – חלא (יין זה סמוך לעירובו היה ריחיה חלא וטעמיה חמרא, ובתר
ריחיה אזלינן), והוה ליה 'מין במינו (כשנתערבו)', וכל מין במינו במשהו.
רבא אמר: בנותן טעם: ריחיה חלא וטעמא חמרא – חמרא, והוה ליה 'מין בשאינו מינו',
וכל מין בשאינו מינו - בנותן טעם.
האי בת תיהא (נקב נוקבים במגופת חבית להריח את היין, לבודקו אם יכול
להתקיים): (להריח)
עובד כוכבים בדישראל שפיר דמי; ישראל בדעובד כוכבים: אביי אמר אסור, רבא אמר מותר:
אביי אמר אסור: ריחא מילתא היא! רבא אמר מותר: ריחא לאו מילתא היא.
אמר רבא: מנא אמינא לה: דריחא ולא כלום הוא? - דתנן [תרומות פ"י מ"ד] 'תנור שהסיקו בכמון של תרומה, ואפה בו את הפת - הפת מותרת
(לזרים)' לפי שאין טעם כמון אלא
ריחא כמון (ואי משום דהוסק - לא איכפת לן, דתרומה אין איסורה
איסור הנאה);
ואביי?
שאני התם, דמיקלא איסוריה.
אמר רב מרי: כתנאי [תרומות
פ"י מ"ג]: 'הרודה פת חמה, ונתנה על פי חבית של יין של תרומה: רבי מאיר אוסר (לפי ששאבה
את ריח היין), ורבי יהודה מתיר; רבי יוסי מתיר
בשל חיטין, ואוסר בשל שעורים, מפני שהשעורים שואבות'; מאי? לאו בהא קמיפלגי: דמר [רבי מאיר] סבר ריחא מילתא היא, ומר [רבי יהודה] סבר ריחא ולא כלום הוא?
לרבא (דאמר לאו מילתא היא)
- ודאי תנאי היא
(עבודה זרה סז,א)
דברי הכל אסורה (דודאי עייל בה ריחא),
בפת צוננת וחבית מגופה דברי הכל מותרת; לא נחלקו אלא בפת חמה וחבית מגופה, בפת צוננת
וחבית פתוחה'; והא דידי (האי בת תיהא דאסרנא)
- נמי כפת חמה וחבית פתוחה דמי.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@barak-online.net
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD;
רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות - 9 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי
המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך
דברי רש"י – בגודל 9; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל
הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2003 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at yeshol@barak-online.net.