דברי הגמרא באותיות 12 ROD;
רש"י בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
(עבודה זרה
סו,ב)
אמר רב מרי: כתנאי [תרומות
פ"י מ"ג]: 'הרודה פת חמה, ונתנה על פי חבית של יין של תרומה: רבי מאיר אוסר (לפי ששאבה
את ריח היין), ורבי יהודה מתיר; רבי יוסי מתיר
בשל חיטין, ואוסר בשל שעורים, מפני שהשעורים שואבות'; מאי? לאו בהא קמיפלגי: דמר [רבי מאיר] סבר ריחא מילתא היא, ומר [רבי יהודה] סבר ריחא ולא כלום הוא?
לרבא (דאמר לאו מילתא היא)
- ודאי תנאי היא (כתנאי אמרה למילתיה, ולאו דברי הכל היא, דהא רבי מאיר
אוסר, וליכא למימר איסור אלא משום ריחא); לאביי (דאמר
'מילתא היא') - מי לימא תנאי היא (מי
אמרינן רבי יהודה לית ליה דאביי? או דלמא לעולם אית ליה, וטעמא דרבי יהודה הכא –
דקסבר: אין ריח היין נכנס בפת, אבל בבת תיהא, דריח נסך נכנס בגוף - מודי)? אמר לך אביי: לאו מי איתמר עלה 'אמר רבה בר בר חנה
אמר ריש לקיש: בפת חמה וחבית פתוחה –
(עבודה זרה סז,א)
דברי הכל אסורה (דודאי עייל בה ריחא),
בפת צוננת וחבית מגופה דברי הכל מותרת; לא נחלקו אלא בפת חמה וחבית מגופה, בפת צוננת
וחבית פתוחה'; והא דידי (האי בת תיהא דאסרנא)
- נמי כפת חמה וחבית פתוחה דמי.
זה הכלל: כל שבהנאתו בנותן טעם [אסור;
כל שאין בהנאתו בנותן טעם מותר, כגון חומץ שנפל על גבי גריסין]:
אמר רב יהודה אמר שמואל: הכי הלכתא (דנותן טעם לפגם מותר).
ואמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו אלא שנפל [חומץ] לתוך גריסין רותחין (חומץ פוגם גריסין רותחין ומשביח את הצונן), אבל נפל לתוך גריסין צוננין, והרתיחן (על
האור אחר שנפל החומץ לתוכן) - נעשה כמי שהשביח
ולבסוף פגם, ואסור;
וכן כי אתא רבין אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא שנפל לתוך גריסין
רותחין, אבל נפל לתוך גריסין צוננין והרתיחן - נעשה כמי שהשביח ולבסוף פגם, ואסור;
וכן כי אתא רב דימי כו', וכך היו עושין בערבי שבתות בציפורי (נותנין
חומץ לתוך הגריסין צונן והיה משביחן; ורב דימי קאמר לה),
וקוראין אותם 'שחליים'.
אמר ריש לקיש: נותן טעם לפגם שאמרו: לא שיאמרו "קדירה זו חסירה מלח",
"יתירה מלח", "חסירה תבלין", "יתירה תבלין" (חומרא
היא, כלומר: לא שיוכלו לתת פגם בתבשיל מחמת דבר אחר, כגון שתהא חסירה מלח או
יתירה, דאם נפגם מחמת דבר אחר - אין תולין הפגם באיסור, ואסור), אלא (איזהו טעם לפגם שמותר):
כל שאין חסירה כלום (שום תקון) ואינה נאכלת מפני
זה (כלומר: ואיסור זה פוגם טעמה, ו'אינה נאכלת' לאו דוקא:
דכיון דפגימתה פורתא - קרי לה 'אינה נאכלת').
ואיכא דאמרי (הא דריש לקיש לקולא):
אמר ריש לקיש: נותן טעם לפגם שאמרו, אין אומרין "קדירה זו חסירה מלח",
"יתירה מלח", "חסירה תבלין", "יתירה תבלין" (כלומר:
אין תולין הפגם בדבר אחר לומר "חסירה היא מלח, ואילו היתה כתיקונה - לא היה זה
האיסור פוגמה, שהמלח היה מבטל את פגימת טעם האיסור ומתקנו", אלא כיון דטעם האיסור
פוגמה עכשיו כמות שהיא - הוי פגם, ומותר), אלא השתא מיהא הא
פגמה.
אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: כל שטעמו וממשו אסור - ולוקין עליו; וזהו כזית
בכדי אכילת פרס (ועל כגון זה נאמר שיעור כזית בכדי אכילת פרס הלכה למשה
מסיני: שאם יש בכשיעור פרס של תבשיל כזית מן האיסור - לוקין עליו, אף על פי שאין
כזית של איסור נאכל בבת אחת, כיון דאינו שוהה באכילתו משהתחיל לאוכלו עד שגמרו אלא
כדי אכילת פרס - מצטרפת אכילתו, ולוקה; אבל אם אין בכדי אכילת פרס של תבשיל איסור,
הואיל ושוהה באכילתו כזית יותר מכדי אכילת פרס - הוו להו כשתי אכילות של שני ימים,
ואין לוקין, דקים להו לרבנן דאכילת פרס הוי שיעור שהיית אכילה; ו'פרס' היא חצי ככר
של עירובי תחומין, ושיערו חכמים ככר - משלשה לקב, חציה לבית המנוגע שנאמר בה 'והאוכל בבית יכבס בגדיו' [ויקרא
יד,מז]; פרשוהו חכמים לשוהה בה שיעור אכילה,
כדתניא 'והאוכל בבית' 'והשוכב
בבית'; אין לי אלא שוכב ואוכל; לא אוכל
ולא שוכב מנין? תלמוד לומר: 'יכבס
את בגדיו' – ריבה; אם כן מה תלמוד לומר 'האוכל' ו'השוכב'? ליתן
שיעור לשוכב כדי אכילה, וכמה היא 'אכילה'? - כדי אכילת פרס, והוא ארבע ביצים);
(עבודה זרה סז,ב)
טעמו ולא ממשו (כגון חלב שנפל לקדרה, או חלב שנפל נימוח שאין ממשו בעין) אסור - ואין לוקין עליו; ואם ריבה טעם לפגם (הא
'ריבה' - קולא משמע: שאף על פי שנפגם מחמת דבר אחר, אם הועיל איסור זה לרבות את
הפגם) – מותר.
ולימא 'אם נתן טעם לפגם מותר'?
הא קמשמע לן: דאף על גב דאיכא מילי אחרנייתא דפגמה בהדיה.
והלכתא כלישנא בתרא דריש לקיש (דאין אומר "חסירה מלח", "יתירה מלח").
אמר רב כהנא: מדברי כולם (רב יהודה, ורבה בר בר חנה, ורב דימי, וריש לקיש, ורבי
אבהו) נלמד: נותן טעם לפגם מותר.
אמר ליה אביי: בשלמא מכולהו – לחיי! אלא דריש לקיש? 'אמרו' קאמר, וליה לא
סבירא ליה!
מכלל דאיכא למאן דאמר 'נותן טעם לפגם אסור' (בתמיה: מדאיצטריך רב כהנא למימר
'מדברי כולן נלמד' - מכלל דאיכא למאן דפליג!)?
אִין, והתניא: 'אחד נותן טעם לפגם ואחד נותן טעם לשבח – אסור, דברי רבי מאיר;
רבי שמעון אומר: לשבח – אסור, ולפגם - מותר'.
מאי טעמא דרבי מאיר?
גמר מגיעולי עובדי כוכבים (דרחמנא אסרינהו בכלי מדין, דכתיב [במדבר לא,כג]
'כל דבר אשר יבא באש וגו' דמשמע: הואיל ונשתמש עובד כוכבים בכלי חמין - צריך
להרתיח כדי שיפלוט גיעול שבלע); גיעולי עובדי כוכבים
- לאו 'נותן טעם לפגם' הוא, ואסר רחמנא (בתמיה: דהא פשיטא לן כל תבשיל שלן לילה אחד - נפגם
טעמו ועובר צורתו)? הכי נמי לא שנא.
ואידך (אי אפשר דלא פגמה פורתא בתבשיל הבא אחריו, ואפילו הכי
אסר רחמנא)?
כדרב הונא בריה דרב חייא, דאמר רב הונא בריה דרב חייא: לא אסרה תורה אלא קדירה
בת יומא (שבישל בה עובד כוכבים היום),
ד'לא לפגם' הוא.
ואידך?
קדירה בת יומא נמי: אי אפשר דלא פגמה פורתא.
ורבי שמעון - מאי טעמא?
דתניא (דברים יד,כא) לא תאכלו כל נבלה
לגר אשר בשעריך [תתננה ואכלה או מכר לנכרי
כי עם קדוש אתה לה' אלקיך לא תבשל גדי בחלב אמו]: כל הראויה לגר קרויה
'נבילה',
(עבודה זרה סח,א)
שאין ראויה לגר (שהסריחה) - אינה קרויה 'נבלה'
(אלמא: מדאפגים - בטל איסורה).
ורבי מאיר?
ההוא - למעוטי סרוחה מעיקרא (מוכת שחין מחיים: דהואיל ואיפגמא מקודם שבאה לידי נבלה
- לא חל שם נבלה עליה, אבל היכא דאיתסר מעיקרא - תו לא פקע איסור משום פגם).
ורבי שמעון?
סרוחה מעיקרא לא צריכא מיעוטא, עפרא בעלמא הוא.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@barak-online.net
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD;
רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות - 9 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי
המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך
דברי רש"י – בגודל 9; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל
הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2003 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at yeshol@barak-online.net.