דברי הגמרא באותיות 12 ROD;
רש"י בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
(עבודה זרה ע,ב)
משנה:
בולשת (חיל) שנכנסה לעיר (על שם
שמחפשין וחותרין קרי להו 'בולשת' כדמתרגמינן 'ויחפש' [בראשית לא,לה] - ובלש):
בשעת שלום: חביות פתוחות אסורות, סתומות מותרות;
בשעת מלחמה: אלו ואלו מותרות, לפי שאין פנאי לנסך.
(עבודה זרה עא,א)
גמרא:
ורמינהי: 'עיר שכבשוה כרקום (מתרגמינן 'מצור' = כרקומין)
- כל כהנות שבתוכה פסולות (כל כהנות הנמצאות בתוכה פסולות לבעליהן, דאשת כהן
אסורה אף באונס; אבל אשת ישראל - לא)' (הא הכא
דשעת מלחמה היא, וקתני 'אסורות', דיש פנאי לבעול)?
אמר רב מרי: לנסך אין פנאי (דיצר
הניסוך לא תקיף להו, וטרודין במלחמה), לבעול יש פנאי (דתקיף
להו יצרייהו).
משנה:
האומנין של ישראל ששלח להם עובד כוכבים חבית של יין נסך בשכרן - מותר לומר
"תן לנו את דמיה" (דהא לא קנו לה והוא אינו חייב להן אלא מעות; ותניא
לעיל (דף סד.) 'ישראל שנושה בעובד כוכבים מנה, מכר עבודת כוכבים
והביא לו, יין נסך והביא לו – מותר');
משנכנסה לרשותן – אסור.
גמרא:
אמר רב יהודה אמר רב: מותר לאדם לומר לעובד כוכבים "צא והפס עלי מנת
המלך (ארנונא שהיו נותנין מתבואותיהן ומבהמותיהן עישור)" (וישראל זה, שחייב לתת למלך יין - מותר לומר לעובד
כוכבים: "הפס עלי" אף על גב דקא יהיב האי עובד כוכבים יין נסך והאי
ישראל הוא פרעיה דמיה: כיון דהוה מצי לסלוקי לשליחא דמלכא בזוזי, כי יהיב ליה עובד
כוכבים יין נסך - לאו שלוחיה דישראל הוא).
מיתיבי: 'אל יאמר אדם לעובד כוכבים "עול תחתי לעוצר (היכנס
במקומי להפיס את השוטר)" (כמו 'זה יעצור בעמי'
(שמואל א ט,יז); לישנא אחרינא: לשון 'אוצר': שממונה על אוצרות יין
ושמן של מלך לגבות ולאצור)!?
אמר ליה רב: "עול תחתי לעוצר" קאמרת (כיון דאמר ליה "עול
תחתי" הוי משמע "הוי במקומי", וכל מאי דיהיב ליה עובד כוכבים - הוי
כאילו יהביה ישראל, דהא במקומו הוא)? הא (דרב
יהודה) לא דמיא אלא להא (לסיפא): 'אבל אומר לו "מלטני מן העוצר"' (דאפשר
לסלוקיה בזוזי; הלכך למיתב ליה חמרא - לאו שלוחיה הוא).
משנה:
המוכר יינו לעובד כוכבים: פסק (עמו מעות) עד שלא מדד - דמיו
מותרין (מפרש בגמרא טעמא איכא: דמוקי לה משום משיכה בעובד
כוכבים קנה, הלכך: כשמודד - היינו משיכה, וקנייה עובד כוכבים מיד, דהוה ליה לישראל
זוזי גבי דעובד כוכבים בהלואה, ויין נסך לא הוי עד דנגע ביה);
מדד עד שלא פסק - דמיו אסורין (דעובד כוכבים לא קנייה במשיכה: דכיון דלא פסק דמיו -
לא סמכה דעתיה; הלכך: כי נגע ביה - הוי יין נסך דישראל; ואיכא דמוקי לה כשהקדים לו
עובד כוכבים מעות לישראל; ובגמרא מפרש לה).
גמרא:
אמר אמימר: משיכה בעובד כוכבים קונה (אף על גב דלא יהיב עובד כוכבים
דמי לישראל, משיך מיניה – קנייה; וכן ישראל מעובד כוכבים);
תדע: דהני פרסאי משדרי פרדשני (דורון) להדדי ולא הדרי בהו (השולחין;
אלמא במשיכה קנינהו המקבלין; לישנא אחרינא, מתשובת הגאונים 'פרדשני': מי שיש לו
כור חיטין למכור, פוסק דמים ללוקח, והולך לביתו, ומשגר לו קב חיטין לראות כמה הן
יפות; ואם מעכב הלוקח אותו קב אצלו - מתקיים המקח, ואם אינו חפץ בהן - מחזירו).
רב אשי אמר: לעולם אימא לך משיכה בעובד כוכבים אינה קונה (אלא
במתן מעות קנו), והאי דלא הדרי בהו - דרמות
רוחא הוא (גסות) דנקיטא להו.
אמר רב אשי: מנא אמינא לה? מדאמר להו רב להנהו סבויתא (מוכרי
יין): "כי כייליתו חמרא
לעובדי כוכבים - שקלו זוזי מינייהו והדר כיילן להו, ואי לא נקיטו בהדייהו זוזי -
אוזיפונהו והדר שקילו מינייהו, כי היכי דתיהוי הלואה גבייהו, דאי לא עבדיתו הכי,
כי קא הוי יין נסך - ברשותייכו קא הוי, וכי שקילתו - דמי יין נסך קא שקילתו";
ואי סלקא דעתא משיכה בעובד כוכבים קונה -
(עבודה זרה עא,ב)
מדמשכה עובד כוכבים (במדה) – קנייה (ואף על
גב דלא יהב זוזי), (והוו להו זוזי הלואה גביה מקמי
דניהוי יין נסך); יין נסך לא הוי עד דנגע ביה
(דהא לא הוי נסך עד שנגע ביה, ואפילו אי לא שקלי זוזי
מינייהו - שפיר דמי)!
אי דקא כייל ורמי למנא דישראל - הכי נמי; לא, צריכא דקא כייל ורמי למנא
דעובד כוכבים (דיין שבכלי אוסרו, והוי יין נסך מקמי משיכה).
סוף סוף כי מטא לאוירא דמנא (דעובד כוכבים) – קנייה (עובד
כוכבים בהגבהה), יין נסך לא הוי עד דמטי
לארעיתיה דמנא! שמע מינה 'נצוק חבור' (ואנן - איבעויי איבעיא לן ב'המוכר את הספינה' (בבא בתרא דף פה:))!?
לא! אי דנקיט ליה עובד כוכבים לכלי בידיה - הכי נמי; לא צריכא דמנח אארעא.
ותיקני ליה כליו? שמעת מינה 'כליו של לוקח ברשות מוכר - לא קנה לוקח'!?
לא! לעולם אימא לך 'קנה לוקח', והכא במאי עסקינן? - כגון דאיכא עכבת יין
אפומיה דכוזנתא (פך, קטנה מחבית, כדאמר במועד קטן (דף יב.)
'זופתין כוזנתא ואין זופתין חביתא במועד'), דקמא קמא אינסיך
ליה (אוגנים יש בכליו של עובד כוכבים שמתעכב היין על פיו,
כטיפה או כשני טיפין, מקמי דנימטי חמרא דישראל באוירא דמנא דעובד כוכבים, ומיתסר
בההיא טיפת יין שעל פיו);
וכמאן (הא דאמר רב למישקל דמי ברישא מקמי דניתסר בההיא עכבה)? - דלא כרבן שמעון בן גמליאל (דקתני מתניתין 'יין נסך שנפל לבור
כולו אסור; רשב"ג אומר: ימכר כולו לעובדי כוכבים חוץ מדמי יין נסך שבו' -
אלמא משום תערובת יין נסך לא מיתסר בהנאה חמרא דישראל, ואנן קים לן 'כל מקום ששנה
רבן שמעון במשנתנו הלכה כמותו'!?), דאי רבן שמעון בן
גמליאל - האמר 'ימכר כולו לעובדי כוכבים חוץ מדמי יין נסך שבו'; מידי הוא טעמא אלא
לרב (הך קושיא - למאן רמיית ליה? אלא לרב, דאמר לסבוייתא למישקל
דמי ברישא?)? האמר רב (לדידיה
לא תירמיה, דאיהו אמר בהדיא דאין הלכה כרבן שמעון):
'הלכה כרבן שמעון בן גמליאל חבית בחבית (אלא בחבית שנתערב בחביות אחרות, דשקיל חד מינייהו
ושדי לנהר ואינך שרו בהנאה), אבל לא יין ביין (דכי
נתערב יין נסך ביין כשר - כולו אסור! ואי
קשיא: אביי ורבא - היכי מיתרצי [לקמן] אתקפתיה דאמימר? הא אינהו הוו קשישי מיניה טובא!? לא
תיקשי: דהא במסכת בכורות (דף יג:) תרצינהו אביי ורבא להנך שינויי אליבא דרבי יוחנן, דאליביה
קאמר אמימר לשמעתיה, וקבעוה בעלי תלמוד כאן אמילתיה דאמימר)!
מיתיבי: 'הלוקח גרוטאות (שברי כספים) מן העובדי כוכבים
ומצא בהן עבודת כוכבים: אם עד שלא נתן מעות משך – יחזיר (דלא קנייה, ולא מיחייב לבערה); אם משנתן מעות משך - יוליך לים המלח (כיון
דלא מצי לאהדוריה ולמשקל דמי)'; אי סלקא דעתא
משיכה בעובד כוכבים קונה - אמאי יחזיר?
אמר אביי: משום דמיחזי כי מקח טעות (הויא משיכה בטעות, דלאו אדעתא דעבודת כוכבים זבן).
אמר רבא: רישא מקח טעות, סיפא לאו מקח טעות (בתמיה! ואף על גב דיהיב דמי
לישקלינהו)!? אלא אמר רבא: רישא וסיפא
מקח טעות, ורישא: דלא יהיב זוזי - לא מיתחזי כעבודת כוכבים ביד ישראל; סיפא, דיהיב
זוזי - מיתחזי כעבודת כוכבים ביד ישראל (לכי הדר שקל זוזי - מיחזי כמאן דמזבן לעבודת כוכבים
דמי).
אמר ליה מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי: תא שמע: 'המוכר יינו לעובד
כוכבים: פסק עד שלא מדד - דמיו מותרים (דכי מדד - קניה עובד כוכבים במשיכה, וקמו זוזי בהלואה
גביה; יין נסך לא הוי עד דנגע ביה)' ואי אמרת משיכה
בעובד כוכבים אינה קונה - אמאי דמיו מותרין?
הכא במאי עסקינן? - דאקדים ליה דינר (ונתן לו מעות יותר מכדי דמי היין,
עד שיפסוק הדמים - יחזיר לו ישראל את המותר).
אי הכי - אימא סיפא: 'מדד עד שלא פסק - דמיו אסורין'; ואי דקדים ליה דינר (שנתן
לו מעותיו קודם לכן) - אמאי דמיו אסורין?
אמר ליה: ולדידך, דאמרת (טעמא דרישא משום ד)משיכה
בעובד כוכבים קונה - אמאי רישא דמיו מותרין וסיפא דמיו אסורין? אלא מאי אית לך
למימר? פסק - סמכא דעתיה (למקני במשיכה), לא פסק (קודם משיכה) - לא סמכא דעתיה (למקנייה במשיכה, שמא ירבה לו בדמיו)!? לדידי נמי: אף על גב דקדים ליה דינר, פסק - סמכא
דעתיה, לא פסק - לא סמכא דעתיה!
אמר ליה רבינא לרב אשי: תא שמע דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: 'בן נח
נהרג על פחות משוה פרוטה (בן נח שגזל את ישראל פחות משוה פרוטה - אף על גב דגבי
ישראל לאו ממונא הוא, דמחלי עליה, גבי עובד כוכבים - ממונא הוא; ובן נח נצטוה על
הגזל בסנהדרין (דף נו.), ואזהרה שלהן זו היא מיתתן, ואין צריכין התראה), ולא ניתן להישבון (ולא מחייב לאהדורה להאי ישראל,
דהא מחיל עליה)'; ואי אמרת משיכה בעובד
כוכבים אינה קונה - אמאי נהרג (הא לא קניא להך גזילה, וכל היכא דאיתא - של ישראל היא)?
(ומשני: האי דנהרג -)
משום דצעריה לישראל.
(עבודה זרה עב,א)
ומאי 'לא ניתן להישבון' (הא לא שייך ביה הישבון: דכיון דעובד כוכבים לא קנייה
-דישראל היא)?
דאינו בתורת הישבון (כלומר: הכי נמי קאמר: אינה בתורת שום גזילה דעובד כוכבים:
דכל היכא דאיתא - דמרהּ היא, והוא הדין לשוה פרוטה; והאי דנקט 'פחות' - לאשמועינן
דנהרג עליה).
אי הכי - אימא סיפא 'בא חבירו ונטלה ממנו - נהרג עליה'; בשלמא רישא - משום
דצעריה לישראל, אלא סיפא - מאי עביד? אלא שמע מינה: משיכה בעובד כוכבים קונה (הלכך
קניה קמא והדר קניה האי, ונהרג על שגזל, ו'לא ניתן להישבון' דרישא - דוקא פחות
משוה פרוטה, דישראל מחיל, ולא מיחייב עובד כוכבים לאהדורה)!
שמע מינה.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע
לי בכתובת: yeshol@barak-online.net
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD;
רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות - 9 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת
פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך
דברי רש"י – בגודל 9; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את
הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the
number of the footnote.
Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the
page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית –
ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il,
http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©2003 by
Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this
material, with this notice, is granted - with request to notify of use
at yeshol@barak-online.net.