דברי הגמרא באותיות 12 ROD;
רש"י בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
(עבודה זרה
עא,ב)
אמר ליה רבינא לרב אשי: תא שמע דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: 'בן נח
נהרג על פחות משוה פרוטה (בן נח שגזל את ישראל פחות משוה פרוטה - אף על גב דגבי
ישראל לאו ממונא הוא, דמחלי עליה, גבי עובד כוכבים - ממונא הוא; ובן נח נצטוה על הגזל
בסנהדרין (דף נו.), ואזהרה שלהן זו היא מיתתן, ואין צריכין התראה), ולא ניתן להישבון (ולא מחייב לאהדורה להאי ישראל, דהא
מחיל עליה)'; ואי אמרת משיכה בעובד כוכבים
אינה קונה - אמאי נהרג (הא לא קניא להך גזילה, וכל היכא דאיתא - של ישראל היא)?
(ומשני: האי דנהרג -)
משום דצעריה לישראל.
(עבודה זרה עב,א)
ומאי 'לא ניתן להישבון' (הא לא שייך ביה הישבון: דכיון דעובד כוכבים לא קנייה
-דישראל היא)?
דאינו בתורת הישבון (כלומר: הכי נמי קאמר: אינה בתורת שום גזילה דעובד כוכבים:
דכל היכא דאיתא - דמרהּ היא, והוא הדין לשוה פרוטה; והאי דנקט 'פחות' - לאשמועינן
דנהרג עליה).
אי הכי - אימא סיפא 'בא חבירו ונטלה ממנו - נהרג עליה'; בשלמא רישא - משום דצעריה
לישראל, אלא סיפא - מאי עביד? אלא שמע מינה: משיכה בעובד כוכבים קונה (הלכך קניה
קמא והדר קניה האי, ונהרג על שגזל, ו'לא ניתן להישבון' דרישא - דוקא פחות משוה
פרוטה, דישראל מחיל, ולא מיחייב עובד כוכבים לאהדורה)!
שמע מינה.
ההוא גברא דאמר ליה לחבריה: "אי מזביננא לה להא ארעא - לך מזביננא לה"
(וקנו מיניה בקנין);
אזל, זבנה לאיניש אחרינא;
אמר רב יוסף: קנה קמא.
אמר ליה אביי: והא לא פסק (ראשון דמים, ולא סמכא דעתיה אקנין, דסבר: אם ירצה לחזור
- ירבה עליו בדמים
ומנא תימרא דכל היכא דלא פסק - לא קנה?
דתנן 'המוכר יינו לעובד כוכבים: פסק עד שלא מדד - דמיו מותרין, מדד עד שלא פסק
- דמיו אסורין' (אלמא לא קניה משיכה, משום דלא פסק קודם לכן, הלכך קנין
נמי לא מהני)!?
מאי הוי עלה?
'מאי הוי עלה?' (הכי גרסינן: 'מאי הוי עלה מאי הוי עלה': קמא בלשון
בעיא, ובתרא בלשון תימה) – כדקאמרינן (מהכא לא
פשטינן לקנין דעלמא): דלמא חומרא דיין נסך שאני (דאחמירו
רבנן למימר דלא קניא משיכה בלא פיסוק, אבל בעלמא - קני).
תא שמע דאמר רב אידי בר אבין: עובדא הוה בי רב חסדא, ורב חסדא בי רב הונא, ופשטיה
מהא: דתנן: 'משך חמריו ופועליו והכניסן לתוך ביתו, בין פסק (דמים אחרי כן) עד שלא מדד, ובין מדד עד שלא פסק (כלומר:
כל זמן שלא פסק - יכול מוכר לחזור בו, דביתו לא עדיפא ממשיכה, ומשיכה גופא לא קניא
אלא אם כן פסק) - לא קנה (הרי
שהיה מביא חמריו טעונין פירות, ופועליו נושאים בכתף, ומשכה חבירו ממנו והכניסן
לתוך ביתו - לאו משיכה, שאין משיכה קונה בבני אדם, ופירות - כל זמן שהן עלייהו לא
קנה), ושניהן יכולין לחזור בהן (אבל
מדד ופסק, או פסק ומדד - קניא ליה ביתו, ולא בעי משיכה);
פרקן והכניסן לתוך ביתו: פסק עד שלא מדד - אין שניהן יכולין לחזור בהן (דאף על
גב דלא מדד, כיון דפסק - קניא ליה רשותו במשיכה),
מדד עד שלא פסק - שניהן יכולין לחזור בהן (כל זמן שלא פסק: דמדידה לא מהניא מידי, ורשותו לא קניא
עד דיפסוק; אלמא משיכה בלא פיסוק - לא קניא).
ההוא גברא דאמר ליה לחבריה "אי מזביננא לה להא ארעא - מזביננא לך במאה
זוזי." אזל, זבנה לאיניש אחרינא במאה ועשרין; אמר רב כהנא: קנה קמא (דהא פסק
וקנו מיניה)!
מתקיף לה רב יעקב מנהר פקוד: האי - זוזי אנסוהו (זה שנתן לו מאה ועשרין - אנסו למכרה,
וכל כמה דלא יהבו ליה כולי האי - לא הוה בדעתיה לזבונה, ואיהו - אי מזביננא ליה -
בשוייה קאמר ליה, והא לא זבנה מדעתיה אלא בעל כורחיה)!
והלכתא כרב יעקב מנהר פקוד.
אמר ליה [המוכר או הקונה]: "כדשיימי בתלתא
(מזביננא לה ניהלך)"
- (כיון דנקט לישנא דשומא, ונקט 'תלתא' שהן בית דין סתם
- לתורת דיינין נחת, ו)אפילו תרי מגו תלתא (שמין אותו;
ואם שלישי חלוק על השנים - אזלינן בתר רובא); "כדאמרי
בתלתא" - (לשון זה - לאו בתורת דיינין נחת, ולאמירת שלשתן נתכוון:) עד דאמרי בתלתא; "כדשיימי בארבעה" - עד
דאמרי בארבעה (כיון דנחת לדעות, להרבות דעות יותר מכדי בית דין - ודאי
לאו לתורת דיינין נחית, ולא אזלינן בתר רובא עד דאמרין כולהו; דאי חולקין - מאי
אהנו ליה דעות), וכל שכן היכא דאמר ליה
'כדאמרי בארבעה';
אמר ליה "כדשיימי בתלתא", ואתו תלתא ושמוה, ואמר ליה אידך "ליתו
תלתא אחריני, דקים להו טפי"?
אמר רב פפא: דינא הוא דמעכב.
מתקיף לה רב הונא בריה דרב יהושע: ממאי דהני קים להו טפי? דלמא הני קים להו
טפי?
והלכתא כרב הונא בריה דרב יהושע.
משנה:
נטל את המשפך (טרייטו"ר: מלמעלה פיו רחב, ומלמטה נקב קצר, ומושיבין
אותו על פי צלוחית של לוקחין שפיהן צר, ושופכין היין מן המידה לתוכו, והוא יורד
לתוך הצלוחית.) ומדד לתוך צלוחיתו של עובד כוכבים,
וחזר ומדד לתוך צלוחיתו של ישראל: אם יש בו (בשולי המשפך)
עכבת יין (מקום שמתעכבת שם טיפת יין)
– אסור (לפי שנשאר שם מן היין שמדד לתוך צלוחיתו של עובד כוכבים;
ובגמרא מפרש ההוא 'עכבת יין' דמשפך - במאי מיתסרא).
המערה מכלי אל כלי (ובגמרא מפרש בעובד כוכבים המערה):
את שעירה ממנו - מותר, ואת שעירה לתוכו – אסור (ואיצטריך לאשמועינן 'את שעירה לתוכו
אסור' - משום כחו, והעליון מותר, דלא גזור רבנן בכחו למיסר ההוא דגואי).
גמרא:
תנן התם [טהרות פ"ח מ"ט]: 'הנצוק (קלוח צינור
הבא מלמעלה למטה בזקיפה, כמרזב של גגין) והקטפרס (מים
הבאין מלמעלה למטה דרך מדרון של תל גבוה זקוף),
ומשקה טופח (ואין בו טופח על מנת להטפיח: שאם טפח בהן בידו - לא יעלה
בה משקה שיוכל להטפיח דבר אחר) - אינו חיבור: לא לטומאה
(אם משקין תלושין הן, ונגע טמא בתחתון - העליון טהור; וכן
לענין משקה טופח: אפילו במקום חלק, משקה מכאן ומכאן, ומשקה טופח באמצע, ונגע טמא
במשקה - משקין שמכאן ומכאן טהורין, ואף על פי שמחוברין לו)
ולא לטהרה (גממית שאין בה ארבעים סאה, ונצוק או קטפרס או משקה טופח
מחבר לגממית זו מקוה שלם - אינה חיבור, והטובל בגממית לא עלתה לו טבילה);
האשבורן (ביקוע ארץ מליחה שנתבקעה, ונקוו שם מים) - חיבור לטומאה ולטהרה'. אמר רב הונא: נצוק וקטפרס ומשקה
טופח - חיבור לענין יין נסך (שהמערה מכלי כשר ליין נסך - נאסר אף מה שבכלי העליון דרך
נצוק).
אמר ליה רב נחמן לרב הונא: מנא לך הא? אילימא מדתנן 'הנצוק והקטפרס ומשקה טופח
אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה'; לטומאה ולטהרה - הוא דלא הוי חיבור, הא לענין
יין נסך הוי חיבור!? אימא סיפא: 'האשבורן חיבור לטומאה ולטהרה': לטומאה ולטהרה -
הוא דהוי חיבור, הא לענין יין נסך לא הוי חיבור!? אלא מהא ליכא למשמע מינה.
תנן 'נטל את המשפך ומדד לתוך צלוחיתו של עובד כוכבים וחזר ומדד לתוך צלוחיתו
של ישראל:
(עבודה זרה עב,ב)
אם יש בו עכבת יין אסור'; הא 'עכבת יין' (דמשפך)
- במאי קא מתסרא (הא לא נגע משפך ביין נסך משירד לתוך הצלוחית)? לאו בנצוק (שחיבר יין שבמשפך ליין שבקרקעיתה של צלוחית)? שמע מינה נצוק חיבור!
[לא תימא הכי:] תני רבי חייא (במתניתיה
להך מתניתא, ומוסיף בה): שפחסתו צלוחיתו (והכי
קתני לה: נטל המשפך ומדד לתוך צלוחית של עובד כוכבים, והרי פחסתו צלוחיתו, וחזר
ומדד לתוך צלוחיתו של ישראל: אם יש בו עכבת יין – אסור, דכיון שנתמלאת צלוחיתו עד
שפחס היין בשולי המשפך, שנתחבר ממש יין שבמשפך ליין נסך);
אבל לא פחסתו צלוחיתו – מאי? לא (כיון דהך דרבי חייא מתניתא היא, וקתני 'שפחסתו צלוחיתו'
- הא לאו הכי שרי)! תפשוט דנצוק אינו חיבור!
(ומשני:) לא! פחסתו צלוחיתו -
תפשוט לך דאסור (והיא גופה איצטריכא לאשמועינן, דלא תימא 'הא נמי דמיא
לנצוק, ולא תיתסר); (אבל)
נצוק תיבעי (ומהכא לא דייקי בה התירא, דהא גופא איצטריך).
תא שמע: 'המערה מכלי לכלי (סלקא דעתיה בישראל עסקינן):
את שמערה ממנו - מותר' הא דביני ביני אסור, שמע מינה נצוק חיבור!
אי נצוק חיבור - אפילו דגויה דמנא נמי ליתסר!?
הא - לא קשיא: דקא מקטיף קטופי (גירסת רש"י: דמפסוקי פסוקי: קודם שירד הקילוח לתוך
כלי העובד כוכבים - יפסוק ראש הנצוק מכלי העליון; דהשתא ליכא חיבור מידי, אבל דביני
ביני: דמיחבר על ידי נצוק - אסור לקלטו מן האויר לשתותו; והכי נמי מחבית לבור, ומה
שבבור יין נסך); מכל מקום נצוק חיבור!
ולטעמיך - אימא סיפא 'את שעירה לתוכו' - הוא דאסיר, הא דביני ביני – שרי!
אלא מהא ליכא למשמע מינה.
תא שמע: 'המערה מחבית לבור: קילוח היורד משפת חבית למטה אסור'!
תרגמה רב ששת בעובד כוכבים המערה, דאתי מכחו.
אי עובד כוכבים המערה - אפילו גוא דחביתא נמי מתסר!?
כח דעובד כוכבים - מדרבנן הוא דאסיר; ההוא דנפק לבראי - גזרו ביה רבנן,
ההוא דלגואי - לא גזרו ביה רבנן (והלכה כרב ששת, שאין אדם חלוק עליו; ואם שפך עובד כוכבים
[מן] הכלי - מותר מה שנשאר בכלי).
אמר להו רב חסדא להנהו סביתא: כי כייליתו חמרא לעובדי כוכבים - קטפי קטופי ('קטופי'
= שיפסוק ראש העליון של נצוק קודם שיגיע ראש התחתון לכלי העובד כוכבים; ואי נגע מקמי
דליפסוק ראש העליון - תו לא מהני קיטוף, דאיתסר לה בנצוק, דסבירא ליה נצוק חיבור,
וכן הלכה); אי נמי נפצי נפוצי (יעמדו מרחוק,
ויזרקו היין לכליו של עובד כוכבים כי היכי דלא ליהוי נצוק).
אמר להו רבא להנהו שפוכאי (פועלין ישראל הרגילים לערות יין מכלי אל כלי): כי שפכיתו חמרא - לא ליקרב עובד כוכבים לסייע בהדייכו,
דלמא משתליתו ושדיתו ליה עליה (שמא הניחו את כל הכלי שמערין ממנו ביד העובד כוכבים, והוא
יערה לבדו), וקאתי מכחו – ואסיר (ומיתסר
התחתון).
ההוא גברא דאסיק חמרא בגישתא ובת גישתא (היינו 'דיופי' דגרס בעירובין (דף קד.): חותכין
שני קנים בשיפוע, ומדביקין ראשיהן מלמעלה, ושניהן פונין למטה (כזה) ומניחין אחד מן
הראשין בחבית מליאה עד שמגיע לשוליה, וראש קנה השני נותן בפיו, ומוצץ מעט עד שעולה
היין, ושומטו מפיו, ומניח חבית ריקנית כנגד הקילוח, ויין עולה מאליו כולו מחבית
לחבית); אתא עובד כוכבים, אנח ידיה אגישתא
(נגע בראש זה המקלח);
אסריה רבא לכוליה חמרא (אפילו מה שבכלי הראשון).
אמר ליה רב פפא לרבא, ואמר ליה רב אדא בר מתנה לרבא, ואמרי לה רבינא לרבא: במאי?
בנצוק? שמעת מינה נצוק חיבור!?
שאני התם דכולי חמרא אגישתא ובת גישתא גריר (שהרי מאליו עולה, והוה ליה כנוגע בחבית
ממש, דהויא לה כחבית אריכתא).
אמר מר זוטרא בריה דרב נחמן: קנישקנין שרי (קנישקנין = כלי רחב, ויש לו שני קנין
או שלשה, יוצאין מצידו ונמשכין ועולין כנגד גובהו; וכשנותנין יין בפיו - מתמלאין
כל הקנים, ויכולין כמה בני אדם לשתות בו ביחד; וכאן קורין לו קרוגל"א, מפני
שמוקף קנים כמחולות הללו; (קנישקנין) (שריא) לשתות בה ישראל ועובד כוכבים ביחד:
שכל זמן שזה מוצץ - אין יין שנוגע בפי עובד כוכבים חוזר למטה),
והני מילי דקדים פסק ישראל, אבל קדם פסק עובד כוכבים – לא.
רבה בר רב הונא איקלע לבי ריש גלותא, שרא להו למשתא בקנישקנין;
(עבודה זרה עג,א)
איכא דאמרי: רבה בר רב הונא גופיה אישתי בקנישקנין.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@barak-online.net
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD;
רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות - 9 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי
המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך
דברי רש"י – בגודל 9; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל
הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2003 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at yeshol@barak-online.net.