דברי הגמרא באותיות 12 ROD;
רש"י בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
(עבודה זרה עד,א)
משנה:
אלו אסורין ואוסרין בכל שהו (כל מקום שנתערבו שם, אפילו אחד באלף - לא בטיל, ואוסרין
את כולן): יין נסך (חבית באלף
חביות), ועבודת כוכבים (צורה שעבדוה,
ונתערבה באלף צורות שאינן עבודת כוכבים), ועורות לבובין (דהוו
נמי איסורי הנאה, כדאמרן ב'אין מעמידין' (לעיל
כט:)), ושור הנסקל, ועגלה ערופה,
וציפורי מצורע1, ושער נזיר (דאיסורי הנאה הוא, דכתיב (במדבר ז,יח): 'ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים'; שער נזיר – 'דבר הנמכר במנין' הוא: כמה גיזות בסלע,
ועושין מהן שקין), ופטר חמור (דאסור בהנאה
כל זמן שלא נפדה)2, ובשר בחלב (חתיכת בשר
שנתבשלה בחלב, ונאסרה בנותן טעם, וחזרה ונתערבה באלף חתיכות - אוסרת כולן בהנאה)*, ושעיר המשתלח, וחולין שנשחטו בעזרה (וציפורי
מצורע וחולין שנשחטו בעזרה - איסורי הנאה הן; ובמסכת קדושין (דף נז.) מפרש להו) - הרי אלו אסורין ואוסרין בכל שהוא.
[1 צפור השחוטה שנתערבבה עם צפרים שחוטים אחרים; שהרי
הצפור השניה, המשתלחת – לאחר שנשלחה מותרת, וגם אם נתערבבה – אפשר להפריח את כולן]
[2 אך אפשר לפדותו בכל מקום שהוא]
*(והאי תנא סבר בשר בחלב - איסור הנאה;
דפלוגתא היא ב'כל הבשר' בשחיטת חולין (דף
קטז.); ויש שלמידים ממשנתנו דבשר בחלב
במשהו, וסבורין דהאי 'בכל שהו' דקתני = כגון טיפת חלב שנפלה לקדירה, או חתיכת בשר
קטנה שנפלה לקדירה ואפילו אין בה נותן טעם; וטעות הוא בידם: דהא מפרשינן בגמרא,
דתנא 'דבר שבמנין' קתני, כגון: חתיכה בחתיכות: משום דדרכן לימנות – חשיב, ולא
בטיל; ואי בבשר שנתערב טעמו בחלב קמיירי, או בטיפת חלב שנפל לקדירת בשר - מי הוי
'דבר שבמנין'? ועוד: הא אוקימנא כל איסורין שבתורה שלא במינו בנותן טעם, ואפילו
לרב ושמואל, דאמרי במשהו - בשלא במינו מודו! ובכולה שחיטת חולין אמרינן 'בשר בחלב
בנותן טעם'.)
גמרא:
תנא - מאי קחשיב? אי דבר שבמנין קחשיב (משום דדרכו לימנות לא בטיל, ואפילו
לאו איסור הנאה) - ליתני נמי חתיכות נבילה! אי
איסורי הנאה קא חשיב - ליתני נמי 'חמץ בפסח'!?
אמר רבי חייא בר אבא, ואיתימא רבי יצחק נפחא: האי תנא - תרתי אית ליה (דאיכא תרתי
לחשיבותא): דבר שבמנין (דחשיב איסור
דידהו - הוא דלא בטיל) ואיסורי הנאה (אבל חמץ
פרוסה בפסח, הואיל ואין דרכו למנות – בטיל, ומשליך אחד מהן לנהר והשאר נותן לכלבו,
וחתיכת נבילה - אף על גב דדבר שבמנין הוא, כיון דלאו איסור הנאה הוא - בטלה ברובא,
וחדא שדי לכלבים, ואינך שרו באכילה).
[רא"ש סימן ל:
... ולא ידענא למה לא יהא תערובת חמץ מותר אף באכילה, דהא דאמר 'חמץ במשהו'
היינודבר לח המתערב, דבמקום דהוהשאר איסורי בנותן טעם – הוי חמץ במשהו, אבל דבר
יבש, דבשאר איסורין אחד בתרי בטל – הוא הדין בחמץ בפסח; וכן מוכח שמעתא כמו שאפרש;
וכו' עיין שם.]
וליתני 'אגוזי פרך (מקום) ורימוני בדן (וכן 'בדן')', דדבר שבמנין ואיסורי הנאה הוא (אם של
ערלה או של כלאי הכרם הן, ונתערבו באלף - כולן ידלקו)?
הא תנא ליה התם (בסדר זרעים [ערלה
פ"ג מ"ז], ומייתי לה ב'ביצה שנולדה'
(דף ג:), וביבמות ב'הערל' (דף פא:)): 'הראוי לערלה – ערלה; הראוי
לכלאי הכרם - כלאי הכרם';
וליתני 'ככרות של בעל הבית' לענין חמץ בפסח (דדבר שבמנין הוא, ואיסורי הנאה)!?
מאן שמעת דאמר ליה? - רבי עקיבא; הא תנא ליה התם [המשך המשנה]: 'רבי עקיבא מוסיף אף ככרות של בעל הבית'.
'הרי אלו [אסורין ואוסרין בכל שהוא]' - למעוטי מאי?
למעוטי דבר שבמנין ולאו איסורי הנאה; אי נמי למעוטי איסורי הנאה ולא דבר שבמנין.
משנה:
יין נסך שנפל לבור - כולו אסור בהנאה;
רבן שמעון בן גמליאל אומר: ימכר כולו לעובד כוכבים חוץ מדמי יין נסך שבו.
גמרא:
אמר רב: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל חבית בחביות (דשקיל חדא ושדי בנהרא, ואינך נשתרו
בהנאה), אבל לא יין ביין (יין שנתערב
ביין - כולו אסור בהנאה); ושמואל אמר: אפילו יין
ביין; וכן אמר רבב"ח אמר רבי יוחנן: אפילו יין ביין; וכן אמר רבי שמואל בר
נתן אמר רבי חנינא: אפילו יין ביין, וכן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אפילו יין
ביין.
אמר רב נחמן: הלכה למעשה (להורות על המעשה):
יין נסך (ממש): יין ביין אסור (כולו אסור
בהנאה), חבית בחבית מותר (מותר בהנאה,
חוץ מדמי אותה חבית); סתם יין - אפילו יין ביין
מותר (בהנאה, חוץ מדמי אותו יין; וכן הלכה).
(עבודה זרה עד,ב)
משנה:
גת של אבן שזפתה עובד כוכבים (ואורחא למירמי ביה חמרא פורתא לעבורי קוטרא דזיפתא): מנגבה (מפרש בגמרא במים ואפר),
והיא טהורה;
ושל עץ (דבעיא זפת טובא, ובלעא חמרא טפי):
רבי אומר: ינגב (כשל אבן), (ורבנן פליגי:) וחכמים אומרים: יקלוף את הזפת;
ושל חרס: אף על פי שקלף את הזפת - הרי זו אסורה (קסלקא דעתא דברי הכל היא, ומשום דחרס
גופא - בלא זיפתא - בלע ליה לחמרא).
גמרא:
אמר רבא: דוקא זפתה, אבל דרך בה (בשאינה זפותה) – לא (לא בעיא
ניגוב אלא הדחה).
פשיטא! 'זפתה' תנן!?
מהו דתימא 'הוא הדין אפילו דרך בה', והאי דקתני 'זפתה' - אורחא דמלתא קתני (שדרך הזופתין
לזרוק בו יין)? - קא משמע לן.
איכא דאמרי: אמר רבא: דוקא זפתה (ולא דרך בה - הוא דסגיא בניגוב),
אבל דרך בה (עובד כוכבים בגת מזופפת)
- לא סגי לה בניגוב <(אלא בקילוף: משום דעייל חמרא בפילי דזיפתא);
פשיטא! 'זפתה' תנן?
מהו דתימא 'הוא הדין דאפילו דרך בה', והאי דקתני 'זפתה' - אורחא דמלתא קתני?
- קא משמע לן דוקא זפתה, אבל דרך בה - לא סגי לה בניגוב;
כי ההוא דאתא לקמיה דרבי חייא, אמר ליה: הב לי גברא דדכי לי [שיטהר
לי את] מעצרתאי
[הגת שלי]!
אמר ליה לרב: זיל בהדיה וחזי (לעשותן בהכשר) דלא מצוחת עלי בי
מדרשא (שלא תפסיד את יינו, ונמצא צווח עלי)!
אזל, חזייה דהוה שיעא (חלקה) טפי; אמר: הא - ודאי
בניגוב סגי לה; בהדי דקא אזיל ואתי, חזא פילא מתותיה, וחזא דהוה מלא חמרא; אמר: הא
- לא סגי לה בניגוב אלא בקילוף; והיינו דאמר ליה 'חביבי! חזי דלא מצוחת עלי בי מדרשא'!
תנו רבנן: 'הגת והמחץ (כלי שדולין בו מן הבור לחבית)
והמשפך של עובדי כוכבים (בשל חרס עסקינן, מדקתני סיפא 'של עץ ושל אבן כו'; ובשאין
מזופפות עסקינן, מדקתני סיפא 'ואם הן מזופפות' - מכלל דכולה רישא בשאין מזופפין): רבי מתיר בניגוב (ולקמן פריך: והא אנן תנן 'בשל
חרס, אף על פי שקילף הזפת אסורה'), וחכמים אוסרין;
ומודה רבי בקנקנים (של חרס) של עובדי כוכבים (אף על
פי שאין מזופפין) שהן אסורין (עד שימלאם
שלשה ימים מים, ומערן מעת לעת, כדאמרינן ב'אין מעמידין' (לעיל לג.));
ומה הפרש בין זה לזה? - זה
מכניסו בקיום (כינוסו של קנקן – לקיום: שהוא שוהה בו יין זמן מרובה), וזה אין מכניסו בקיום;
ושל עץ ושל אבן – ינגב (מנגבן, והן טהורים דברי הכל, כל זמן שאין מזופפין);
ואם היו מזופפין – אסורין (עד שיקלוף)';
והתנן: 'גת של אבן שזפתה עובד כוכבים מנגבה והיא טהורה' (דברי הכל;
ולרבי ינגב בשל עץ, והכא קתני אפילו בשל אבן דברי הכל אסורין, קשיא בשל אבן דברי
הכל אדברי הכל, ובשל עץ קשיא דרבי אדרבי)!?
מתניתין - דלא דרך בה (הלכך: בשל אבן - דברי הכל בניגוב סגי, ובשל עץ - לרבי
ינגב), ברייתא - דדרך בה (הלכך: אפילו
בשל אבן בעי קילוף, וכל שכן בשל עץ).
אמר מר: 'הגת והמחץ והמשפך של עובדי כוכבים: רבי מתיר בניגוב (הואיל ואינם
מזופפין), וחכמים אוסרין'; והאנן תנן
'של חרס, אף על פי שקלף את הזפת - הרי זו אסורה' (אלמא אפילו לרבי: חרס גופיה בלע, ולא
סגי בניגוב, ואפילו לא דרך, וכל שכן הכא דאוקמינן ברייתא דדרך בה)!?
אמר רבא: סיפא דמתניתין - אתאן לרבנן (והכי קאמרי רבנן: של אבן, כי לא דרך
בה – ינגב; ושל עץ – יקלוף; ושל חרס – אסורה; ולרבי: של אבן ושל עץ – ינגב, ושל
חרס – יקלוף, כדקתני בברייתא; דכשאינה מזופפת - סגי בניגוב; אלמא מזופפת - ינגב
ושריא).
דרש רבא: נעוה ארתחו (הגת - הרתיחו ברותחין; 'נעוה' כמו 'יטופון נעווהי בחמר'
[תרגום בראשית מט,יב: 'חכלילי עינים מיין']).
רבא, כי הוה משדר גולפי (כדים רקים) להרפניא, סחיף להו אפומייהו
(כופה אותן שוליהן למעלה ופיהן למטה, משום 'חותם בתוך חותם'), וחתים להו אבירצייהו (חותם את פי השק כלפי שוליהן); קסבר: כל דבר (כל כלי)
שמכניסו לקיום - אפילו לפי שעה (אפילו אין מוסרו לעובד כוכבים אלא לפי שעה) - גזרו ביה רבנן (כיין עצמו, כי היכי דלא ליתי
לשהוייה ביד עובד כוכבים).
במה מנגבן?
רב אמר: במים; רבה בר בר חנה אמר: באפר;
'רב אמר: במים': במים ולא באפר (בתמיה: מי מיקרי ניגוב)?
'רבה בר בר חנה אמר: באפר' - באפר ולא במים?
אלא
(עבודה זרה עה,א)
רב אמר במים - והוא הדין לאפר (מים תחלה, והוא הדין שצריך אפר אחריה); רבה בר בר חנה אמר: לאפר - והוא הדין למים (באפר
תחלה, והוא הדין שצריך מים אחריהם), ולא פליגי: הא ברטיבתא
(שיש בה לחלוחית יין: נותן אפר תחלה, לשפשף, עד שתהא נגובה,
ואחר כך מים), הא ביבשתא (מים תחלה,
ואחר כך אפר, ומשפשף).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@barak-online.net
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD;
רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות - 9 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי
המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך
דברי רש"י – בגודל 9; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל
הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2003 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at yeshol@barak-online.net.