דברי הגמרא באותיות 12 ROD;
רש"י בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
(עבודה זרה
עה,ב)
אמר רב חייא בריה דרב הונא: לא אסרה תורה אלא קדירה
(עבודה זרה עו,א)
בת יומא (שבישל בה עובד כוכבים היום),
דלאו נותן טעם לפגם הוא (אבל בישל בה אתמול - כבר הפיג בה טעמו בלינת לילה, ושוב
כשפולטו בתבשיל אחר - אינו אלא לפגם).
מכאן ואילך לישתרי (אף לכתחלה)?
גזירה קדירה שאינה בת יומא משום קדירה בת יומא.
ואידך?
קדירה בת יומא נמי מפגם פגמה.
רמי ליה רב עמרם לרב ששת: תנן 'השפודין והאסכלא מלבנן באור' והתנן גבי קדשים
[זבחים פ"יא מ"ח] 'השפוד והאסכלא (שצלה בהן
בשר קדש) - מגעילן בחמין (משום דכי
אתי למחר - הוי 'נותר', וכי הדר מבשל בשר קודש למחר - פליט שפוד בגויה טעמא, ו'נותר'
- איסור כרת הוא ;
אמר ליה: עמרם ברי (בני)! מה ענין קדשים אצל גיעולי
עובדי כוכבים? הכא היתירא בלע (הלכך סגי ליה בהגעלה),
התם איסורא בלע!
אמר רבא: סוף סוף כי קא פליט - איסורא קא פליט!?
אלא אמר רבא: מאי 'הגעלה'? (האי 'הגעלה' דקתני התם)
נמי שטיפה ומריקה (כלומר: לעולם לפלוט האיסור, וודאי ליבון בעי - כשאר בליעת
איסור; אלא מצות מלך היא בקדשים 'ומרק
ושטף במים' [ויקרא ו,כא] כי היכי דהויא גזירת הכתוב
כ'אשר יזה מדמה על הבגד' [ויקרא
ו,כ] דבעי כיבוס במקום קדוש, ושבירת כלי
חרס - במקום קדוש הוא, והוא הדין למריקה ושטיפה).
אמר ליה אביי: מי דמי? מריקה ושטיפה – בצונן, הגעלה – בחמין (כלומר:
מי קרי למריקה ושטיפה 'הגעלה'? הא כל הגעלה - רותחין משמע: שכופין להקיא הכלי מה שבלע,
ומריקה ושטיפה - בצונן הוא, כדאמרינן בשחיטת קדשים בפרק 'דם חטאת' (זבחים צו:))!?
אלא אמר אביי: (הגעלה ממש: לפלוט מאיסורן; ודקא קשיא לך מתניתין, דמצרכא
להו ליבון - לא תקשי: דודאי בין בקדשים בין בגיעולי עובדי כוכבים, תרוייהו בעינן
לפלוט איסור, לבד מריקה ושטיפה דקדשים, דאינה אלא מצות המלך)
(איוב לו,לג) יגיד עליו רעו [מקנה אף על עולה] (ונלמד משנה מחבירתה: של קדשים ממשנתנו
ומשנתנו משל קדשים): תנא הכא ליבון והוא הדין
להגעלה, תנא התם הגעלה - והוא הדין לליבון (שניהם צריך).
אמר ליה רבא: אי הכי - לתנינהו לכולהו בחדא וליתני חדא באידך אחריתי, ולימא
'יגיד
עליו רעו'
(איבעי למתנינהו לתרוייהו: ליבון והגעלה בחדא, או במשנתנו
או בקדשים, והדר ליתני חדא באידך ותגמר חבירתה מינה: מה התם הא בלא הא ליתא, הכי
נמי הא בלא הא ליתא)!?
אלא אמר רבא: קדשים - היינו טעמייהו, כדרב נחמן אמר רבה בר אבוה, דאמר: כל יום
ויום נעשה גיעול לחבירו (שמבשלין בהן, ואינו מספיק להיות 'נותר' עד שתחזור ופולטו
בתבשיל אחר; ולקמן פריך 'אי הכי הגעלה נמי לא ליבעי'?).
תינח שלמים, דכיון דלשני ימים מיתאכלי - מקמי דניהוי 'נותר' קא הוי 'גיעול'
(שהרי כשבישל בו למחר - פלט בליעה מיום אתמול); אלא חטאת - כיון דליום ולילה מיתאכלא, כי מבשל בה האידנא
חטאת - הוי נותר; כי הדר מבשל בה למחר: או שלמים או חטאת קא פליט 'נותר' דחטאת
דהאידנא בחטאת ושלמים דלמחר [כאשר
מבשל למחרת, נפלט ה'נותר' של החטאת של היום או השלמים של אמתול בחטאת או השלמים
שלמחר]!
אמרי: לא, צריכא דכי מבשל בה חטאת האידנא הדר מבשל בה האידנא (בו ביום) שלמים (חזה ושוק של כהנים),
דחטאת דלמחר ושלמים דאתמול - בהדי הדדי קא שלים זמנייהו (ואין כאן פליטת נותר, והדר מבשל
ביה שלמים בו ביום, כדאמרינן; בכל פעם מבשל שלמים לאחר חטאת בו ביום, כי היכי דלא
ניהוו נותר למחר), והדר מבשל שלמים דלמחר.
א"ה הגעלה נמי לא ליבעי!?
קשיא.
רב פפא אמר: האי קריד האי לא קריד (לעולם בקדשים איסורא פליט, ודקא קשיא לך 'ניבעי ליבון
כי מתניתין'!? - לא דמי: דגיעול עובדי כוכבים, איידי דלא מבשלי להו כל שעתא, ומתקשה
הבליעה בתוכו, ונדבקת בו בכולו 'טרשטרי"ש בלע"ז', ואין נוח לפלוט בהגעלה
עד שמלבנו באור; אבל בקדשים - דכל שעתא מבשלי בהו - לא קריד, ונוח לפלוט; הלכך
(סגי) בהגעלה קא פלט).
רב אשי אמר: לעולם כדאמרן מעיקרא: הכא התירא בלע הכא איסורא בלע (דהיינו
משום דבקדשים - היתירא בלע); ודקא קשיא לך
'דבעידנא דקא פליט - איסורא קא פליט' - בעידנא דקא פליט לא איתיה לאיסורא בעיניה (לא חמיר
איסורו: שכשנעשה נותר - לא הוי איסור בעיניה: שבתוך דופני הכלי היה בלוע, ומעולם
לא הוכר איסורו).
ועד כמה מלבנן?
אמר רב מני: עד שתשיר קליפתן.
וכיצד מגעילן?
אמר רב הונא: יורה קטנה בתוך יורה גדולה (שיהיו רותחין עוברין על כולה).
יורה גדולה מאי?
תא שמע: דההוא דודא (קלחת) דהואי בי רב עקביה, אהדר
ליה
(עבודה זרה עו,ב)
גדנפא דלישא אפומא (שפה של עיסה סביבות פיה כדי שתקבל מים הרבה, ויעברו הרותחין
על שפתה), ומליוה מיא וארתחה.
אמר רבא: מאן חכים למעבד כי הא מילתא אי לאו רב עקביה, דגברא רבא הוא! קסבר:
כבולעו כך פולטו (כענין שבלעו שפת הדוד את האיסור - יפליטהו): מה בולעו בנצוצות (לאו בולעו אלא על ידי ניצוצות: שניתז
הרתיחות שם, ולא הוכנסה לתוך יורה אחרת בשעת בליעת האיסור)
- אף פולטו בנצוצות >(כך בשעת פליטה: אף על פי שלא הכניסה לתוך יורה אחרת,
הואיל ונתמלאת יפה יפה, ומעלה ניצוצות על שפתה, ופולט; ומיהו גדנפא בעינן: משום
דאי לאו הכי - דלמא לא הוה מסקא ניצוצות על השפה בהא זימנא, אבל איסור הנתבשל בה
פעמים הרבה, אם לא העלה ניצוצות כל שעה - העלה פעם אחת).
הסכין - שפה והיא טהורה:
אמר רב עוקבא בר חמא: ונועצה עשרה פעמים בקרקע (אף על פי ששפה; ויש אומרים [שפה =] משפשפה
בבגד צמר שאינה חלק, ומעביר שמנוניתה).
אמר רב הונא בריה דרב יהושע: ובקרקע שאינה עבודה.
אמר רב כהנא: ובסכין יפה, שאין בה גומות (בעובי רחבה שלא תהא שמנונית בגומא).
תניא נמי הכי: סכין יפה שאין בה גומות - נועצה עשרה פעמים בקרקע.
אמר רב הונא בריה דרב יהושע: לאכול בה צונן (אבל דבר רותח - אסור לחתוך בה עד שיגעילנה
ברותחין וכלי ראשון, כדאמרינן ב'כל שעה' (פסחים
ל:) לענין חמץ בפסח);
כי הא: דמר יהודה ובאטי בר טובי הוו יתבי קמיה דשבור מלכא (עובד כוכבים
היה); אייתו לקמייהו אתרוגא, פסק אכל
פסק והב ליה לבאטי בר טובי; הדר דצה (נעצה) עשרה זימני בארעא, פסק,
הב ליה למר יהודה.
אמר ליה באטי בר טובי: וההוא גברא - לאו בר ישראל הוא?
אמר ליה: מר (רב יהודה) קים לי בגויה (מכיר אני
בו שהוא פרוש ולא יאכל דבר איסור) ומר (אבל בך) - לא קים לי בגויה (איני מוחזק שתהא פרוש כל כך).
איכא דאמרי: אמר ליה: אידכר מאי עבדת באורתא (דרך פרסיים למסור נשים לאכסנאים, וכששיגרן
להם בלילה שעבר - קיבל באטי, ורב יהודה לא קיבל).
הדרן עלך השוכר את הפועל
וסליקא לה מסכת עבודה זרה
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת: yeshol@barak-online.net
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD;
רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות - 9 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי
המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך
דברי רש"י – בגודל 9; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקפלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל
הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2003 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use
at yeshol@barak-online.net.