דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
ברכות דף טו
(ברכות יד,ב)
ואמר רבי יוחנן: הרוצה שיקבל עליו עול מלכות שמים שלמה -
(ברכות טו,א)
יפנה (לנקביו) ויטול ידיו ויניח תפילין ויקרא
קרית שמע ויתפלל, וזו היא מלכות שמים שלמה.
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל הנפנה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא
קרית שמע ומתפלל - מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, דכתיב (תהלים
כו,ו) ארחץ
בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה'.
אמר ליה רבא: לא סבר לה מר כאילו טבל, דכתיב 'ארחץ' ולא כתב 'ארחיץ... כפי' (ארחץ משמע ארחץ כל הגוף, ולא כתיב 'ארחיץ כפי' - לדרשה
אתא: לומר שמעלה עליו שכר רחיצת כפיו כאלו טבל כל גופו)?
אמר ליה רבינא לרבא: חזי מר האי צורבא מרבנן דאתא ממערבא ואמר מי שאין לו מים
לרחוץ ידיו מקנח ידיו בעפר ובצרור ובקסמית (קיסם).
אמר ליה: שפיר קאמר, מי כתיב 'ארחץ במים'? 'בנקיון' כתיב: כל מידי דמנקי, דהא רב חסדא
לייט אמאן דמהדר אמיא בעידן צלותא; והני מילי לקרית שמע (בעידנא דקרית שמע, שזמנה קבוע - פן יעבור הזמן), אבל לתפלה (דכל היום זמנה הוא) מהדר (צריך למהדר אמיא), ועד כמה? - עד פרסה; והני מילי לקמיה,
אבל לאחוריה אפילו מיל אינו חוזר'; ומינה: מיל הוא דאינו חוזר, הא פחות ממיל חוזר.
משנה:
הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו – יצא;
רבי יוסי אומר: לא יצא.
קרא ולא דקדק באותיותיה (לפרשן
יפה בשפתיו):
רבי יוסי אומר יצא;
רבי יהודה אומר: לא יצא.
הקורא למפרע לא יצא.
קרא וטעה - יחזור למקום שטעה.
גמרא:
מאי טעמא דרבי יוסי?
משום דכתיב 'שמע': השמע לאזנך מה שאתה מוציא
מפיך;
ותנא קמא סבר 'שמע -
בכל לשון שאתה שומע';
ורבי יוסי?
תרתי שמע מינה (כי
דרשת נמי 'שמע - בכל לשון שאתה שומע' -
שמע מינה נמי דצריך להשמיע לאזנו).
תנן התם [תרומות פ"א מ"ב]: 'חרש המדבר ואינו שומע - לא יתרום (לפי שאינו שומע הברכה שהוא מברך עליה), ואם
תרם - תרומתו תרומה' מאן תנא חרש המדבר ואינו שומע דיעבד אִין, לכתחלה לא?
אמר רב חסדא: רבי יוסי היא, דתנן 'הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו – יצא, דברי
רבי יהודה; רבי יוסי אומר: לא יצא (אפילו
בדיעבד)': עד כאן לא קאמר רבי יוסי 'לא יצא' אלא גבי קרית שמע,
דאורייתא, אבל תרומה - משום ברכה הוא, וברכה דרבנן (דאמור רבנן (פסחים ז:) 'כל המצות כולן מברך עליהן
עובר לעשייתן'), ולא בברכה תליא מילתא!
וממאי דרבי יוסי היא (קסלקא
דעתא: האי דמוקמי לה כרבי יוסי - משום דסבירא לן דרבי יהודה לכתחלה נמי מכשיר)? דילמא רבי
יהודה היא, ואמר גבי קרית שמע נמי דיעבד אִין, לכתחלה לא? תדע דקתני 'הקורא'
- דיעבד אִין, לכתחלה לא!
אמרי: האי דקתני 'הקורא' - להודיעך כחו דרבי יוסי, דאמר דיעבד נמי לא (דאפילו דיעבד נמי לא יצא); דאי רבי יהודה, אפילו לכתחלה
נמי יצא; במאי אוקימתא - כרבי יוסי? ואלא הא דתניא 'לא יברך אדם ברכת המזון
בלבו (שלא השמיע לאזנו), ואם
בירך – יצא',
מני? לא רבי יוסי ולא רבי יהודה, דאי רבי יהודה - הא אמר לכתחלה נמי יצא, אי רבי
יוסי - דיעבד נמי לא (דהא
ברכת המזון - דאורייתא היא: ואכלת ושבעת וברכת (דברים
ח,י))!? אלא מאי, רבי יהודה, ו(קרית
שמע) דיעבד – אִין, לכתחלה לא (והא
דתרומה וברכת המזון - דרבי יהודה)! אלא הא דתני רבי יהודה בריה דרבי
שמעון בן פזי 'חרש המדבר ואינו שומע תורם לכתחלה' – מני?: לא רבי יהודה ולא
רבי יוסי: אי רבי יהודה - הא אמר דיעבד אִין, לכתחלה לא! אי רבי יוסי - הא אמר
דיעבד נמי לא!?
אלא לעולם רבי יהודה, ואפילו לכתחלה נמי (והא דרבי יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי - רבי יהודה היא; ודתרומה - רבי
יוסי היא, ומודה הוא דברכות דרבנן דיעבד שפיר דמי, והא דברכת המזון - רבי יהודה
היא משמיה דרביה: רבי אלעזר בן עזריה, דאומר צריך שישמיע לאזנו; וכל 'צריך' -
לכתחלה משמע, הא דיעבד שפיר דמי), ולא קשיא: הא דידיה הא דרביה, דתנן [נראה צ"ל 'דתניא']: 'רבי יהודה אומר משום רבי אלעזר בן עזריה: הקורא את
שמע צריך שישמיע לאזנו, שנאמר (דברים ו,ד) שמע ישראל ה' אלהינו ה'
אחד'. אמר
ליה רבי מאיר: הרי הוא אומר 'אשר אנכי מצוך היום על לבבך' - אחר כונת הלב הן הן הדברים (ואפילו לכתחלה נמי אינו צריך)'!
השתא דאתית להכי (דאשמעת
לן פלוגתא דרבי מאיר) - אפילו תימא רבי יהודה (דאמר בקרית שמע נמי 'יצא': דיעבד אין לכתחלה לא, והא
דברכת המזון ודתרומה רבי יהודה היא) כרביה סבירא ליה, (ודקא קשיא לך: דרבי יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי מני?
-) ולא קשיא: הא (דמכשר
לכתחלה) רבי מאיר, הא רבי יהודה.
תנן התם [מגילה פ"ב מ"ד]: 'הכל כשרים לקרות את המגילה חוץ
מחרש שוטה וקטן [כאן 'חרש' הוא חרש המדבר, שהרי קורא הוא]; ורבי יהודה מכשיר בקטן'; מאן תנא חרש דיעבד נמי לא (דקתני גבי שוטה)?
אמר רב מתנה: רבי יוסי היא, דתנן 'הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו – יצא,
דברי רבי יהודה; רבי יוסי אומר: לא יצא' ('לא יצא' דיעבד הוא).
ממאי (ד'חוץ מחרש' דקאמר- דיעבד הוא) דרבי יוסי
היא ודיעבד נמי לא (דפסיל
דיעבד)
(ברכות טו,ב)
דילמא רבי יהודה היא ולכתחלה הוא דלא, הא דיעבד שפיר דמי (ובהא איכא למימר דאפילו רבי יהודה מודה, דלא שמעינן
דפליג בקרית שמע אלא דיעבד)?
לא סלקא דעתא, דקתני חרש דומיא דשוטה וקטן: מה שוטה וקטן דיעבד נמי לא - אף
חרש דיעבד נמי לא.
ודילמא הא כדאיתא והא כדאיתא?
ומי מצית לאוקמה כרבי יהודה? והא מדקתני סיפא 'רבי יהודה מכשיר בקטן'
- מכלל דרישא לאו רבי יהודה היא!
ודילמא כולה רבי יהודה היא, ותרי גווני קטן, וחסורי מחסרא והכי קתני: 'הכל
כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן (והא
כדאיתא והא כדאיתא); במה דברים אמורים (דקטן לכתחלה לא)? - בקטן שלא הגיע לחנוך, אבל קטן שהגיע
לחנוך (הגיע לחנוך מצות, כגון בן
תשע ובן עשר, כדאמרינן ביומא פרק בתרא (פב.)) - אפילו לכתחלה כשר, דברי רבי
יהודה, שרבי יהודה מכשיר בקטן'?
במאי אוקימתא (למתניתין
דמגילה)? – כרבי יהודה, (ואשמעת
לן דכי אמר רבי יהודה 'בקרית שמע יצא') ודיעבד אִין, לכתחלה לא; אלא הא דתני
רבי יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי 'חרש המדבר ואינו שומע - תורם לכתחלה' (ואף על פי שהוא צריך לברך ואין אזניו שומעות) – מני?: לא
רבי יהודה ולא רבי יוסי: אי רבי יהודה, דיעבד אִין לכתחלה לא, אי רבי יוסי דיעבד
נמי לא!
אלא מאי?: רבי יהודה, ואפילו לכתחלה נמי (אלא מאי בעית למימר?: דרבי יהודה היא, דקרית שמע אפילו לכתחלה קאמר, כי
היכי דתיקו הא דרבי יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי אליביה, והאי דאפליגו בדיעבד -
להודיעך כחו דרבי יוסי)? אלא הא דתניא 'לא יברך אדם ברכת
המזון בלבו, ואם בירך – יצא', מני? לא רבי יהודה ולא רבי יוסי: אי רבי יהודה -
הא אמר אפילו לכתחלה נמי, ואי רבי יוסי, הא אמר אפילו דיעבד נמי לא!?
לעולם רבי יהודה היא, ואפילו לכתחלה נמי (מכשיר), ולא קשיא: הא דידיה (והא
דתורם לכתחלה - רבי יהודה) הא (דברכת המזון) דרביה (דאמר רבי יהודה משום רבי אלעזר בן עזריה 'צריך להשמיע לאזנו'; והאי לישנא
- לכתחלה משמע, אבל דיעבד - יצא
השתא דאתית להכי (דאשמעתן
הא פלוגתא דרבי מאיר) - אפילו תימא רבי יהודה (דאמר בקרית שמע יצא דיעבד אין, לכתחלה לא) כרביה
סבירא ליה, ולא קשיא: הא רבי יהודה (ומתניתין
דמגילה - לכתחלה היא דפסלה לחרש, ורבי יהודה היא, והא דברכת המזון נמי רבי יהודה
היא) הא (ודקא
קשיא לך דרבי יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי מני? -) רבי מאיר (דמכשיר לכתחלה).
אמר רב חסדא אמר רב שילא: הלכה כרבי יהודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה [שלכתחילה צריך להשמיע לאזנו], והלכה כרבי יהודה (דקרית שמע שלא השמיע לאזנו - יצא).
וצריכא: דאי אשמעינן 'הלכה כרבי יהודה', הוה אמינא 'אפילו לכתחלה' (הוה אמינא דרבי יהודה לכתחלה נמי אמר, והאי דאפליג
דיעבד - משום דרבי יוסי) - קא משמע לן 'הלכה כרבי יהודה שאמר
משום רבי אלעזר בן עזריה', ואי אשמעינן 'הלכה כרבי יהודה שאמר משום רבי אלעזר בן
עזריה', הוה אמינא צריך ואין לו תקנה (אפילו
בדיעבד) - קא משמע לן הלכה כרבי יהודה.
אמר רב יוסף: מחלוקת בקרית שמע, אבל בשאר מצות (בכל הברכות) - דברי הכל לא יצא, דכתיב (דברים
כז,ט) [וידבר משה והכהנים הלוים אל כל ישראל לאמר] הסכת ושמע ישראל [היום הזה נהיית לעם לה' אלקיך]!
מיתיבי: 'לא יברך אדם ברכת המזון בלבו, ואם בירך – יצא'!?
אלא אי אתמר - הכי אתמר: אמר רב יוסף: מחלוקת בקרית שמע, דכתיב 'שמע ישראל', אבל בשאר מצות - דברי הכל
יצא.
והכתיב 'הסכת
ושמע ישראל'?
ההוא (הסכת ושמע) - בדברי תורה כתיב (כדאמרינן בפרק 'הרואה' (דך סג:):
'כתתו עצמכם על דברי תורה').
קרא ולא דקדק באותיותיה (שמגמגם):
אמר רבי טבי אמר רבי יאשיה: הלכה כדברי שניהם להקל (הלכה כרבי יהודה דלא בעי שמיעה, והלכה כרבי יוסי דלא בעי דקדוק).
ואמר רבי טבי אמר רבי יאשיה: מאי דכתיב (משלי
ל,טו) [לעלוקה שתי בנות הב הב] שלש הנה לא תשבענה [ארבע לא אמרו] (משלי
ל,טז) שאול
ועצר רחם [ארץ לא שבעה מים ואש לא אמרה הון]
הון] וכי מה ענין שאול אצל רחם? - אלא לומר
לך: מה רחם מכניס ומוציא (רחם
מכניס הזרע ומוציא הולד) - אף שאול (קבר) מכניס ומוציא; והלא דברים קל וחומר: ומה רחם שמכניסין בו בחשאי
מוציאין ממנו בקולי קולות, שאול שמכניסין בו בקולי קולות (של בכי ומספד) - אינו דין שמוציאין ממנו בקולי קולות!
מכאן תשובה לאומרים אין תחיית המתים מן התורה.
תני רבי אושעיא קמיה דרבא: וכתבתם [דברים ו,ט; דברים יא,כ] (שתהא כתיבה תמה ושלימה): הכל בכתב, אפילו צואות (שבפרשה, כגון 'וקשרתם...' 'וכתבתם...' - צריך לכתוב בתפילין
ומזוזות).
אמר ליה: דאמר לך (הא
דאצטריך ליה קרא לרבות צואות לכתיבה) - מני? רבי יהודה היא דאמר גבי סוטה (גבי כתיבת פרשת סוטה): אלות כותב, צואות אינו כותב (כגון: והשביע אותה הכהן ואמר
הכהן דתנן (סוטה דף יז)
'רבי יהודה אומר: כל עצמו אינו כותב אלא יתן ה' אותך לאלה ולשבועה [במדבר ה,כא]'), והתם הוא, דכתיב (במדבר
ה,כג) וכתב את האלות האלה [ומחה אל מי המרים] אבל הכא דכתיב 'וכתבתם' - אפילו צואות נמי?
אטו טעמיה דרבי יהודה משום דכתיב 'וכתב'? טעמיה דרבי יהודה משום דכתיב '[ה]אלות' (דמשמע מיעוטא): אלות – אִין, צואות – לא (הא לא כתיב מיעוטא - הוה משמע כולה מלתא, מ'וכתב', והכא - דליכא מיעוטא - למה ליה לרבויינהו מוכתבתם)!
אצטריך: סלקא דעתך אמינא 'נילף כתיבה כתיבה מהתם: מה התם אלות אין צואות לא -
אף הכא נמי צואות לא'? כתב רחמנא 'וכתבתם' - אפילו צואות.
תני רב עובדיה קמיה דרבא: 'ולמדתם [דברים יא,יט: ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך] - שיהא למודך תם: שיתן ריוח
בין הדבקים. ('הדבקים' = תיבות המדובקות זו בזו
אם אינך מפרידן: כשהתיבה השניה מתחלת באות שהתיבה שמלפניה נגמרת - הוא קורא אותן
שתי אותיות באות אחת, אם אינו מתעסק ליתן ריוח ביניהן, כדמפרש רבא:)
עני רבא בתריה: כגון 'על לבבך' 'על לבבכם' 'בכל
לבבך' 'בכל לבבכם' 'עשב בשדך' 'ואבדתם מהרה' 'הכנף פתיל' 'אתכם מארץ'.
אמר רבי חמא ברבי חנינא: כל הקורא קרית שמע ומדקדק באותיותיה - מצננין לו
גיהנם, שנאמר (תהלים סח,טו) בְּפָרֵשׂ שַׁדַּי
מְלָכִים בָּהּ תַּשְׁלֵג בְּצַלמוֹן: אל תקרי 'בְּפָרֵשׂ' אלא 'בפרש', אל תקרי ' בְּצַלמוֹן' אלא בצלמות (אם
תפרש שדי, ותבדיל תיבות של מלכות שמים [אז]'מלכים
בה תשלג בצלמון: התורה אשר בה מלכים ימלוכו - תשלג ותצנן לך את צל
המות)!
ואמר רבי חמא ברבי חנינא: למה נסמכו
(ברכות טז,א)
אהלים לנחלים, דכתיב (במדבר כד,ו) כנחלים נטיו כגנות עלי
נהר כאהלים נטע [ה' כארזים עלי מים]? (כנחלים נטיו - כאהלים
נטע) - לומר לך: מה נחלים מעלין את האדם מטומאה לטהרה - אף אהלים (בתי מדרשות) מעלין את האדם מכף חובה לכף זכות. (אהלים - לשון נטיעה נופלת בהם, שנאמר ויטע אהלי אפדנו (דניאל יא,מה).)
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי
מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא
בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2006 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol