דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
ברכות דף לד
מודים מודים משתקין אותו:
אמר רבי זירא: כל האומר "שמע" "שמע"
- כאומר "מודים" "מודים"; דמי.
מיתיבי 'הקורא את שמע וכופלה - הרי זה מגונה' -
מגונה הוא דהוי, שתוקי לא משתקינן ליה!?
לא קשיא: הא דאמר מילתא מילתא ותני לה (כל תיבה ותיבה חוזר ושונה מגונה הוי, שתוקי לא משתקינן ליה שאין זה דומה
למקבל עליו שתי מלכיות אלא למתלוצץ), והא דאמר פסוקא פסוקא ותני ליה (אמר פסוק שלם ותני ליה - משתקינן ליה דמחזי כשתי רשויות).
אמר ליה רב פפא לאביי: ודילמא מעיקרא לא כוון דעתיה
ולבסוף כוון דעתיה?
אמר ליה:
(ברכות לד,א)
חברותא כלפי שמיא מי איכא (מנהג
שנוהג אדם בחברו ינהג אצל המקום ולא יזהר בתפלתו)?: אי לא
כוון דעתיה מעיקרא - מחינן ליה (כלומר מלמדין אותו שיכוין ומכין
אותו אם ירגיל בכך) במרזפתא דנפחא עד דמכוין דעתיה! (מרזפתא
= קורנס: ותשם את המקבת בידה
- מתרגמינן 'מרזפתא' (שופטים ד,כא).)
משנה:
<האומר יברכוך טובים הרי זה דרכי מינות>
העובר לפני התיבה וטעה - יעבור אחר תחתיו, ולא יהא סרבן
באותה שעה (לפי ששאר יורדין לפני התיבה, כשאומרים לו "לך
רד" צריך לסרב פעם אחת, כלומר 'איני כדאי לכך', כדאמרינן לקמן בשמעתין; אבל
זה לא יסרב, מפני שגנאי הוא שתהא התפלה מופסקת כל כך);
מהיכן הוא מתחיל? - מתחלת הברכה שטעה זה העובר לפני התיבה (אם דלג אחת מן הברכות ואמר אחרת, ואינו יודע לשוב ולאחוז סדרו - יתחיל
העובר תחתיו אותה ברכה שדלג זה, ואומר משם ולהלן).
לא יענה (השליח צבור) אמן אחר
הכהנים (בסוף כל ברכה וברכה) מפני הטרוף (שלא תטרף דעתו ויטעה: לפי ששליח
צבור הוא - צריך להתחיל ברכה שניה ולומר לפני הכהנים כל תיבה ותיבה, כדאמרינן
במסכת סוטה (דף לט:), ובענותו אמן - לא יוכל
לכוין מהר ולהתחיל בברכה שלאחריו), ואם אין שם כהן אלא הוא (החזן) - לא ישא את כפיו (שמא לא יוכל לחזור לתפלתו לדעת
לכוין להתחיל בשים שלום, שדעתו מטורפת מאימת הצבור);
ואם הבטחתו שהוא נושא את כפיו וחוזר לתפלתו (כלומר: אם בטוח הוא שאין דעתו מטורפת מאימת הצבור) – רשאי.
גמרא:
תנו רבנן: 'העובר
לפני התיבה צריך לסרב (כשאומרים לו "לך" - יעשה
עצמו כלא רוצה, כלומר 'איני כדאי'),
ואם אינו מסרב - דומה לתבשיל שאין בו מלח, ואם מסרב יותר מדאי - דומה לתבשיל
שהקדיחתו מלח ('שהקדיחתו'.- לשון שריפה, כמו כי אש קדחה באפי (דברים לב,כב)); כיצד הוא עושה? - פעם ראשונה יסרב,
שניה מהבהב (כלומר: מזמין עצמו, כמו ננער לעמוד), שלישית פושט את רגליו ויורד.'
תנו רבנן: 'שלשה - רובן קשה ומיעוטן יפה, ואלו הן:
שאור, ומלח, וסרבנות.'
אמר רב הונא: טעה בשלש ראשונות - חוזר לראש; באמצעיות -
חוזר לאתה חונן; באחרונות - חוזר לעבודה;
ורב אסי אמר: אמצעיות - אין להן סדר (ואם דלג ברכה אחת ואח"כ נזכר בה אומרה אף שלא במקומה).
מתיב רב ששת: 'מהיכן הוא חוזר? - מתחלת הברכה שטעה זה' (וממילא משתמע דגומר ממנה והלאה; אלמא על סדרה צריך לחזור ולאומרה) -
תיובתא דרב הונא!?
אמר לך רב הונא: אמצעיות כלהו חדא ברכתא נינהו (ודקתני מתניתין 'מתחלת הברכה שטעה זה' - היינו 'אתה חונן').
אמר רב יהודה: לעולם אל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות,
ולא בשלש אחרונות, אלא באמצעיות, דאמר רבי חנינא: ראשונות דומה לעבד שמסדר שבח
לפני רבו, אמצעיות דומה לעבד שמבקש פרס מרבו, אחרונות דומה לעבד שקבל פרס מרבו
ונפטר (נוטל רשות) והולך לו.
תנו רבנן: 'מעשה
בתלמיד אחד שירד לפני התיבה בפני רבי אליעזר והיה מאריך יותר מדאי; אמרו לו
תלמידיו: רבינו! כמה ארכן הוא זה! אמר להם: כלום מאריך יותר ממשה רבינו, דכתיב ביה
(דברים ט,כה) [ואתנפל לפני ה'] את ארבעים היום ואת ארבעים
הלילה [אשר התנפלתי כי אמר ידוד להשמיד אתכם]?
שוב מעשה
בתלמיד אחד שירד לפני התיבה בפני רבי אליעזר, והיה מקצר יותר מדאי; אמרו לו
תלמידיו: כמה קצרן הוא זה!
אמר להם:
כלום מקצר יותר ממשה רבינו, דכתיב (במדבר יב,יג) [ויצעק משה אל ה' לאמר] "אל נא רפא נא לה"!?
אמר רב יעקב
אמר רב חסדא: כל המבקש רחמים על חבירו - אין צריך להזכיר שמו (של חולה), שנאמר
"אל נא
רפא נא לה", ולא
קמדכר שמה דמרים.'
תנו רבנן: 'אלו
ברכות שאדם שוחה בהן באבות תחלה וסוף בהודאה תחלה וסוף (במודים
ולך נאה להודות), ואם בא
לשוח בסוף כל ברכה וברכה ובתחלת כל ברכה וברכה - מלמדין אותו שלא ישחה.'
אמר רבי
שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: הדיוט כמו שאמרנו,
(ברכות לד,ב)
כהן גדול בסוף כל ברכה וברכה, והמלך תחלת כל ברכה וברכה
וסוף כל ברכה וברכה (כל מה שהוא גדול ביותר צריך להכניע
ולהשפיל עצמו).'
אמר רבי יצחק בר נחמני: לדידי מפרשא לי מיניה דרבי יהושע
בן לוי: הדיוט כמו שאמרנו, כהן גדול תחלת כל ברכה וברכה, המלך, כיון שכרע - שוב
אינו זוקף (עד שיגמור), שנאמר (מלכים א ח,נד)
ויהי ככלות שלמה להתפלל [אל ה' את כל התפלה והתחנה הזאת] קם
מלפני מזבח ה' מכרע על ברכיו [וכפיו פרשות השמים] (רישיה דקרא ויהי ככלות שלמה להתפלל והדר קם מכרוע).
תנו רבנן: 'קידה -
על אפים, שנאמר (מלכים א א,לא) ותקד בת שבע אפים ארץ [ותשתחו למלך ותאמר יחי
אדני המלך דוד]; כריעה - על
ברכים, שנאמר 'מכרע על
ברכיו'; השתחואה -
זו פשוט ידים ורגלים, שנאמר (בראשית לז,י) [ויספר אל אביו ואל אחיו
ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת] הבא נבא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה.' (ארצה - לשון משתטח משמע.)
אמר רב חייא בריה דרב הונא: חזינא להו לאביי ורבא דמצלו
אצלויי (כשנופלין על פניהם - אין פושטין ידיהם ורגליהם, אלא מטין על צדיהן).
תני חדא 'הכורע בהודאה הרי זה משובח', ותניא אידך
'הרי זה מגונה'!?
לא קשיא: הא (כורע) בתחלה, הא
לבסוף.
רבא כרע בהודאה תחלה וסוף. אמרי ליה רבנן: אמאי קא עביד
מר הכי?
אמר להו: חזינא לרב נחמן דכרע (תחלה
וסוף),
וחזינא ליה לרב ששת דקא עבד הכי.
והתניא 'הכורע בהודאה הרי זה מגונה'?
ההיא - בהודאה שבהלל (הודו
לה' כי טוב).
והתניא 'הכורע בהודאה ובהודאה של הלל הרי זה מגונה'?
כי תניא ההיא - בהודאה דברכת המזון.
משנה:
המתפלל וטעה - סימן רע לו, ואם שליח צבור הוא - סימן רע
לשולחיו, מפני ששלוחו של אדם כמותו.
אמרו עליו על רבי חנינא בן דוסא שהיה מתפלל על החולים,
ואומר "זה חי" ו"זה מת"; אמרו לו: מנין אתה יודע? אמר להם: אם
שגורה תפלתי בפי (אם סדורה תפלתי בפי במרוצה ואיני
נכשל ותחנתי נובעת מלבי אל פי כל מה שאני חפץ להאריך בתחנונים) -
יודע אני שהוא מקובל, ואם לאו - יודע אני שהוא (החולה) מטורף
(לשון אחר: לשון 'טורפין לו תפלתו בפניו', כלומר: התפלה שהתפללו עליו
מטורפת וטרודה ממנו, ואינה מקובלת).
גמרא:
אהייא (בהיכא ובאיזו מן הברכות הוי טעות
בסימן רע)?
אמר רב חייא אמר רב ספרא משום חד דבי רבי: באבות (שהוא תחלת התפלה, רמז הוא שאין חפץ בה).
איכא דמתני לה אברייתא: 'המתפלל צריך שיכוין את לבו
בכולן, ואם אינו יכול לכוין בכולן - יכוין את לבו באחת'; אמר רב חייא אמר רב
ספרא משום חד דבי רבי: באבות.
אמרו עליו על רבי חנינא וכו':
מנא הני מילי?
אמר רבי יהושע בן לוי: דאמר קרא (ישעיהו נז,יט)
בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו (בורא ניב שפתים - כשהניב בריא באדם - אז מובטח על
השלום);
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל הנביאים כולן לא
נתנבאו אלא למשיא בתו לתלמיד חכם ולעושה פרקמטיא לתלמיד חכם ולמהנה תלמיד חכם
מנכסיו; אבל תלמידי חכמים עצמן - (ישעיהו סד,ג)
[ומעולם
לא שמעו לא האזינו] עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו (לא נראית ולא נגלית לשום נביא).
ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל הנביאים כולן לא
נתנבאו אלא לימות המשיח, אבל לעולם הבא – 'עין לא ראתה אלהים זולתך'.
ופליגא דשמואל, דאמר שמואל: אין בין העולם הזה לימות המשיח
אלא שעבוד מלכיות בלבד, שנאמר (דברים טו,יא)
כי לא יחדל אביון מקרב הארץ [על כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאבינך
בארצך].
ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל הנביאים כולן לא
נתנבאו אלא לבעלי תשובה, אבל צדיקים גמורים – 'עין לא
ראתה אלהים זולתך',
ופליגא דרבי אבהו, דאמר רבי אבהו: מקום שבעלי תשובה
עומדין - צדיקים גמורים אינם עומדין, שנאמר (ישעיהו נז,יט)
[בורא
ניב שפתים] שלום שלום לרחוק ולקרוב [אמר ה' ורפאתיו]:
לרחוק ברישא והדר לקרוב.
ורבי יוחנן אמר לך: מאי 'רחוק' = שהיה רחוק מדבר עבירה מעיקרא
(שהיה רחוק כל ימיו מן העבירה, דהיינו צדיק מעיקרו), ומאי
'קרוב' - שהיה קרוב לדבר עבירה ונתרחק ממנו השתא.
מאי 'עין לא ראתה'?
אמר רבי יהושע בן לוי: זה יין המשומר בענביו מששת ימי
בראשית.
רבי שמואל בר נחמני אמר: זה עדן שלא שלטה בו עין כל בריה;
שמא תאמר: אדם הראשון היכן היה? – בגן, ושמא תאמר הוא גן הוא עדן? - תלמוד לומר (בראשית
ב,י) ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן [ומשם יפרד והיה לארבעה
ראשים]: גן לחוד ועדן לחוד.
תנו רבנן: 'מעשה
שחלה בנו של רבן גמליאל; שגר שני תלמידי חכמים אצל רבי חנינא בן דוסא לבקש עליו רחמים;
כיון שראה אותם - עלה לעלייה ובקש עליו רחמים; בירידתו אמר להם: לכו, שחלצתו (שלפתו ניטלה מגופו) חמה (הוא החולי הקודחו; 'חלצתו' לשון 'חלץ מהם');
אמרו לו: וכי
נביא אתה?
אמר להן: 'לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי' [עמוס ז,יד], אלא כך מקובלני: אם שגורה תפלתי בפי
- יודע אני שהוא מקובל, ואם לאו - יודע אני ששהוא מטורף.
ישבו וכתבו
וכוונו אותה שעה, וכשבאו אצל רבן גמליאל - אמר להן: העבודה! לא חסרתם (שעה) ולא הותרתם,
אלא כך היה מעשה: באותה שעה חלצתו חמה, ושאל לנו מים לשתות!
ושוב מעשה
ברבי חנינא בן דוסא שהלך ללמוד תורה אצל רבי יוחנן בן זכאי, וחלה בנו של רבי יוחנן
בן זכאי; אמר לו: חנינא בני! בקש עליו רחמים ויחיה!
הניח ראשו
בין ברכיו ובקש עליו רחמים וחיה.
אמר רבי
יוחנן בן זכאי: אלמלי הטיח בן זכאי את ראשו בין ברכיו כל היום כולו - לא היו
משגיחים עליו!
אמרה לו אשתו:
וכי חנינא גדול ממך?
אמר לה: לאו,
אלא הוא דומה כעבד לפני המלך (בן בית נכנס ויוצא שלא ברשות), ואני דומה כשר לפני המלך (שאינו רגיל לבא לפניו).'
ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אל יתפלל אדם אלא
בבית שיש שם חלונות (שגורמין לו שיכוין לבו: שהוא מסתכל
כלפי שמים ולבו נכנע), שנאמר (דניאל ו,יא) [ודניאל כדי ידע
די רשים כתבא על לביתה] וכוין פתיחן לה בעליתה נגד ירושלם [וזמנין תלתה
ביומא הוא ברך על ברכוהי ומצלא ומודא קדם אלהה כל קבל די הוא עבד מן קדמת דנה].
אמר רב כהנא: חציף עלי מאן דמצלי בבקתא (בבקעה [=
שדה פתוח]; שכשהוא במקום צניעות חלה עליו אימת מלך ולבו נשבר).
ואמר רב כהנא: חציף עלי מאן דמפרש חטאיה, שנאמר (תהלים לב,א) [לדוד משכיל] אשרי נשוי פשע כסוי חטאה.
הדרן עלך אין עומדין
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי
מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא
בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2005 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol