דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
ברכות דף מה
(ברכות מד,ב)
והשותה מים לצמאו [מברך "שהכל נהיה בדברו"; רבי טרפון אומר:
"בורא נפשות רבות וחסרונן"]:
לאפוקי מאי?
אמר רב אידי בר אבין: לאפוקי למאן
(ברכות מה,א)
דחנקתיה אומצא [ושתה להוריד את מה שמחניק
אותו, שאינו צריך לברך, כי אינו שותה לשם המים אלא להשתחרר].
רבי טרפון אומר בורא נפשות רבות וחסרונן:
אמר ליה רבא בר רב חנן לאביי, ואמרי לה לרב יוסף: הלכתא
מאי?
אמר ליה: פוק חזי מאי עמא דבר (היאך
נוהגים; וכבר נהגו לברך בתחלה "שהכל", ולבסוף "בורא נפשות רבות
וחסרונן על כל מה שברא").
הדרן עלך כיצד מברכין
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
ברכות פרק שביעי שלשה שאכלו
(ברכות מה,א)
משנה:
שלשה שאכלו כאחת חייבין לזמן (להזדמן
יחד לצרוף ברכה בלשון רבים כגון נברך).
אכל דמאי, ומעשר ראשון שנטלה תרומתו (קסלקא דעתא תרומת מעשר שלו שעל הלוי להפריש), מעשר שני
והקדש שנפדו (מעשר שני שנפדה להתירו באכילה חוץ לירושלים, ואת
פדיונו יעלה לירושלים ויאכל), והשמש (ששמשם בסעודה) שאכל כזית (ואכל עמהם כזית כדי להצטרף עמהם לזמון; ובכל הני אצטריך לאשמעינן: אף על
גב דדמו לאיסור - אין כאן ברכה בעבירה, כדמפרש ואזיל בגמרא), והכותי -
מזמנין עליו;
אכל טבל, ומעשר ראשון שלא נטלה תרומתו, ומעשר שני והקדש
שלא נפדו, והשמש שאכל פחות מכזית, והנכרי - אין מזמנין עליו; נשים ועבדים וקטנים -
אין מזמנין עליהן;
עד כמה מזמנין (כמה יאכל עמהם ויתחייב עמהם בזימון)? (ונפקא מינה להוציאם ידי חובתן אם יתנו לו הכוס לברך)
עד כזית.
רבי יהודה אומר: עד כביצה.
גמרא:
מנא הני מילי? (דשלשה ראוים לברכת צירוף)?
אמר רב אסי: דאמר קרא (תהלים לד,ד)
גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדו;
רבי אבהו אמר: מהכא (דברים לב,ג)
כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו (גדלו
לה' אתי - הרי שלשה, וכן אקרא הבו גודל: היחיד אומר לשנים).
אמר רב חנן בר אבא: מנין לעונה אמן שלא יגביה קולו יותר
מן המברך? - שנאמר (תהלים
לד,ד) גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדו.
אמר ר' שמעון בן פזי: מנין שאין המתרגם רשאי להגביה קולו
יותר מן הקורא? - שנאמר (שמות יט,יט) [ויהי קול השפר הולך וחזק
מאד] משה ידבר והאלהים יעננו בקול; שאין תלמוד
לומר 'בקול', ומה תלמוד לומר 'בקול'? -
בקולו של משה.
תניא נמי הכי: אין המתרגם רשאי להגביה קולו יותר מן
הקורא, ואם אי אפשר למתרגם להגביה קולו כנגד הקורא - ימעך הקורא קולו ויקרא.
אתמר: שנים שאכלו כאחת: פליגי רב ורבי יוחנן: חד אמר אם
רצו לזמן - מזמנין, וחד אמר: אם רצו לזמן - אין מזמנין.
תנן: 'שלשה שאכלו כאחת חייבין לזמן': שלשה - אִין,
שנים - לא!
התם חובה, הכא רשות.
תא שמע: 'שלשה שאכלו כאחת חייבין לזמן ואין רשאין
ליחלק [אין רשאין לחלק - להלן פ"ז מ"ד] (ולברך כל אחד לעצמו דמפקעי לה לתורת זמון)' שלשה -
אִין, שנים - לא (הכי פירושו: דמדקתני אין רשאין
ליחלק - שמע מינה דשלשה מזמנין, שנים אין מזמנין ואפילו רצו, דאי אמרת שנים נמי אם
רצו מזמנין - אמאי אין האחד רשאי ליחלק. ליזיל הוא ולא מפקעת ברכת זמון בהכי,
ויזמנו השנים)!
שאני התם דקבעו להו בחובה מעיקרא (ואי
אזיל הוא - מפקעת להו חובה, וקמו להו ברשות, וגדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה
ועושה).
תא שמע: 'השמש שהיה משמש על השנים הרי זה אוכל עמהם אף
על פי שלא נתנו לו רשות (אין כאן גאוה, דניחא להו דמייתי
להו לידי זמון, ואי שנים מזמנין - אמאי ניחא להו? בלאו דידיה נמי אי בעו מזמני);
היה משמש על השלשה - הרי זה אינו אוכל עמהם אלא אם כן נתנו לו רשות'?
שאני התם
(ברכות מה,ב)
דניחא להו דמקבע להו בחובה (דגדול
המצווה ועושה).
תא שמע: 'נשים מזמנות לעצמן ועבדים מזמנים לעצמן; נשים
ועבדים וקטנים, אם רצו לזמן - אין מזמנין (כדמפרש טעמא לקמן: שאין קביעותן
נאה משום פריצותא בין דנשים, בין דמשכב זכור דעבדים בקטנים)' והא מאה
נשי כתרי גברי דמיין (לענין חובה: דאין חייבות לזמן, ואם
רצו – מזמנין, והוא הדין לשנים), וקתני 'נשים מזמנות לעצמן ועבדים
מזמנין לעצמן'?
שאני התם, דאיכא דעות (דאף
על גב דלענין חובה אינן חייבות, לענין רשות - דעות שלשה חשיבי להודות טפי משני
אנשים, דאיכא משום גדלו לה' אתי).
אי הכי - אימא סיפא: 'נשים ועבדים אם רצו לזמן - אין
מזמנין'; אמאי לא? והא איכא דעות?
שאני התם משום פריצותא.
תסתיים דרב דאמר 'אם רצו לזמן - אין מזמנין', דאמר רב
דימי בר יוסף אמר רב: שלשה שאכלו כאחת ויצא אחד מהם לשוק - קוראין לו (להודיעו שהם רוצים לזמן, ויפנה אליהם במקום מעמדו, ודי להם בכך) ומזמנין
עליו (ואף על פי שאינו בא אצלם)'; טעמא דקוראין לו, הא לא קוראין לו –
לא!
שאני התם דאקבעו להו בחובה מעיקרא.
אלא תסתיים דרבי יוחנן - הוא דאמר 'אם רצו לזמן - אין
מזמנין', דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: 'שנים שאכלו כאחת - אחד מהן יוצא
בברכת חבירו', והוינן בה: מאי קא משמע לן?: תנינא: 'שמע ולא ענה – יצא'!? ואמר רבי
זירא: לומר שאין ברכת הזימון ביניהם (לא בא ללמדנו אלא שאין צריכין
זימון: דכיון דאחד יוצא בברכת חברו - אשמעינן דאין זימון, דאי יש זימון - ברכת
שניהם היא, שהרי אומר נברך, והוא עונה "ברוך הוא")!
תסתיים.
אמר ליה רבא בר רב הונא לרב הונא: והא רבנן דאתו ממערבא
אמרי 'אם רצו לזמן מזמנין', מאי - לאו דשמיע להו מרבי יוחנן (דבר
מערבא הוא, דאילו רב - בבבל הוה, ובני מערבא היכא שמיע להו)!?
לא, דשמיע להו מרב מקמי דנחית לבבל.
גופא אמר רב דימי בר יוסף אמר רב: שלשה שאכלו כאחת ויצא
אחד מהם לשוק - קוראין לו ומזמנין עליו.
אמר אביי: והוא דקרו ליה ועני (שסמוך
הוא אצלם, ועונה "ברוך הוא").
אמר מר זוטרא: ולא אמרן (דלא
צריך למיתי גבייהו) אלא בשלשה, אבל בעשרה (שיצטרפו
משום הזכרת השם) - עד דנייתי (עד דאתי גבייהו).
מתקיף לה רב אשי: אדרבה, איפכא מסתברא: תשעה נראין כעשרה (דאין אדם ממהר להבחין בין עשרה לתשעה) שנים אין
נראין כשלשה!?
והלכתא כמר זוטרא; מאי טעמא? כיון דבעי לאדכורי שם שמים -
בציר מעשרה לאו אורח ארעא.
אמר אביי: נקיטינן: שנים שאכלו כאחת - מצוה ליחלק (ולברך כל אחד בפני עצמו, בין ברכת המוציא בין ברכת המזון).
תניא נמי הכי: 'שנים שאכלו כאחת - מצוה ליחלק; במה
דברים אמורים? - כששניהם סופרים, אבל אחד סופר ואחד בור - סופר מברך ובור יוצא.'
אמר רבא: הא מילתא אמריתא אנא, ואיתמרה משמיה דרבי זירא
כוותי: 'שלשה שאכלו כאחת - אחד מפסיק לשנים ואין שנים מפסיקין לאחד (אם גמרו השנים סעודתן ורוצין לזמן - דרך ארץ הוא שיהא האחד מפסיק את
סעודתו עד שיזמנו עליו עד ברכת הזן, דהיינו ברכת זימון, וחוזר וגומר סעודתו, אבל
שנים - אין עליהם להפסיק בשביל היחיד, וימתין עד שיגמרו)'.
ולא? והא רב פפא אפסיק ליה לאבא מר בריה איהו וחד?
שאני רב פפא, דלפנים משורת הדין הוא דעבד (לאחשוביה).
יהודה בר מרימר, ומר בר רב אשי, ורב אחא מדפתי כרכי ריפתא
בהדי הדדי; לא הוה בהו חד דהוה מופלג מחבריה (מופלג
בחכמה ובזקנה מן השנים) לברוכי להו (שהגדול מברך, כדפסקינן לקמן הלכתא (דף
מז.));
<יתבי וקא מיבעיא להו> [אמרי] הא דתנן 'שלשה שאכלו כאחת חייבין לזמן',
הני מילי היכא דאיכא אדם גדול, אבל היכא דכי הדדי נינהו חלוק ברכות עדיף! בריך
איניש לנפשיה.
אתו לקמיה דמרימר, אמר להו: ידי ברכה יצאתם, ידי זימון לא
יצאתם; וכי תימרו 'ניהדר ונזמן' - אין זימון למפרע.
בא (אחד מן השוק) ומצאן (שלשה) כשהן מברכים (שהיו מזמנין), מהו אומר
אחריהם?
רב זביד אמר: ברוך ומבורך (דלא
מצי למימר 'שאכלנו משלו');
רב פפא אמר: עונה אמן
ולא פליגי הא דאשכחינהו דקא אמרי נברך והא דאשכחינהו דקא
אמרי ברוך אשכחינהו דקא אמרי נברך אומר ברוך ומבורך (כדאשכחינהו
דקאמר המזמן נברך); (אבל) אשכחינהו
דקא אמרי (דענו) "ברוך" - (הוא) עונה (בתרייהו) "אמן".
תני חדא: 'העונה "אמן" אחר ברכותיו - הרי זה
משובח', ותניא אידך 'הרי זה מגונה'!?
לא קשיא: הא בבונה ירושלים (שהיא
סוף הברכות - הרי זה משובח; וכן בסוף ברכות דקריאת שמע שחרית וערבית, ואחר כל ברכותיו
דקתני בברייתא 'הרי זה משובח' - אחר גמר כל ברכותיו קאמר) הא
בשאר ברכות (ואחר כל ברכותיו דקתני 'הרי זה מגונה'- בסוף כל
ברכה וברכה קאמר).
אביי עני ליה בקלא כי היכי דלשמעו פועלים (וידעו שנגמרה כל הברכה, שהרי אין המברך עונה "אמן" אלא לבסוף) וליקומו
(לעבידתייהו), (ואי משום דקמפקע להו מהטוב והמטיב -
לא איכפת ליה, דקסבר) ד'הטוב והמטיב' - לאו דאורייתא (אלא
ביבנה תקנוה על הרוגי ביתר שנִתנוּ לקבורה).
רב
אשי עני ליה (לההוא "אמן") בלחישא כי
היכי דלא נזלזלו בהטוב והמטיב (כי היכי דלא לשמעו וידעו ששם גמר
הברכות ויזלזלו בהטוב והמטיב; ומיהו משום דסוף כל ברכותיו היה, ותניא בברייתא 'הרי
זה משובח' - לא סגי דלא עני ליה).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי
מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא
בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2005 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol