דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
ברכות דף נח
(ברכות נח,א)
אמר רבי ירמיה בן אלעזר: נתקללה בבל - נתקללו שכניה (כלומר אוי לרשע אוי לשכנו); נתקללה שומרון - נתברכו שכניה:
נתקללה בבל נתקללו שכניה, דכתיב (ישעיהו
יד,כג) ושמתיה למורש קפוד ואגמי מים [וטאטאתיה במטאטא השמד נאם ה' צבאות];
נתקללה שומרון - נתברכו שכניה, דכתיב (מיכה א,ו) ושמתי
שומרון לעי השדה למטעי כרם [והגרתי לגי אבניה ויסדיה אגלה] ('קאת' ו'קפוד' - חיות ועופות רעים ומזיקין את השכנים, אבל עי השדה ומטעי
כרם שנתקללו בה ערי ישראל - הנאה היא לשכנים).
ואמר רב המנונא: הרואה אוכלוסי ישראל (חיל גדול של ששים רבוא) - אומר "ברוך חכם הרזים";
אוכלוסי עכו"ם - אומר "(ירמיהו נ,יג)
בושה אמכם [מאד חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה]".
תנו רבנן [דומה לתוספתא ברכות פ"ו
מ"ה]: 'הרואה אוכלוסי ישראל -
אומר "ברוך חכם הרזים" (היודע מה שבלב כל אלו), שאין דעתם דומה זה לזה ואין
פרצופיהן דומים זה לזה;
בן זומא ראה
אוכלוסא על גב מעלה בהר הבית, אמר "ברוך חכם הרזים, וברוך שברא כל אלו לשמשני
(שהם חורשים וזורעים ואני מוצא מוכן)";
הוא היה אומר
"כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא פת לאכול: חרש, וזרע, וקצר, ועמר, ודש,
וזרה, וברר, וטחן, והרקיד, ולש, ואפה - ואחר כך אכל; ואני משכים ומוצא כל אלו מתוקנין
לפני! וכמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא בגד ללבוש: גזז, ולבן, ונפץ, וטוה, וארג
- ואחר כך מצא בגד ללבוש, ואני משכים ומווצא כל אלו מתוקנים לפני! כל אומות שוקדות
ובאות לפתח ביתי (עשיר היה, והכל באין אצלו לסחורה) ואני משכים ומוצא כל אלו לפני!
הוא היה אומר:
אורח טוב, מהו אומר? – "כמה טרחות טרח בעל הבית בשבילי: כמה בשר הביא לפני,
כמה יין הביא לפני, כמה גלוסקאות הביא לפני, וכל מה שטרח - לא טרח אלא
בשבילי!", אבל אורח רע מהו אומר? – "מה טורח טרח בעל הבית זה? פת אחת
אכלתי, חתיכה אחת אכלתי, כוס אחד שתיתי; כל טורח שטרח בעל הבית זה לא טרח אלא
בשביל אשתו ובניו". על אורח טוב מהו אומר? - (איוב
לו,כד) זכור
כי תשגיא פעלו אשר שוררו אנשים; על
אורח רע כתיב (איוב לז,כד) לכן יראוהו אנשים [לא יראה כל חכמי לב], (שמואל א
יז,יב) [ודוד בן איש אפרתי הזה
מבית לחם יהודה ושמו ישי ולו שמנה בנים] והאיש בימי שאול זקן בא באנשים'.
אמר רבא - ואיתימא רב זביד, ואיתימא רב אושעיא: זה ישי
אבי דוד שיצא באוכלוסא ונכנס באוכלוסא ודרש באוכלוסא.
אמר עולא: נקיטינן: אין אוכלוסא בבבל.
תנא: אין אוכלוסא פחותה מששים רבוא.
תנו רבנן: 'הרואה חכמי ישראל - אומר "ברוך שחלק
מחכמתו ליראיו"; חכמי אומות העולם - אומר "ברוך שנתן מחכמתו לבריותיו
[לבשר ודם]
הרואה מלכי ישראל - אומר "ברוך שחלק מכבודו
ליראיו"; מלכי אומות העולם - אומר "ברוך שנתן מכבודו לבריותיו [לבשר
ודם]".
אמר רבי יוחנן: לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל,
ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם, שאם יזכה (לעולם הבא ויראה בכבוד מלך המשיח) - יבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות
העולם (יבחין כמה יתר כבוד נוטלי שכר מצות יותר ממה שהיה כבוד האומות בעולם הזה).
רב ששת - סגי נהור הוה; הוו קאזלי כולי עלמא לקבולי אפי
מלכא, וקם אזל בהדייהו רב ששת; אשכחיה ההוא מינא, אמר ליה: חצבי לנהרא (הכדין השלמים הולכים לנהר לשאוב מים) - כגני לייא
(השבורים להיכן? כלומר: למה הולכים? ואף אתה, שאתה סומא ולא תראהו - להיכן
תלך)?
אמר ליה: תא חזי דידענא טפי מינך! חלף גונדא (כת) קמייתא, כי קא אוושא - אמר ליה ההוא מינא: אתא מלכא! אמר ליה רב
ששת: לא קאתי; חלף גונדא תניינא, כי קא אוושא - אמר ליה ההוא מינא: השתא קא אתי
מלכא! אמר ליה רב ששת: לא קא אתי מלכא; חליף תליתאי; כי קא שתקא - אמר ליה רב ששת:
ודאי השתא אתי מלכא! אמר ליה ההוא מינא: מנא לך הא? אמר ליה: דמלכותא דארעא כעין
מלכותא דרקיעא, דכתיב (מלכים א יט,יא) צא
ועמדת בהר לפני ה' והנה ה' עובר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני ה' לא
ברוח ה' ואחר הרוח רעש לא ברעש ה' [פסוק יב] ואחר
הרעש אש לא באש ה' ואחר האש קול דממה דקה.
כי אתא מלכא - פתח רב ששת וקא מברך ליה; אמר ליה ההוא
מינא: למאן דלא חזית ליה קא מברכת?
ומאי הוי עליה דההוא מינא?
איכא דאמרי חברוהי כחלינהו לעיניה (נקרו
לעיניו) [באופן מילולי: שמו צבע כחול על עיניו, כאשה, לנוי; כאן לישנא
מעליא נקט], ואיכא דאמרי רב ששת נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות.
רב שילא נגדיה לההוא גברא דבעל גויה; אזל אכל ביה קורצי
בי מלכא, אמר: איכא חד גברא ביהודאי דקא דיין דינא בלא הרמנא דמלכא! שדר עליה
פריסתקא, כי אתא - אמרי ליה: מה טעמא נגדתיה להאי?
אמר להו: דבא על חמרתא!
אמרי ליה: אית לך סהדי?
אמר להו: אִין! אתא אליהו אדמי ליה כאיניש ואסהיד.
אמרי ליה: אי הכי - בר קטלא הוא!
אמר להו: אנן מיומא דגלינן מארעין - לית לן רשותא למקטל;
אתון - מאי דבעיתון עבידו ביה!
עד דמעייני ביה בדינא - פתח רב שילא ואמר: (דברי
הימים א כט,יא) לך ה' הגדולה והגבורה [והתפארת והנצח וההוד כי
כל בשמים ובארץ לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש].
אמרי ליה: מאי קאמרת?
אמר להו: הכי קאמינא: בריך רחמנא דיהיב מלכותא בארעא כעין
מלכותא דרקיעא ויהב לכו שולטנא ורחמי דינא (אוהבים משפט).
אמרו: חביבא עליה יקרא דמלכותא כולי האי! יהבי ליה קולפא (מקל לרדות), אמרו ליה: דון דינא!
כי הוה נפיק - אמר ליה ההוא גברא: עביד רחמנא ניסא לשקרי
הכי?
אמר ליה: רשע! לאו חמרי איקרו, דכתיב (יחזקאל
כג,כ) [ותעגבה על פלגשיהם] אשר בשר חמורים בשרם [וזרמת סוסים
זרמתם]; חזייה דקאזיל למימרא להו דקרינהו 'חמרי', אמר: האי - רודף הוא,
והתורה אמרה 'אם בא להרגך השכם להרגו' (אם במחתרת [ימצא
הגנב והכה ומת אין לו דמים]' (שמות
כב,א), לפי שבא על עסקי נפשות: שיודע הוא שאם ימצא ותמצאנו
חותר - לא תעמיד עצמך מלהציל ממונך, והוא בא לדעת כן שיקום עליך ויהרגך - אמרה
תורה השכם אתה והרגהו) - מחייה בקולפא וקטליה; אמר: הואיל ואתעביד לי ניסא בהאי
קרא - דרשינא ליה:
'לך ה' הגדולה' -
זו מעשה בראשית, וכן הוא אומר (איוב ט,י) עושה
גדולות עד אין חקר [ונפלאות עד אין מספר];
'והגבורה' - זו יציאת
מצרים, שנאמר (שמות יד,לא) וירא ישראל את היד
הגדולה [אשר
עשה ה' במצרים וייראו העם את ידוד ויאמינו בה' ובמשה עבדו];
'והתפארת' - זו חמה
ולבנה שעמדו לו ליהושע, שנאמר (יהושע י,יג) וידום
השמש וירח עמד [עד יקם גוי איביו הלא היא כתובה על ספר הישר ויעמד השמש בחצי השמים ולא
אץ לבוא כיום תמים];
'והנצח' - זו מפלתה
של רומי [אדום הרשעה], וכן הוא אומר (ישעיהו סג,ג)
[פורה
דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי] ויז
נצחם על בגדי [וכל מלבושי אגאלתי];
'וההוד' - זו מלחמת נחלי ארנון, שנאמר (במדבר
כא,יד) על כן יאמר בספר מלחמות ה' את והב בסופה [ואת הנחלים
ארנון];
'כי כל בשמים ובארץ' -
זו מלחמת סיסרא, שנאמר (שופטים ה,כ) מן שמים נלחמו הכוכבים
ממסלותם [נלחמו
עם סיסרא];
'לך ה' הממלכה' -
זו מלחמת עמלק (דכתיב בה כסא מלכות), וכן הוא
אומר (שמות יז,טז) כי יד על כס יה [מלחמנ לה' בעמלק
מדר דר] (כלומר: על ידי מלחמה לה' בעמלק -
יתעלה כסאו);
'והמתנשא' - זו מלחמת
גוג ומגוג, וכן הוא אומר (יחזקאל לח,ג) [ואמרת כה אמר ה' אלקים]
הנני אליך גוג נשיא ראש משך ותובל (מדכתיב
לשון נשיאות משמע: "על אל[יך] ... נשיא ראש משך ותובל");
'לכל לראש' - אמר רב
חנן בר רבא אמר רבי יוחנן: אפילו ריש גרגיתא (בוֹר;
הממונה על החופרין חפירות למלאותן מים כדי להשקות בהן שדותיהן) -
מן שמיא מנו ליה (לכל הקם להיות לראש הוא מתנשא,
כלומר: שהוא גוזר ומעמידו);
במתניתא תנא משמיה דרבי עקיבא: 'לך ה'
הגדולה' - זו קריעת ים סוף; 'והגבורה' -
זו מכת בכורות; 'והתפארת' - זו מתן תורה; 'והנצח' -
זו ירושלים; 'וההוד' - זו בית המקדש.
(ברכות נח,ב)
תנו רבנן: 'הרואה בתי ישראל בישובן - אומר "ברוך
מציב גבול אלמנה" (כגון בישוב בית שני);
בחורבנן - אומר "ברוך דיין האמת"; בתי עובדי כוכבים בישובן - אומר (משלי
טו,כה) בית גאים יסח ה' [ויצב גבול אלמנה];
בחורבנן - אומר (תהלים צד,א) אל
נקמות ה' אל נקמות הופיע.'
עולא ורב חסדא הוו קא אזלי באורחא; כי מטו אפתחא דבי רב
חנא בר חנילאי - נגד רב חסדא ואתנח; אמר ליה עולא: אמאי קא מתנחת? והאמר רב 'אנחה
שוברת חצי גופו של אדם, שנאמר (יחזקאל כא,יא)
ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים [ובמרירות תאנח לעיניהם]', ורבי
יוחנן אמר: אף כל גופו של אדם שנאמר (יחזקאל כא,יב)
והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה [כי באה] ונמס כל לב [ורפו כל ידים
וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים הנה באה ונהיתה נאם ה' אלקים]'?
אמר ליה: היכי לא אתנח? ביתא דהוו בה שיתין אפייתא ביממא [ששים
נשים אופות ביום] ושיתין אפייתא בליליא, ואפיין לכל מאן דצריך [ואפו לכל מי שצריך], ולא שקל ידא מן כיסא דסבר דילמא אתי
עני בר טובים ואדמטו ליה לכיסא קא מכסיף [ולא הרחיק ידו מכיסו
שמא יבא עני בן טובים, ועד שיגיע ידו לכיס לתת לו צדקה – יתבייש העני בן הטובים],
ותו: הוו פתיחין ליה ארבע בבי לארבע רוחתא דעלמא [ועוד
היו פתוחים לו ארבעה פתחים לכל רוחות השמים] וכל דהוה
עייל כפין [וכל מי שנכנס רעב] - נפיק כי
שבע [יצא שבע], והוו שדו
ליה חטי ושערי בשני בצורת אבראי [והיו מוציאים חיטים
ושעורים בשנות בצורת לכל מי שהיה רעב] דכל מאן דכסיפא מילתא למשקל ביממא
אתי ושקיל בליליא [וכל המתביש לקחת ביום בא
ולקח בלילה] - השתא נפל בתלא (שנפל לו ונעשה תל),
ולא אתנח?
אמר ליה: הכי אמר רבי יוחנן: מיום שחרב בית המקדש - נגזרה
גזירה על בתיהן של צדיקים שיחרבו, שנאמר (ישעיהו ה,ט)
באזני ה' צבאות אם לא בתים רבים לשמה יהיו גדולים וטובים מאין יושב;
ואמר רבי יוחנן: עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירן לישובן, שנאמר (תהלים
קכה,א) שיר המעלות לדוד הבוטחים ביי' כהר ציון [לא ימוט לעולם
ישב]: מה הר ציון עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירו לישובו - אף בתיהן של
צדיקים עתיד הקב"ה להחזירן לישובן.
חזייה דלא מיישב דעתיה, אמר ליה: דיו לעבד שיהא כרבו (שהרי בית המקדש חרב שהוא ביתו של הקב"ה).
תנו רבנן: 'הרואה קברי ישראל - אומר "ברוך אשר
יצר אתכם בדין, וזן אתכם בדין, וכלכל אתכם בדין, ואסף אתכם בדין, ועתיד להקימכם
בדין"';
מר בריה דרבינא מסיים בה משמיה דרב נחמן "ויודע מספר
כולכם, והוא עתיד להחיותכם ולקיים אתכם; ברוך מחיה המתים";
קברי עובדי כוכבים - אומר (ירמיהו
נ,יג) בושה אמכם [מאד חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה].
אמר רבי יהושע בן לוי: הרואה את חבירו לאחר שלשים יום -
אומר "ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה"; לאחר שנים עשר חדש -
אומר "ברוך מחיה המתים";
אמר רב: אין המת משתכח מן הלב אלא לאחר שנים עשר חדש,
שנאמר (תהלים לא,יג) נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אובד (וסתם כלי - לאחר י"ב חדש משתכח מן הלב, דיאוש בעלים - לאחר י"ב
חדש, בפרק 'אלו מציאות' (דף כח.): מי שמצא כלי או שום מציאה
- חייב להכריז שלש רגלים, ואם נמצא אחר ההסוכות - צריך להמתין ולהכריז בפסח ובעצרת
ובחג, דהיינו י"ב חדש, ושוב אין צריך להכריז).
רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע הוו קאזלי באורחא; פגעו
ביה ברב חנינא בריה דרב איקא, אמרו ליה: בהדי דחזינך בריכינן עלך תרתי: "ברוך
אשר חלק מחכמתו ליראיו" (כרב חנינא דחכים טפי),
ו"שהחיינו" (דלאחר שלשים יום הוה).
אמר להו: אנא נמי, כיון דחזתינכו - חשבתינכו עלואי כשיתין
רבוון בית ישראל וברכינא עלייכו תלתא: הנך תרתי, ו"ברוך חכם הרזים".
אמרו ליה: חכימת כולי האי? יהבי ביה עינייהו - ושכיב.
אמר רבי יהושע בן לוי: הרואה את הבהקנים (לינטייליו"ש כעדשים [שעורם מנומש כעדשים]) - אומר
"ברוך משנה הבריות".
מיתיבי [תוספתא ברכות פ"ו מ"ו]:
'ראה את הכושי (שחור הרבה) ואת הגיחור (אדום
הרבה רו"ש בלע"ז) ואת הלווקן (לבן יותר מדאי) ואת
הקִפֵּחַ (בטן גדול; מתוך עוביו נראית קומתו מקופחת; לשון אחר
קפח = ארוך הרבה, ופרצופו שמוט ובולט, דמכוער הוי) ואת הננס,
ואת הדרניקוס (רודא"ש [שיש לו יבלות הרבה];
לשון אחר: פיו עקום) - אומר "ברוך משנה את הבריות" (דממעי אמן הוו); את הקטע (שנקטעו ידיו; הכא הוא דקטע משמע
דידים הוא, משום דקתני תרתי: 'קטע' ו'חגר'; אבל היכא דקתני 'קטע' לחוד - משמע
דרגלים, כדתנן (שבת פ"ו מ"ח; דף סה:)
'הקטע יוצא בקב שלו'), ואת הסומא, ואת פתויי הראש (ששערו
כנמטא: כל שערו דבוק זה בזה; פלטדי"ר בלע"ז), ואת החגר,
ואת המוכה שחין, ואת הבהקנים - אומר "ברוך דיין אמת"'!?
לא קשיא: הא ממעי אמו, הא בתר דאיתיליד (גירסת רש"י: היכא דאיתרע ליה בתר דאתיליד: לאחר שנולד נולדו בו);
דיקא נמי דקתני דומיא דקטע (וקטע - בתר דאתיליד הוא) -
שמע מינה.
תנו רבנן: 'הרואה פיל, קוף, וקפוף (עוף שקורין וולטי"ר [עזניה] ויש לו לסתות ולחיים כאדם) -
אומר "ברוך משנה את הבריות"; ראה בריות טובות ואילנות טובות - אומר
"ברוך שככה לו בעולמו"'.
על הזיקין [ועל הזועות ועל הרעמים ועל הרוחות ועל הברקים - אומר
"ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם"]
מאי 'זיקין'?
אמר שמואל: כוכבא דשביט (כוכב
היורד כחץ ברקיע ממקום למקום, וארוך כשבט שהוא יורה, ונראה כמו שפותח רקיע);
ואמר שמואל: נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא, לבר
מכוכבא דשביט דלא ידענא מאי ניהו, וגמירי דלא עבר כסלא (כסיל
[מזל
אוריון - שטיינזלץ]; שאינו מעביר מזל כסיל כשהוא שביט),
ואי עבר כסלא - חרב עלמא.
והא קא חזינן דעבר?
זיויה - הוא דעבר, ומתחזי כדעבר איהו.
רב הונא בריה דרב יהושע אמר: (מאי
'זיקין'? -) [הרקיע בשם]
וילון הוא דמקרע דמגלגל [והקרעים מתכפלים]
ומחזי נהורא דרקיעא (ומתחזי רקיע דרך הקריעה כרומח);
רב אשי אמר: כוכבא הוא דעקר מהאי גיסא דכסלא וחזי ליה
חבריה מהך גיסא ומיבעית [ונרתע, ומזדעזע]
ומחזי כמאן דעבר.
שמואל רמי: כתיב (איוב ט,ט)
עושה עש כסיל וכימה [וחדרי תמן] וכתיב (עמוס ה,ח)
עושה כימה וכסיל [והפך לבקר צלמות ויום לילה החשיך הקורא למי הים וישפכם על
פני הארץ ה' שמו] (דקדמיה ליה כסיל לכימה), הא
כיצד (מלמד ששניהן שוין)?
אלמלא חמה של כסיל - לא נתקיים עולם מפני צינה של כימה,
ואלמלא צינה של כימה - לא נתקיים עולם מפני חמה של כסיל (כסיל
שולט בימות החמה, להכי אקדמיה קרא; כימה שולט בימות הגשמים ולהכי אקדמיה קרא);
וגמירי: אי לאו עוקצא דעקרבא (זנב העקרב; 'עקרב' היינו 'כימה',
וממזל 'טלה' הוא) דמנח בנהר דינור (נהר דינור מתשת כחו של עקרב) -
כל מאן דהוה טריקא ליה עקרבא לא הוה חיי, והיינו דקאמר ליה רחמנא לאיוב (איוב
לח,לא) התקשר מעדנות כימה (קשרים
של כימה)
או מושכות כסיל תפתח;
מאי 'כימה'?
אמר שמואל: כמאה ככבי (כמאה
ככבי יש בין הכוכבים של כימה שהן כחה של כימה); אמרי לה
דמכנפי ([מכונסים יחד]
אותן שהן כחה של כימה), ואמרי לה דמבדרן;
מאי 'עש'?
אמר רב יהודה: [כוכב בשם]
יותא.
מאי 'יותא'?
אמרי [כוכב] (דקיימא) לה [ב]זנב טלה,
ואמרי לה (דקיימא ב)רישא דעגלא (ראשו
של עגל, והיינו מזל שור, והוא נמשך אחר מזל טלה, ראש השור סמוך לזנב טלה, שכן
הסדר: טלה, שור, תאומים), ומסתברא כמאן דאמר זנב טלה (היינו
כוכבים העשויין כזנב), דכתיב (איוב לח,לב)
[התוציא
מזרות בעתו] ועיש על בניה תנחם, אלמא (והאי זנב) חסרה ומתחזיא
(ברכות נט,א)
כטרפא דטריף (דבר שהוא חסר וסתמוהו מגופו:
שעשאוהו כנוס, ומתחזי כמכה בקורנס; 'טרפא דטריף' = מוכה בהכאות, כמו 'ביצה טרופה';
לשון אחר דמתחזיא כדטרפא מטרף: נדבק יחד ועשאו סניפין כמין חיבור),
והאי דאזלא בתרה (עיש אחר כימה) - דאמרה לה
"הב לי בני (שני כוכבים שלי)",
שבשעה שהקב"ה בקש להביא מבול לעולם - נטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם,
וכשבקש לסתמה - נטל שני כוכבים מעיש וסתמה.
וליהדר לה (לכימה אותן כוכבים עצמן שנטל הימנה)?
אין הבור מתמלא מחוליתו;
אי נמי: אין קטיגור נעשה סניגור.
וליברי לה תרי ככבי אחריני?
(קהלת א,ט)
[מה
שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ו]אין כל חדש תחת השמש.
אמר רב נחמן: עתיד הקב"ה להחזירן לה, שנאמר (איוב
לח,לב) [התוציא מזרות בעתו] ועיש
על בניה תנחם.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי
מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא
בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2005 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol