Shalom!
I received this notice from
Goecities:
We're
writing to let you know that Yahoo! GeoCities, our free web site building service and community, is
closing on October 26, 2009. On
October 26, 2009, your GeoCities site will no longer appear on the Web, and you
will no longer be able to access your GeoCities account and files.
I am looking for a place to host this
edition of the Talmud.
If you can assure a safe host, please
contact yeshol@gmail.com
Thanks,
Yeshayahu HaKohen Hollander
מסכת בבא מציעא בתלמוד הבבלי
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
בבא מציעא דף ק
המשך פרק שמיני 'השואל את הפרה'
(בבא מציעא ק,א)
משנה:
המחליף פרה בחמור וילדה, וכן המוכר שפחתו וילדה: זה אומר "עד שלא
מכרתי" וזה אומר "משלקחתי" – יחלוקו (להכי נקט 'המחליף' ולא אמר 'המוכר
פרתו וילדה': דאילו מוכר במעות לא קני לוקח עד דמשיך, וכיון דמשך - מידע ידיע אי
ילדה כבר אי לא ילדה כבר, וליכא לספוקי ב'עד שלא מכרתי' ו'משלקחתי'; אבל מחליף פרה
בחמור לא היה צריך למשוך הפרה או החמור, דאחד מהן שמשך - נקנין חליפין לחבירו
במשיכתו של זה בכל מקום שהן, כדאמרינן ב'הזהב' (לעיל דף
מו,א) 'כל הנעשה דמים באחר, כיון
שזכה זה - נתחייב זה בחליפין': לפי שכשמשך זה בעל הפרה את החמור - נקנית הפרה
לבעל החמור ואין ידוע אם ילדה או לא ילדה;
וכן המוכר שפחתו, דקיימא
לן 'עבד נכרי נקנה בכסף', וכשנתן מעות ניקנית לו השפחה, ואפילו היא בבית בעלים
ואין ידוע אם עד שלא ילדה נתן הכסף והעובר שלו, או לאחר שילדה והולד של בעלים, זה
אומר כן וזה אומר כן - יחלוקו).
היו לו שני עבדים: אחד גדול ואחד קטן, וכן שתי שדות: אחת גדולה ואחת קטנה:
הלוקח אומר "גדול לקחתי" והלה אומר "איני יודע" - זכה בגדול.
המוכר אומר "קטן מכרתי" והלה אומר "איני יודע" - אין
לו אלא קטן.
זה אומר "גדול" וזה אומר "קטן" - ישבע המוכר (בגמרא פריך עלה) שהקטן מכר.
זה אומר "איני יודע" וזה אומר "איני יודע" - יחלוקו.
גמרא:
אמאי יחלוקו? וליחזי ברשות דמאן קיימא, וליהוי אידך 'המוציא מחבירו עליו
הראיה'?
אמר רבי חייא בר אבין אמר שמואל: בעומדת באגם; שפחה נמי: דקיימא בסימטא (קרן זוית הסמוכה לרחבה; מוכרין בה בהמות ועבדים).
ונוקמא אחזקת דמרא קמא, וליהוי אידך המוציא מחבירו עליו הראיה?
הא מני? - סומכוס היא, דאמר ממון המוטל בספק חולקין בלא שבועה.
אימור דאמר סומכוס בשמא ושמא (ב'שור
שנגח את הפרה' (בבא קמא דף מו,א)), בברי וברי (כגון
מתניתין, דזה אומר 'כן הוא' וזה אומר 'כן הוא') מי אמר?
אמר רבה בר רב הונא: אִין, אמר סומכוס אפילו בברי וברי.
רבא אמר: לעולם כי אמר סומכוס - שמא ושמא, אבל ברי וברי לא אמר, ותני [במשנתנו] 'זה אומר "שמא עד שלא מכרתי" וזה אומר "שמא
משלקחתי"'.
תנן: 'זה אומר "איני
יודע" וזה אומר "איני יודע" – יחלוקו'; בשלמא לרבא: מדסיפא שמא
ושמא - רישא נמי שמא ושמא, אלא לרבה בר רב הונא, דאמר 'אִין, אמר סומכוס אפילו ברי
וברי': השתא ברי וברי אמר יחלוקו, שמא ושמא מיבעיא?
אי משום הא - לא איריא: תנא סיפא (שמא
ושמא) לגלויי
רישא (מכלל דרישא - ברי וברי, דתרי
ב'שמא ושמא' למה לי): שלא תאמר "רישא – 'שמא ושמא', אבל 'ברי וברי' לא" תנא סיפא
'שמא ושמא' מכלל דרישא 'ברי וברי', ואפילו הכי – יחלוקו.
תנן: 'זה אומר "גדול" וזה אומר "קטן" - ישבע המוכר
שקטן מכר'; בשלמא לרבא, דאמר: כי אמר סומכוס שמא ושמא, אבל ברי וברי לא אמר –
משום הכי ישבע; אלא לרבה בר רב הונא, דאמר 'אִין, אמר סומכוס אפילו ברי וברי' -
אמאי ישבע מוכר? יחלוקו מיבעי ליה!?
מודה סומכוס היכא דאיכא שבועה דאורייתא, כדבעינן למימר לקמן. (דלקמן מוקמינן לה בדקטעה לידה [אחרי
המכירה], דלאו 'הילך' הוא האי דקא מודי ליה בגויה, ואית ליה
'נשבעין על העבדים' ואית ליה 'טענו בחטים והודה לו בשעורין – חייב [שבועה]'.)
היו לו שני עבדים: אחד גדול ואחד קטן [וכן שתי שדות: אחת גדולה ואחת קטנה: הלוקח אומר
"גדול לקחתי" והלה אומר "איני יודע" - זכה בגדול]:
אמאי ישבע? מה שטענו לא הודה לו ומה שהודה לו לא טענו (דלא דמי לטענו מאה והודה לו חמישים: דהתם מקצת טענה
עצמה הודה לו, אבל זה מודה לו בעבד אחר, ועל זה שטענו - אמר ליה "לא היו
דברים מעולם"!)? ועוד (אפילו אית ליה כמאן דאמר
'טענו חטים והודה לו בשעורים חייב'): 'הילך' הוא (וזה
שמודה עליו - מוכן הוא ליטלו, ואיכא למאן דאמר ד'הילך' פטור [משבועה] בפרק קמא (דף ד,א))!? ועוד: אין נשבעין
על העבדים!
אמר רב: בטוענו דמי: "דמי עבד גדול (מסרתי לך בידך שתקנהו לי ולא קנית)" (ותובעו הדמים) - (וזה אומר:) "דמי עבד קטן (יש לך בידי)", "דמי שדה גדולה" - "דמי
שדה קטנה";
ושמואל אמר: בטוענו כסות עבד גדול – [ומודה
על] כסות עבד קטן, "עומרי
שדה גדולה" (מנין עומרים של שדה גדולה) - (וזה אומר:) "עומרי שדה קטנה (מנין עומרים של שדה קטנה מכרתי לך)".
(בבא מציעא ק,ב)
כסות - מה שטענו לא הודה לו ומה שהודה לו לא טענו (ועל כסות אחרת הודה לו ואינה מאותה שטענו)?
כדאמר רב פפא: בדיילפי (שבגד
שלם היה, ועדיין מחובר [כלומר: לא בבגד שלובשים, אלא בבד לעשות ממנו בגד]: זה
אומר "[בד לעשות] כסות גדולה מכרתי לך" וזה אומר "[בד
לעשות] כסות קטנה"), הכא נמי בדיילפי [עיין
הגהת הב"ח אות ג].
קשיא ליה לרבי הושעיא: מידי 'כסות' קתני [במשנה]? 'עבד' קתני!
אלא אמר רבי הושעיא: כגון שטענו עבד בכסותו (עבד גדול בכסותו, וזה מודה לו בעבד קטן וכסותו,
דמחויב שבועה משום כסות, ומישתבע אעבד בגלגול), ושדה בעומריה.
ואכתי כסות - מה שטענו לא הודה לו ומה שהודה לו לא טענו!?
אמר רב פפא: בדיילפי.
קשיא ליה לרב ששת: 'זוקקין (שהמטלטלין
זוקקין את הקרקע לשבועה)' אתא לאשמועינן? תנינא (בקדושין
(פ"א מ"ה [דף כו,א];
וכן משנה שבועות פ"ו מ"ג)): 'זוקקין הנכסים
שאין להן אחריות את הנכסים שיש להן אחריות לישבע עליהן'!?
אלא אמר רב ששת: הא מני - רבי מאיר היא, דאמר (לקמן בברייתא: 'המחליף פרה בחמור' דקאמר רבי מאיר): עבדא כמטלטלין דמי (ונשבע עליו; ולקמן פריך ליה א'שדות' דקתני במתניתין
נמי נשבעין).
ואכתי מה שטענו לא הודה לו ומה שהודה לו לא טענו?
סבר לה כרבן גמליאל, דתנן [שבועות
פ"ו מ"ג; לעיל ה,א; שבועות לח,ב; מ,א; בבא קמא לה,ב]: 'טענו חטים
והודה שעורים – פטור (דבעינן
הודאה ממין הטענה עצמה); רבן גמליאל מחייב'.
אכתי 'הילך' הוא?
אמר רבא: עבדא דקטע לידיה (לההוא
עבד קטן דמודה ליה בגויה) [ולכן אין זה 'הילך'], ושדה שחפר בה בורות שיחין ומערות.
והא רבי מאיר - איפכא שמעינן ליה (דאמר:
עבדא כמקרקעי דמי), דתנן [בבא קמא פ"ט
מ"ב; בבלי צה,א; צו,ב] 'גזל בהמה והזקינה, עבדים והזקינו - משלם כשעת
הגזילה; רבי מאיר אומר: בעבדים אומר לו "הרי שלך לפניך"'! (דקיימא לן [בבא
קמא (דף צה,א)]: קרקע אינה נגזלת, וכל
מקום שהיא - ברשות בעליה עומדת; ועבד כמקרקעי דמי, ואינו נגזל להיות נקנה לגזלן
לשלם דמים; הילכך כי אזקין - ברשותיה דמריה אזקין.)
הא - לא קשיא, (דאיכא לשנויי:) כדמחליף רבה בר אבוה
(רבי אבא בר אבוה) ותני 'רבי מאיר אומר:
משלם כשעת הגזילה, וחכמים אומרים: אומר לו בעבדים "הרי שלך לפניך"';
אלא (הא קשיא:) ממאי דסבר רבי מאיר 'מקשינן
קרקע לעבד: מה עבד נשבעין - אף קרקע נשבעין' (כדקתני במתניתין 'וכן שתי שדות' וקאמר 'ישבע')? דלמא אעבד
הוא דנשבעין, אבל אקרקע לא (דלמא
עבדא הוא כמטלטלי דמי, ונשבעין עליו, אבל אקרקע אין נשבעין) [ואז
אין לומר שמשנתנו היא של רבי מאיר]?
לא סלקא דעתא [שרבי מאיר סובר שאין נשבעים על קרקעות], דתניא: 'המחליף פרה בחמור וילדה, וכן המוכר
שפחתו וילדה: זה אומר "ברשותי" וזה שותק – זכה; זה אומר "איני
יודע" וזה אומר "איני יודע" – יחלוקו; זה אומר "ברשותי"
וזה אומר "ברשותי" - ישבע המוכר שברשותו ילדה, לפי שכל הנשבעין
שבתורה נשבעין ולא משלמין (מי
שתובעין אותו - הוא נשבע להפטר מלשלם, ולא התובע נשבע ליטול, דכתיב 'ולקח בעליו ולא
ישלם': מי שעליו לשלם - הוא נשבע (שבועות
דף מה,א)) - דברי רבי מאיר; וחכמים
אומרים: אין נשבעין לא על העבדים ולא על הקרקעות' - לאו (מדקאמרי ליה 'ולא על הקרקעות') מכלל (דשמעינן דאמר) דרבי מאיר סבר (דאקרקעות נמי) נשבעין?
ממאי? דלמא 'כשם' קאמרו ליה: 'כי היכי דאודית לן בקרקעות - אודי לן נמי
בעבדים'? תדע, דתנן [שבועות פ"ו
מ"ו] 'רבי מאיר אומר: יש דברים
שהן כקרקע (מחוברים) ואינן כקרקע, ואין
חכמים מודים לו; כיצד? – "עשרה גפנים טעונות מסרתי לך" והלה אומר
"אינן אלא חמש": רבי מאיר מחייב (שבועה), וחכמים אומרים: כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע (ואין נשבעין עליהן)', ואמר רבי יוסי בר חנינא:
ענבים העומדות ליבצר איכא בינייהו: דמר [רבי מאיר] סבר כבצורות דמיין (אבל בקרקעות ובצריך לקרקע מודה) ומר סבר לאו כבצורות
דמיין. [ולפיכך גם רבי מאיר סבר שאין נשבעים על קרקעות; ואם
כן כמי משנתנו?]
אלא לעולם כדרבי הושעיא, ודקשיא לך 'זוקקין' [קושיתו
של רב ששת לעיל]? איצטריך: סלקא דעתא
אמינא 'כסות עבד - כעבד דמי (וחדא
מילתא היא, ולא תחייביה שבועה), עומרי שדה - כשדה דמי' קא משמע לן [שלא].
(אברייתא קא מהדר דהמחליף
פרה בחמור:) זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע יחלוקו:
הא מני?
סומכוס היא, דאמר 'ממון המוטל בספק חולקין'.
אימא סיפא 'זה אומר ברשותי וזה אומר ברשותי - ישבע המוכר שברשותו ילדה'
ולרבה בר רב הונא, דאמר 'אין אמר סומכוס אפילו ברי וברי' - אמאי ישבע מוכר?
'יחלוקו' מיבעיא?
מודה סומכוס היכא דאיכא שבועה דאורייתא ודקטעה לידה (דשפחה [במובן מושאל: לא ידה נקטעה אלא תינוקה נולד, ויש שנוי
חשוב בגופה - ובמחירה], דלאו 'הילך' הוא, וממין הטענה הוא; דשפחה וולדה -
חד גופא; הוא טעין ליה וזה הודה במקצת, ורבי מאיר אית ליה נשבעין על העבדים), כדרבא.
משנה:
המוכר זיתיו לעצים (שיקוץ
אותן לשריפה ושהה אותן בקרקע) ועשו פחות מרביעית לסאה (זיתים רעים שאין בסאה שבהן רביעית שמן) - הרי אלו של בעל
הזיתים (טעמא מפרש בגמרא); עשו רביעית לסאה,
זה אומר "זיתי גדלו" וזה אומר "ארצי גדלה" – יחלוקו [בדין,
ולא מספק];
שטף נהר זיתיו ונתנם לתוך שדה חבירו: זה אומר "זיתי גדלו" וזה
אומר "ארצי גדלה" – יחלוקו.
[מדוע יש לבעל העצים טענה כלל? הרי שטפוה נהר הוי יאוש
בעלים!?].
גמרא:
היכי דמי? אי דאמר ליה "קוץ לאלתר" - אפילו פחות מרביעית נמי
לבעל הקרקע; אי דאמר ליה "כל אימת דבעית - קוץ" אפילו רביעית נמי לבעל
זיתים!?
לא, צריכא דאמר ליה סתמא: פחות מרביעית לא קפדי אינשי, רביעית קפדי אינשי.
אמר רבי שמעון בן פזי: ורביעית שאמרו -
(בבא מציעא קא,א)
חוץ מן ההוצאה (שהוא מוציא במסיקתן
ובעצירתן). [בדוגמא פשוטה: כאשר בית הבד לוקח מהשמן כשכר הפעולה;
לחילופין: כאשר מנכים מערך השמן את השכר של בית הבד.]
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה יועיל להודיע לי בכתובת
yeshol@gmail.com.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף [לפעמים מהוצאת עוז והדר] – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
מקרא:
דברי
הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD;
השלמת
פסוקי המקרא בסוגריים () ובאותיות 10 ROD;
רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך
הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי
מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים []
באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
לבדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע
משפט - כך: (תענית ב,ב)
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה
ההערה בחלון. אפשר גם לראות אם עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In
your browser, footnotes become visible when the cursor rests on the number of
the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון
הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers
of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il,
http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©2001,2009 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah
Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com.