Shalom!
I received this notice from
Goecities:
We're
writing to let you know that Yahoo! GeoCities, our free web site building service and community, is
closing on October 26, 2009. On
October 26, 2009, your GeoCities site will no longer appear on the Web, and you
will no longer be able to access your GeoCities account and files.
I am looking for a place to host this
edition of the Talmud.
If you can assure a safe host, please
contact yeshol@gmail.com
Thanks,
Yeshayahu HaKohen Hollander
מסכת בבא מציעא בתלמוד הבבלי
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
בבא מציעא דף קיא
המשך פרק תשיעי 'המקבל שדה'
(בבא מציעא קי,ב)
משנה:
אחד שכר אדם ואחד שכר בהמה ואחד שכר כלים - יש בו משום (דברים כד,טו) ביומו תתן שכרו [ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא
ואליו הוא נשא את נפשו; ולא יקרא עליך אל ה' והיה בך חטא], ויש בו משום 'בל תעשוק את ריעך' [ויקרא יט,יג: לא תעשק את רעך ולא תגזל] לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר (יליף בגמרא);
אימתי? - בזמן שתבעוֹ; לא תבעוֹ - אינו עובר עליו (בגמרא יליף ליה דכתיב 'אתך' - מדעתך ולא מדעתו).
המחהו (נתקן מאצלו) (והעמידו) אצל חנוני (שהיה פועל צריך לקנות פירות מחנוני, ואמר לו בעל
הבית לחנוני "תן לו בדינר פירות ועלי לשלם") או אצל שולחני ("תן לו בדינר מעות") - אינו עובר עליו;
שכיר בזמנו - נשבע ונוטל (מפרש
בגמרא);
עבר זמנו - אינו נשבע ונוטל.
אם יש עדים שתבעו (בזמנו) - הרי זה נשבע
ונוטל.
גר תושב (שקבל עליו שלא לעבוד
עבודה זרה ואוכל נבילות וטריפות) - יש בו משום 'ביומו תתן שכרו' ואין בו משום 'לא תלין פעולת
שכיר אתך עד בקר' (מפרש בגמרא).
גמרא:
מני מתניתין? לא תנא קמא, דמ'אחיך', ולא רבי יוסי ברבי יהודה
- מאי היא?
דתניא:
(בבא מציעא קיא,ב)
'[דברים כד,יד: לא
תעשוק שכיר עני ואביון] מאחיך [או מגרך אשר בארצך בשעריך] - פרט לאחרים (עובד כוכבים) [עיין תוספות]; 'גרך' זה גר צדק; 'בשעריך' זה (גר) אוכל נבילות (דכתיב ביה 'שעריך' [דברים יד,כא: לא תאכלו כל נבלה] לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה [או מכר לנכרי כי עם קדוש אתה לה' אלקיך; לא תבשל גדי בחלב
אמו]); אין לי אלא שכר אדם; מנין לרבות בהמה וכלים? תלמוד
לומר: 'בארצך': כל שבארצך;
וכולן עוברים (על
שכר ישראל, ועל שכר בהמה וכלים, וגר, וגר תושב) בכל השמות הללו (בין הכתובים כאן ובין האמורים בתורת כהנים, דיליף
גזירה שוה לאיתויינהו הכא, כדלקמן); מכאן אמרו: אחד שכר אדם ואחד שכר בהמה ואחד שכר
כלים - יש בו משום (דברים כד,טו) ביומו תתן שכרו
[ולא
תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו; ולא יקרא עליך אל ה' והיה בך
חטא] ויש בהן משום (ויקרא יט,יג) בל תלין פעולת שכיר [לא תעשק את רעך ולא תגזל לא
תלין פעלת שכיר אתך עד בקר] (האמור בתורת כהנים, והוא הדין ל'לא תעשוק... ולא תגזול' דכתיב גביה; ומיהו של שכיר יום - ליתיה בשכיר לילה);
רבי יוסי ברבי יהודה אומר: גר תושב - יש בו משום 'ביומו תתן שכרו', ואין בו משום 'לא תלין' (לקמן מפרש לה); בהמה וכלים אין בהן אלא
משום 'בל תעשק' בלבד [ויקרא יט,יג: לא תעשק
את רעך ולא תגזל לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר; [דברים כד,יד: לא
תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך).
(גירסת רש"י: אין בהם
אלא משום לא תעשוק שכיר וגומר: דכתיב ביה 'בארצך', דמרבי בהמה וכלים; אבל
'ביומו תתן שכרו', אף על גב דסמיך ליה – לא; ולקמן מפרש טעמא.)
מני?: אי תנא קמא, ד'מאחיך' - קשיא גר תושב (דמתניתין תנן 'אין בו משום בל תלין האמור בתורת
כהנים' ובברייתא קתני 'כולן עוברים בכל השמות הללו')! אי רבי יוסי - קשיא בהמה
וכלים (דקתני מתניתין: יש בהם משום 'ביומו תתן שכרו' ומשום 'לא תלין', ורבי יוסי ברבי יהודה
סבר: אין בהן אלא משום 'לא תעשוק' דמשנה תורה; ואפילו משום 'ביומו וגו' דסמיך ליה -
לא)!?
אמר רבא: האי תנא - תנא דבי רבי ישמעאל הוא, דתנא דבי רבי ישמעאל: 'אחד
שכר אדם ואחד שכר בהמה ואחד שכר כלים - יש בו משום (דברים כד,טו) ביומו תתן שכרו [ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא
ואליו הוא נשא את נפשו; ולא יקרא עליך אל ה' והיה בך חטא]' ומשום [ויקרא
יט,יג: לא
תעשק את רעך ולא תגזל] לא תלין [פעלת שכיר אתך עד בקר];
גר תושב יש בו משום 'ביומו תתן שכרו' (וכל שכן משום (דברים כד,יד) לא תעשוק שכיר [עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך] -
דבגויהּ כתיב 'בשעריך'), ואין בו משום 'בל תלין' (דתורת כהנים; וכן משום 'לא תעשוק ולא תגזול' דתורת כהנים; והאי דנקט הני - משום דמפרשי בהו
'שכיר יום' ו'שכיר לילה', והכי קאמר: יש בו משום 'ביומו תתן שכרו' דמשתעי גבי שכיר לילה, ואין בו משום שכיר יום).
מאי טעמא דתנא קמא? ד'מאחיך' גמר 'שכיר' 'שכיר' (כתיב הכא (דברים
כד,יד) 'לא תעשוק שכיר [עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך] וכתיב
בשכיר יום [ויקרא יט,יג: לא
תעשק את רעך ולא תגזל] לא תלין פעולת שכיר [אתך עד בקר]: מה כאן גר תושב בהמה וכלים
איתרבאי - אף בתורת כהנים נמי: גר תושב בהמה וכלים); ורבי יוסי ברבי יהודה לא
גמר 'שכיר' 'שכיר' (הלכך דתורת כהנים ליתנהו,
לא בבהמה וכלים ולא בגר תושב).
נהי דלא גמר 'שכיר' 'שכיר', בהמה וכלים משום (דברים כד,טו) ביומו תתן שכרו [ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא
ואליו הוא נשא את נפשו; ולא יקרא עליך אל ה' והיה בך חטא] נמי ניחייב (ליחייב
דהך סמיך ליה דבקרא דלעיל (דברים
כד,יד) כתיב 'מארצך' [לא
תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך])?
תני רבי חנניא: 'אמר קרא: [דברים
כד,טו: ביומו
תתן שכרו] ולא תבא עליו השמש כי
עני הוא [ואליו
הוא נשא את נפשו; ולא יקרא עליך אל ה' והיה בך חטא]: מי שהן באין לידי עניות ועשירות, יצאו בהמה וכלים
שאינן באין לידי עניות ועשירות'.
ותנא קמא - האי 'כי עני הוא' מאי עביד ליה?
ההוא מיבעי להקדים עני לעשיר (נשכרו
שני פועלין אחד עני ואחד עשיר ואין בידו ליתן אלא לאחד מהן - העני קודם).
ורבי יוסי ברבי יהודה?
ההוא - מ'לא תעשק שכיר עני ואביון [מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך]
(דברים כד,יד) נפקא.
ותנא קמא?
חד להקדים עני לעשיר וחד להקדים עני לאביון ('אביון' מעונה מ'עני'; ולשון 'אביון': האובה ואינו
משיג מה שנפשו מתאוה לכל טוב; ואשמעינן קרא דעני קודם לאביון, משום דעני כסיף
למיתבעיה אף על גב דצריך); וצריכא: דאי אשמעינן 'אביון' - משום דלא כסיף למתבעיה (הורגל לבושת ולא כסיף למיתבעיה), אבל עשיר - דכסיף
למתבעיה - אימא לא; ואי אשמעינן 'עשיר' (דלקדמיה
'עני') -
משום דלא צריך ליה (העשיר לשכר כמו העני), אבל אביון - דצריך
ליה (טפי מעני) - אימא לא (דליקדמיה לעני)? – צריכא (קא משמע לן דעני קודם, דצריך ליה וכסיף למיתבעיה).
ותנא דידן (וכן דבי רבי ישמעאל דאמרו
תרוייהו 'בהמה וכלים' אכולהו, וגר תושב לית להו דתורת כהנים) - מה נפשך: אי יליף 'שכיר'
'שכיר' (אי גמיר גזירה שוה) - אפילו גר תושב נמי
(נמי ליחייביה משום שכיר יום); אי לא יליף 'שכיר'
'שכיר' - בהמה וכלים מנא ליה?
לעולם לא יליף 'שכיר' 'שכיר', ושאני התם: דאמר קרא 'ולא תלין פעולת שכיר אתך
עד בקר'
('אתך' קרא יתירא הוא): כל שפעולתו אתך (ואפילו בהמה וכלים).
אי הכי - אפילו גר תושב נמי!?
אמר קרא 'רעך' (בהנך דתורת כהנים (ויקרא יט,יג)
כתיב 'לא תעשק את רעך'): רעך ולא גר תושב.
אי הכי - אפילו בהמה וכלים נמי!
הא כתיב 'אתך' [כדאמרינן לעיל: ושאני התם
דאמר קרא 'ולא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר' ('אתך'
קרא יתירא הוא): כל שפעולתו אתך (ואפילו
בהמה וכלים)]!?
מה ראית לרבות בהמה וכלים ולהוציא גר תושב?
מסתברא בהמה וכלים הוה ליה לרבות, שכן ישנן בכלל ממון רעך; גר תושב
אינו בכלל ממון רעך.
ותנא קמא, ד'מאחיך' - האי 'רעך' מאי עבדי ליה?
ההוא מיבעי ליה לכדתניא: ''רעך' - ולא עמלקי [נכרי]'.
עמלקי [נכרי] – 'מאחיך' נפקא?
חד למשרא עושקו (שכר שכיר) וחד למשרא גזלו (גזלו ממש) [וקסבר גזל גוי מותר]; וצריכי: דאי אשמעינן גזלו - משום דלא טרח ביה, אבל
עושקו - דטרח גביה - אימא לא; ואי אשמעינן עושקו - משום דלא אתא לידיה, אבל גזלו -
דאתא לידיה - אימא לא?! צריכא.
ורבי יוסי ברבי יהודה, האי '[ויקרא
יט,יג: לא
תעשק את רעך ולא תגזל] לא תלין פעולת שכיר אתך
עד בקר'
(דמרבי מיניה תנא דידן בהמה וכלים
אף על גב דגזרה שוה לא גמיר) - מאי עביד ליה?
מיבעיא ליה לכדרב אסי, דאמר רב אסי: אפילו לא שכרו אלא לבצור לו אשכול [עיין תוספות] אחד של ענבים (כלומר: שכיר שעות) - עובר משום בל תלין.
ואידך?
מ'ואליו הוא נושא את נפשו' [דברים
כד,טו: ביומו
תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו; ולא יקרא עליך אל
ה' והיה בך חטא] נפקא: דבר המוסר נפשו עליו (כל ששיעבד עצמו עליו).
(בבא מציעא קיב,א)
ואידך?
ההוא מיבעי ליה (להענישו כאילו הוא נוטל
את נפשו, כדתניא וכו' ומסקנא: כל הכובש שכר שכיר וכו') לכדתניא: '[דברים כד,טו: ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא] ואליו הוא נושא את נפשו [ולא יקרא עליך אל ה' והיה בך
חטא]: מפני מה עלה זה בכבש ונתלה
באילן ומסר את עצמו למיתה? לא על שכרו?
דבר אחר 'ואליו הוא נושא את נפשו' (כל עצמו הוא מוסר נפשו עליו: לעלות בכבש גבוה וסיכן
בעצמו ליפול, ולתלות באילן כשעלה עליו למסוק זיתים ולגדור תמרים ומסר נפשו עליו
למיתה: שמא יפול מן הכבש או מן האילן): כל הכובש שכר שכיר - כאילו נוטל נפשו ממנו'.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה יועיל להודיע לי בכתובת
yeshol@gmail.com.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף [לפעמים מהוצאת עוז והדר] – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
מקרא:
דברי
הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD;
השלמת
פסוקי המקרא בסוגריים () ובאותיות 10 ROD;
רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך
הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי
מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים []
באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
לבדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע
משפט - כך: (תענית ב,ב)
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה
ההערה בחלון. אפשר גם לראות אם עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In
your browser, footnotes become visible when the cursor rests on the number of
the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון
הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers
of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il,
http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©2001,2009 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah
Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com.