Shalom!
I received this notice from
Goecities:
We're
writing to let you know that Yahoo! GeoCities, our free web site building service and community, is
closing on October 26, 2009. On
October 26, 2009, your GeoCities site will no longer appear on the Web, and you
will no longer be able to access your GeoCities account and files.
I am looking for a place to host this
edition of the Talmud.
If you can assure a safe host, please
contact yeshol@gmail.com
Thanks,
Yeshayahu HaKohen Hollander
מסכת בבא מציעא בתלמוד הבבלי
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
בבא מציעא דף
קיב
המשך פרק תשיעי 'המקבל שדה'
(בבא מציעא קיא,ב)
ורבי יוסי ברבי יהודה, האי '[ויקרא
יט,יג: לא תעשק
את רעך ולא תגזל] לא תלין פעולת שכיר אתך
עד בקר'
(דמרבי מיניה תנא דידן בהמה וכלים
אף על גב דגזרה שוה לא גמיר) - מאי עביד ליה?
מיבעיא ליה לכדרב אסי, דאמר רב אסי: אפילו לא שכרו אלא לבצור לו אשכול [עיין תוספות] אחד של ענבים (כלומר: שכיר שעות) - עובר משום בל תלין.
ואידך?
מ'ואליו הוא נושא את נפשו' [דברים
כד,טו: ביומו תתן
שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו; ולא יקרא עליך אל ה'
והיה בך חטא] נפקא: דבר המוסר נפשו עליו (כל ששיעבד עצמו עליו).
(בבא מציעא קיב,א)
ואידך?
ההוא מיבעי ליה (להענישו כאילו הוא נוטל את
נפשו, כדתניא וכו' ומסקנא: כל הכובש שכר שכיר וכו') לכדתניא: '[דברים כד,טו: ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא] ואליו הוא נושא את נפשו [ולא יקרא עליך אל ה' והיה בך חטא]: מפני מה עלה זה בכבש ונתלה באילן ומסר את עצמו
למיתה? לא על שכרו?
דבר אחר 'ואליו הוא נושא את נפשו' (כל עצמו הוא מוסר נפשו עליו: לעלות בכבש גבוה וסיכן בעצמו
ליפול, ולתלות באילן כשעלה עליו למסוק זיתים ולגדור תמרים ומסר נפשו עליו למיתה:
שמא יפול מן הכבש או מן האילן): כל הכובש שכר שכיר - כאילו נוטל נפשו ממנו'.
(הכי גרסינן: דבר אחר: ואליו
הוא נושא את נפשו:) רב הונא ורב חסדא (ופליגי
בהא רב הונא ורב חסדא במשמעותא דקרא): חד אמר נפשו של גזלן וחד אמר נפשו של נגזל (חד אמר נפשו של שכיר: נענש עליו כאילו הורגו, וחד אמר
נפשו של גזלן: הגיד לך הכתוב שגורם מיתה לעצמו): מאן דאמר 'נפשו של גזלן', דכתיב
(משלי כב,כב) אל תגזל דל כי דל
הוא ואל תדכא עני בשער (אף אם דל הוא ואין לו עזר
אל תגזלהו והוא אחד מארבע לשונות שכי משמש בהן אם), וכתיב (משלי כב,כג) כי ה' יריב ריבם וקָבַע את קֹבְעֵיהֶם נפש (וגוזל את גוזליהם; ומה יקבע מהן את נפשם? שגורמים הגזלנים
רעה לעצמן); ומאן דאמר 'נפשו של נגזל' - דכתיב (משלי א,יט) כן ארחות כל בוצע בצע - את נפש בעליו יקח.
ואידך נמי, הכתיב 'את נפש בעליו יקח'?
בעליו דהשתא (לאחר גזילה, דהיינו גזלן).
ואידך נמי - הכתיב 'וקבע את קבעיהם נפש'?
מה טעם קאמר: מה טעם 'קבע את קבעיהם' - משום דנטלו נפש (והכי משמע וקבע את קבעיהם נפש: את אשר קבעו את נפשם מהם).
אימתי? בזמן שתבעו; לא תבעו - אינו עובר עליו:
תנו רבנן: '[ויקרא יט,יג: לא תעשק את רעך ולא תגזל] לא תלין פעולת שכיר [אתך
עד בקר];
יכול אפילו לא תבעו?
תלמוד לומר: 'אתך': לדעתך;
יכול אפילו אין לו?
תלמוד לומר: 'אתך': שיש אתך.
יכול אפילו המחהו אצל חנוני ואצל שולחני?
תלמוד לומר: 'אתך', ולא שהמחהו אצל חנוני ואצל שולחני'.
המחהו אצל חנוני ואצל שולחני - אינו עובר:
איבעיא להו: חוזר (השכיר
אצל בעל הבית אם לא נתן החנוני ונתחייב בעל הבית לשלם) או אינו חוזר?
רב ששת אמר: אינו חוזר, ורבה אמר חוזר.
אמר רבה: מנא אמינא לה? מדקתני 'אינו עובר עליו': מעבר הוא דלא עבר,
הא מיהדר הדר;
ורב ששת אמר: מאי 'אינו עובר'? - אינו בתורת לעבור (כלומר: אין לו עליו כלום: שיהא עליו בתורת דמים שום עבירות
שכר שכיר).
בעו מיניה מרב ששת: קבלנות (אומן שקבל
עליו לעשות מלאכה ב'כך וכך' ולא לשכירות ימים): עובר עליו משום בל תלין או אין
עובר משום בל תלין? אומן קונה בשבח כלי (וזוכה
במה שהשביחו, ומשום קבלנותו יוצא לו וכשמחזירו לו - הרי הוא כמוכר לו שבח שהיה לו
בתוכו) והלואה
היא (ולא שם שכירות עליה)? או אין אומן קונה
בשבח כלי ושכירות היא?
אמר להו רב ששת: עובר.
והתניא: 'אינו עובר'?
התם שהמחהו אצל חנוני ואצל שולחני.
נימא מסייעא ליה: 'הנותן טליתו לאומן: גמרהּ, והודיעו - אפילו מכאן ועד עשרה
ימים אינו עובר משום בל תלין; נתנה לו בחצי היום - מששקעה עליו חמה עובר משום בל
תלין'; ואי אמרת אומן קונה בשבח כלי [ולפי זה – אינו שכיר אלא
מוכר] - אמאי עובר?
אמר רב מרי בריה דרב כהנא: בגרדא דסרבלא (פולקיי"ר בלע"ז [סורק
הצמר; כאן: סורק את הצמר שכבר ארוג בתוך סרבלא, לרכך אותו] שאין כאן
שבח כלי: שאם היה מניחו כמות שהוא - היתה מתקיימת הרבה יותר מעתה): למאי יהבה ניהליה? לרכוכי
(שיהא רך) - היינו שבחיה (דאיכא דניחא ליה בהכי מפני שמחמם יותר ויש נוי בדבר)!
לא (אלא לעולם לאו בגרדא אלא בתיקון הראשון
שקורין פוליי"ר: כשבא מבית הגרדי בוטשין אותו ברגלים בתוך כלי עץ במים וקרקע
הראויה בכך), צריכא דקא אגריה מיניה לבטושי (לחשבון
בטישות: מיהו לא בקבלנות עסקינן אלא בשכירות, בין ישביח ובין לא ישביח שכָרוֹ): בטשא ובטשא במעתא (לפי מנין בטישותיה: כך וכך בטישות בכך וכך מעות).
(בבא מציעא קיב,ב)
שכיר בזמנו נשבע ונוטל [עבר זמנו - אינו נשבע ונוטל]:
שכיר אמאי תקינו ליה רבנן למשתבע ושקיל?
אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכות גדולות שנו כאן! (כאותם שמנו חכמים ב'נשבעין ונוטלין' במסכת שבועות (דף מד,ב):
דשכיר ונגזל ונחבל וחנוני על פנקסו.)
הני – 'הלכתא' נינהו (בתמיה:
וכי הלכות למשה מסיני הם)? הני תקנות נינהו (והלא אינם
אלא תקנות חכמים, כדמפרש התם)!
אלא אמר רב יהודה אמר שמואל: תקנות גדולות שנו כאן.
'גדולות'? - מכלל דאיכא קטנות!?
אלא אמר רב נחמן אמר שמואל: תקנות קבועות שנו כאן (ראוי לעשותן קבע לעקור עליהם דבר מן התורה): (דמדאורייתא) שבועה - דבעל הבית היא
(מי שיש עליו לשלם - הוא נשבע, דכתיב
(שמות כב,י) 'ולקח
בעליו ולא ישלם'), (והכא) ועקרוה רבנן לשבועה דבעל
הבית ושדיוה אשכיר (שקלוה לשבועה מבעל הבית ושדיוה
אשכיר) משום 'כדי חייו' דשכיר.
ומשום 'כדי חייו' דשכיר מפסדנא ליה לבעל הבית?
בעל הבית גופיה ניחא ליה דמשתבע שכיר ושקיל, כי היכי דליתגרו ליה פועלים.
שכיר גופיה ניחא ליה דמשתבע בעל הבית ויפקע (יפסיד שכרו) כי היכי דליגרוהו (שלא ימנעו מלשוכרו, שידאגו לומר "חשוד הוא זה לתבוע
שכרו משקבלו")!?
בעל הבית (כשהוא צריך לפועלין) - על כרחיה אגר (על כרחו שוכרם).
שכיר נמי בעל כרחיה איתגר (נשכר,
שצריך למזונות)?!
אלא בעל הבית - טרוד בפועלים הוא (וסבר
שנתן לו - ולא נתן).
אי הכי - ניתב ליה בלא שבועה?
כדי להפיס דעתו של בעל הבית.
וניתב ליה בעדים (ויתן לו בלא שבועה: לתקנו
להן לכל שוכרי פועלין: שיתנו שכרם בעדים, ואם יאמר 'פרעתיו שלא בעדים' יתן בלא שבועה)?
טריחא להו מילתא (לחזר בתר עדים כל היום).
וניתב ליה מעיקרא (לתקון
לבעל הבית דיהיב אגריה בצפרא, מקמי עבידתייהו, דאי אתי שכיר - לא מהימן)?
שניהם רוצים בהקפה (בעל הבית
פעמים שאין לו, ופועל שמא יפלו ממנו).
אי הכי (דבעל הבית טרוד ושכח) - אפילו קצץ נמי! - אלמה
תניא 'אומן אומר: "שתים קצצת לי", והלה אומר: "לא קצצתי לך אלא
אחת" - המוציא מחבירו עליו הראיה'?
קציצה ודאי מידכר דכירי ליה אינשי.
אי הכי - אפילו עבר זמנו (ותבעו
למחר) נמי
(להימנוהו לפועל)! - אלמה תנן 'עבר זמנו
אינו נשבע ונוטל'?
חזקה אין בעל הבית עובר משום בל תלין.
והא אמרת בעל הבית טרוד בפועליו הוא?
הני מילי מקמיה דלימטייה זמן חיוביה,
(בבא מציעא קיג,א)
אבל מטא זמן חיוביה - רמי אנפשיה ומידכר.
וכי שכיר עובר משום בל תגזול?
התם תרי חזקי הכא חדא חזקה: גבי בעל הבית (כלומר: בזכותא דבעל הבית) איכא תרי חזקי (לזכותו): חדא דאין בעל הבית עובר משום (ויקרא יט) בל תלין, וחדא דאין שכיר משהא שכרו; והכא - חדא חזקה.
אם יש עדים שתבעו - הרי זה נשבע ונוטל:
והא קתבעו לקמן (ומה עדים שתבעו אותו מצריכין)!?
אמר רבי אסי: שתבעו בזמנו.
ודלמא לבתר הכי פרע (דאזלי
עדים מהתם - פרעיה בו ביום, דלא עבר בבל תלין)?
אמר אביי: שתבעו כל זמנו (עד שעבר
עליו).
ולעולם (בתמיהה: ובשביל שתבעו כל היום
ולא נתן - יהא שכיר זה נאמן לעולם לומר "לא התקבלתי", ואם רוצה בעל הבית
לישבע לא נאמין? וכי כל כך השהה שכיר שכרו)?
אמר רב חמא בר עוקבא: כנגד אותו היום של תביעה (יום אחד לאחר זמנו נתנו לו חכמים לישבע ויטול).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה יועיל להודיע לי בכתובת
yeshol@gmail.com.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף [לפעמים מהוצאת עוז והדר] – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
מקרא:
דברי
הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD;
השלמת פסוקי
המקרא בסוגריים () ובאותיות 10 ROD;
רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים
- אותיות
10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים []
באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
לבדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע
משפט - כך: (תענית ב,ב)
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות אם עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In
your browser, footnotes become visible when the cursor rests on the number of
the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף,
ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers
of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il,
http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©2001,2009 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah
Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com.