Shalom!
I received this notice from
Goecities:
We're
writing to let you know that Yahoo! GeoCities, our free web site building service and community, is
closing on October 26, 2009. On
October 26, 2009, your GeoCities site will no longer appear on the Web, and you
will no longer be able to access your GeoCities account and files.
I am looking for a place to host this
edition of the Talmud.
If you can assure a safe host, please
contact yeshol@gmail.com
Thanks,
Yeshayahu HaKohen Hollander
מסכת בבא מציעא בתלמוד הבבלי
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
בבא מציעא דף קיד
המשך פרק תשיעי 'המקבל שדה'
(בבא מציעא קיג,ב)
ולמאי דסליק אדעתין מעיקרא דיהיב ליה מאי דחזי ליה ומזבנינן מאי דלא חזי
ליה: בשלמא 'כר וכסת' (דתנן במתניתין, איכא
למימר 'מוכרן' דקאמר רבן שמעון בן גמליאל) - חזי ליה דביני ביני (- לביני ביני קאמר: לקנות גרועה הימנו, וביני ביני
יטול בחובו); אלא 'מחרישה' (דקתני במתניתין, ועלה
קאמר רבן שמעון בן גמליאל 'מוכרו') למאי חזיא (מאי
ביני ביני איכא)?
אמר רבא בר רבה: מחרישה דכספא.
מתקיף לה רב חגא: ולימא ליה (מלוה): "לאו עלי
קרמית (לפרנסך)"?
אמר ליה אביי:
(בבא מציעא קיד,א)
איברא (באמת) עליה קרמי (שיהא לו צדקה: שהכתוב הטיל עליו לעשות לו צדקה להלך
לפניו),
משום שנאמר [דברים כד,יג: השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש ושכב בשלמתו וברכך] ולך תהיה צדקה [לפני ה' אלהיך].
איבעיא להו: מהו שיסדרו בבעל חוב? מי גמר מיכה מיכה מערכין (גבי לוה ומלוה כתיב 'וכי ימוך אחיך ומטה ידו ממך' [ויקרא
כה,לה], וגבי ערכין כתיב 'ואם מך הוא מערכך' [ויקרא
כז,ח]) או לא?
תא שמע דשלח רבין באגרתיה: דבר זה (אם
למדנו גזירה שוה דמיכה מיכה) שאלתי לכל רבותי ולא אמרו לי דבר, ברם כך היתה שאלה (אבל כן נשאלה שאילה אחת בבית המדרש מינה יש ללמוד
שאין מסדרין): האומר "הרי עלי מנה לבדק הבית" (ו'השגת יד' לא כתיב אלא בערכין, אבל שאר הקדשות -
אין נידונין בהשג יד, ומה שיש לו גובין הימנו, והמותר יגבו לאחר זמן אם יעשיר) - מהו שיסדרו (כשבאין למשכנו)? רבי יעקב משמיה דבר פדא,
ורבי ירמיה משמיה דאילפא אמרי: קל וחומר מבעל חוב: ומה בעל חוב שמחזירין (שמַלוה מצוּוה להשיב לו את העבוט) - אין מסדרין (להשאיר לו כלום משבא למכור לאחר שלשים), הקדש שאין מחזירין
- אינו דין שאין מסדרין!
ורבי יוחנן אמר: [ויקרא כז,ב: דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש כי יפלא] נדר בערכך [נפשת לה'] כתיב (הקיש
נדרים לערכין): מה ערכין מסדרין - אף הקדש מסדרין.
ואידך?
ההוא (היקש נדר לערכין להכי אתא) - (שאם אמר "דמי לבי" או "ראשי" או
"כבידי עלי" - נותן דמי כולו) לנידון בכבודו (האבר נידון לפי כבודו: שאם הנשמה תלויה בו נותן דמי
כולו) הוא
דאתא: מה ערכין נידון בכבודו - אף הקדש נידון בכבודו (אבל אם אמר על אבר שאין הנשמה תלויה בו "דמיו
עלי" - שמין אותו כעבד הנמכר בשוק: כמה הוא שוה ביד וכמה הוא שוה בלא יד; להא
מילתא איצטריך למיגמר נדר מערכין: גבי ערכין כתיב (שם) 'ערכך נפשות': אם אמר
"ערך אבר שהנשמה תלויה בו עלי" - נותן דמי כולו, ואם אמר "ערך ידי
עלי" - לא אמר כלום, שאין ערך כתוב אלא לנפש [ורבי
מאיר אומר: ישלם דמי ידו]).
(גמרא קא פריך לה:) ויסדרו בבעל חוב, קל וחומר מערכין: ומה ערכין, שאין
מחזירין (מיום אל יום את כלי הצריך לו), מסדרין - בעל חוב,
שמחזירין - אינו דין שמסדרין (כשבא
למכור לאחר שלשים יום - ישאיר לו כדי חייו, כגון מטה ומפץ, והנך דאמר בערכין (דף
כג:))!?
אמר קרא (ויקרא כז,ח) ואם מך הוא
מערכך [והעמידו לפני הכהן והעריך אתו
הכהן על פי אשר תשיג יד הנדר יעריכנו הכהן]: הוא, ולא בעל חוב!
ואידך (תנא קמא דמתניתין דאמר
'מסדרין לבעל חוב' דקתני 'אם מת אינו מחזיר ליורשיו' הא לו - מחזיר לעולם)?
האי (הוא דכתיב בערכין דריש
ליה עד שיהא במכותו מתחילתו ועד סופו שאם העריך עצמו עני והעשיר קודם שהעריכו כהן
אינו נידון בהשגת יד אלא נותן ערך עשיר) - עד שיהא במָכוּתוֹ מתחילתו ועד סופו.
ויחזירו בהקדש (העבוט עד שלשים יום), קל וחומר מבעל חוב:
ומה בעל חוב, שאין מסדרין – מחזירין, הקדש, שמסדרין - אינו דין שמחזירין!
אמר קרא [דברים כד,יג: השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש] ושכב בשלמתו
וברכך [ולך תהיה צדקה לפני ה' אלקיך] - יצא הקדש שאין
צריך ברכה.
ולא? והכתיב (דברים ח,י) ואכלת ושבעת
וברכת [את ה' אלקיך על הארץ הטבה אשר
נתן לך]!
אלא: אמר קרא [שם] 'ולך תהיה צדקה': מי שצריך צדקה, יצא הקדש שאין צריך צדקה.
אשכחיה רבה בר אבוה לאליהו דקאי בבית הקברות של עובדי כוכבים. אמר ליה: מהו
שיסדרו בבעל חוב?
אמר ליה: גמר מיכה מיכה מערכין: גבי ערכין כתיב (ויקרא כז,ח) ואם מך הוא מערכך [והעמידו
לפני הכהן והעריך אתו הכהן על פי אשר תשיג יד הנדר יעריכנו הכהן]; גבי בעל חוב כתיב (ויקרא כה,לה) וכי ימוך אחיך [ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך].
(בבא מציעא קיד,ב)
מנין לערום שלא יתרום?
דכתיב [דברים כג,טו: כי
ה' אלקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך והיה מחניך קדוש] ולא יראה בך
ערות דבר [ושב מאחריך] (בשעה שאתה מדבר בו - לא יראה בך ערות דבר; שמע מינה:
אין אדם מברך כשהוא ערום, ותורם בעי ברכה; והאי דבעי מיניה לענין תורם - דהתם תנן
(תרומות פ"א מ"ו): אין מגביהין תרומה ערום).
אמר ליה: לאו כהן הוא מר (דאיכא
למאן דאמר דאליהו הוא פינחס, דכתיב ביה 'קנא קנאתי' [מלכים א יט,י-יד] וכן
בפינחס 'בקנאו את קנאתי'
[במדבר כה,יא]) - מאי טעמא קאי מר בבית
הקברות?
תוספות בבא מציעא קיד,ב ד"ה אמר ליה לאו כהן
(אתה): תימה לר"י היאך החיה בנה של האלמנה כיון כהן היה, דכתיב (מלכים א יז,כא) 'ויתמודד
על הילד וגו'? ויש לומר שהיה ברור לו
שיחייהו לכך היה מותר משום פיקוח נפש!
אמר ליה: לא מתני מר טהרות, דתניא: 'רבי שמעון בן יוחי אומר: קבריהן של
עובדי כוכבים אין מטמאין (דגבי
אהל כתיב אדם (במדבר יט,יד): 'אדם
כי ימות באהל'), שנאמר (יחזקאל לד,לא) ואתן צאני צאן מרעיתי
אדם אתם [אני אלקיכם נאם ד' ה'] - אתם קרויין 'אדם'
ואין עובדי כוכבים קרויין אדם'!?
אמר ליה: בארבעה (בגירסא דארבעה סדרין,
כגון: מועד, ישועות, נשים - שהן נוהגות בזמן הזה כבזמן הבית, וקדשים נמי, כדכתיב
'ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי', ואמרינן (מנחות
קי,ב): אלו תלמידי חכמים העוסקין
בהלכות עבודה בכל מקום - מעלה עליהן הכתוב כאילו מקריבין אותן בבית המקדש) - לא מצינא [אינני
מתמצא די טוב], בשיתא מצינא (בתמיהה: זרעים אינו נוהג בחוצה לארץ וכן טהרות) [וכי
אני מתמצא בכל ששת סדרי משנה]!?
תוספות קידושין, ב: ה"ג
דתניא ר' שמעון [בן יוחי] אומר: דאינה משנה בשום מקום, ועוד דמשניות אף של זרעים
וטהרות היו שגורות להם, כדמשמע בכמה דוכתין; והא דקאמר 'בארבע לא מצינא בשיתא
מצינא' - היינו בתוספתא.
אמר ליה: ואמאי?
אמר ליה: דחיקא לי מילתא.
דבריה ועייליה לגן עדן. אמר ליה: פשוט גלימך, ספי (לקוט) שקול מהני טרפי (עלין).
ספא, שקל; כי הוה נפיק - שמע דקאמר "מאן קא אכיל לעלמיה כרבה בר
אבוה"! נפץ (אשקוש"ט בלע"ז) [ניער
את גלימתו] שדנהו [והעיף
את העלים]. אפילו הכי אתייה [מהעלים] לגלימיה. סחט גלימא ריחא (נסחט ריח מתוך העלין לתוך טלית וקלטה טליתו את הריח); זבניה (לגלימה) בתריסר אלפי דינרי פלגינהו לחתנוותיה. [אולי
העוני של רבה בר אבוה נבע מההתחייבויות לחתניו לנדוניה?]
תנו רבנן: '(דברים כד,יב) ואם איש עני
הוא לא תשכב בעבוטו; הא עשיר - שכיב (בעבוטו)! - מאי קאמר (וכי בשביל שהוא עשיר התירו לשכב על טליתו? והרי הוא
רבית אצלו שישתמש במשכונו חנם)?
אמר רב ששת: הכי קאמר: ואם איש עני הוא - לא תשכב ועבוטו אצלך (הכי קאמר: לא תשכב ועבוטו בידך אלא השיבנו לו
כבוא השמש, כדכתיב 'השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש'), הא עשיר שכיב ועבוטו אצלך.
תנו רבנן: 'המלוה את חבירו אינו רשאי למשכנו ואינו חייב להחזיר לו,
ועובר בכל השמות הללו (השב תשיב
[דברים כד,יג], ו-לא תשכב בעבוטו [דברים כד,יב], ו-עד בא השמש תשיבנו לו [שמות כב,כה])'.
מאי קאמר (דקתני 'אינו חייב
להחזיר לו', ועוד הדר תני 'עובר בכל השמות הללו': 'השב תשיב', 'לא תשכב בעבוטו', ו'עד
בא השמש תשיבנו')?
אמר רב ששת: הכי קאמר: 'המלוה את חבירו אינו רשאי למשכנו, ואם משכנו - חייב
להחזיר לו', 'ועובר בכל השמות הללו' – אסיפא (אם לא החזיר).
רבא אמר: (לא טעי תנא במאי דאתנייה
'חייב להחזיר' לאוסופי ולמימר 'אינו חייב להחזיר', אלא ודאי אינו חייב להחזיר נמי
אתנייה, ו)הכי קאמר: המלוה את חבירו אינו רשאי למשכנו, ואם משכנו - חייב להחזיר לו;
במה דברים אמורים? - שמשכנו שלא בשעת הלואתו (בבית דין), אבל משכנו בשעת הלואתו (שהביא לו משכונו) - אינו חייב להחזיר לו (דקראי - בחובלו לאחר הלואה כתיב: דהיכא דאתייה
ניהליה - לאו 'חובלו' הוא) ([והתנא
של הברייתא] ושכח וחיסר ודילג 'מחייב להחזיר' ב'אינו חייב
להחזיר');
'ועובר בכל השמות הללו' – ארישא (א'משכנו
שלא בשעת הלואתו' ולא החזיר לו - עובר בכל השמות הללו).
תני רב שיזבי קמיה דרבא: '[שמות
כב,כה: אם חבל תחבל שלמת רעך] עד בא השמש (משמע בבוקר) תשיבנו לו (ויהא בידו עד בא השמש ויקח לו ממנו) - זו כסות לילה (לקמן פריך: דלילה לאהדורי ליה ביממא - למה לי); (דברים כד,יג) השב תשיב לו את העבוט
כבוא השמש [ושכב בשלמתו וברכך ולך
תהיה צדקה לפני ה' אלקיך] - זו כסות יום (כבא השמש: בלילה - החזירו לו)'.
אמר ליה דיממא בליליא למה לי, ודליליא ביממא למה לי?
אמר ליה: איסמייה (אסיר
ברייתא זו מסדר משנתי)?
אמר ליה: לא (לא תסמייה דהא 'כסות
לילה' ו'כסות יום' דקאמר - לאו תשמיש יום ותשמיש לילה קאמר, אלא כסות העשויה למשכן
בלילה וכסות העשויה למשכן ביום קאמר)! הכי קאמר: 'עד בא השמש
תשיבנו לו (וכבא השמש תטלנו) - זו כסות יום
שניתנה לחבול בלילה (ולימדך הכתוב שניתנה לו
רשות לחובלה בלילה, ולענין חבלה קרי ליה 'כסות לילה'); השב תשיב לו את העבוט כבוא
השמש - זו כסות לילה שניתנה לחבול ביום.
אמר רבי יוחנן: משכנו ומת (לוה
לאחר שהשיב לו את העבוט) - שומטו (מלוה) מעל גבי בניו (ואין נעשה אצלו כשאר מטלטלים שלהן דלא משתעבדי לבעל
חוב, דכיון דמשכניה - קנייה).
מיתיבי: 'אמר רבי מאיר: וכי מאחר שממשכנין - למה מחזירין?
'למה
מחזירין'? - רחמנא אמר 'אהדר'!?
אלא: מאחר שמחזירין -
(בבא מציעא קטו,א)
למה חוזרין וממשכנין (הרי עליו להחזיר לו למחר)?
שלא תהא שביעית משמטתו (דלהוי
משכונו בידו, והמלוה על המשכון אינו משמט) ולא יעשה מטלטלין אצל בניו (שלא ימות בעוד המשכון מוחזר לו, ויהא מטלטלין אצל
בניו)';
טעמא דהדר ומשכניה (שהיה בידו כשמת לוה), הא לא הדר ומשכניה –
לא!?
אמר רב אדא בר מתנא: ולאו תרוצי קא מתרצת לה - תריץ הכי: 'וכי מאחר
שמחזירין - למה ממשכנין מעיקרא (דבר
שעליו להחזיר מה מועיל לו)? - שלא תהא שביעית משמטתו (דמדמשכניה – קנייה, וכי מהדר ליה - הוה פקדון גביה) ולא יעשה מטלטלין
אצל בניו'.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה יועיל להודיע לי בכתובת
yeshol@gmail.com.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף [לפעמים מהוצאת עוז והדר] – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
מקרא:
דברי
הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD;
השלמת
פסוקי המקרא בסוגריים () ובאותיות 10 ROD;
רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך
הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי
מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים []
באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
לבדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע
משפט - כך: (תענית ב,ב)
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה
ההערה בחלון. אפשר גם לראות אם עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In
your browser, footnotes become visible when the cursor rests on the number of
the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון
הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers
of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il,
http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©2001,2009 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah
Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com.