This page in English

מערכת המשפט היהודית הורכבה בעבר ותורכב מסנהדרין הגדולה של 71 דיינים שמתפקדת כמו בג"ץ, סנהדריות קטנות בכל עיר של 23 דיינים ובתי דין של 3 דיינים. חברי בתי הדין (למעט לדיני ממונות) וכל הסנהדריות חייבים להיות סמוכים. עדיף שיהיה קשר ישיר של סמיכה ממשה רבנו. (אין לבלבל סמיכה זו עם מבחני הרבנות של ימינו שקוראים להם סמיכה.) אבל, קשר הסמיכה נפסק אחרי שהסנהדרין האחרונה הפסיקה לתפקד לפני כ-1500 שנה. לכן אין בבתי דין של ימינו סמוכים והם מוגבלים לדיני ממונות.

חידוש הסמיכה (לפי הרמב"ם הלכות סנהדרין ד' י"א) דורש הסכמה של כל הרבנים בישראל כדי לסמוך איש אחד. איש זה יכול להסמיך אחרים. כל זה צריך להתקיים בארץ ישראל. היה ניסיון לחדש את הסמיכה בה'רח"צ (1538) על ידי הרב יעקב בירב מצפת אך היו רבנים, כולל הרלב"ח (רבי לוי חביב מירושלים), שהתנגדו. כתוצאה מכך סמיכה זו לא התקבלה, והופסקה אחרי שני דורות ואז לא חודש הסנהדרין.

כאשר יש 71 סמוכים, הם יכולים לקיים סנהדרין גדולה ורשאיים למנות 3 סמוכים לשנות את לוח השנה. לפי הפשט של הרמב"ם (הלכות קידוש החודש ה' ב') שינוי הלוח צריך לקרות מיד עם חידוש הסנהדרין. אולם, הרלב"ח טוען שזה לא חייב לקרות לפני ביאת המשיח. החזון איש (רבי אברהם ישעיה קרליץ שחי במאה ה-20) מיישב את שתי הדעות ואומר שהלוח ישתנה בזמן כלשהו בין חידוש הסנהדרין וביאת המשיח.

בא' אדר א' ה'תקס"ז (09.02.1807), הקיסר נפוליון הראשון של צרפת כינס 71 יהודים כולל 36 רבנים בפריז והכריז שהם סנהדרין. הוא הורה להם לפסוק על כמה סוגיות לצרכיו הפוליטיים. מאוחר יותר פסקי דין אלה שימש לו כהצדקה להענקת זכויות מוגבלות ליהודים. לסנהדרין זו לא הייתה תוקף הלכתי משלוש סיבות: היא הוקמה בחוץ לארץ, חבריה לא היו סמוכים ואולצו לפסוק הלכות בעל כורחם.

הסנהדרין של נפוליון, פריז, א' אדר א' ה'תקס"ז

בתחילת המאה ה-20, הרב אהרן מענדל בהר"ן מקהיר, מצריים, והרב צבי מקובסקי מתל-אביב הציעו לחדש את הסמיכה ואת הסנהדרין. מאות רבנים מרחבי העולם חתמו על ההצעה אך היא לא יצאה לפעול. עם קום המדינה, שר הדתות, הרב יהודה לייב מיימון הציע לחדש את הסנהדרין אך שוב לא יצא מזה דבר.

בשנת ה'תשס"ב (2001), בהמלצת הרב צבי עידאן, נשיא מדינת ישראל, קצב, קרא לקיום גוף כמו הסנהדרין. באמצע ה'תשס"ד (התחלת 2004), שאלו רבנים חשובים רבים האם הרב משה הלברשטאם ראוי לסמיכה. כל היחידים שהשיבו השיבו בחיוב. על בסיס זה הוא סמך אחרים. בכ"ח תשרי ה'תשס"ה (13.10.2004) היו כ-90 סמוכים והוקמו סנהדרין גדולה של 71 בטבריה (ראה סרטון). הסנהדרין מתכנסת בירושלים מאז התחדשותה בערך פעם בחודש. בסיון תשס"ה הסנהדרין החליפה את הנסי שלה, הרב צבי עידן ברב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ). בקשר לקידוש החודש, הם מוכנים רק להגיד שהם מתכוונים לדון במשמעות קביעת החודש על פי עדים בזמן הזה. אולם, למרות שלא שמעתי גינוי רשמי על פעילויותיהם, יש רבנים רבים שאינם מקבלים אותם ברצינות בתירוץ שקיימים ליקויים חמורים בתהליך חידוש הסמיכה שלהם. כתוצאה מכך, סנהדרין זו לא זכתה ואליי לעולם לא תזכה בהכרה רחבה הנדרש לקבל תוקף הלכתי (לפי רמב"ם הלכות סנהדרין ד':י"א-י"ב).

הישיבה הראשונה של הסנהדרין בטבריה, כ"ח תשרי ה'תשס"ה

(תמונה מויקיפדיה וערוץ 7)

חברי הסנהדרין מתכנסים בירושלים, כ"ח שבט ה'תשס"ה

(תמונה: רוי הופמן)

להלן שלוש דעות שונות על תקפות הסנהדרין החדשה:

1) לפי הרב צבי עידאן, נשיא הראשון של הסנהדרין, קיום הסנהדרין משנה את המציאות. "מעכשיו, רב לא יכול לפסוק אחרת לעדה שלו. במקום זה, כל חבר סנהדרין יגיד את דברו והפסק הסופי יהיה לפי הרוב ויחייב את כולם."

2) מאידך, הרב נחום רבינוביץ' והרב אלישע אבינר חושבים שהסנהדרין החדשה היא בדיחה ולא דבר רציני. הרב רבינוביץ' משווה שת הסנהדרין החדשה עם הסמיכה של הרב בירב במאה ה-16. הוא אומר ששימוש בתארים מפוארים כמו סנהדרין לא מהווה מציאות. "אנחנו כעם לא במצב שנוכל לחדש את הסמיכה ולא נוכל לעשות זאת עד שהחברה מוכנה לזה."

3) דעתי האישית היא שהסנהדרין בתהליך היבנות והווסדות. ייתכן שהיא תצבור תנופה ובדרך ייקח על עצמה להחליט החלטות חשובות יותר. התהליך כבר לקח כמה שנים ועשוי להמשיך עוד שמן רב. לדעתי כדי להצליח בצבירת הכרה, על הסנהדרין לשים דגש יותר על פסקי הלכות הקשורות לחיים היומיומיים ופחות להדגיש הלכות הקשורות לפוליטיקה ומדיניות הממשלה. אם הסנהדרין משנה את הדגשתה סמכותה תתברר אם התקדמותה. אם יצליח, מוסד הסנהדרין יעבור שינוים רבים עם הצטרפות רבנים גדולים יותר אפילו הרב רבינוביץ' משווה את הסנהדרין החדשה עם הסמיכה של הרב המהר"י בירב. אם הרב בירב היה רק בדיחה לא היינו זוכרים אותו עד היום. זאת ועוד הסנהדרין החדשה כבר התקדמה כמה צעדים קדימה ביחס למהלכיו של הרב בירב עם הרבה יותר סמוכים וכינון הסנהדרין. ניתן להשוות עם תנועת העלייה שדחו הרבנים לפני כמאה שנה. אבל מאז קום מדינת ישראל, תנועת העלייה קיבל הכרה רבה הלכתית. לכן יש להניח שהסנהדרין תזכה, במוקדם יותר או במאוחר, להכרה גדלה והולכת או שהיא תתפזר עם קום סנהדרין מוכרת שתתקיים בעתיד.

אם בעתיד לבוא תזכה סנהדרין זו או סנהדרין אחרת בהכרה רחבה אז ניתן לתאר תסריט סביר בקשר לקידוש החודש: תוקם ועדה לדון בנושא הלוח. היא תשתמש בנתונים שאספו האגודה הישראלית לצפייה בירח ואחרים. חברי האגודה יוזמנו לייעץ אותם. אם יוחלט לחדש קידוש החודש לפי הראייה, חברי האגודה יימנו בתוך עדי החודש. תיחקר עדות התצפיתנים בעזרת שיטות שפיתחו האגודה וחכמי העולם.