פרק 3
זמן רב נדרש לי כדי להבין מאין הגיע. הנסיך הקטן, אשר הציג בפני שאלות כה רבות, כאילו לעולם לא שמע את אשר שאילתיו אני. הפרטים התחוורו לי רק ממלים בודדות שנאמרו מפעם לפעם. כך למשל, בפעם הראשונה שראה את המטוס שלי (לא אצייר את המטוס, זהו ציור מסובך מדי עבורי), הוא שאל אותי:
"מה החפץ הזה?"
"זה לא חפץ. זה טס. זה מטוס. המטוס שלי", אמרתי, והסברתי לו שאני יכול לטוס.
ואז קרא: "מה! נפלת מהשמיים?"
"כן," השבתי בענווה.
"או, זה מצחיק!"
והנסיך הקטן פרץ בצחוק נחמד, שהכעיס אותי מאד. אני מצפה שרוע גורלי יילקח ברצינות. והוא הוסיף:
"אם כך גם אתה באת מן השמים! איזו היא הפלנטה שלך?"
כך התבהרה לי פיסה קטנה מן המסתורין של הוויָתו.
מיהרתי לשאול אותו: "אתה בא מפלנטה אחרת?"
אבל הוא לא השיב. הוא הניד בראשו לאט, בלי להתיק מבטו מן המטוס: "לבטח לא באת ממקום מאד מרוחק..."
לאחר זאת נעטף הרהורים שנמשכו זמן רב.
הוא נטל את הכבשה שלי מכיסו והשקיע עצמו בבחינה של הנכס שלו.
נקל לשער את הסקרנות שהתעוררה בי בגלל גילוי זה אודות "פלנטה אחרת". ניסיתי לחשוף פרטים נוספים .
"אישי הקטן, מנין אתה בא? מהו אותו 'מקום בו אני גר' שעליו אתה מדבר? היכן בכוונתך לשמור את הכבשה?"
אחרי שקט מהורהר, הוא ענה:
"מה שטוב בקופסה שנתת לי הוא, שבלילות היא יכולה לשמש בית לכבשה."
"כך הדבר. ואם תהיה טוב, אתן לך גם חֶבל, כדי שתוכל לקשור את הכבשה במשך היום. ואף עמוד, שתוכל לקשור אותה אליו. "
הנסיך הקטן נחרד מן ההצעה:
"לקשור אותה! איזה רעיון משונה!"
"אבל אם לא תקשור אותה", אמרתי, "היא תתעה להיכן שהוא ותלך לאיבוד."
חברי פרץ שוב בצחוק מתגלגל.
"אבל לאן אתה חושב שהיא תלך?"
"לכל מקום. ישר קדימה."
אז ענה הנסיך הקטן בכובד ראש:
"זה לא חשוב. במקום בו אני גר, הכל מאד קטן!"
וקצת בעצב, הוסיף:
"ישר קדימה אי אפשר להגיע מאד רחוק..."
