שם

אתר אינטרנט עצמאי לסיפורי חוויות חיילים מן השטחים                                                               sham_story@hotmail.co.il

  

שיקול דעת

 

אני לוחם בגדוד מילואים שגויס בצו 8 על מנת להשתתף בכיבוש אחת הערים בגדה. כאשר גויסנו העביר לנו קצין בדרגת אל"מ תדריך מפורט. בתדריך חזר האל"מ שוב ושוב על שני עקרונות מנחים בביצוע הפעולה "שיקול דעת" ו"דינו אחד". במונח "שיקול דעת" פנה האל"מ לכל המפקדים בשטח. על מפקד לקבוע לעצמו קו אדום שמי שעובר אותו, ויהיה, גבר, אישה או ילד בן שלוש דינו אחד – ירי כדי להרוג. גם אנשים המרימים ידיים על מנת להיכנע אבל לא מורידים את הבגדים, דינם אחד.

 

בנוסף, נאמר לנו שמדינת ישראל לא החליטה עדיין למוטט את הרשות הפלסטינית ולכן אין לפגוע בשוטרים פלסטינים אלא אם הם מהווים סכנה. ההחלטה מתי הם מהווים סכנה נתונה לשיקול הדעת של המפקדים בשטח, בכל הדרגות. בלילה, נאמר לנו, יש לירות בכל אדם שמסתובב עם נשק.

 

הובטח לנו שכל החלטה, אלא אם תהיה בלתי סבירה באופן קיצוני, תזכה לגיבוי מהדרגות הבכירות.

 

הכוח שלי היה מופקד על אחד ממחנות הפליטים בפאתי העיר. ביום היינו ביצענו פיחות צירים ובלילה ביצענו תצפיות. יציאה מהטנק הייתה אסורה בשל אפשרות ודאית לירי צלפים. בלילות היינו דואגים שאף פלסטיני לא יציץ מהחלונות או יעלה על הגג, בין אם מדובר בגבר, אישה או ילד. עשינו זאת ע"י ירי מא"ג מדויק, סנטימטרים מהדמות שזיהינו (בחמושים היינו יורים פגזים או אש מדויקת ע"מ להרוג).

 

כוחות החי"ר שעבדו אתנו עסקו, בין השאר, בלכידת מבוקשים. באחת החניות שלנו הגיעו מספר חיילי ח"יר סדירים והתלוננו בפני כי במקרה אחד, נתפס מבוקש ונכבל ע"י אותה קבוצה חיילים. לאחר שנתפס, ירה עליו מפקד מאחד הטנקים ופגע לו בברך, כאשר החי"רניקים באו אליו בטענות (מכיוון שממבוקש פצוע אי אפשר להוציא מידע בזמן אמת) טען המפקד כי המבוקש התקרב יותר מדי לטנק שלו, למרות שהיה ברור כי הוא כבר נתפס. החלטה זו נחשבה לשיקול דעת סביר.

 

במקרה אחר, נסעה מכונית מרצדס מאחורי הטנק שלי. על המכונית היה דגל לבן. ירינו יריות אזהרה לפניה והיא נעצרה. מתוכה יצאו, אישה וארבע גברים. אחד הגברים כל הזמן נופף בתעודות והאישה נראתה בהריון והתפתלה מכאבים, התברר שהאישה צריכה להגיע במהירות לאחד מבתי החולים בתוך העיר, שעדיין לא נכבשה. לאחר התייעצות עם המג"ד בקשר הוחלט לבצע עליהם בדיקה (המג"ד חשב שייתכן כי אחד מנוסעי הרכב הוא מבוקש) כמה חיילי חי"ר נשלחו לבדוק את הנוסעים. הם הכריחו את הבעל להתפשט מול כל הנוכחים (כולל אישתו), אף שהוא לבש חולצה אש ברור שלא ניתן היה להסתיר מתחתיה כלום. לאחר מכן נבדקו שאר הנוסעים ברכב. תהליך הבדיקה לקח שעה וחצי כאשר בקשר נשמעות כל הזמן קריאות מצד חיילים ומפקדים זוטרים לירות באישה, על מנת שלא תוליד מחבל. בסוף הבדיקה הוחלט לאפשר לבעל ולאישה להיכנס ולהשאיר את שאר הנוסעים בחוץ. אם היו מקבלים את  ההחלטה הזו לפני שבדקו את שאר הנוסעים (הרי לא היה צורך להשאיר את האישה והבעל במקום בזמן שבודקים את אלו שלא נכנסים) אפשר היה לתת להם לעבור תוך חצי שעה ולחסוך סבל מיותר. גם זו החלטה של שיקול דעת.

 

 

 

 

 

 

 

                                                           

                                                חוויות        תגובות       קישורים     ראשי         אודות