חזרה לאתר הראשי
סלומון, מיקי ועינת פלד. (2000). "עזרת נשים: משמעות העבודה ההתנדבותית עבור מתנדבות בקו חירום לנשים מוכות". חברה ורווחה כ(2): 193-212
עזרת נשים: משמעות העבודה הנתנדבותית עבור מתנדבות בקו חירום לנשים מוכות/ מיקי סולומון ועינת פלד
התנדבות= עבודה שעושה אדם לאדם אחר מתוך רצון חופשי וללא תמורה חומרית השווה לכסף שהיה מקבל בעבודה בחוץ. נעשתה עבודת מחקר גדולה על המניעים להתנדבות, שביעות רצון ועוד אך לא על המשמעויות הפנימיות המורכבות של עבודת המתנדבים עבור המתנדב.- המאמר בא לבחון את הנק' הזו.
המאמר מתחלק ל- 3: סקירת ספרות על מאפייני עבודת ההתנדבות. תיאור ההקשר הארגוני של המחקר ושיטת המחקר, והצגת התוצאות+ דיון.
מאפייני ההתנדבות- נשים, מבוגרות/ פנסיה, תחליף לאובדן תפקידים או פיצוי על ירידת הערך העצמי שנפגע מהפרישה, הזדמנות לרכוש ניסיון לפני כניסה לעבודה עם שכר, עיסוק כשהילדים כבר יצאו מהבית.
2 תיאוריות שמתבססים עליהם- ת.הצרכים של מאסלו טוענת שהתנדבות היא מענה לצורכי מימוש והגשמה עצמית. תיאוריית הציפיה תטען שאנשים מצפים לקבל תמורה להשקעתם.
2 מניעים להתנדבות:
אלטרואיסטים- אידיאולוגיים: רצון לעזור לזולת, לקדם את פני החברה וכו' וכו'.
אישיים- רצון לנצל זמן פנוי, רכישת מעמד וכו' וכו'.
תגמול זה ממד חשוב- יש שקשורים לתוכן המרכזי שקשור לתפקיד המתנדב- עניין בעבודה, אתגר, ביצוע טוב וכו'. וישנם תגמולים שיותר קשורים למסגרת בה ההתנדבות מבוצעת- חשוב שזה יהיה נוח למתנדב, התייחסות חיובית מצד מארגני האירגון. שיעורי הנשירה של מתנדבים הם בד"כ גבוהים כתוצאה משחיקה, תסכולים שקשורים להבנת התפקיד.. נמצא שמשתנים שקשורים לתוכן העבודה משפיעים יותר מאשר למסגרת (חשובה ההכנה לתפקיד). היבטי שקשורים להתנדבות: מניעים, תגמולים, שביעות רצון, התמדה ונשירה.
ההרגשה של המחברות היתה כי חסר ידע על מאפייני נשים מתנדבות, על המשמעויות העמוקות. המחקר הזה התמקד במשמעות העבודה לאישה בקו חירום לנשים.
(יש רקע שלם על הקו של ויצו לנשים- נותנים מענה ראשוני לפונות, בודקים את הקיף האלימות ומבצעים פעילות מניעה לנשים שעומדות להינשא. המתנדבות שעונות לקו עוברות הכשרה, מתחייבות לעבוד כשנה, מפגשי הדרכה וכו'. ממחקר של ב"ל נמצא כי שביעות רצונן היתה גבוהה- מאוד מיכולתן, אופי תפקודן, הרגשת השייכות לאירגון, והתמיכה שקיבלו מהצוות, פחות מרוצות מכך שלא ידעו אם העזרה שניתנה מספיק אפקטיבית..)
שיטות המחקר- לקחו את המתנדבות, חלוקה ל-2 קב', ראיון קב' עם עו"סית+מראיין מבחוץ.
ממצאים: המרואיינות התייחסו ל-3 מימדים עיקריים בהתנדבות:
- המניעים להתנדבות ולהתמדה בה: מגם הן הצביעו על מניעים אידיאולוגיים- ערכים חברתיים, רגישות חברתית. ומניעים אישיים- ניצול זמן פנוי, רצון להכיר אנשים חדשים, העלאת דימו עצמי, תחושת סיפוק והנאה ושיפור מיומנויות. בנוסף הן ציינו מע' קשרים טובה עם קב' המתנדבות, מפגשים הדרכה עם המדריכה.קשיים עיקריים שהעלו- יחס אירגון האם, ומאפיינם של עבודה בטלפון שלא משוב ישיר ועוד.
- התנדבות נשים למען נשים: 2 צירים- תכונות ומאפיינם נשיים של המתנדבות שמניעים להתנדבות, ורצון לשפר את מצב הנשים כקב' בציבור.
מניעים נשיים להתנדבות: היסטוריה אישית של אישה מוכה, עניין אינטלקטואלי ואידיאולוגי בנשים, מאבק בדימוי העצמי הנשי הסטריאוטיפי, ויתרונותיהן של תכונות נשיות בעבודה התנדבותית. התכונות העיקריות שזיהו: רגישות, יכולת הכלה, יכולת הענקה גבוהה ותכונות שקשורות בתפקידים אימהיים.
המתנדבות סברו שנשים באופן כללי יותר מתאימות לעבודה התנדבותית מאשר גברים בזכות יכולת ההכלה הזו, ויש תרומה גם לנושא האימהיות בהתנדבות.
אחוות נשים- קב' ההשתייכות הנשית לנשים המתנדבות הפכה את המקום למשמעותי יותר- הן ציינו כי זו חוויה רוחנית בעלת הווי נשי.
דיון
משמעות- מושג שלקוח מהלוגותראפיה של פראנקל ובו- השאיפה למצוא משמעות לחיים היא הכוח המניע הראשוני של האדם. אדם שמצא פשר לחיים ידיע גם לדרך להשיג אותו- הגשמה עצמית. אפשר למצוא משמעות גם ביצירה, בהתנסות, במפגשים וגם במצבים קשים. המתנדבות ציינו כי הן מצאו בעבודה פשר- עשו למען נשים במצוקה, פועלות לתיקון עוולות, לשינוי מעמד האישה וכו'. חירות- אחד הערכים החשובים בימינו. לפי ת. פמיניסטיות לנשים אין את החירות שיש לגברים כיוון שאמות המידה והנורמות נקבעות על- פיהם וכי הגברים שולטים בתפיסות העולם. מכאן שאישה צריכה למצוא את הדרך להגשים את עצמה- וזה מה שהוענק לנשים בקו החירום. זה חוזק כיוון שהקב' היתה של נשים, הודרכה ע"י נשים. הנשים מצאו עצמן נאבקות גם למען עצמן כקב' נשים בחברה. נשים בעלות הבנה פנימית, דמיון בהשקפות עולם ובתחומי העניין השונים- ולכן המשמעות החברתית של הקב' הוסיפה על הקשרים הבינאישיים שנוצרו. תחושת יחד ואחווה חיזקו.
הפרדוקס- רצון המתנדבות ללחום בסטריאוטיפים נשיים קלאסיים ועם זאת שימוש בתפקידם ובתכונות נשיות כאלה בדרך לממש את המטרות שלהם. עולות שאלות אם הן יצליחו בדרך כזו להשיג את המטרות שהציבו. למעשה הן בעלות תכונות של כוח ועוצמה. ניתן להסיק כי הבחירה שלהן להשתמש בתכונות כאלה היא לא מקרית- ניסו להשיג אוטונומיה דרך התקשרות לזולת ונשארו נאמנות למאפיינם הנשיים שלהן. זה תהליך שמאפיין נשים שעוברות משלב האחריות למשפחה לשלב האמת שלהן (דורש אופטימיות ועוד').
לסיכום- המחקר תרם גם במישור התיאורטי- חיזק תיאוריות שידענו על מתנדבים בכלל ופתח פתח הצצה על עולמן של נשים מתנדבות. ובן במישור המעשי- ע"ב אע"פ שזה לא אמפירי מספיק אפשר לבנות מודלים לעבודה. (המגבלה העיקרית במחקר היא דרך איסוף הנתונים- שיחה קב' לא מאפשרת התעמקות אחד על אחד, והמראיין היה גבר ויכול להיות שזה הרתיע..).