חזרה למאמרים של קבוצתית א
חזרה לאתר הראשי

אווירה קבוצתית

מתוך: זיו.י,ברהב(2001) מסע קבוצתי, המדריך למנחי קבוצות,ת"א
סיכם עידו קידישמן

כוחות משפיעים שונים פועלים בקבוצה – תהליכים תוך אישיים , בין- אישיים וחברתיים ולכל אחד מהן היבטים רגשיים ,קוגנטיבים וערכיים . כל אחד מהכוחות משפיע על כל פרט בקבוצה ועל הקבוצה בכללה .

כל הגורמי ההשפעה הללו מכנים " אווירה קבוצתית " הכוונה היא למכלול התהליכים הקבוצתיים המתרחשים עקב אינטראקציה בין המנחה לחברי הקבוצה ובין חברי הקבוצה לבין עצמן .

האווירה הקבוצתית משלבת מכלול תהליכים המתרחשים בקבוצה אשר מהווה את סה"כ התפיסות , החוויות וההתנסויות של כל המשתתפים בקבוצה .

לאווירה הקבוצתית יש השפעה רבה על הרגשת השייכות , הביטחון והקבלה של הפרט בקבוצה .

אווירה תומכת וחמה תעזור לפרט להבין את התנהגיותיו ולהתחבר לחלקים באישיותו שאליהם היה מנוכר .

כל פרט מגיע לקבוצה עם מצבור ההתנסויות באווירה הקבוצתית הראשונית שאליה נחשף בחייו . קרי האווירה המשפחתית בה הוא גדל , האווירה המשפחתית היינה סך כל הערכים , הנורמות , סדרי עדפויות והמנהגים הנהוגים בכל משפחה.

תחושת השייכות , המהווה את הצורך הנפשי הבסיסי של האדם , מתפתחת במשפחה שבה הוא גדל .האווירה המשפחתית יכולה ליצור דפוסי התנהגות טיפוסיים , שאדלר מגדיר "סגנון חיים" . סגנון חיים מוגדר כסגנון התנהגותו של הפרט חשיבותו ותפישתו את העולם ואת עצמו ולאור תפיסה זו הוא מגבש לעצמו מסגרת קוגינטיבית ,שבעזרתה הוא בוחר את פעולותיו אשר מסייעות לו להתמודד עם משימות החיים .

סגנון החיים הוא האמצעי העיקרי להבנת התנהגות הפרט .

קורט לוין עסק בנושא זה ופיתח מודל בשם " מרחב החיים " , מרחב החיים של הפרט מתייחס לאדם עם סביבתו הפסיכולוגית כפי שזו קיימת מבחינתו . הסביבה הפסיכולוגית של הפרט כוללת את קשרי הגומלין שלו עם הסביבה וגם מבנה הקוגינטיבי של תפיסתו הסובייקטיבית את מרחב החיים שלו . התנהגות האדם היא פונקציה של מרחב החיים שלו וקשרי הגומלין שלו עם הסביבה שלו קובעים את התנהגותו על פי טענתו נוכל להבין את התנהגות האדם דרך אותו מרחב החיים שלו .

אם כן כל פרט מביא לקבוצה את "סגנון החיים" שלו ואת האווירה המשפחתית שבה גדל . האינטראקציה בין סוגי האווירה המשפחתית של חברי הקבוצה מהווה גם היא גורם משפיע על האווירה בקבוצה.

המנחה צריך לזהות את האווירה הקבוצתית שנוצרה ולהביא זאת למודעות החברים . האווירה משפיעה רבות על הפרט והקבוצה כאחת.

מטרת המנחה היא להגיעה לכך שהאווירה בקבוצה תאפשר את צמיחתו של כל אחד מחברי הקבוצה והשגת מטרות הקבוצה . אסור למנחה להיענות ולהתייחס רק לצורך אחד של הקבוצה וחשוב שלנגד עיני המנחה יעמדו תמיד שני סוגי המטרות : מטרות הקבוצה ומטרות הפרט ועל פי זאת הוא יכוון את דרכי העבודה .

המרכיבים העיקריים של אווירה קבוצתית

1. תחושת ביטחון , אמון ואינטימיות מרכיב זה נוצר כאשר משתתפי הקבוצה לומדים :

א. לשתף בחוויתיהם האינטימיות ולהיפתח בפני הקבוצה .

ב. לתת משוב יעיל וענייני .

ג. להכירבערכו של עימות כאינטראקציה מלמדת ובונה ולא מאיימת , ולרכוש כלים לניהול דו שיח יעיל .

ד. להקשיב באמפטיה ולהכיל את האחר על שונותו מחד גיסא , ולשמור גבולות האני וייחודיותו מאידך גיסא.

המשתתפים לומדים לתקשר בצורה עניינית ולא שיפוטית , מתוך שמירה על גבולות טריטוריה ומרחב והקפדה על יושר .

כאשר המנחה שומר ומקפיד על מרכיבים אלו תתאפשר יצירת אווירה שבה כל משתתף ירגיש בטוח וחופשי להיות מי שהוא ולהתבטא בצורה אמיתית .

מרכיבים אלו ילמדו ע"י מודלינג (נתינת דוגמא אישית) של המנחה . מודלינג זה ע"י המנחה מאפשר לחברי הקבוצה להפחית את החרדות העולים באופן טבעי מהתנסות בעבודה בקבוצה .

ההתנסות בעבודה קבוצתית מפגישה את הפרט עם פחדים וחרדות קיומיים שהוא מביא עמו בתור יצור אנושי.

ההתנסות בעבודה קבוצתית מפגישה את הפרט עם פחדים ועם חרדות שהוא מביא עימו אל הקבוצה .

במפגש זה הפרט יכול לפגוש פחדים קיומיים ולהתמודד עימם בקבוצה תומכת ומסייעת . מפגש זה מאפשר לפרט לגלות כוחות בתוכו שלא היה מודע אליהם קודם .

זיו טוען שבבסיס קיים פחד אחד " פחד מוות " שבא לידי ביטוי בצורות שונות של פחדים :

פחד מוות – פחד משינוי

םחד זה היינו פחד בסיסי כאשר אדם בוחר לקחת סיכון כלשהו ולצאת מהדפוס הקבוע של התנהגותו , כך יוצר שתפיסתו היא כי ע"י לקיחת סיכון ושבירת הפרדיגמה האדם מוכן "למות" כדי לוותר על דפוס מזיק והורס אך מוכר וידוע .

פחד מדחייה ומנטישה

אדם חווה פחד זה בתחילת חייו הקשר הסימביוטי ילד-אם , ותפיסת העולם שלו מתפתחת דרך מנסרה זו . הטומנת בתוכה פחד מדחיית ההורה או נטישתו . בגלל התלות המוחלטת של התינוק בהורה הופך הצורך להרגיש נאהב . שייך ובטוח לצורך קיומי בסיסי . דרכים אלו נבחנות בכל רגע בכל מערכת קשרים , ומכיוון שכך ההתנסות בקבוצה מעלה פחדים אלו בעוצמה רבה . יצירת אווירה אינטימית היא התשובה לפחדים בסיסים אלו , שכן כל אחד יכול להיות עצמו ללא מסכה . מה שקורה בקבוצה היינו לגיטימי וניתן לעיבוד ללא שיפוט ותיוג ישנה הכלה מהקבוצה ומהמנחה לשקף ולכבד זה את ה .

פחד מהתפרקות ואיבוד שליטה

פחד זה היינו התגלמות מורכבת של הצורך בביטחון , דבר אשר היינו בסיסי לכל יצור אנושי. המעוגן בבניית תבניות וגשטלטים , שבאמצעותם אנו חווים את המציאות שסביבנו ובתוכנו . כך שהתבניות מספקות לנו תחושה מוכרת ,ידועה ובטוחה , ולכן הפחד מאיבוד תבניות אלו וכניסה למצב של כאוס וחוסר ודאות ובלבול מאיים . מעורר פחד בסיסי מאבדן שליטה . כך התנסות בקבוצה יוצרת תחושה של חוסר ודאות ומצב אפשרי של כאוס .

פחד מהבלעות ומתלות= פחד מתחילת החיים בניסיון להבדיל עצמך אחרים ומציאת ייחודיות. זה ימשיך בשאר מע' יחסים עם דמויות משמעותיות. התהליך בתינוק מתחיל במרי, אח"כ זהות מינית עם בידול מבנות לדוג', ואח"כ מרי גיל ההתבגרות. אדלר מדגיש חשיבות מקום וייחוד כל ילד במשפחה. פחד להיות כמו כולם וצורך להיות חלק מ=עימות פנימי שיעלה בכל קבוצה. (להיות חלק מהקב' ולהיות בה ייחודי). פחד להבלע בקב' יוצר תחושת ריק וחוסר משמעות לאחרים וכלא תורם לקב'. שימור ה"עצמי" מעורר עימות משיכה-דחייה (רוצה להיות חלק מזה אך להיות ייחודי) והעימות ייצור מחסומים בתחילת הקב' בה לא ידוע מקומך,אם יקבלוהו או לא וכו'. אריקסון אומר שהאמון הוא נרכש וכי חשד, בקרה, בדיקה וכו הם טבעיים לפרט בתחילת קבוצה. הא"ק מכריעה עד כמה הפרט יוותר על הגנותיו וישתחרר לקבוצה. אווירה טובה תאפשר לפרט להפיג את פחדיו. אם הפחד ממש חזק לפעמים הא"ק לא תפיגו ועם הזמן יכנס דפוס המנעות, התנתקות ואי חיבור לקבוצה. כבוד לפרט וייחודו ללא דרישה לעצבו או להתאימו לנורמה קב' תפיג פחד הבלעות ויהיה מקום לעימות ע"מ ללמוד ולכבד את האחר וליצור מע' יחסים בריאה.

המנחה ע"י מודלינג, אישיות, תכונותיות, אינטראקציה בינו לקב' יוכל ליצור א"ק בריאה. עם המרכיבים הנ"ל הקב' תהיה מאפשרת, מכילה ומטעינה בכוחות נפשיים.









תפקידו של המשוב

משוב הוא תקשורת מילולית או לא מילולית , המכוונת אל אדם או אל קבוצה ומעבירה להם מידע על אופן שבו נתפשת התנהגותם ע"י האחר . כיצד היא משפיע על האחר ואילו תגובות היא מפיקה ממנו.

התהליך של מתן וקבלת משוב הוא תהליך חשוב ביותר בעבודה קבוצתית . למשוב הניתן ע"י הקבוצה או ע"י היחיד יש משמעות רבה על דימויו העצמי של האדם ועל התפתחות הערך העצמי שלו . מסכת חייו של האדם רצופה בנתינת משובים וקבלתם בכל תחום ומתוך זה בונה הילד " מושג בונה " על עצמו . את תפיסת העצמי ואת הערך שהוא מייחס לתכונותיו , הערך העצמי נבנה ומושפע מהערך שסביבתו מייחסת לדבריו . כך שנוצר קשר ותלות בין משוב לדימוי העצמי של האדם .

בקבוצה נראה שככל שהדימוי העצמי והביטחון העצמי מתחזקים , תתחזק הפתיחות , וכך להפך .

הקבוצה מייצגת מיקרוקוסמוס חברתי ומאפשרת לאדם ללמוד על עצמו בסביבה מוגנת ותומכת .קיימת משמעות מיוחדת לעובדה שמספר רב של אנשים נותנים משוב שכן נטייתו הטבעית של אדם היא לדחות משוב שלא נראה לו, משום שהוא אינו בשל להכילו .

ייחודה של קבוצה תומכת ובונה הוא ביכולתם של המשתתפים לתת משוב בונה וענייני , שיאפשר למקבל המשוב ללמוד על עצמו , להרחיב את מודעותו ובכך לאפשר לו צמיחה .

על המנחה לאמן את חברי הקבוצה בדרך נתינת המשוב כך שמקבל המשוב יוכל להכיל אותו ולהפיק ממנו תועלת .

מטרה – חשוב שנותן המשוב יבדוק את המניעים שלו לנתינת המשוב ושהמשוב מגיע ממקום נקי מכאן ברור שנותן המשוב חייב לוודא שמטרתו אכן תתרום למקבל המשוב.

כבוד – להרגיש כבוד לאחר השונה ממך

אחריות – אחריות על הצעדים הנכונים מצד מקבל ונותן המשוב כאחד .

להלן כללים לנותן המשוב ומקבלו

נותן המשוב

1. אל תכפה את המשוב הצע אותו ממקום של עזרה

2. דבר מתוך אמפתיה ואווירה של אמון הדדי

3. אמור דברים אשר מקבל המשוב יוכל לשנות

4. ללא הכללות הבא דוגמאות מאירועים אחרונים

5. תאר מצב ללא הערכה ושיפוט

6. תן משוב שתכולתו איינה רבה ממה שניתן לקלוט .

מקבל המשוב

1. השתדל לא להתגונן מילולית ורגשית

2. נסה לברר מה רוצה נותן המשוב לומר לך

3. שחזר את דבריו ובדוק עם נותן המשוב את דיוקם

4. נסה להסביר את התנהגותך בגילוי לב

5. סכם לעצמך ולנותן המשוב את מה שקיבלת מדבריו ואת מסקנותייך

התנאים לשני התהליכים של משוב ושל גילוי עצמי הם :

1. ביטחון באמינות הזולת

2. ביטחון שהזולת לא יבקר או ישפוט אותי

3. קבלה שלי ע"י האחר למרות גילויים שלילים על עצמי

4. הדדיות – תהליכי אמון ופתיחות אינם יכולים להישאר חד סטריים לאורך זמן .

חלון ג'והרי

חלון זה היינו מודל של התנהגות בין אישית , המודל מתאר את תרומת הביטוי החופשי של רגשות לטיב התקשורת , וכיצד ניתן בעזרתו לקבל מידע על עצמך ועל האחרים .













שמשה 1 תחום המידע הגלוי – מידע על התנהגויות ,רגשות ומחשבות המתנהל בצורה זורמת וחופשית המאפשרת פתיחות בתקשורת בין אישית .

שמשה 2 תחום חבוי – מידע ידוע אך ורק לאדם ואיננו נחשף לאחר מתוך בחירה וסינון מתוך חשש מנתינת אמון , צמצום של חלון זה או הרחבתו נמצאים בשליטתו של האדם ומתנהלת על פי מידת האמון של האדם לזולת

שמשה 3 תחום העיוורון – המידע ידוע לאחרים אך לא לאדם עצמו שכן הוא "עייור" לו . התנהגותו איינה במודעות שלו . ולכן אי אפשר להסתיר זאת או לשחק אותה . שמשה זו בעלת חשיבות מכרעת בעבודה הקבוצתית . שכן מטרתו של המשוב הוא להאיר את אותו עיוורון .

שמשמה 4 תחום הלא מודע – המידע כאן איננו חשוף לאף אדם ולסביבה חלק מהמידע הלא מודע עוברלתת מודע ונחשף לתובנת האדם , מידע המאפשר לאדם לר רק לזהות את קיומה של התנהגות זו , אלה גם להיות ערני למקור שממנה היא נובעת .

למעשה 4 השמשות הן האישיות השלמה .

ככל שהפתיחות תגדל כך יגדל שטח שמשה מס 1 והאינטראקציות של האדם יהיו רבות יותר , מכאן ברור שצמיחה וגדילה פירושן הרחבת תחום הפעילות החופשית וצמצום תחום העיוורון והתחום החבוי . צמצום תחום זה יכול להעשות ע"י משוב . צמצום זה יכול להעשות בתנאי שהאדם יתחיל לגלות לאנשים את מה שהוא שומר ומסתיר .כך שהתחום החבוי הוא גם התדמית ,המסכה שבה מושקעת אנרגיה רבה .

משוב ענייני מול משוב שיפוטי

זיו פיתח מודל בנכונה " מודל המכתבים " בו הוא מציג תיאור מדויק של משוב בונה ותומך לעומת משוב ביקורתי ותוקף . זיו מסביר את מידת השפעתו על יכולת הלמידה של האדם את עצמו .

המשוב השיפוטי הוא משוב המתמקד באדם ולא בהתנהגותו, המשוב הענייני מתמקד בהתנהגות ולא באדם .

לפישוט הנאמר נשתמש במטפורה טובה של שליחת מכתב או מעטפת נפץ . אם הגירוי במכתב ענייני , באמת נשלח מכתב המאפשר לאדם האחר לקרוא אותו ולהגיב אליו . אך אם הגירוי שיפוטי , בעצם לא נשלח מכתב , אלה מעטפת נפץ שמטרתה להתפוצץ אצל הנמען.

חשוב להבין שאם תוכן המכתב קשה ולא נעים כל עוד הוא נכתב כמכתב אז הוא מאפשר לאדם האחר להגיב עליו והדו שיח ימשיך .


Locations of visitors to this page