חזרה לאתר הראשי
. וויטקר, ד. (1985) החלטות ומשימות הכרחיות כאשר מתכננים קבוצה ומנחים אותה. מתוך המקראה להנחיית קבוצות, בעריכת רוזנווסר, נ. 1997, עמ' 313-337
החלטות ומשימות הכרחיות כאשר מתכננים קבוצה ומנחים אותה/ וויטקר
ללא קשר לאוכלוסייה או למסגרת אותה רוצים לשרת, יש לקבל מס' החלטות ולבצע מס' משימות, על מנת לעצב קבוצה מתאימה ולהנחותה בדרך שתועיל לכל הנוגעים בדבר. ההחלטות והמשימות בהן ידון המאמר קשורות לתכנון קבוצה, להנחייתה ולהערכת השפעתה על חבריה ואחרים. השקעה משמעותית בתכנון היא הגורם להבדל בין קבוצה שאפשר להנחותה ואשר תהווה חוויה מתגמלת ומועילה עבור כל הנוגעים בדבר, לבין קבוצה שלא תתרום לחבריה ואשר תהיה גורם מלחיץ שנדון לכישלון. ההחלטות הן: 1. החלטה על האוכלוסייה איתה מתכננים לעבוד לעיתים, מתקבלת החלטה זו עבור המנחה ע”י אופי מסגרת העבודה. תכופות, מסגרת העבודה מגבילה את טווח האנשים איתם ניתן לעבוד, אך מכל מקום מס' אפשרויות נותרות פתוחות. לדוג' עבודה בבית-חולים פסיכיאטרי משמעותה שמאגר חברי הקבוצה הפוטנציאלים מורכב מאנשים הנחשבים למי שאינם מסוגלים לתפקד מחוץ למסגרת המוסדית. אבל גם בתוך המאגר הזה יש שונות- יש אנשים המתפקדים היטב אך מידי פעם מוכרעים ע”י דיכאון או חרדה, יש פציינטים כרוניים, יש כאלה שרק עכשיו אושפזו וכאלה שעומדים להשתחרר. כל מאגר של קליינטים או פציינטים פוטנציאלים הינו אוכלוסייה מוגדרת, אך בתוך גבולותיה מגוונת. על איש המקצוע להחליט עם איזה אוכלוסייה הוא מתכנן לעבוד, במגבלות הקיימות. החלטה זו מושפעת ע”י מטרותיו הרשמיות של ארגונו וע”י תחומי העניין שלו ורמת מיומניותיו. 2. חשיבה אודות התועלת שיפיקו האנשים, שנבחרו מהאוכלוסייה המנחה צריך להגדיר מה הוא מקווה להשיג עבור אותם אנשים. כאשר חושבים על התועלות שמקווים להפיק, רצוי לעשות זאת במונחים של “מצב רצוי” ו”מצב מצוי”. אוכלוסיות שונות זו מזו ביחס להיכן מצויים חבריהן בחייהם ועם מה עליהם להתמודד. כדי לסייע בהמשגת מצבה המצוי של האוכלוסייה, מוצעים 2 מושגים: “עיסוק מטריד” ו”גבול”. “עיסוק מטריד” הוא סוגי, אירוע חיים או תחום אחריות, שהינו כו חשוב לאנשים הנדונים, עד כי חייהם נשלטים ע”י עיסוקם בו וע”י חששות בכל הנוגע לדרכי התמודדותם עימו. “גבול, מסמן את הקו המפריד בין הבנה, מיומנות ומקורות אישיים שיש כבר לאנשים, לאותם מיומנויות שאין להם עדיין. מצב רצוי ניתן להגדיר כתנועה אל מעבר לגבול הנוכחי או כדרכים מספקות להתמודדות עם העיסוקים המטרידים. כשם שהמצב המצוי שונה מאוכלוסייה לאוכלוסייה, כך גם המצב הרצוי. המצב הרצוי מסמן את מה שמקווים להשיג באמצעות עבודה עם האנשים הנוגעים בדבר: התועלות שמקווה האדם להפיק. חשיבה על התועלות מבססת קריטריון, שלאורו ניתן אח”כ לשפוט את אפקטיביות מאמצי הסיוע.3. החלטה האם הקבוצה תהיה כלי שימושי ויעיל לסיוע לאנשים שנבחרו מהאוכלוסייה לא ניתן להניח כי התנסות קבוצתית תהיה טובה לכולם בכל הנסיבות. אין ספק, כי אנשים לא ירוויחו מהקבוצה אם הם לא מסוגלים להקשיב לזולתם ולהמצא עימם באינטראקציה, או לפחות לחוש בנוח מקרבתם הפיזית של אחרים. מול הקריטריון הזה תפסלנה רק מעט קבוצות: חולי נפש הקשים ביותר, שעבורם קירבה פיזית כשלעצמה מאיימת מאד, ואלו המוטרדים כ”כ ע”י דאגות פנימיות, עד כי הם מנותקים מהעולם החיצוני. בשלב הזה של התכנון חושבים על מידת התאמתן של קבוצות לאוכלוסיות, כלומר לאנשים בכלל באוכלוסייה. יתכן שהתנסות קבוצתית נראית בפועל כמועילה לאוכלוסייה המוגדרת בכלליות, ואולם בפועל, קבוצה אינה מומלצת לאותם פרטים החברים בה. וגם אם התנסות קבוצתית נחשבת כמועילה בפועל, צורות אחרות של עזרה יכולות להיראות כמבטיחות יותר או חסכוניות יותר בזמן כמו לדוג' טיפול פרטני. 4. החלטה האם לעבוד לבד, או עם קו-מנחה או קו-מטפל אחד או יותר מנקודה זו והלאה רצוי כי כל אלה שיהיו מעורבים בהנחיה בפועל של הקבוצה, ישתתפו בתכנון, כך שיוכלו להשפיע על ההחלטות ולעשות שימוש בהתנסות התכנונית, ע”מ להכין עצמם לעבודה ממשית עם הקבוצה. סוגים מסויימים של קבוצות דורשים יותר ממנהיג אחד. ישנם יתרונות וחסרונות פוטנציאליים בעבודה בצוותא עם אדם אחר בקבוצה. הצלחתם של שניים לעבוד יחדיו תלויה מאד בנכונותם לעשות כן וביכולתם למצוא דרכים לעבוד באורך משלים, ומתוך קירבה ותמיכה הדדית. התדיינות בהחלטות תכנוניות נוספות עם קו-מנחה מיועד, היא בסיס טוב לניבוי ההתאמה עימו. 5. עיבוד מבנה ואופי בסיסיים לקבוצה ב”מבנה בסיסי” הכוונה למשכה הצפוי של הקבוצה במונחים של מס' המפגשים, האם הקבוצה תהיה מוגבלת בזמן ומהם משכם של המפגשים ותדירותם. ב”אופי בסיסי” הכוונה לדיון מכוון-נושא, פעילויות או תרגילים, או שילוב כלשהו של אלה. לקבוצות פנים רבות וכי ניתן לתכנן סוגים רבים ושונים של קבוצות, כדי להתאימן לנסיבות ולצרכים שונים. להחליט מהו המבנה הקבוצתי המתאים ביותר לאוכלוסיית אנשים הינה משימה מסובכת הדורשת הבנה של האוכלוסייה, מידע ביחס לטווחהקבוצות הניתנות לתכנון והערכה של הדרישות ושל ההתנסויות שיוצרים מבני קבוצות שונים עבור חברי הקבוצות. יש התאמה טובה והתאמה גרועה בין העיצוב הקבוצתי לאוכלוסייה מסויימת. יש צורך בעיצוב שהינו הולם, דהיינו, עיצוב שסביר כי בני האוכלוסייה יוכלו להשתמש בו, אשר יצור משמעות עבורם, ואשר יקל על מעברם ממצבם הנוכחי למצב מועדף יותר. על המנחה לקבוע לעצמו תבנית קבוצתית, שתהיה מפותחת דיה ע”מ שניתן יהיה ליצור שיפוטים ביחס לחיוניותה הפנימית של הקבוצה. כלומר, על איש המקצוע ליות מסוגל לשפוט האם הקבוצה 'תעבוד', גם עבור חבריה וגם עבור מנחיה. 6. הערכת העלויות והתועלות שתיצור הקבוצה לאנשים מחוצה לה ולארגון שהיא מהווה חלק ממנו, והחלטה לאור הערכה זו האם להמשיך בתכנון, אם לאו הפעלתה של קבוצה עלולה להתנגש בעבודתם של עמיתים, שכנים, הארגון בו היא פועלת או ארגונים העובדים במשותף, או להיות מושפעת מהם. התועלות והעלויות הפוטנציאליות של עבודה עם הקבוצה, אינם מוגבלים לנוגעים בדבר ישירות, אלא גם לאלו המצויים בסביבה, שעימם פעילויות הקבוצה עלולה להתנגש. חשוב לבדוק האם הקבוצה תהיה חיונית מבחינה חיצונית. כלומר, האם הקבוצה תשרוד ותפרח בסביבתה מבלי להפריע לה או לפגוע בה בדרך בלתי מקובלת. אם התשובה לשאלה זו היא “כן” , אז ניתן להמשיך בתכנון, אבל אם התשובה היא “לא”, יש לשנות את התוכנית בדרך שתמנע את התוצאות השליליות לקבוצה או לסביבתה, או אף לנטוש את התוכנית. 7. קבלת החלטות תכנוניות מפורטות לגבי מבנה הקבוצה והמדיניות לפיה מתכוונים לפעול החלטות תכנוניות מפורטות עוסקות במקום המפגש, ארגונו של חדר, מס' האנשים שיכללו בקבוצה, סוג המגע או התקשורת שרצוי לקיים עם עמיתים שאינם מעורבים ישירות בקבוצה, הדרכים בהן מתכוון המנהיג לערב את החברים בתכנון ואם בכלל, זכרון הדברים שיש לנהל, בחירת המשחקים, התרגילים או הפעילויות אם מתכוונים להשתמש בהם. במקביל, עשוי המנהיג לרצות לחשוב על המדיניות שהוא רוצה שתתבסס בכל הנוגע לנוכחות, לאיחורים, לחשאיות, להתנהגות במהלך המפגשים וכד' ועל החוקים שהוא עשוי לקבוע לגבי חברי הקבוצה ולגביו כמנחה הקבוצה. רבות מהחלטות מפורטות קשורות זו בזו ותלויות זו בזו. מועיל לחשוב על פרטים אלה לפני שהקבוצה מתחילה, שכן אז ניתן להיות ברורים לגמרי בעיני חברי הקבוצה. 8. החלטה על האמצעים לניטור המאמץ הקבוצתי ולהערכתו חשוב לקבל החלטהבנוגע לניטור ולהערכה בטרם תתחיל הקבוצה, שכן הכרחי לקבוע מראש את המנגנונים לאיסוף המידע ולבחינת עבודתו של איש המקצוע. איש המקצוע יכול לקבל משוב שימושי על תוצאות מאמציו ע”י ניטור הקבוצה כאשר היא מתנהלת וע”י קיום עמדה מעריכה ביחס לאירועים הנפרשים בקבוצה. ב”ניטור” הכוונה להבחנה במה שקורה לקבוצה כשלם ולחברים בה, ולמודעות לתקופות של עבודה פרודוקטיבית ולתקופות של קושי וקיפאון, ומודעות להתנהגותו של איש המקצוע עצמו ולהשלכותיה. ב”קיום עמדה מעריכה” הכוונה לבחינה מתמדת של מה שנראה כקורה, כנגד המטרות והתקוות, לקבוצה ולאנשיה, כך שניתן לשפוט כל העת האם הקבוצה מתקדמת בכיוון הרצוי, ולציין גורמים המסייעים לכך או מעכבים זאת. אפשר לעשות את הניטור והעמדה מעריכה במהלך קיומה של הקבוצה, כדי שזה ישפיע על מהלך האירועים, ואפשר לעשות זאת בסיומה של הקבוצה בשביל הקבוצות האחרות בעתיד. חשוב לציין שאין מדובר כאן, בהכרח, על ביצוע מחקר פורמלי. 9. מציאת האמצעים לתמיכה במאמצי איש המקצוע בקבוצה לשם הקלת המעמסה ושיפור הבנתו העצמית ומיומנויותיו מכיוון שהנחיית קבוצה היא משימה קשה שעלולה להיות מלחיצה, טוב שהמנחה ישוחח על הדברים עם העלי עניין. אם מס' אנשים עובדים עם הקבוצה, הם יכולים לעשות זאת זה עם זה, בדיונים שלאחר המפגש הקבוצתי. אם איש המקצוע עובד לבד, כדי לו למצוא עמית המוכן להיות מאזין, לוח תהודה ויועץ. הסדר כזה מספק תמיכה אישית מועילה להמשיך במשימה קשה ולסייע לאיש המקצוע ללמוד מההתנסות בעודה מתרחשת. 10. קבלת החלטה פנימית להתחייב לעבודה עם קבוצה ונשיאה בנטל קבוצה זו. לחליפין, החלטה שלא להתחייב לכך לאיש המקצוע שלקח את הקבוצה טיש אחריות מסוימת. לנסיגה מהקבוצה, להבאתה לסגירה טרם זמנה, או להעברתה לאדם אחר עלולות להיות תוצאות הרסניות על החברים, ועל כן אין לעשות זאת בקלות. אם למנחה או למטפל יש הסתייגות מנטילת העבודה והתמדה בה עד תומה, עדיף להחליט שלא להמשיך במאמץ עוד לפני שנוצר מגע עם מטופלים או לקוחות פוטנציאליים. התחייבות מוקדמת יותר לפני השלב הזה עלולה שלא לקחת בחשבון את כל ההשלכות האפשריות של העבודה עם הקבוצה. התמהמהות יתר בקבלתההתחייבות עלולה לפגוע באנשים שאותם מביאים אל הקבוצה. 11. זיהוי האנשים שיהיו חברים בקבוצה והחלטה האם לעסוק בעבודה מכינה עימם בהנחה כי יש לאיש המקצוע את הכוח למיין ולבחור, ההחלטה הראשונה היא- האם להשתמש בכוח זה. לעיתים, אין זה מן הראוי לעשות כן משום שאין את המידע ההכרחי שעליו תתבסס ההחלטה ביחס לקבלה ולדחייה. בהנחה שהמנחה או המטפל שומרים בידיהם את הכוח למיין ולהרכיב את הקבוצה, ברור כי החלטות אלו אינן יכולות להתבסס על הבנתם את האנשים המעורבים בלבד. תמיד יש להתבסס על הבנת האנשים בהצלבה עם הערכה של תהליכים קבוצתיים ושל ההתנסויות שעשוי ליצור מבנה קבוצתי מסוים. לעיתים מרכיבים קבוצה באותו הזמן שבו ממיינים אליה. כלומר בונים את החברות אדם אחרי אדם. ישנן נסיבות בהן הכנה של חברי הקבוצה אינה הכרחית, בעיקר כאשר לחברים הפוטנציאליים היו הזדמנויות אחרות להכיר את סוג הקבוצה שבה הוזמנו הם להשתתף, ויש להם ברירה אמיתית האם להצטרף לקבוצה או לא. בנסיבות אחרות כדי לעשות הכנה כלשהי כדי לסייע לאנשים להכנס לקבוצה בקלות יחסית, כמו לדוג' לעשות ראיון מקדים. 12. החלטה כיצד לפתוח את הקבוצה פתיחות שונות מתאימות לקבוצות שונות (הצגת מטרות, קביעת חוקים וסנקציות, הצגת החברים זה בפני זה, אי אמירת דבר וכו'). באופן כללי מה שאיש המקצוע עושה כדי לפתוח את הקבוצה (כולל לא לעשות דבר), צריך להיות מתוכן כך, שיתמוך במבנה שתיכנן עבור הקבוצה. 13. הגבה באופן אקטיבי או החלטה שלא להגיב לאירועים רצופים בקבוצה במהלך עבודה אחת הסיבות לכך שהתערבות בקבוצה הינה מיומנות מיוחדת, היא שלכל דבר שעושה או אומר איש המקצוע בקבוצה, יש השפעה סימולטנית מיידית, אם כי לא בהכרח זהה על מספר אנשים, ולעיתים גם על מהלך הקבוצה כשלם. בניהול המטלה המורכבת של הנחיית הקבוצה, הכרחי להמשיך בעבודה הפנימית של הבחנה במה שקורה ובהבנתו: הבחנה במה שקורה לפרטים, במה שקורה לקבוצה כשלם ובמה שקורה בתוך עצמך. צפייה, הקשבה וניסיון להבין הם בסיס הכרחי להתערבות, אך לא מספיקים. המטרה הכוללת היא לעשות שימוש בקבוצה כדי לסייע לחבריה, ובמהלך שלב התכנון יש להחליט על סוגי התועלות שמקווים להפיק עבור האוכלוסייה ממנה נלקחים חברי הקבוצה. רוב האנשים המנחים קבוצות מוצאים את השתתפותם כתערובת של התערבויות מתוכננות וספונטניות, ושל התערבויות חצי מתוכננות שבהן המנחה או המטפל, על בסיס נסיונם המצטבר, רואים הזדמנות להיאחז בה מבלי להתכוון לכך מראש. על איש המקצוע לכוון עצמו לשמירת הקבוצה כמדיום חיובי לעזרה ושימוש באירועים המתרחשים לתועלתם הספציפית של פרטים. עבודה מועילה רבה תושג ע”י החברים עצמם, כל אחד עבור עצמו ואבור זולתו, אם תשומר הקבוצה כמדיום חיובי לעזרה. אולם ניתן עדיין להשיג יותר אם המטפל או המנחה יהיו ערים להזדמנויות המיוחדות לעזרה לחברים מסוימים, העולות במהלך האינטראקציה. 14. החלטה האם הקבוצה יכולה לפעול על בסיס המבנה שתוכנן עבורה, והאם יש לפתוח במשא ומתן על המבנה או לשנותו בשלב התכנון המטפל או המנחה תכננו מבנה שנראה להם נכון,והם פתחו את הקבוצה בדרך שאוששה מבנה זה וכיוונה את החברים לשימוש בו. רק כאשר הקבוצה יוצאת לדרכה, נמצא המבנה במבחן אמיתי, ויש הזדמנותלראות אם הוא עובד וכיצד. אם האירועים מראים כי לחברים יש קשיים עם המבנה, אזי על המנחה לעזור לחברים לגרום לו לעבוד, או לנהל עליו משא ומתן מחודש, או לשנותו. ההחלטה האם לשנות את המבנה או לנהל עליו משא ומתן, אם לאו, עלולה להיות החלטה קשה, משום שאין זה נדיר שקבוצה מוצאת מבנה כקשה, אך בסופו של דבר לא בלתי אפשרי. המנהיג צריך להיות פתוח לאפשרות שהוא עשה טעות בשיפוט בתכנונו של מבנה מסוים, לחשוב מחדש על הסוגיה, ולעיתי לקבל מחדש את ההחלטה המקורית. 15. החלטה בנוגע לפעולה שיש לנקוט אם הפעלת הקבוצה יוצרת בעיות בלתי צפויות עם עמיתים או עם סוכנותו של איש המקצוע או ארגונו החלטות המתייחסות להקשר שבו פועלת הקבוצה היו צריכות להתקבל מוקדם יותר במהלך שלב התכנון. אולם בנקודה זו היתה הקבוצה טכנית ולא מציאותית. לאחר שהקבוצה מתקיימת זמן מה, עשוי להיות הכרחי לבחון מחדש את הקשר של הקבוצה לסביבתה ולנקוט באמצעים נוספים המכוונים לשימור הקבוצה, תוך התחשבות במציאות שלא ניתן לנבאה לפני שהקבוצה יוצאת לדרכה. 16. החלטה האם לסיים את הקבוצה, וכיצד אם הקבוצה תוכננה מלכתחילה להיות מוגבלת בזמן, הרי שמועד סיומה נקבע מוקדם הרבה יותר. אך כאשר אין תאריך סיום יש צורך האם לסיים ומתי. כל הקבוצות, גם כאלו שהינן קצרות טווח, זקוקות לתקופת סיום כמו לתאריך סיום. איש המקצוע רוצה שהחברים יכירו בסיום ויתמודדו עימו, וישתמשו בתקופת הסיום באופן מועיל. 17. החלטה אודות העבודה העתידית לאור הניסיון עם סגירתה של כל יחידה של עבודה, יש לאיש המקצוע ניסיון מצטבר ניכר. הוא צבר מידע ביחס לדרך בה עבדה הקבוצה, מי הפיק תועלת ומי לא, האם התכנון הראשוני היה הגיוני לאור האירועים המאוחרים יותר, מה סייע ומה הפריע. יש מידע בנוגע לחיוניות הפנימית והחיצונית של הקבוצה והאפקטיביות שלה. בנוסף דרך הקבוצה איש המקצוע יכול ללמוד גם על עצמו. איש המקצוע קיבל משהו מההתנסות, בצורה של הבנה רבה יותר ופיתוח מלא יותר של המיומניות. הבנה זו עשוייה לסייע בתכנון העבודה הבאה.
[בעמ' 334-335 יש שרטוט שמסכם את ההחלטות והמשימות שהוצגו]