חזרה למאמרים של תאוריות באישיות
חזרה לאתר הראשי

---

פרק 4 של פרווין

Pervin, L.A., & Olive, P.J. (2001) Personality, Theory and research. New – York: John Wiley Sons, Inc. Eighth Edition. Ch. 4

פרק – 4 התיאוריה הפסיכודינמית -יישומים והתפתחות

התיאוריה של פרויד .

מוקד הפרק -

כשהיית ילד ,האם אי פעם שחקת ב “משחק העננים “?זה צריך להיות יום בו השמיים הכחולים מכוסים בעננים לבנים ,רכים וגדולים .היית שוכב על גבך בדשא עם חבר ,נועץ מבט בעננים עד ש “ראית “משהו .אם היית מנסה עוד ,יכולת למצוא כל מיני דברים מעניינים :חיות , דרקונים ,פרצוף של אדם זקן ...בד “כ ,נסיון להצביע על התגליות שלך ולהראותן לחברך ,היה בלתי אפשרי .הדבר אותו ראית ,יכול להראות רק על ידך .למה ראית את הדברים אשר ראית ?זה חייב להיות משהו בך שאתה “משליך “על העננים בשמיים .

זהו הרעיון הבסיסי שעומד מאחורי מבחני השלכה כמו מבחן כתמי הדיו של רורשך Thematic Apperception Test- ומבחן לתפיסת נושא (Rorschach Inkblot Test- R.I.T),.( בפרק זה ,נתמקד במבחנים אלו מכיוון שהם מהווים טכניקות בהערכת האישיות TAT) המזוהות עם התיאוריה הפסיכודינמית .מבחני השלכה משתמשים בגירויים מעורפלים על מנת להפיק כמה שיותר תגובות אינדבידואליות שיהיו יכולות להתפרש על ידי הקלינאי .פרק זה דן גם בנסיונותיו של פרויד להבין ולהסביר את הסימפטומים של מטופליו ומאמציו לפתח דרך שיטתית לטיפול .לאחר שנדון בהתפתחויות האחרונות בתיאוריה הפסיכואנליטית ,נדון בביקורת וסיכום .

שאלות שיקבלו מענה בפרק זה

.1 אילו מבחני אישיות מתאימים ביותר בהערכת אישיות של האינדבידואל מנקודת מבט

פסיכואנליטית ?

.2 כיצד נוכל להבין את הצורות השונות של הפסיכופאתלוגיה מהפרספקטיבה

הפסיכואנליטית ?

.3 כיצד טיפול פסיכואנליטי מנסה להקל על ההתפתחות הפסיכולוגית ולשפר את התפקוד

הפסיכולוגי ?

.4 מדוע אחדים מתלמידיו של פרויד ,דחו את הפסיכואנליזה והעדיפו תיאוריה

אלטרנטיבית ?

.5 כיצד נוכל להעריך את הפסיכואנליזה כתיאוריה של האישיות ?

יישומים קליניים

פסיכואנליזה היא תיאוריית אישיות קלינית שמתמקדת במחקר אינטנסיבי של האדם . במרכז התיאוריה יש דגש על על תהליכים לא מודעים והשפעתם ההדדית על מניעים .נושא מרכזי בספר זה הוא שתיאוריה של אישיות איננה עומדת בפני עצמה אלא קשורה ומשקפת דרכים בהתבוננות על האדם .בנוסף ,במידה והתיאוריה קשורה לגישה של הפסיכותרפיה או שינוי ,התיאוריה והטיפול ישקפו כמה הנחות בסיס משותפות .כעת נדון כיצד מונחים פסיכואנליטים בסיסיים משתקפים בגישות השונות להערכת אנשים ,בהבנת אנשים ובטיפול בפסיכופאתלוגיה .

הערכה :מבחני השלכה

למרות שמבחני אישיות שונים יכולים להיות בשימוש התיאוריה הפסיכואנליטית ,מבחני השלכה

( הם המבחנים הקשורים בצורה החזקה ביותר לתיאוריה .מבחני Projective tests)השלכה כרוכים בשימוש בגירויים מעורפלים יחסית שעליהם הנבדק חופשי להגיב בצורה האינדיבידואלית ביותר מבלי להיות ער כיצד תגובתו תפורש על ידי הנסיין .המושג השלכה Henry A.) ע “י הנרי א .מוריי 1938 -בהקשר של טכניקות הערכה ,הובא לשימוש לראשונה בL. k.) ,(אך את החשיבות של מבחני השלכה הדגיש לראשונה בצורה ברורה ל .ק פרנק Murray( , אשר Standardized Tests) פרנק התנגד לשימוש במבחנים מתוקננים .1939 -( ב Frankסיווגו אנשים ,אך אמרו עליהם מעט כאינדיבידואלים .הוא היה בעד מבחנים שיציעו ראייהלתוך עולם המשמעויות והרגשות של האינדיבידואל .מבחנים כאלו יאפשרו לאינדיבידואל להטיל את המבנה הפנימי והארגוני שלהם על הגירויים וכך יבטאו מושגים דינמיים של האישיות Rorschach Inkblot ) בחלק זה ,נדון בשני מבחני השלכה ,מבחן כתמי הדיו של רורשך .( שניהם Thematic Apperception Test- TAT) ומבחן לתפיסת נושא (Test- R.I.T מאפשרים לנבדקים להגיב בדרכם הייחודית .שני המבחנים הם גם מבחני הסוואה -בכך שבד “כ הנבדקים לא מודעים למטרת המבחן או לאיך תגובה מסוימת תתפרש .התיאוריה הפסיכואנליטית מתקשרת למבחני ההשלכה כך :

.1 התיאוריה הפסיכואנליטית מדגישה הבדלים אינדיבידואליים ואת הארגון המורכב של תפקוד האישיות .האישיות מצטיירת כתהליך דרכו האינדיבידואל מארגן ובונה גירויים חיצוניים בסביבה .מבחני ההשלכה מאפשרים להגיב לגירויים בצורה החופשית ביותר מבחינת תוכן וארגון .

.2 התיאוריה הפסיכואנליטית מדגישה את חשיבות הבלתי -מודע ומנגנוני ההגנה .במבחני השלכה ,ההנחיותת והגירויים מספקים כמה קווים מנחים לתגובה ומטרת המבחנים והפרשנויות של התגובות אינם גלויים לנבדק .

.3 התיאוריה הפסיכואנליטית מדגישה הבנה הוליסטית של האישיות במונחים של קשר בין חלקים ,יותר מאשר פירוש ההתנהגות כביטוי לחלקים בודדים או מאפיינים אישיותיים . מבחני השלכה מובילים בד “כ לפרשנות הוליסטית המבוססת על הצורה והארגון של תגובות המבחן יותר מאשר לפרשנות של תגובה אחת המשקפת מאפיין אישיותי מסויים .

( The Rorschach Inkblot Test )מבחן כתמי הדיו של רורשך

מבחן כתמי הדיו של רורשך פותח ע “י הרמן רורשך שהיה פסיכיאטר שוויצרי .למרות שכתמי דיו היו בשימוש עוד קודם ,רורשך היה הראשון שהבין בצורה מלאה את השימוש הפוטנציאלי של תגובות הנבדקים לשם הערכה אישיותית .רורשך שם דיו על דף וקיפל את הדף בצורה סימטרית אך הצורות שהתקבלו לא היו מוגדרות .כתמי הדיו האלו הוצגו בפני פציינטים מאושפזים בבי “ח .באמצעות תהליך של ניסוי וטעייה ,כתמי הדיו שהפיקו תגובות שונות מקבוצות פסיכיאטריות שונות -נשמרו בעוד שהכתמים שלא הפיקו תגובות -הושלכו .רורשך ערך נסיונות עם אלפי כתמי דיו ולבסוף הגיע ל 10-כתמים .

רורשך התוודע לעבודתו של פרויד ,לרעיון הבלתי -מודע ולהשקפה הדינמית של האישיות .ההתפתחות של המבחן שלו ,הושפעה בוודאות מהשקפה זו .רורשך הרגיש כי המידע המתקבל ממבחן כתמי הדיו ,מגביר את ההבנה של הלא מודע ובעל רלוונטיות לתיאוריה הפסיכואנליטית .הוא השתמש בתיאוריה הפסיכואנליטית בפרשנות שלו לתגובות הנבדקים . המבחן של רורשך מכיל 10 כרטיסים עם כתמי דיו .כאשר מציגים את הכרטיסים ,הנסיין מנסה להרגיע את הנבדקים ולתת להם תחושת נוחות בשעה שמספק להם מידע מספיק לביצוע המשימה .לפיכך ,המבחן מוצג כ “אחת הדרכים מני רבות המשמשות כיום להבנת אנשים “, הנסיין מנדב אינפורמציה מועטה ככל האפשר “עדיף לא לדעת הרבה אודות התהליך עד שאתה עובר אותו “.הנבדקים מתבקשים להביט בכל כרטיס ולספר לנסיין מה הם רואים -כל דבר שיכול להיות על הכרטיס .האדם חופשי לבחור מה הוא יראה ,איפה הוא יראה את זה ומה קובע את

תפיסותיו .כל התגובות נרשמות בכרטיס המבחן .בפרשנות מבחן רורשך ,מעוניינים בצורה בה התגובה או התפיסה עוצבה ,הסיבות לתגובה ותוכן התגובה .ההנחה הבסיסית היא שהצורה בה האדם מעצב את תפיסותיו קשור לדרך בה הוא מארגן באופן כללי ומבנים גירויים בסביבתו .תפיסות שתואמות את המבנה של כתמי הדיו ,מעידות על רמה נאותה של תפקוד פסיכולוגי שקשור למציאות .מצד שני ,תגובות גרועות שאינן תואמות את המבנה של כתמי הדיו ,מעידות על פנטזיות לא מציאותיות או התנהגות מוזרה .התוכן של תגובות הנבדקים ) בין אם הם רואים בעיקר אובייקטים חיים או דוממים ,אנשים או בע “ח ,תוכן שמבטא חיבה או עוינות (,עושה את ההבדל בפרשנות של אישיות הנבדקים .לדוגמה ,נשווה את הפרשנות של שתי מערכות של תגובות ,באחת רואים חיות נאבקות שוב ושוב ,ובשנייה ,רואים אנשים שנראים מעורבים ומשתפי פעולה . מעבר לכך ,התוכן עשוי להתפרש באופן סמלי .פיצוץ יכול לסמל עוינות חזקה ,חזיר יסמל נטייה לזללנות ,שועל יסמל נטייה לערמומיות ואגרסיביות ;עכבישים ,מכשפות ותמנונים יסמלו תדמית שלילית של אם שולטת ;גורילות וענקים יסמלו גישה שלילית כלפי אב דומיננטי ;ובת .( Schafer, 1954) יענה תסמל נסיון לברוח מקונפליקטים חשוב לציין שמבחן רורשך אינו מתפרש על בסיס של תגובה אחת בלבד אלא בהתייחסות למערך התגובות הכללי .מכל מקום ,כל תגובה משמשת להצעת הנחות או פרשנות אפשרית לגבי אישיות האדם .הנחות אלו ,נבדקות אל מול הפרשנות שניתנה לתגובות הנוספות ,אל מול דפוס התגובה הכללית ואל מול התנהגות האדם בעת המבחן .הנסיין שם לב לכל התנהגות לא רגילה ומשתמש בזה כמקור מידע לפרשנות מאוחרת .לדוגמה ,נבדק שמבקש כל העת הדרכה יתפרש כאדם תלוי .נבדק הנראה מתוח ,שואל שאלות בצורה מתחכמת ומסתכל בצד האחורי של הכרטיסים ,יתפרש כחשדן ופרנואיד .

( The Thematic Apperception Test – TAT )מבחן לתפיסת נושא

מבחן ההשלכה הנמצא בשימוש הכי הרבה הוא המבחן לתפיסת נושא (,TAT)שפותח ע “י הנרי מוריי וכריסטינה מורגן .מבחן TAT מורכב מכרטיסים שעליהם יש תמונות .רוב הכרטיסים מתארים אדם או שניים באיזושהי סיטואציית -חיים חשובה ,אף שחלק מכרטיסים מופשטים יותר .הנבדק מתבקש לחבר סיפור המבוסס על הסצנה שבכרטיס ,הכולל את המתרחש בתמונה , המחשבות והרגשות של המשתתפים ,מה הוביל להתרחשות שבתמונה ומה התוצאות .כיוון שרוב התמונות מעורפלות ,הן משאירות מקום לאינדבידואליות בתוכן הסיפורים של הנבדקים : “המבחן מתבסס על העובדה הידועה שכשאדם מפרש סיטואציה חברתית מעורפלת הוא נוטה .( Murray, 1938) “לחשוף את אישיותו בפרושו את התופעה

חלק מכרטיסי המבחן מוצגים לנשים ולגברים ,אחרים מוצגים רק לבני מין אחד .דוגמה לכרטיס והתגובות שניתנו לו ע “י שני נבדקים מוצגים בתרשים .4.2 הכרטיס ,שניתן לנבדקת , מתואר ע “י מוריי כ “דיוקן של אישה צעירה .זקנה מוזרה עם צעיף על ראשה עושה פרצוף מעוות מאחור “.נושא מרכזי שעלה בתגובות לתמונה זו ,הוא אכזבה מהורה ,לחץ של הורים ומחשבות עצובות אודות העבר .בנוסף ,חלק מהנבדקות נטו לראות את האשה הצעירה כמי שרואה את .( Holt, 1978) הרוע שבה ,או כמי שרואה את עצמה בגיל מאוחר החשיבה מאחורי מבחן , TAT מראה בצורה ברורה ,קשר להשקפה הפסיכודינמית .לפי

מוריי ,משתמשים במבחן , TAT על מנת לגלות נטיות מודחקות ולא מודעות .ההנחה היא , שהנבדקים לא מודעים לכך שהם מדברים על עצמם וכך מנגנוני ההגנה שלהם נעקפים :” אם התהליך היה רק חושף פנטזיות מודעות וארועים שהאדם זוכר ,זה היה יעיל במידה מספקת ,אך זה נותן יותר מכך .זה נותן לנסיין רמזים מצויינים לגבי התצורה הסמטית הלא מודעת העתידית !”. תגובות הנבדקים למבחן נרשמות בצורה שיטתית לפי נוסחה שפיתח מוריי או על בסיס ההתרשמות הכללית (. Cramer, 1996; Cramer & Block, 1998)השימוש במבחן נעשה גם בעבודה הקלינית וגם מחקרים ניסויים אודות המוטיבציה של האדם .ההנחה היא שיש קשר בין הפנטזיה שמבוטאת ע “י הנבדק ) הסיפור על התמונה שעל הכרטיס (,לבין מניעים חבויים ,וכן קשר בין פנטזיות אלו להתנהגות .מאמצים לבחון הנחות אלו הובילו לתוצאות מגוונות .פנטזיה יכולה להיות קשורה לביטוי מניעים בהתנהגות ויכולה גם להיות תחליף לביטוי מניעים אלו .לכן לדוגמה ,אדם בעל דחף תוקפנות כלפי אחרים ,יכול לבטא דחף זה גם בפנטזיה ( TAT) וגם בהתנהגות ,אך האדם יכול גם לבטא דחף זה בפנטזיה אך לחסום אותו בהתנהגות פומבית .

מחקר ממחיש -שימוש והערכה

מבחני השלכה הובאו לשימוש במגוון רחב של מחקרים ,גם בהקשר של התיאוריה הפסיכואנליטית וגם ללא קשר אליה .מחקר לגבי קומיקאים ,ליצנים ושחקנים ,מדגים את השימוש במבחני השלכה ואת הגישה הפסיכודינמית (. Fisher & Fisher, 1981)המחקר מנסה להבין את המקור ,המניעים והאישיות של אלו הגורמים לאנשים לצחוק בניגוד לאלו המבדרים באמצעות משחק .ליצנים מקצועיים ,קומיקאים ושחקנים ,רואיינו ועברו מבחני .( TAT) השלכה כגון מבחן רורשך ומבחן לתפיסת נושא מה מחקר כזה עשוי לתרום להבנתנו את הליצנים והקומיקאים ?ראשית ,הם התגלו כמצחיקים כבר בשלב מוקדם בחייהם ,במיוחד בבית הספר למרות התמיכה המועטה מהוריהם.למאמצים הקומיים שלהם .שנית ,מספר מניעים נמצאו כתורמים להחלטתם להיות קומיקאים F

בין המניעים שנמצאו :

.1 כוח -היכולת לשלוט בקהל אנשים לגרום להם לצחוק .

.2 התעסקות בנושא טוב -רע והצגה חיובית של האני -” אנו מציעים שאחד המניעים

הגדולים של קומיקאים הוא להוכיח שהם לא רעים או מעוררי סלידה .הם אובססים בנסיון להגן

על הטוב שטמוע בהם “.

.3 הסתרה והכחשה -משתמשים בהומור כדי לברוח מקשיים וכמסך להתחבא מאחוריו

כאשר מרגישים מבוכה או נחיתות .

.4 אנרכיה /הפקרות -קומיקאים ממעיטים בלקבל נורמות ,לא משאירים שום דבר

מקודש ,צוחקים על כל דבר .

כעת נדון בעדות של מבחן רורשך לשניים מהמניעים האלו .ראשית ,נתייחס לנושא ה “טוב - רע “.שיטת חישוב מיוחדת תוכננה על מנת לבדוק באיזו תדירות נושא זה מופיע ברישומי מבחן רורשך .דוגמאות לתגובות היו כאלו הקשורות ישירות לטוב ורע ) אדם רע ,מראה של אדםישר /מוסרי (,קשורות לנושאים דתיים ) כנסייה ,מלאך ,שטן ,גן עדן ,גיהנום (והקשורות לאנשיםשמתקשרים לנושא “טוב -רע “) שוטר ,פושע ,שופט ,חוטא (.בקרב 35 קומיקאים וליצנים שעשומבחן רורשך ,נמצאו יותר התייחסויות ,באופן מוהבק ,לנושא ה “טוב -רע “מאשר בקרב 35שחקנים שאינם קומיקאים .שנית ,נתייחס למניע ההסתרה והכחשה .הרבה מהתגובות במבחן רורשך ביטאו התכחשות לכך שהדברים באמת רעים או מאיימים כפי שהם נראים .לדוגמה ,התגובה הבאה :” פנים .מראה רע ...הרע לא באמת רע .העמדת פנים .”,” שטן ...דמות מקסימה .”,”נמר .נמר חביב .”,” מפלצת ...נחמדה .”,” איש -זאב ...הוא לא מובן ....אנשים מפחדים .אם רק תדבר איתו ,הוא דבר הגון “.בניתוח מבחני הרורשך של הקומיקאים ,נמצא שהם השתמשו יותר ,

בצורה מובהקת ,בדימויים של “ טוב -רע “,מאשר ברישומיהם של השחקנים .בנוסף ,ברישומיהם

של הקומיקאים נמצאו בצורה מובהקת יותר נושאים של הסתרה )מחבוא ,מסכה ,תחפושת ,קסם ,תכסיס (,מאשר ברישומיהם של השחקנים .

נושא אחרון שהודגש במחקר זה ,קשור לנטייה של קומיקאים וליצנים להיות רגישים לגבי חלק מסוים בגופם או תחושת העצמי הכללית שלהם .חשוב לדוגמה על הבדיחות של ג 'ימי דורנט על האף שלו .או הסרט הקומי של מרטי פלדמן שהסמל המסחרי שלו היו עיניו הבולטות . הוא צוטט בהתייחסותו למראה שלו :” הסיכום הטוטאלי של האסונות בחיי .אם רציתי להיות רוברט רדפורד ,הייתי מיישר את עיניי ,מסדר את אפי ומסיים את חיי כמו כל שחקן מזופת אחר , אך כך אני משהו אחר ,חדש “.לסיכום ,קומדיה נתפסת ע “י הקומיקאים כדרך לעזור לעצמם להתמודד עם רגש הנחיתות שלהם .

עיון מחדש במחקר זה מאפשר לנו לבחון לרגע את העוצמות והמגבלות של מחקרים אלה ומבחני ההשלכה .מבחן רורשך ,כמו כל מבחני ההשלכה באופן כללי ,הוא כלי נהדר לשם הצצה לתוך הפנטזיות של אנשים ולתוך הארגון המורכב של תפיסותיהם .אך הקשיים בביסוס ההשערות התיאורטיות ,או בביסוס המהימנות והתוקף של המבחן עצמו ,הם עצומים .אלו המשתמשים במבחני השלכה מדגישים שרק מבחנים אלו יכולים לתפוס את מכלול האישיות .

גירוי מעורפל מפיק מהאדם תגובות ייחודיות .ע “י תגובות אלו ,האדם מבטא את אישיותו .מבחן הרורשך הוא מעין מיקרוסקופ או צילום רנטגן של הפסיכולוגים ,בעזרתו ניתן לחדור לעומק אישיותו של אדם .המידע המתקבל ממבחנים אחרים נראה כשטחי ,מפורק ,בהשוואה למבחן רורשך .מצד שני ,המאמצים להגיע לתמונת אישיות שלמה ,יוצרים בעיות מבחינה אמפירית .קשה לבסס את המהימנות והתקפות של מבחן רורשך או של מבחני השלכה אחרים .שוב ,אנו נתקלים במתיחות שבין העושר שבפסיכודינמיות ,המידע הקליני והדרישות המדעיות של שיטת מחקר .המתח הזה ילווה אותנו בהמשך הדיון אודות הפרשנות הפסיכואנליטית לפסיכופאתלוגיה ושינוי האישיות .

פסיכופתולוגיה

לעיתים קשה להעריך את התיאוריה הפסיכואנליטית מבלי להבין תחילה את אופי ההתנהגויות המוזרות והמופלאות שלכדו את תשומת ליבו של פרויד .פרויד הקדיש את מרבית עבודתו לעבודה עם חולים בעלי הפרעות נוירוטיות .למעשה ,רוב האלמנטים העיקריים בתאוריה שלו מבוססים על תצפיות מעבודתו זו .במהלך חקירות אלו ,פרויד החליט שהתהליכים הפסיכולוגים של חוליו ,אינם ייחודיים לאנשים בעלי הפרעות נוירוטיות ,אלא יכולים להמצא ברמה כזו או אחרת אצל כל האנשים .לכן ,למרות ההתבססות על תצפיות של פציינטים , התיאוריה של פרויד היא תיאורית תפקוד אישיותי כללית ,יותר מאשר תיאוריה על התנהגות לא נורמלית .

סוגיאישיות

כפי שצוין ,פרויד סבר שחמש השנים הראשונות בחיים הם קריטיות בהתפתחות האדם .במהלך שנים אלה ,ישנה אפשרות להתרחשות של ליקויים בהתפתחות הדחפים .ליקויים אלו בהתפתחות הדחפים נקראים קיבעון (. Fixation) אם האדם מקבל סיפוק מועט מדי במהלךהשלב ההתפתחותי כך שהוא מפחד לעבור לשלב הבא ,או אם האדם מקבל יותר מדי סיפוק במהלך השלה ההתפתחותי כך שהוא חסר מוטיבציה לעבור לשלב הבא -יופיע קיבעון .כאשר ישנו קיבעון ,האדם מנסה להשיג את אותו סוג של סיפוק ,שהיה מתאים לשלבים מוקדמים יותר בהתפתחות ,במשך השלבים המאוחרים יותר .לדוגמה ,האדם אשר מקובע בשלב האוראלי , ימשיך לרדוף אחר סיפוק אוראלי באכילה ,עישון או שתייה .תופעה התפתחותית שקשורה לקיבעון היא הרגרסיה /נסיגה (. Regression) ברגרסיה ,האדם מנסה לחזור למצב סיפוק

מוקדם יותר ,שלב מוקדם יותר של קיבעון רגרסיה מתרחשת בד “כ במצבי לחץ ,כך שאנשים אוכלים יותר מדי ,מעשנים או שותים ,רק בתקופות מסויימות של תסכול וחרדה .

.

האישיות האוראלית :המונחים :שלבים בהתפתחות ,קיבעון ורגרסיה ,הם בעלי חשיבות עצומה בתיאוריה הפסיכואנליטית של ההתפתחות .אחד מההיבטים המרתקים ביותר הוא הדרך בה מאפיינים אישיותיים מתפתחים בחיים המוקדמים וממשיכים להתקיים גם מאוחר יותר .לכל אחד משלבי ההתפתחות המוקדמים ,יש סוג אופי מקביל שמתפתח תודות לקיבעון חלקי באותו שלב )טבלה (.4.1 המאפיינים של האישיות האוראלית (, Oral Personality) לדוגמה ,קשורים בתהליכים שהתרחשו במהלך השלב האוראלי של ההתפתחות ושהאדם המשיך לקיימם בשלב מאוחר יותר בחייו .בעלי אישיות אוראלית הם נרקיסיסטים ,בכך שהם חושבים רק על עצמם ולא מכירים בקיומם של אחרים כבעלי ישות נפרדת .האחרים נתפסים רק במונחים של מההם יכולים לתת .בעלי אישיות אוראלית ,תמיד מבקשים משהו אם בצורה צנועה ,מתחנחנת או דרישה אגרסיבית .

האישיות האנאלית :האישיות האנאלית (Anal Personality) נובעת משלב האנאלי בהתפתחות .בניגוד לסיפוק שקשור בפה ובפעילות אוראלית והיכול לבוא לידי ביטוי בבגרות בצורה לא מודחקת יחסית ,הסיפוק של דחפים אנאליים חייבים לעבור שינויים חשובים .באופן כללי ,המאפיינים של הטיפוס האנאלי קשורים לתהליכים המתרחשים בשלב האנאלי של ההתפתחות שהאדם לא נגמל מהם לחלוטין .התהליכים החשובים הם התהליכים הגופניים )צבירה והפרשת צואה (והיחסים הבין אישיים ) המאבק בין הרצון לבין תהליך הגמילה מחיתול (. כשקושרים את שני התהליכים ,האדם האנאלי רואה בצואה כסמל לכוח עצום .השקפה זו באה לידי ביטוי בחיי היום יום בהתייחסות לשירותים כאל “כסא המלכות “.השוני בין האופי

האוראלי לאופי האנאלי הוא כמו השוני בין “תן לי “ל “עשה מה שאני אומר לך “,או כמו בין “ אני

חייב לתת לך “ל “אני חייב לציית לך “.

:( Anal Triad) האישיות האנאלית בעלת שלושה מאפיינים הנקראים השילוש האנאלי סדר ונקיון ,קמצנות וחסכנות ועקשנות .הדגש ב “נקיון “בא לידי ביטוי באימרה :” נקיוןהוא שני ליראת שמיים “.לאישיות האנאלית -כפייתית יש צורך לשמור על הכל נקי ומסודר ,דבר המייצג היווצרות של תגובה נגד התעניינות בדברים לא מסודרים או נקיים .המאפיין השני בשלישייה ,קמצנות וחסכנות ,קשור ברצון האנאלי -כפייתי להחזיק בדברים במקומם ,רצון לשוב להחזיק בצואה שנחשבת כבעלת כוחות וחשובה .המאפיין השלישי בשלישייה ,עקשנות ,קשורה להתנגדות הילדותית של הטיפוס האנאלי ל “הפרד “מהצואה במיוחד שזה מגיע בצורת פקודה מאחרים .חזרה לשלב הגמילה מחיתול ומאבק הרצונות ,האישיות האנאלית שואפת להיות בעלת שליטה על דברים ולהפגין כוח ודומיננטיות כלפי אחרים .

האישיות הפאלית :כפי שטיפוסים אוראלים ואנאלים משקפים קבעונות חלקיים בשני השלבים הראשונים בהתפתחות ,הטיפוס הפאלי ( Phallic Character) משקף את התוצאה שלהקיבעון בשלב של תסביך אדיפוס .לקבעון כאן ,יש משמעות שונה לנשים ולגברים ,ויש דגשמיוחד על תוצאות הקיבעון אצל גברים .כשם שהצלחה עבור האדם האוראלי משמעה “ יש לי “,והצלחה אצל האדם האנאלי משמעה “ אני שולט “-ההצלחה עבור הגבר הפאלי ,משמעה “ אני גבר !”.הגבר הפאלי חייב להכחיש כל אפשרות לכך שהוא סורס .עבורו ,הצלחה משמעה שהוא “חשוב /גדול “בעיני אחרים .הוא חייב כל הזמן להוכיח את גבריותו וכוחו .גישה זו יוצגה ע “י תיאודור רוזוולט באומרו :” דבר ברכות אך החזק מקל גדול “.התכונה המוגזמת של חשיפה עצמית בהתנהגותם של אנשים אלו ,היא ביטוי לחרדה מודחקת מפני סירוס .המקבילה הנשית

לגבר הפאלי מוכרת כאישיות היסטרית (. Hysterical Personality)כהגנה מפני שאיפות אדיפאליות ,הילדה הקטנה מזדהה עם אמה והמיניות שלה .היא מתנהגת בצורה מפתה ופלרטטנית כדי לשמור על האינטרס של אביה ,אך מכחישה שיש לו כוונות מיניות .דפוסהתנהגות זה ממשיך לבגרות ,בו הנערה מושכת גברים בהתנהגותה הפלרטטנית ,אך ממשיכה להכחיש את כוונותיהם המיניות ובאופן כללי ,תראה כתמימה ונאיבית .נשים היסטריות רואות את חייהן ,שותפיהן ואת חיי האהבה שלהן בצורה אידיאלית ולעיתים מוצאות עצמן מופתעות מהרגעים הלא יפים של החיים .

טבלה 4.1 מאפיינים אישיותיים הקשורים לטיפוסי אישיות פסיכואנליטיים .

דפוסי אישיות מאפיינים אישיותיים

אוראלי

אנאלי

תובעני ,חסר סבלנות ,קנאי ,חמדני ,מתפרץ ,מדוכא ,מרגיש

ריקנות ,חשדני ,פסימי

נוקשה ,נאבק לשליטה וכוח ,טרוד ב “חייב “ו “צריך “,נהנתן ,

תרגום ספר אישיות מתוך “ תסביך “

פאלי

רכושני ,חרד מפני איבוד שליטה ,טרוד האם צריך לקבל מרות או למרוד גברים -מוחצנים ,תחרותיים ,שואפים להצליח ,מדגישים את היותם “גברים “,מצ 'ואיסטים ,בעלי און .

נשים -תמימות ,מפתות ,מוחצנות ומפלרטטות .

קונפליקט והגנה

לפי פרויד ,כל פסיכופאתלוגיה קשורה למאמץ לספק דחפים שקובעו בשלב מוקדם בהתפתחות .לכן ,בפסיכופאתלוגיה ,האדם עדיין רודף אחר סיפוק הדחפים המיניים והתוקפנייםבדרכים ילדותיות .בגלל הקשר שיש לפסיכופאתלוגיה עם טראומות מוקדמות ,ביטוי לדחפים יאותת שיש סכנה לאגו ויעורר חרדה .כתוצאה מכך ,ישנו מצב של קונפליקט בו אותה התנהגות מתקשרת גם עם כאב וגם עם הנאה .לדוגמה ,אדם רוצה להיות תלוי באחרים ,אך פוחד שאם כך יעשה ,הוא או היא ,יהפכו לפגיעים מפני תסכול ואובדן .דוגמה נוספת היא הרצון להתנהג בצורה מינית אשר חסום ע “י רגשות אשמה ופחד מפני ענישה ופגיעה .דוגמה שלישית היא הקונפליקט בין הרצון לנקום באחרים כוחניים -מייצגים את ההורים -והפחד מפני אותם דמויות שמא הן בעצמן יגיבו בכוח ובצורה הרסנית .בכל מקרה יש קונפליקט בין שאיפה לחרדה .בכזה מצב , התוצאה היא תמיד שהאדם לא יכול “לומר לא “,להיות אסרטיבי ,או לחלופין חש חסום ועצוב )טבלה (.4.2

כפי שצויין בדיון הקודם ,חלק עיקרי בקונפליקט הוא החרדה .כדי להפחית את חווית החרדה ,מנגנוני הגנה ,כפי שהוזכר בפרק , 3 נכנסים לפעולה .לכן לדוגמה ,האדם יכול להכחיש את רגש התוקפנות שלו או להשליך אותם על אחרים .בכל מקרה ,האדם לא צריך לחשוש יותר מרגשות התוקפנות שלו .לסיכום ,בפסיכופאתלוגיה יש קונפליקט בין המניע או שאיפה ) דחף (, לבין האגו )חרדה (שמא תגרם סכנה במקרה שהדחף יבוטא ) פורקן (.ע “מ להשמר מפני זה וכדי להרחיק את החרדה ,משתמשים במנגנוני הגנה .במונחים תבניתיים ,נוירוזה היא תוצאה של קונפליקט בין האיד לאגו .במונחים תהליכיים ,הדחף השואף לפורקן ,מעורר חרדה ,דבר המוביל לשימוש במנגנוני הגנה .

במקרים רבים ,הקונפליקט בין האיד לאגו , בין הדחף להגנה ,מביא להתפתחות של סימפטום (. Symptom) הסימפטום ,כמו עווית ) טיק (,שיתוק פסיכולוגי או קומפולסיביות )כפייתיות (,משקף ביטוי מוסווה אודחף מודחק .משמעות הסימפטום ,מקור הדחף המסוכן וסוג ההגנה -כולם נשארים ברמה הלא -מודעת .לדוגמה ,אמא יכולה להיות מפוחדת בצורה אובססיבית שמא משהו יקרה לילד שלה .מה שמסתתר מאחורי אובססיה זו ,יכול להיות זעם כלפי הילד וחרדה מפני הנזק שהיא יכולה לגרום לו .התסמין של האובססיה מבטא גם את הרגשות של האמא לגבי יכולתה לפגוע בילד וגם את מנגנון ההגנה שהיא משתמשת כנגד זה בדאגה מוגזמת לרווחת ילדה .דוגמה נוספת ,רחצת ידיים כפייתית - בה האדם חש צורך חזק לרחוץ את ידיו ללא הרף -הסימפטום עלול לבטא גם את הרצון להיות מלוכלך או לעשות “ דברים מלוכלכים “,והתגוננות מפני זה ע “י שמירה מוגזמת על הנקיון .בשני המקרים הללו ,האדם לא

מודע לדחף או לדרך ההתגוננות מפניו והוא מוצא עצמו מוטרד רק מהסימפטום .הרבה אנשים לא סובלים מבעיות ספציפיות או סימפטומים כאלו ,אך פסיכואנלטיקאים סוברים שכל הבעיות הפסיכולוגיות יכולות להיות מובנות במונחים אלו . הקונפליקט תוצאות התנהגותיות של מנגנוני ההגנה שאיפה חרדה הגנה הייתי רוצה לקיים יחסי מיןעם האדם הזה . רגשות כאלה הם רעים ויביאו לענישה הכחשת כל התנהגות מינית ,התעסקות מוגזמת ואובססיבית בהתנהגות המינית של אחרים הייתי רוצה לפגוע בכל האנשים גורמים לי להרגיש נחות אם אהיה עוין ,הם ינקמו בי ויפגעו בי הכחשת כל שאיפה או פחד :”אני אף פעם א ועס “, “אני לא פוחד מכלום “. הייתי רוצה להיות קרוב לאנשים ,שידאגו לי ויאכילו אותי אם אעשה כך , הם יחנקו אותי )מקרבה (או יעזבו אותי . אי תלות מוגזמת , הימנעות מלהתקרב לאנשים ,או נטייה להתקרב ואז להתרחק ,צורך מופרז לדאוג לאחרים .

טבלה -4.2 התיאוריה הפסיכואנליטית של הפסיכופאתלוגיה .

כדי לסכם את התיאוריה הפסיכואנליטית של הפסיכופאתולוגיה ,ישנו עיכוב בהתפתחות האדם שקשור בקונפליקט בין דחפים לפחדים .דחפים ופחדים שהיו חלק מתקופת ילדות מסויימת ,ממשיכים ללוות את האדם בגיל ההתבגרות ובבגרות .האדם מנסה להתמודד עם החרדה ,שהינה חלק כואב של הקונפליקט ,ע “י שימוש במנגנוני הגנה .בכל מקרה ,אם הקונפליקט מתגבר ,השימוש במנגנוני ההגנה יכול להוביל לתסמינים נוירוטים או למצב פסיכוטי )ניתוק מהמציאות (.הסימפטומים מבטאים את הקונפליקט הלא מודע בין שאיפה או דחף לביןהחרדה .בכל מקרה של התנהגות אבנורמלית ישנו קונפליקט לא מודע בין השאיפה לבין הפחד שנוצר עוד בתקופת חיים מוקדמת יותר בילדות .כך שכמבוגרים יכולים להיות בנו עדיין חלקים מילדותנו -שבמצבים מסויימים של לחץ לדוג '– יכול להפוך ליותר פעילים ומטרידים .

שינוי התנהגות

השלכות יישומיות -הדחקה רגשית ובריאות

לפני יותר מחמישים שנה ,פסיכואנלטיקאים הציעו שיש קשר בין הדינמיקה של האישיות לבין בריאות ,בעיקר יש קשר בין קונפליקטים ספציפיים לבין מחלות גופניות .כשהתפתח התחום של רפואה פסיכוסומטית ,כל הפרעה נתפסה כתוצאה ממצב רגשי מסויים .לדוגמה ,בעיות במערכת העיכול נתפסו כנגרמות מתשוקה בלתי מודעת לאהבה ועצמאות כשדרך ההתגוננות מפני תשוקה זו הייתה ע “י אורח חיים פעיל ,יצרני ואגרסיבי .לחץ דם גבוה נקשר לאנשים שכלפי חוץ היו עדינים אך מבפנים רתחו מזעם בפנים .תחום זה בפסיכולוגיה נתפס כלא אהוד ,מאחר והקשר בין גורמים פסיכולוגים למחלות גופניות נראה מורכב יותר מאשר טענו בתחילה .למרות זאת ,כיום יש התעניינות מחודשת בהשקפות הפסיכואנליטיות המוקדמות .במיוחד ,יש ראייה לכך שהדחקה של רגשות עשויה להזיק לבריאות .לדוגמה ,זה עלול להזיק במקרים של סרטן ,אולקוס ומחלות לב .לחלופין ,ביטוי רגשות ואי הדחקתם הם דרכים פעילות המפחיתות את הסכנה שבמחלות .

איך מתרחש שינוי בהתנהגות ?ברגע שאדם ביסס את דפוס ההתנהגות שלו ,דרך החשיבה שלו והצורה בה הוא מגיב לסיטואציות -דרך איזה תהליך ,שינוי ההתנהגות מתאפשר ?תיאורית ההתפתחות הפסיכואנליטית מציעה שיש מסלול נורמלי בהתפתחות האישיות של האדם , המתרחש תודות לרמת תסכול אופטימלית .כאשר יש מעט מדי או יותר מדי תסכול בשלב התפתחותי מסוים ,האישיות לא מתפתחת בצורה נורמלית ונוצר קיבעון .כאשר זה מתרחש , האדם חוזר על דפוסי ההתנהגות מבלי להתחשב בשינויים שחלים בסיטואציה .בהתחשב בהתפתחות של דפוס נוירוטי זה ,כיצד זה אפשרי לשבור את המעגל הזה ולהתקדם קדימה ? התבוננות בלא -מודע :אסוציאציות חופשיות ופירוש חלומות במאמציו המוקדמים לשינוי התנהגות ,פרויד השתמש בשיטה הנקראת היפנוזה מזככת .( הגישה שרווחה הייתה שתסמינים נוירוטים יוקלו ע “י פורקן של Cathartic Hypnosis)רגשות מודחקים .פרויד לא אהב להשתמש בהיפנוזה -כיוון שלא כל החולים יכלו לעבור היפנוזנה ,התוצאות היו בד “כ ארעיות והוא חש שהוא לא יכול ללמוד ממש על תפקודים .( Waking suggestion) מנטליים .ההתפתחות השנייה של הטכניקה הייתה השאה מעוררת פרויד הניח את ידיו על ראשו של המטופל והבטיח למטופל שהוא או היא יוכל להזכר ולעמוד מול חוויות רגשיות מודחקות מהעבר .עם ההתעניינות הגוברת בנושא פירוש חלומות ,פרויד התמקד בשיטת האסוציאציות החופשיות ( Free Association) כבסיס לפסיכואנליזה .באסוציאציות חופשיות ,המטופל מתבקש לדווח למטפל על כל מחשבה שעוברת בראשו ,על מנת לא לדחות או לעכב כל מחשבה מלהגיעלמודעות .

חלומות הם “דרך המלך “אל הלא מודע .ע “י שיטת האסוציאציות החופשיות ,המטפל והמטופל מסוגלים לעבור מעבר לתוכן הגלוי והברור של החלום אל התוכן החבוי המבטא שאיפה לא מודעת .חלומות ,כמו הסימפטומים הם רק הסוואה של שאיפה או התגשמות חלקית של שאיפה .בחלום ,האדם יכול לספק שאיפות מיניות או עוינות בדרך מוסוות .לדוגמה ,במקום לחלום על לרצוח מישהו ,מישהו יכול לחלום על קרב בו מישהו מסוים נהרג .במקרה כזה , השאיפה נותרת במידה מסוימת גלויה ,אך במקרים אחרים השאיפה היא הרבה יותר מוסוות .

שיטת האסוציאציות החופשיות מאפשרת להסוואה – להיחשף .

בתחילה ,פרויד סבר שהפיכתו של הלא מודע למודע מספיק כדי לעורר שינוי ולרפא .זה עלה בקנה אחד עם הדגש של זכרונות מודחקים כבסיס לפסיכופאתולוגיה .פרויד הבין אז שזה כרוך ביותר מחשיפת הזכרונות המודחקים .יותר מכך ,התבוננות פנימה אל השאיפות והקונפליקטים ,שנשארו חבויים ,היא הכרחית .

תהליך הריפוי הפסיכואנליטי כרוך בשליטה ברגשות ובשאיפות שהיו קודם לא מודעות ולהתמודד עם החוויות המכאיבות האלה באווירה בטוחה יחסית .אם הפסיכופאתולוגיה קשורה בקיבעון בשלב מסוים בהתפתחות ,אז בעזרת הפסיכואנליזה האדם נעשה חופשי לחדש את התפתחותו הפסיכולוגית .אם הפסיכופאתולוגיה קשורה בריסון הדחפים ושימוש באנרגיה למטרות הגנה )מנגנוני הגנה (,אז פסיכואנליזה קשורה בחלוקה מחדש של האנרגיה הנפשית כך שיותר אנרגיה זמינה לפעילות חסרת אשמה ,בוגרת ,פחות נוקשה ויותר מספקת .אם הפסיכופאתולוגיה קשורה בקונפליקטים ומנגנוני הגנה ,אז הפסיכואנליזה קשורה בהפחתת הקונפליקט ושחרור האדם מההגבלות שיוצרים תהליכי ההגנה .אם הפסיכופאתולוגיה קשורה לשליטה שיש ללא מודע על האדם ולעריצותו של האיד ,אז הפסיכופאתולוגיה קשורה בהפיכת הלא מודע למודע ולהחזיר את השליטה לאגו משליטתם של האיד והסופר אגו .

( Transference) תהליך הריפוי :העברה לסיכום ,אם כן ,הפסיכואנליזה מצטיירת כתהליך למידה בו האדם ממשיך ומשלים את תהליך ההתפתחות אשר הופרע כשהנוירוזה התחילה .העיקרון הוא חשיפה מחודשת של המטופל בנסיבות נוחות יותר ,לסיטואציות רגשיות שאיתן הוא לא יכל להתמודד בעבר .חשיפה מחודשת ,( Transference) זו מושפעת מקשרי העברה והתפתחות של נוירוזות העברה .המונח העברה מתייחס להתפתחות היחס של המטופל למטפל שמבוסס על יחסו המוקדם של המטופל לדמויות

הוריות .במובן הזה ,שהעברה קשורה לסילוף המציאות בהתבסס על חוויות מהעבר ,העברה מתרחשת בחיי כל אחד ובכל הצורות של הפסיכותרפיה .לדוגמה ,יש עדות מחקרית לכך שלאדם יש דימויים מנטליים הקשורים ברגשות ומבוססים על יחסים בין אישיים מוקדמים .ייצוגים מנטליים עמוסי רגשות אלו משפיעים על הדרך בה אנו רואים ומגיבים לאנשים אחרים ועל הדרך Andersen & Berk, בה אנו מרגישים כלפי עצמנו .בד “כ זהו תהליך אוטומטי ולא מודע . ( 1998;) Glassman & Andersen, 1999 בהבעת יחס העברה אל המטפל ,מטופלים מעתיקים לטיפול את האינטראקציות שלהם עם אנשים בחייהם ואת האינטראקציות העבר שלהם עם דמויות משמעותיות .לדוגמה ,אם המטופל חש שהמטפל עלול לנצל אותו לאור כל הדברים שהוא יודע עליו עכשיו ,זה מבטא את היחס שהיה לו כלפי אנשים אחרים בחייו וכלפי דמויות משמעותיות בחייו .בשיטת האסוציאציות החופשיות ,טיפוסים אוראליים ,יהיו מוטרדים במהלך הטיפול האם הם “מאכילים “את המטפל ,והאם המטפל נותן להם מספיק בתמורה .טיפוסים אנאליים ,יהיו מטורדים מהשאלה מי “שולט “במפגשים .טיפוסים פאליים ,יהיו מוטרדים מי “ ינצח “במאבק התחרותי .גישות כאלו ,שהן תמיד חלק מהקיום היומיומי הלא מודע של המטופל ,מתגלות

במהלך האנליזה .

למרות ש “העברה “היא חלק מכל מערכת יחסים ומכל צורת טיפול ,הפסיכואנליזה ייחודית בכך שהיא משתמשת ב “העברה “ככוח דינמי שיביא לשינוי התנהגות .הרבה מהמאפיינים החיצוניים של האנליזה ,בנויים כך ,שיביאו להתפתחותה של ה “העברה “.עצם זה שהמטופל שוכב על ספה ,מחזק את התפתחותה של מערכת יחסים תלותית .לוח הזמנים הצפוף 5)או 6 פגישות בשבוע (,מחזק את החשיבות הרגשית שיש לפגישות עם המטפל כמשפיעות על חיי היומיום של המטופל .לבסוף ,העובדה שהמטופל נקשר כ “כ למטפל בעוד שהוא לא יודע עליו כמעט כלום כאדם ,משמעותה שתגובות המטופל נקבעות בצורה כמעט מוחלטת ע “י הקונפליקטים הנוירוטים שלהם .המטפל נשאר מראה או מסך שחור עליו המטופל משליך את

שאיפותיו וחרדותיו .עידוד תהליך ה “העברה “,או סיפוק הנסיבות שיאפשרו לה להתפתח ,מוביל להתפתחותה של נוירוזת העברה .בשלב זה ,המטופלים משחררים בצורה חזקה את הקונפליקטים הישנים

שלהם .המטופלים כעת משקיעים את עיקר היחסים שלהם עם המטופל בשאיפות וחרדות מהעבר .המטרה היא כבר לא להבריא אלא להבין מהמטפל מה הם היו צריכים לעשות בלי בילדותם .במקום לנסות למצוא דרך לצאת ממערכות יחסים תחרותיות ,הם ינסו לסרס את המטפל .במקום לנסות להיות פחות תלותיים באחרים ,הם ירצו שהמטפל יספק את כל הצרכים התלותיים שלהם .העובדה שיחס זה התפתח במהלך האנליזה ,מאפשרת למטפל ולמטופל להבין את כל המרכיבים ההגנתיים והאינסטנקטיביים בקונפליקט הילדותי המקורי .כיוון שהמטופל השקיע רגש ניכר בסיטואציה ,העלייה ברמת ההבנה היא בעלת משמעות רגשית חשובה .שינוי מתרחש כאשר ההתבוננות פנימה הושגה ,כאשר המטופל מבין ,גם ברמה האינטלקטואלית וגם ברמה הרגשית ,את המקור לקונפליקטים שלו ומרגיש חופשי ,במונחים של תפיסותיהם החדשות את עצמם ואת העולם ,לספק את דחפיו בצורה בוגרת נטולת קונפליקטים .בעוד שאשמה וחרדה מנעו את ההתפתחות בעבר ,האנליזה מאפשרת לאדם להתמודד מחדש עם הקונפליקטים הישנים .מדוע התגובה תהיה שונה כעת ?בעיקרון ,שינוי מתרחש בעזרת האנליזה תודות לשלושה גורמים טיפוליים .ראשית ,באנליזה ,הקונפליקט פחות חזק ואינטנסיבי מאשר בסיטואציה המקורית .שנית ,המטפל נוקט בעמדה שונה משל ההורים .לבסוף ,המטופלים באנליזה הם יותר בוגרים ומבוגרים וכעת יכולים להשתמש בחלק מהאגו שכן התפתח להתמודד עם חלקים מיתפקודם שלא התפתחו .שלושת גורמים אלו ,היוצרים הזדמנות ללמוד מחדש , “Corrective) “קראו “ חוויה רגשית מתקנת (1946) 'מספקים את הבסיס למה שאלכסנדר ופרנץ .( התיאוריה הפסיכואנליטית ,מציעה שע “י התבוננות פנימה לתוך emotional experience”קונפליקטים ישנים ,ע “י הבנת הצורך בסיפוקים ילדותיים ,הכרה בפוטנציאל שבסיפוק בצורה בוגרת וההבנה של חרדות העבר וחוסר הרלוונטיות שלהן במציאות הנוכחית ,מטופלים יוכלו להתקדם לעבר סיפוק דחפיהם בצורה מקסימלית במסגרת הגבולות שהמציאות מציבה ובמסגרת העקרונות המוסריים שלהם .Little – מקרה לדוגמה :הנס הקטן Hans

למרות שהרבה פסיכיאטרים ופסיכולוגים בילו זמן רב בטיפול בחולים ,פרויד הוא אחד מהבודדים אשר דיווחו בפירוט על המקריםבהם טיפלו .רוב המקרים של פרויד היו בשלב מוקדם בקריירה שלו .למרות שהצגת המקרים האלו יעילה בהבנת הרבה מהיבטיה של התיאוריה הפסיכואנליטית ,חשוב לזכור שהמקרים קרו עוד קודם להתפתחות תיאורית הדחפים של פרויד )דחפים תוקפניים ומיניים (, עוד קודם להתפתחות המודל המבני של פרויד ועוד קודם להתפתחות התיאוריה אודות החרדה ומנגנוני ההגנה .תיאור הבעיה

המקרה של הנס הקטן ,פורסם ב -,1909עוסק באנליזה של פוביה אצל ילד בן .5 זה כולל את הטיפול של הילד בידי אביו ואינו מייצג את מעורבותו הישירה של פרויד בתהליך הטיפול .הילד היה טרוד בפחד שמא סוס ינשך אותו ולכן סרב לעזוב את הבית .אביו של הילד ,תיעד בפירוט את מהלך הטיפול ולעיתים קרובות דיווח על ההתקדמות שלו לפרויד .למרות שה “מטופל “לא טופל ע “י פרויד ,המקרה של הנס הקטן הוא חשוב כיוון שהוא מדגים את התיאוריה של מיניות ילדותית ,תסביך אדיפוס , חרדת סירוס ואת תהליך שינוי ההתנהגות . ארועים שהובילו להתפתחות הפוביה תיאור הארועים בחייו של הנס הקטן התחיל בגיל .3 בשלב זה בחייו היתה לו התעניינות נלהבת באיבר המין שלו ,הוא קרא לו “ווידלר “.מה שהיה בולט במיוחד אצל הנס בתקופה זו ,היה ההנאה שהפיק מנגיעה באיבר מינו וההתעסקות באיברי המין או ה “ווידלר 'ס “של אחרים .לדוגמה ,הוא רצה לדעת אם לאמו יש “ווידלר “והיה מוקסם מהתהליך באמצעותו פרות נחלבות .הרצון לגעת באיבר מינו ,בכל אופן ,הוביל לאיומים מצד אמו .” אם תעשה זאת ,אני אשלח אותך לד “ר א .כדי לחתוך את ה “ווידלר “שלך !ואז עם מה תשחק ?!”.מכאן , שהיה איום מפורש לסירוס ע “י ההורה ,במקרה זה ,האמא .פרויד סימן את הארוע הזה כהתחלת תסביך הסירוס של הנס .התעניינותו של הנס ב “ווידלר 'ס “הביא אותו לשים לב לגודל ה “ווידלר “של האריה בגן החיות וניתוח ההבדלים בין עצמים חיים לדוממים -לכלבים וסוסים יש “ ווידלר “, לשולחנות וכיסאות -אין .הנס היה סקרן לגבי הרבה דברים ,אך פרויד קשר את ה “צימאון “הכללי שלו לידע -לסקרנות מינית .הנס המשיך להתעניין האם לאמו יש “ווידלר “. “ חשבתי שאת מאוד גדולה ,שיש לך “ ווידלר “כמו לסוס “.כשהיה בן ,3.5 נולדה להנס אחות שהפכה למוקד התעניינות נוסף של הנס לגבי ה “ווידלר “שלה .” אך “ הווידלר “שלה עדיין די קטן ,כשהיא תגדל ,הוא יהפוך לגדול יותר ויהיה בסדר “.לפי פרויד ,הנס לא יכל להודות במה שבאמת ראה ,כלומר שאין שם שום “ ווידלר “.אם הוא היה מודה בזה ,משמעות הדבר היתה

שהוא היה צריך להתמודד עם חרדת הסירוס שלו .חרדות אלו התרחשו בשעה שהוא היה חווה הנאה מאיברו בעוד אימו מייבשת אותו לאחר המקלחת ומשמש כעד לתגובותיה :הנס :למה את לא מניחה את האצבע שלך שם ? אמא :בגלל שזה יהיה מטונף הנס :מה זה ?מטונף ?למה ?) צוחק (אבל זה ממש כיף ...

לכן הנס ,כעת כבר בן יותר מ ,4-היה טרוד מאיבר מינו ,הפקת הנאה ממנו ,דאגה מפני האובדן שלו והתחלה של תהליך פיתוי של אמו .בשלב זה החלו להופיע אצלו מחלות עצבים .האבא ,ייחס את הקשיים לעוררות מינית מוגברת ,הודות לרגישות האם ,כתב לפרויד ש “הנס פוחד שסוס ינשך אותו ברחוב “ ושהפחד הזה קשור איכשהו לעובדה שהוא נמלא פחד כשראה איבר מין גדול .כפי שאנו זוכרים ,הנס הבחין בגיל מאוד צעיר באיבר המין הגדול שיש לסוס ,ובאותו זמן הוא הסיק שכיוון שאמו מאוד גדולה ,חייב להיות לה “ ווידלר “כמו לסוס .הנס פחד ללכת ברחוב והיה מדוכא כשהגיע הערב .היו לו חלומות רעים ולעיתים תכופות ישן במיטת אמו .כשהלך ברחוב עםהמטפלת שלו ,היה נתקף פחד ורצה לחזור הביתה ,לאמו .הפחד מפני נשיכה של סוס ברחוב הפך לפחד מפני זה שהסוס יכנס לחדרו .הוא פיתח פוביה ,פחד לא רציונלי מאובייקט .מה עוד אנו יכולים ללמוד על הפוביה הזו ?איך נסביר את התפתחותה ?כפי שציין פרויד ,אנו חייבים לעשות יותר מסתם לקרוא לזה פחדים טפשיים של ילד קטן .פירושו של הסימפטום האב ניסה להתמודד עם פחדיו של הנס מסוסים ע “י כך שהציע לו פרשנות .הוא אמר להנס שהפחד שלו מסוסים ,זה שטויות ושהאמת היא שהוא )הנס ( ,אוהב את אמו ושהפחד מפני סוסים קשור בהתעניינות שלו ב “ווידלר 'ס “שלהם .לפי הצעת פרויד ,הסביר האב להנס כי לנשים אין “ווידלר “.כנראה שזה הקל מעט על המצב ,אך הנס המשיך להיות מוטרד באובססיביות שלו להתבונן בסוסים למרות הפחד שלו מפניהם .בשלב זה ,הוא עבר ניתוח להוצאת השקדים והפוביה שלו הוחמרה . הוא פחד שסוס לבן ינשך אותו .הוא המשיך להתעניין ב “ווידלר 'ס “של נשים .בגן החיות , הוא פחד מכל החיות הגדולות ונהנה רק בקרבתן של חיות קטנות יותר .בקרב הציפורים הוא פחד מהשקנאי .למרות ההסבר הנכון של

אביו ,הנס ניסה להרגיע את עצמו .” ולכולם יש “ווידלר “.ה “ווידלר “שלי יגדל תןך שאני גודל , בגלל שזה גדל עליי “.לפי פרויד ,הנס ערך השוואות בין גדלים של “ווידלר 'ס “והיה לא מרוצה משלו .חיות גדולות הזכירו לו את הפגם הזה שלו והיו לא נעימות בעיניו .ההסבר של אביו רק הגביר את חרדת הסירוס שלו ,כפי שמתבטא במילים “ זה גדל עליי “,כאילו ואפשר לחתוך את זה מהגוף .בגלל סיבה זאת ,הוא התנגד למידע ולכן לא היו לזה השלכות טיפוליות .” זה יכול להיות שחיות שבאמת קיימות ואינן בעלות “ ווידלר 'ס “?!אם כך ,זה לא יהיה מפליא שהם יכלו להוציא את ה “ווידלר “שלו מגופו ולהפוך אותו לאשה .” באותו זמן ,הנס דיווח על החלום הבא .

“בלילה ,היתה ג 'ירפה אחת גדולה בחדר וג 'ירפה אחת מקומטת .הגדולה צעקה בגלל שלקחתי את המקומטת ממנה .לפתע הפסיקה לצעוק ואני ישבתי על המקומטת “.פרשנות האב לחלום היתה שהוא ,האבא ,היה הג 'ירפה הגדולה ,עם איבר מין גדול ,ואמא היתה הג 'ירפה המקומטת חסרת האיבר .החלום היה שחזור של סצנה בבוקר בו האמא לקחה את הנס אליה למיטה .האב דרש ממנה להפסיק עם הרגל זה )” הגדולה צעקה בגלל שלקחתי את המקומטת ממנה “(,אך האמא המשיכה לעודד את זה .האמא עודדה

וחיזקה את השאיפות האדיפאליות .הנס נשאר איתה ובהגשמת המשאלה שלו מהחלום ,הוא תפס שליטה עליה )”לפתע הפסיקה לצעוק ואני ישבתי על המקומטת “(. האסטרטגיה של פרויד להבנת הפוביה של הנס היתה לדחות שיפוט ולתת תשומת לב הוגנת לכל דבר שניתן היה לראות .הוא למד שקודם להתפתחות הפוביה ,הנס בילה חופשת קיץ לבד עם אמו .אז ,שני מקרים משמעותיים קרו .ראשית ,הוא שמע אבא של אחד מחבריו אומר לאמו שיש שם סוס לבן שנושך אנשים ושהיא צריכה לשמור על האצבעות שלה הרחק

מהפה שלו .שנית ,בעת שהעמידו פנים שהם סוסים ,חבר של הנס ,שהתחרה איתו על תשומת לבה של ילדה קטנה -נפל ,נפגע ברגלו ודימם .בראיון עם הנס ,פרוייד למד כי הנס היה מוטרד מהמתקן שהיה מורכב סביב עיני הסוס כדי להפריע לשדה הראייה שלו והרצועה השחורה סביב הפה שלו .הפוביה התעצמה וכעת כללה

פחד שמא סוסים שגוררים עגלה עמוסה ,יפלו וישברו את רגליהם .אז התגלה שהסיבה להתפתחות הפוביה

.היה הארוע שבו הנס היה עד לנפילה של סוס –כשהלך עם אמו יום אחד ראה סוס שגרר טנדר גדול ,נפל והתחיל לבעוט ברגליו ) של הסוס (.הסממן הבולט של הארוע הזה היה הפוביה מסוסים .מה שמפליא זה איך אסוציאציות הקשורות לסוס ,התקשרו עתה לאבא ,אמא ולהנס עצמו .שמנו לב כבר לעניין של הנס ב “ווידלר “של אמו בהקשר של ה “ווידלר “של הסוס .הוא אמר לאביו : “ אבא ,אל תרוץ ממני “.האם האבא ,עם השפם שלו והמשקפיים הוא הסוס ממנו פוחד כ “כ הנס ,הסוס שיכנס לחדרו בלילה וינשך אותו ?אולי

הנס הוא הסוס ?הנס נהג להעמיד פנים ולשחק כאילו הוא סוס ,הוא היה רץ ונופל ,בועט ברגליו וצוהל כמו סוס .הוא היה רץ לאביו ומכה אותו בדיוק בצורה ממנה חשש שהסוס יעשה לו .היו מפריזים בהאכלה של הנס .האם יש לזה קשר לדאגה שלו מפני סוסים גדולים ושמנים ?לבסוף , הנס נהג לקרוא לעצמו סוס צעיר והיה נוהג לרקוע ברגליו כשהיה עצבני ,בדומה למה שהסוס עשה כשנפל .נחזור לאמא ,האם יתכן שהעגלה העמוסה מסמלת את חודשי ההריון ונפילתו של הסוס מסמלת לידה של ילד ?האם אסוציאציות כאלו הן מקריות או שיש להן תפקיד חשוב בהבנת הפוביה ?לפי פרויד ,הסיבה העיקרית לפוביה של הנס היה תסביך אדיפוס .הנס חש אהבה כלפי אמו ,יותר ממה שהיה יכול לשאת בשלב הפאלי של ההתפתחות .למרות שחש גם אהבה כלפי אביו ,הוא גם ראה בו מתחרה על ליבה של האם .כשהנס שהה עם אמו בחופשת הקיץ ואביו היה רחוק ,הוא יכל לישון עם אמו באותה מיטה ולשמור אותה לעצמו .זה הגביר את משיכתו לאם והגביר את העוינות כלפי האב .עבור פרויד ,”הנס היה ממש ' אדיפוס 'קטן שרצה להרחיק את אביו ,להיפטר ממנו ,כך שהוא יוכל להיות לבד עם אמו היפה ולישון אתה .שאיפה זו ,נוצרה במהלך חופשת הקיץ כאשר נוכחותו לסרוגין של האב והעדרותו ,משכו את תשומת ליבו של הנס למצב שנוצר ,שבו יש לו אינטימיות עם אמו ,מצב שהוא השתוקק אליו “.הנפילה והפציעה של חברו ומתחרו במהלך החופשה ,מסמלות באופן מובהק את הניצחון של הנס על מתחרו . הפתרון לתסביך אדיפוס כאשר חזר הביתה מחופשת הקיץ ,הכעס של הנס כלפי אביו התגבר .הוא ניסה להדחיק את הכעס ע “י חיבה מוגזמת .הוא הגיע לפתרון מתוחכם לקונפליקט האדיפוס .הוא ואמו יוכלו להיות הורים לילדים והאבא יוכל להיות הסבא .לכן ,איך שפרויד ציין :” אדיפוס הקטן מצא פתרון שמח יותר מאשר שקבע הגורל .במקום להרחיק את אביו הוא העניק לו את האושר שהוא ייחל לעצמו .הוא הפך אותו לסבא ונתן לו גם לשאת את אמו שלו “.אך הפנטזיה הזו לא יכולה להיות פתרון מספק והנס נותר עם עוינות כלפי אביו .הגורם לפוביה היה הסוס שנפל . באותו רגע ,נתפס לשאיפה שאולי אביו יפול וימות .העוינות כלפי האב הושלכה כלפי האב

והיתה סימבולית לסוס ,בגלל שהוא עצמו טיפח רגשות קנאה ועוינות נגדו .הוא פחד שהסוס ינשך אותו בגלל רצונו שאבא יפול ופחד שהסוס יכנס לחדרו בלילה -שעה שהיה נתון הכי הרבה לפנטזיות אדיפאליות .כשהיה מעמיד פנים ומשחק כאילו הוא סוס ונושך את אביו ,הוא ביטא הזדהות עם האב .הפוביה ביטאה את הרצון והחרדה ,ובצורה משנית ,השיגה את המטרה של לעזוב את הבית של הנס כדי להיות עם אמו .

לסיכום ,גם הפחד שמא הסוס ינשך אותו וגם הפחד שמא הסוס יפול ,מיצגים את האבא שיעניש את הנס בגלל הרצונות הרעים שטיפח נגדו .הנס התגבר על הפוביה ולפי דיווח מאוחר יותר של פרויד ,הנס תפקד בצורה יעילה .מהם הגורמים שאיפשרו את השינוי ?ראשית ,היתה הארה מינית ע “י האב .למרות שהנס לא רצה לקבל את זה ,ובהתחלה זה אף הגביר את חרדת הסירוס שלו ,אך למעשה זה שימש כפיסת מציאות להאחז בה .שנית ,האנליזה שעשה האב וגם פרויד היתה יעילה בכך שהפכה למודע את מה שהיה עד כה לא מודע עבור הנס .לבסוף ,ההתעניינות של האבא והגישה המתירנית כלפי התבטאויותיו של הנס לגבי רגשותיו ,איפשרה את הפיתרון של קונפליקט אדיפוס ע “י הזדהות עם האב ,הפחתת הרצון להתחרות באב וחרדת הסירוס .מכאן גם הפחתת האפשרות שיתפתח הסימפטום . הערכה כללית למקרה של הנס הקטן יש הרבה בעיות מבחינה מתודולוגית .הראיונות התבצעו ע “י האב בדרך לא שיטתית .האב עצמו היה תומך נלהב של פרויד ולכן יש אפשרות שתצפיותיו ופרשנויותיו הן משוחדות .פרויד עצמו היה תלוי

בדיווחים מיד שנייה .הוא היה מודע למגבלות שבנתונים ,אך גם התרשם מהם .בעוד שבעבר הוא ביסס את התיאוריה שלו על זכרונות הילדות של מטופלים מבוגרים ,כעת ,במקרה של הנס הקטן ,הוא החל לצפות בחיי המין של ילדים .

קשה להסיק מסקנות לגבי התיאוריה על סמך מקרה אחד .מה שהוצג אינו כולל את כל התצפיות של פרויד על הנס .יותר מכך ,זהו מקרה בודד והוא נלקח מנק 'מוקדמת (1909) בעבודתו של פרויד .מצד שני ,אנו כן מקבלים הערכה של שפע אינפורמציה שזמינה לאנליסט , יותר מכך ,הערכה של הבעיות הכרוכות בפרשנות של מידע .אנו חייבים לקבל את התחושה של יכולתו של פרויד לצפות ולתאר תופעה ,את מאמציו להשלים עם מורכבות ההתנהגות האנושית .במקרה הספציפי הזה יש לנו תיאור של התופעה הקשורה בדברים הבאים :מיניות ילדותית ,פנטזיות של ילדים , תפקודו של הלא מודע ,התהליך שך התפתחות קונפליקט ופתרונו ,היווצרות של סימפטום ,סמליות וחלימה .כשאנו קוראים מקרה כזה , אנו לא יכולים שלא להתרשם ממאמציו של פרויד לגלות את סוד תפקוד האדם ונכונותו לעשות את העבודה שצריכה להעשות ,למרות המגבלות שבתצפיות ומתוך הכרת המורכבות שבתופעה אותה הוא מנסה להבין

המקרה של ג 'ים רורשך ו : TAT התיאוריה הפסיכואנליטית .

מבחן כתמי הדיו של רורשך ומבחן ה -,TAT שניהם השלכתיים ,הוצגו לג 'ים ע “י פסיכולוג

קליני מקצועי .במבחן הרורשך ,ג 'ים הגיב יחסית מעט תגובות -22 סך הכל .זה מפתיע בהתחשב

בעדויות שיש לגבי האינטיליגנציה והפוטנציאל היצירתי שלו .מעניין לעקוב אחר תגובותיו לשני

הכרטיסים הראשונים ולדון בפרשנות שנוסחה ע “י הפסיכולוג שהוא גם פסיכואנלטיקאי

מתמחה .

כרטיס 1

ג 'ים :הדבר הראשון שעולה בראשי הוא פרפר

פרשנות :זהיר בהתחלה ,מתנהג כמקובל ולפי המוסכמות בסיטואציה חדשה .

ג 'ים :זה מזכיר לי צפרדע ,לא צפרדע שלמה ,כמו עיניים של צפרדע .באמת רק מזכיר לי צפרדע .

פרשנות :הוא נהיה יותר שקול ,כמעט בררן ,ועדיין נוטה להכליל למרות שהוא מרגיש לא בנוח עם זה .

ג 'ים :יכול להיות עטלף .יותר מפחיד מפרפר כי אין צבעים .חשוך ומאיים .

פרשנות :פוביה ,מודאג ,מדוכא ופסימי .

כרטיס 2

ג 'ים :יכול להיות שאלו שני אנשים חסרי ראש ,נוגעים אחד לשני בידיים .נראה שהםלובשים בגדים כבדים .אולי זה אחד שנוגע בעצמו במראה .אם הן נשים ,הגוף שלהן נראה לא טוב ,נראות כבדות .

פרשנות :ערני לאנשים .מודאג או מבולבל בנוגע לתפקוד המיני .טיפוס אנאלי -כפייתי . זלזול בנשים ועוינות –חסרי ראש ונראות לא טוב .נרקיסיזם המתבטא בדימוי המראה .

ג 'ים :זה נראה כמו שני פרצופים מסתכלים אחד על השני .מסכות ,פרופילים –יותר מסכות מאשר פרצופים -לא מלאות ,יותר מראה חיצוני ,אחד עם חיוך ואחד עם מבט זועף .

פרשנות :הוא מציג מראה חיצוני ,יכול לחייך או לזעוף ,אך לא מרגיש כן .למרות החזות היציבה ,הוא מרגיש מתוח בחברת אנשים .הוא חזר כמה פעמים על כך שהוא חסר דמיון .האם הוא מודאג מיצרניותו ומחשיבותו ?

מס 'תגובות מעניינות ניתנו לכרטיסים אחרים .בכרטיס השלישי ,ג 'ים ראה אישה שמנסה להרים משהו כבד .שוב הוצע שזהו ביטוי לקונפליקט בנוגע לתפקיד המיני ובנוגע לאוריינטציה הפאסיבית שלו .בכרטיס הבא ,הוא העיר ש “איכשהו לכולם יש את המראה של אלפרד היצ 'קוק על חיות מפחידות “,שוב יתכן שמדובר בפוביה מסוימת בהתנהגותו ונטייה להשליך סכנות על הסביבה .ההתיחסות שלו לסימטריות ופרטים מבטא אולי את השימוש בהגנות כפייתיות ואינלקטואליזציה כשהוא חווה איום .התייחסויות מעורערות וסותרות כלפי נשים צצו במספר מקומות .

בכרטיס מס ',7 הוא ראה שתי נשים מהמיתולוגיה ,שהיו טובות אם הן מהמיתולוגיה , אך רעות אם הן שמנות .בכרטיס הכמעט אחרון ,הוא ראה “ מעין רוזן ,הרוזן דראקולה .עיניים , אוזניים ,שכמייה .מוכן לחטוף ,למצוץ דם .מוכן לצאת ולחנוק למוות איזה אישה “.ההתייחסות למציצת הדם הייתה שיש לו נטייה אוראלית -סדיסטית ,משהו שהופיע גם בנושא הערפדים מוצצי הדם .ג 'ים המשיך את הרעיון של הרוזן דראקולה עם סוכריה ורודה .הבוחן פירש את תגובה זו כביטוי לכמיהה לתמיכה /טיפוח ומגע מעבר לסדיזם האוראלי .לכן הוא משתמש בנטיות אגרסיביות אוראליות ) כמו ציניות ,התקפות מילוליות (כדי להתגונן מפני עוד שאיפות אוראליות פסיביות )כמו להיות מואכל ,שידאגו לו ,ולהיות תלוי (.

הבוחן הסיק שמבחן הרורשך ביטא מבנה נוירוטי שבו אינטלקטואליזציה ,כפייתיות ,והתנהגויות היסטריות )פחדים לא הגיוניים ,עיסוק מוגזם בגוף שלו (משמשים כמנגנון הגנה מפני חרדה .על כל פנים ,הוצע שג 'ים ממשיך לחוש חרדה ואי נוחות בחברת אחרים ,במיוחד ליד דמויות סמכותיות .הדיווח ממבחן הרורשך כולל :” הוא מבולבל בנוגע לתפקיד המיני שלו .בעוד הוא שואף למגע ותמיכה מדמות אימהית ,הוא חש אשמה לאור התשוקה והעוינות החזקים כלפי נשים .הוא בעל אוריינטציה פסיבית ,הוא משחק תפקיד ומאחורי החזות של בעל טאקט הוא ממשיך לחוות זעם ,צער ושאיפות .”

אילו סיפורים ג 'ים סיפר במבחן ה -? TAT הדבר הבולט ביותר בנוגע לסיפורים היה העצב והעוינות שהיו קשורים ביחסים הבין אישיים .בסיפור אחד ,ילד שנשלט ע “י אמו ,באחר איש כנופיות חסר רגישות המתנהג באכזריות ,ובשלישי ,בעל נסער כשמגלה שאשתו היא לא בתולה .באופן ספציפי ,מערכת יחסים בין גבר ואשה שקשורים בהשפלת אחד את השני .להלן דוגמה לסיפור :

נראים כמו שני אנשים מבוגרים .האשה היא כנה ,רגישה ותלויה בגבר .יש משהו בהבעה של הגבר שמבטא חוסר רגישות -הצורה שבה הוא מביט בה ,כאילו הוא כובש אותה .אין את אותה חמלה ובטחון בנוכחותה שהיא מרגישה בנוכחותו .בסוף ,האשה נפגעת מאוד ונותרת לדאוג לעצמה .באופן נורמלי ,הייתי חושב שהם נשואים אך במקרה הזה אני לא חושב ,כיוון ששני אנשים מבוגרים נשואים ,היו שמחים אחד עם השני . בסיפור הזה ,יש גבר שהוא אכזרי לאשה .אנו רואים את השימוש במנגנון ההגנה -הכחשה

כשג 'ים אומר ששני האנשים לא נשואים כי אנשים נשואים צריכים להיות שמחים אחד עם השני .בסיפור הבא ,שוב עולה הנושא של יחס עוין כלפי האשה .בסיפור הזה יש יותר ביטוי לנושא המיני יחד עם הראייה לכך שיש לו בלבול בנוגע לתפקידו המיני : תמונה זו מעלה מחשבה על משהו דוחה .אני חושב על קנדי .אותו הבחור שניצל את קנדי .הוא מתפלל עליה .הוא שכנע אותה שהוא אדם אדם בעל כח ושהיא מצפה שהוא יעניק לה מטובו .הברך שלו על המיטה ,הוא לא יוצלח ,היא נאיבית .הוא הולך למיטה איתה למטרות מיסטיות .) מסמיק (היא ממשיכה להיות תמימה וסקפטית לגבי זה .יש לה מבט מאוד מאוד

רחום ומתוק .האם זה יכול להיות בחור שלובש עניבה ?אני אדבק בקודם .הפסיכולוג שפירש את הסיפורים הבחין שג 'ים אינו בוגר ,תמים ומאופיין בהכחשה מוחלטת לכל מה שלא נעים או מלוכלך ,הסיפור השני כולל גם סכסוך על רקע מיני וגם סכסוך בחיי הנישואין .הדיווח ממשיך :” הוא מטלטל בין ביטוי דחפים סדיסטיים לבין וחווית התעללות .כנראה הוא משלב את שניהם ,בד “כ על ידי ביטוי לא ישיר של עוינות כאשר הוא מרגיש שהתנהגו אליו באופן לא צודק או שהאשימו אותו במשהו .הוא מוטרד בשאלה איזה סוג של יחסים יש בין שני אנשים .הוא אמביוולנטי -אידיאליסט ופסימי לגבי הסיכוי שלו לחוות קשר .כיוון שהוא רואה מין כדבר מלוכלך או ככלי לניצול של בת הזוג או להיות מנוצל על ידה ,הוא פוחד ממעורבות .בו בזמן הוא זועק לתשומת לב ,רוצה שיכירו בו ומוטרד מנושא המין .” בין מבחן הרורשך ל -, TAT מספר נושאים חשובים עלו .נושא אחד כולל חסך גדול בחמימות ביחסים הבין אישיים ,במיוחד אוריינטציה של זלזול -אף סדיסטית -כלפי נשים .לגבי נשים ,לג 'ים היה קונפליקט בין ההתעסקות במין וההרגשה שמין זה דבר מלוכלך וקשור בעוינות .הנושא השני הוא תחושת החרדה והמתח מאחורי החזות היציבה .נושא שלישי קשור בקונפליקט והבלבול לגבי זהותו המינית .למרות שיש ראייה לאינטיליגנציה ויכולת היצירתית ,ישנה גם ראייה לנוקשות ועכבה בהקשר לטיב הלא מובנה של מבחני ההשלכה .הגנות כפייתיות , אינטלקטואליזציה והכחשה מצליחים רק בחלקם לעזור לו להתמודד עם החרדות .

הערות לגבי הנתונים

מה יכול להאמר לגבי המידע המתקבל ממבחינים השלכתיים ,במיוחד מאחר והם קשורים

לתיאוריה הפסיכואנליטית ?האופי הבלתי מובנה של מבחנים אלו ,מוביל להרבה תגובות אישיות

הקשורות להיבטים יחודיים באישיותו של ג 'ים .יותר מכך ,התכונה ההסוואתית של מבחנים אלו ,

מאפשרת לנו לחדור את המראה החיצוני של אישיותו )במונחים פסיכואנליטים ,את ההגנות

שלו (,לצפות בצרכים החבויים שלו ,מניעים ,ודחפים .יש לנו מבחן המאפשר לנו לבחון תגובות

יחודיות ותיאוריית אישיות שהיא קלינית בשימת הדגש שלה על האינדבידואל .יש לנו מבחן

שמסתיר את מטרתו האמיתית ותיאוריית אישיות שהיא דינמית בהדגשה את ההתנהגות

כתוצאה של משחק הדדי בין כוחות ,מניעים ,קונפליקטים ושכבות של אישיות .

התמונה של ג 'ים שהתקבלה ממבחן הרורשך וה ,TAT-קצת שונה מזו שהוצגה

באוטוביוגרפיה .באוטוביוגרפיה של ג 'ים ,הוא ציין שהוא קיבל אהבה ללא גבולות מהוריו ,ושהוא

היה פופולארי ומוצלח בתיכון .באותו הזמן ,הוא כתב שאנשים מעריכים אותו בצורה גבוהה רק

בגלל שהם השתמשו בקרטריונים שטחיים ובתוך תוכו הוא היה מוטרד .יש לנו תמיכה לכך

בפרשנות של מבחן רורשך ,שהוא הסתיר את המתח והחרדה שהיו שרויים בו מאחורי חזות

יציבה .יש גם ראייה בקורות חייו למערכות יחסים מסובכות עם נשים .

מערכות היחסים שלי עם נשים היו איכשהו יותר טובות בתיכון מאשר עכשיו ,אך הן לא

היו באמת מספקות גם אז .הייתי מפעיל באיזו תת -תרבות אז ,וכולם כיבדו אותי , וזה כנראה

מתפלל עליה .הוא שכנע אותה שהוא אדם אדם בעל כח ושהיא מצפה שהוא יעניק לה

מטובו .הברך שלו על המיטה ,הוא לא יוצלח ,היא נאיבית .הוא הולך למיטה איתה למטרות

מיסטיות .) מסמיק (היא ממשיכה להיות תמימה וסקפטית לגבי זה .יש לה מבט מאוד מאוד

רחום ומתוק .האם זה יכול להיות בחור שלובש עניבה ?אני אדבק בקודם .

הפסיכולוג שפירש את הסיפורים הבחין שג 'ים אינו בוגר ,תמים ומאופיין בהכחשה

מוחלטת לכל מה שלא נעים או מלוכלך ,הסיפור השני כולל גם סכסוך על רקע מיני וגם סכסוך

בחיי הנישואין .הדיווח ממשיך :” הוא מטלטל בין ביטוי דחפים סדיסטיים לבין וחווית התעללות .

כנראה הוא משלב את שניהם ,בד “כ על ידי ביטוי לא ישיר של עוינות כאשר הוא מרגיש שהתנהגו

אליו באופן לא צודק או שהאשימו אותו במשהו .הוא מוטרד בשאלה איזה סוג של יחסים יש בין

שני אנשים .הוא אמביוולנטי -אידיאליסט ופסימי לגבי הסיכוי שלו לחוות קשר .כיוון שהוא

רואה מין כדבר מלוכלך או ככלי לניצול של בת הזוג או להיות מנוצל על ידה ,הוא פוחד

ממעורבות .בו בזמן הוא זועק לתשומת לב ,רוצה שיכירו בו ומוטרד מנושא המין .”

בין מבחן הרורשך ל -, TAT מספר נושאים חשובים עלו .נושא אחד כולל חסך גדול

בחמימות ביחסים הבין אישיים ,במיוחד אוריינטציה של זלזול -אף סדיסטית -כלפי נשים .לגבי

נשים ,לג 'ים היה קונפליקט בין ההתעסקות במין וההרגשה שמין זה דבר מלוכלך וקשור בעוינות .

הנושא השני הוא תחושת החרדה והמתח מאחורי החזות היציבה .נושא שלישי קשור בקונפליקט

והבלבול לגבי זהותו המינית .למרות שיש ראייה לאינטיליגנציה ויכולת היצירתית ,ישנה גם

ראייה לנוקשות ועכבה בהקשר לטיב הלא מובנה של מבחני ההשלכה .הגנות כפייתיות ,

אינטלקטואליזציה והכחשה מצליחים רק בחלקם לעזור לו להתמודד עם החרדות .

הערות לגבי הנתונים

מה יכול להאמר לגבי המידע המתקבל ממבחינים השלכתיים ,במיוחד מאחר והם קשורים

לתיאוריה הפסיכואנליטית ?האופי הבלתי מובנה של מבחנים אלו ,מוביל להרבה תגובות אישיות

הקשורות להיבטים יחודיים באישיותו של ג 'ים .יותר מכך ,התכונה ההסוואתית של מבחנים אלו ,

מאפשרת לנו לחדור את המראה החיצוני של אישיותו )במונחים פסיכואנליטים ,את ההגנות

שלו (,לצפות בצרכים החבויים שלו ,מניעים ,ודחפים .יש לנו מבחן המאפשר לנו לבחון תגובות

יחודיות ותיאוריית אישיות שהיא קלינית בשימת הדגש שלה על האינדבידואל .יש לנו מבחן

שמסתיר את מטרתו האמיתית ותיאוריית אישיות שהיא דינמית בהדגשה את ההתנהגות

כתוצאה של משחק הדדי בין כוחות ,מניעים ,קונפליקטים ושכבות של אישיות .

התמונה של ג 'ים שהתקבלה ממבחן הרורשך וה ,TAT-קצת שונה מזו שהוצגה

באוטוביוגרפיה .באוטוביוגרפיה של ג 'ים ,הוא ציין שהוא קיבל אהבה ללא גבולות מהוריו ,ושהוא

היה פופולארי ומוצלח בתיכון .באותו הזמן ,הוא כתב שאנשים מעריכים אותו בצורה גבוהה רק

בגלל שהם השתמשו בקרטריונים שטחיים ובתוך תוכו הוא היה מוטרד .יש לנו תמיכה לכך

בפרשנות של מבחן רורשך ,שהוא הסתיר את המתח והחרדה שהיו שרויים בו מאחורי חזות

יציבה .יש גם ראייה בקורות חייו למערכות יחסים מסובכות עם נשים .

מערכות היחסים שלי עם נשים היו איכשהו יותר טובות בתיכון מאשר עכשיו ,אך הן לא

היו באמת מספקות גם אז .הייתי מפעיל באיזו תת -תרבות אז ,וכולם כיבדו אותי , וזה כנראה

הפך אותי ליותר פופולארי מאשר במצב אחר .לא הייתה לי מעולם מערכת יחסים ארוכת טווח

ואינטימית עם בחורה ואני חושב שאלו הם באמת הכי חשובים .היו לי כמה מערכות יחסים

שטחיות ,אך תמיד היה לי איזה מחסום שמנע ממני להיות ממש מעורב רגשית .המחסום הזה

התחזק בארבע שנים האחרונות .ברגע שבחורה התחילה לחבב אותי אני הייתי מחבב אותה

פחות -היו לזה השלכות ברורות לגבי תחושת חוסר הערך שלי .זהו מעגל קסמים של הרס עצמי .

אני מחבב בחורה רק עד הרגע שהיא מתחילה לחבב אותי .לכן בתיכון הייתי יותר מבוקש ,אך

הצלחתי להישאר לא מעורב רגשית .

תגובתו של ג 'ים למבחני ההשלכה

ג 'ים לא אהב את מבחן הרורשך .הוא הרגיש שהוא חייב לראות משהו וכל מה שהוא יראה

יתפרש כהוכחה שלכך שהוא נוירוטי .הוא טען שהוא לא מרגיש שהוא מתגונן לגבי הבעיות שלו

מאחר והוא מוכן לקבל אותם ,אך הוא לא רוצה שהם יהיו מוגזמים .כשהוא קרא חלק מהערות

הפסיכולוג ,הוא העיר שהוא עצמו מאמין שיש לו בעייה מינית ושזה יהיה הנושא העיקרי במידה

והוא ילך לטיפול .ג 'ים אמר שיש לו פחדים מפני שפיכה מוקדמת ,האונות שלו והיכולת שלו

לספק אישה .זה מעניין שהפחד לאבד שליטה ,או משפיכה מוקדמת מופיע אצל אדם שמשתמש

במנגנוני הגנה כפיתיים והנאבק להיות בשליטה מוחלטת ברוב המקרים .

מבחני השלכה והתיאוריה הפסיכואנליטית

מה יכול להאמר על הקשר שבין הנתונים של מבחני ההשלכה והתיאוריה הפסיכואנליטית ?

ברור שהמידע ממבחן רורשך ו -TAT הוא חשוב בגלל הפרשנויות התיאורתיות הניתנות לתגובות ,

במיוחד השימוש בסמליות פסיכואנליטית .בכל מקרה ,חוץ מזה ,זה קשה לקבוע איך תיאוריות

אישיות אחרות יכולות לעשות שימוש בנתונים אלו כמו שהתיאוריה הפסיכואנליטית יכולה .כפי

שאנו רואים ,המידע המתקבל ממבחני ההשלכה שונה מבחינת האיכות ממידע המתקבל

ממבחנים אחרים .רק במבחן רורשך אנו מקבלים תוכן כמו “ אשה המנסה להרים משהו כבד “,

“רוזן דראקולה ..מוכן לאחוז ,למצוץ דם ,מוכן לצאת לחנוק למוות אישה “ו “סוכריה ורודה “.ורק

במבחן TAT ישנן התייחסויות חוזרות לנושאים של עצבות ועוינות במערכות יחסים .התוכן של

התגובות והדרך בה המבחן מועבר מאפשרים את הפרשנות הפסיכודינמית .

ברור שג 'ים הוא לא הרוזן דראקולה ואי אפשר לטעון בבירור שהוא סדיסט .אך התוכן

של השלכותיו מאפשר את הפרשנות שחלק חשוב מתפקוד אישיותו קשור בשימוש במנגנוני הגנה

כנגד דחפים סדיסטים .ברור שג 'ים כבר לא שותה חלב מבקבוק ,אך ההתיחסות למציצת דם

ומציצת סוכריה ביחד עם שאר התגובות מאפשרים להניח שלג 'ים יש קיבעון בשלב האוראלי .

בהקשר של זה ,חשוב לציין שלג 'ים יש אולקוס שקשור במערכת העיכול ושהוא צריך לשתות חלב

כדי לשפר מצב זה .

אולי הנקודה היא שאם אתה נותן לאנשים לדמיין באופן חופשי ,זה יוביל אותך לעולם

לא הגיוני .פרויד לא רק שאפשר את זה אלא גם עודד את זה .הוא עודד את מטופליו לחלום ,

לפנטז ,לעשות אסוציאציות חופשיות .בעודם מעודדים לעשות כך ,מטופליו של פרויד דיווחו על

רגשות וזכרונות שהם לא היו מודעים אליהם קודם .בדומה לכך ,במבחני הרורשך וה -TAT של

ג 'ים ,יש לנו תכנים ונושאים שנראים לא קשורים לדמותו כפי שהצטיירה במבחני אישיות

אחרים .משנוצרה גישה לרגשות ולזכרונות האלו ,פרויד יכל ליצור קשר ביניהם לבין הבעיות

שהביאו את המטופלים אליו מלכתחילה .כך במקרה של ג 'ים ,אנו יכולים לנחש שהבלבול המיני

שלו והעוינות החבוייה גורמים לו להרגיש את החרדה וחוסר הביטחון המונעים ממנו להיות

מוערב רגשית עם אישה .פרויד מצא עצמו מגלה תגליות על העולם הלא רציונאלי ומבסס את

התיאוריה שלו על תצפיות במטופליו ,הוא הוביל להדגשת חשיבותו של הלא -מודע וחשיבותה של

הפאתלוגיה .בדומה ,מבחני ההשלכה של ג 'ים נותנים מעט אינדיקציה של הכשרונות ,מיומנויות

והמקורות בהם השתמש כדי להגיע להשגים משמעותיים .

נקודות השקפה משותפות והתפתחויות אחרונות

ההיסטוריה של התיאוריה הפסיכואנליטית כוללת את ההתפתחות של אסכולות או

קבוצות עם השקפות שונות ואף לעיתים מנוגדות .פרויד שינה הרבה היבטים של התיאוריה

הפסיכואנליטית במהלך הקריירה שלו .בכל מקרה ,הוא ותלמידיו ,התנגשו בהרבה נושאים .

במידה מסוימת היה מה שנקרא -שיוויון דתי \פוליטי לפסיכואנליטיקאים ,כאשר אלו שהחזיקו

בדעות המסורתיות נחשבו נאמנים ואלו שחרגו מהעקרונות הבסיסיים הוקעו החוצה מהתנועה .

דפוס זה התחיל עוד במהלך חייו של פרויד והמשיך לאחר מותו .תיאורטיקן כמו אריק אריקסון

עדיין מוערך ע “י רוב הפסיכואנלטיקאים המסורתיים ,בעוד שתיאורטיקנים שנחשבו לפחות לא

הוערכו כך .לעיתים קרובות ,קשה לקבוע את הבסיס של התגובות כלפי תיאורטיקן כזה או אחר .

באופן כללי ,תיאורטיקן חייב להתחייב לכמה עקרונות כדי להיחשב כפסיכואנלטיקן פרוידיאני :

הדחפים המיניים והתוקפניים ,הלא -מודע ושלבי ההתפתחות .כפי שנראה ,תיאורטיקנים

מתעסקים בנושאים אלו ,ועל ידי כך הם מתקרבים להבנת ההבדלים הבין אישיים .

שני מתנגדיו הראשונים של פרויד

מבין האנלטיקאים הרבים שהתנגדו לפרויד ופתחו אסכולות משלהם ,היו אלפרד אדלר

וקארל ג . יונג .שניהם היו מהתומכים הראשונים של פרויד ,אדלר היה נשיא האיגוד

הפסיכואנליטי בוינה ויונג היה נשיא האיגוד הפסיכואנליטי הבינלאומי .שניהם נפרדו מפרויד על

רקע מה שהם חשו כהדגשה מוגזמת של נושא הדחפים המיניים .הפרידה מיונג היתה מכאיבה

במיוחד לפרויד ,כיוון שיונג היה “ יורש העצר “הנבחר שלו .בעוד שאנשים אחרים גם עזבו את

פרויד ופיתחו אסכולות משלהם ,אדלר ויונג היו בקרב הראשוניים ,ונשארו הידועים ביותר .

אלפרד אדלר (1870-1937)

במשך כעשור ,אלפרד אדלר היה חבר פעיל באיגוד הפסיכואנליטי בוינה .ב -,1911 כאשר

הוא הציג את רעיונותיו לחברים האחרים בקבוצה ,התגובות היו כה עוינות כך שהוא עזב את

Individual האיגוד על מנת לפתח את האסכולה שלו של הפסיכולוגיה האינדבידואלית

.( אילו רעיונות נחשבו כלא מקובלים בקרב הפסיכואנלטיקאים ?לא נוכל לדון Psychology)

בכל התיאוריה של אדלר ,אך נדון בכמה מהשקפותיו המוקדמות והמאוחרות כדי לקבל את

התחושה של ההבדלים החשובים בין השקפותיו אלו לתיאוריה הפסיכואנליטית .

אולי הדבר המשמעותי ביותר בפירוד של אדלר מפרויד היה הדגש הגדול שאדלר שם על

הדחפים החברתיים ועל מחשבות מודעות מאשר על דחפים מיניים ותהליכים לא מודעים .

בתחילת הקריירה שלו ,אדלר התעניין בנחיתויות אורגניות ) של האיברים (וכיצד אנשים מפצים

על כך .אדם עם נחיתות איבר ינסה לפצות על נחיתות זו ע “י עשיית מאמצים מיוחדים כדי לחזק

את איבר זה או לפתח את האיברים האחרים בגופו .לדוגמה ,מישהו שגמגם כשהיה ילד ,ינסה

להיות נואם גדול ,או מישהו עם פגם בראייה ינסה לפתח יכולות שמיעתיות מוגברות .בעוד

בהתחלה אדלר התעניין בנחיתויות גופניות ,בהדרגה הוא החל להתעניין ברגשי נחיתות

פסיכולוגיים ובמאמצים לפצות עליהם כדי להסוות או להפחית את הרגשות המכאיבים הללו .

לכן ,בעוד פרוידיאנים רואים בקשיחותו של תיאודור רוזוולט ובנשיאתו “ מקל גדול “כמנגנון

הגנה מפני חרדת הסירוס שלו ,אדלריאנים יראו בזה נסיון לפצות על רגשי הנחיתות שלו

הקשורים בחולשת הנעורים שלו (.Boyhood weaknesses)בעוד שפרוידיאנים יראו באישה

אגרסיבית במיוחד ביטוי לקנאת פין ,אדלריאנים יראו אותה כמבטאת מחאה גברית או כדחייה

של התפקיד הנשי הסטראוטיפי של חולשה ונחיתות .לפי אדלר ,הדרך שבה אדם בוחר להתמודד

עם הנחיתות נהיית חלק מסגנון החיים שלו - ( Style of life) היבט חשוב של התפקוד האישיותי

שלו או שלה .

רעיונות אלו מציעים לשים דגש יותר חברתי מאשר ביולוגי .הדגש החברתי הפך בהדרגה

( Will to power) לחלק חשוב ביותר בתיאוריה של אדלר .לראשונה ,אדלר דיבר על כוח רצון

כביטוי למאמציו של האדם להתמודד עם רגשות חוסר האונים שמקורם בילדות .דגש זה ,

בהדרגה הפך לשימת דגש על השאיפה לעליונות (. Striving for superiority) בצורתה

הנוירוטית ,שאיפה זו יכולה לבוא לידי ביטוי ברצון לכוח ושליטה על אחרים ,בצורה הבריאה

יותר ,היא יכולה לבוא לידי ביטוי כ “מניע נפלא “לעבר שלמות ואחדות .באדם הבריא ,השאיפה

לעליונות מתבטאת ברגש חברתי ושיתוף פעולה כמו גם בהחלטיות ותחרותיות .כבר מההתחלה

לאנשים יש אינטרס חברתי ( Social interest) זהו אינטרסט מולד להיקשר לאנשים

ופוטנציאל מולד לשיתוף פעולה .

התיאוריה של אדלר ,ראוייה לציון גם בהשמת דגש על איך אנשים מגיבים לרגשות לגבי

העצמי ,איך אנשים מגיבים למטרות המכוונות את התנהגותם לעבר העתיד ואיך סדר הלידה

בקרב אחים יכול להשפיע על ההתפתחות הפסיכולוגית .בקשר לאחרון ,הרבה פסיכולוגים שמו

לב לנטייה של בנים יחידים או בנים בכורים להשיג יותר מאשר שאר האחים במשפחה .לדוגמה ,

21 מתוך 23 האסטרונאוטים האמריקאים הראשונים היו בנים בכורים או יחידים .סולאוואי

(1996)דיבר על הנושא של סדר הלידה בהקשר האבולוציוני כשהציע שבנים בכורים נוטים להיות

מצפוניים ושמרנים ,שומרים על תפקידם כבכורים במשפחה ,בעוד שבנים שנולדו אח “כ מנסים

למצוא דרך אלטרנטיבית לשמר את מעמדם ו “נולדו כדי למרוד “.בעוד שגישה זו נשארה שנויה

במחלוקת ,תמיכה להסבר של סולאוואי אודות “ שמרנותם של ילדים בכורים “ו “ההתמרדות של

ילדים מאוחרים “,נבעה הן ממחקריו והן ממחקריהם של אחרים .רבים מרעיונותיו של אדלר ,

מצאו את דרכם לתודעת הציבור וקשורים להשקפות מאוחרות יותר של תיאורטיקנים אחרים .

בכל אופן ,לאסכולה האינדבידואלית של אדלר לא היתה השפעה ניכרת על תיאוריות אישיות

ומחקר .

קארל ג .יונג (1875-1961)

יונג נפרד מפרויד ב --1914 כמה שנים אחרי אדלר -ופיתח את האסכולה שלו שנקראה

פסיכולוגיה אנליטית (. Analytical Psychology) כמו אדלר ,הוא חש אי נוחות בקשר לדגש

הרב על מיניות .במקום זה ,יונג ראה בליבידו כאנרגית החיים הכללית .למרות שמיניות היא חלק

מאנרגיה זו ,הליבידו גם כולל שאיפות אחרות להנאה ויצירתיות .

יונג קיבל את דעותיו של פרויד לגבי הלא מודע ,אך הוסיף לזה את נושא הלא מודע

הקולקטיבי (. Collective unconscious) לפי יונג ,אנשים אגרו בתוך הלא מודע הקולקטיבי

שלהם את החוויות המצטברות של הדורות שחלפו .הלא מודע הקולקטיבי ,בניגוד ללא מודע

האישי ,שותף לכל בני האדם כתוצאה ממוצאם המשותף .זהו חלק המירושה החייתית שלנו ,

הקשר שלנו למיליוני שנים של נסיונות וחוויות העבר :” החיים הנפשיים האלו הם הרוח של

אבותינו הקדמוניים ,הדברים שהם חשבו והרגישו ,הדרך בה הם תפסו את העולם והחיים ,

אלוהים ובני האדם .הקיום של השכבות ההיסטוריות האלו מהווה כנראה את המקור לאמונה

בגלגול נשמות ולאמונה בזכרונות עבר “) יונג ,(.1939

חלק חשוב בלא מודע הקולקטיבי הם הדימויים האוניברסלים או סמלים ,ידועים

כ ארכטיפים (. Archetypes) ארכטיפים ,כמו הארכטיפ האימהי מצויים באגדות ,חלומות ,

מיתוסים ובכמה מחשבות פסיכוטיות .יונג נדהם מדימויים דומים שהופיעו בצורות שונות מעט

בתרבויות רחוקות .לדוגמה ,הארכטיפ האימהי יכול לבוא לידי ביטוי במגוון צורות שליליות או

חיוביות :נותנת חיים ,נותנת - כל ומחנכת ,כמכשפה ומענישה וכאישה מפתה .ארכטיפים יכולים

להיות מיוצגים בדימוי שלנו לגבי אנשים ,שדים ,חיות ,כוחות הטבע או חפצים .הראייה שכל

המקרים הם חלק מהלא מודע הקולקטיבי היא האוניברסליות שלהם בקרב אנשים מתרבויות

שונות הן בעבר וגם עכשיו .

חלק חשוב נוסף בתיאוריה של יונג הוא ההתמקדות שלו על איך אנשים נאבקים בכוחות

מנוגדים המצויים בתוכם .לדוגמה ,יש מאבק בין המסכה או החזות שאנו מציגים לאחרים

)פרסונה (לבין העצמי הפרטי .אם אנשים מדגישים יותר מדי את הצד החזותי שלהם ) הפרסונה (,

עלול להיות להם איבוד תחושה של העצמי וספק לגבי מי הם באמת .מצד שני ,המסכה ,כבאה

לידי ביטוי בתפקידים חברתיים או במנהגים ,היא חלק הכרחי של החיים החברתיים .בדומה ,יש

מאבק בין החלקים הנשיים והגבריים שבתוכנו .לכל גבר יש חלק נשי ) אנימה (ולכל אשה יש חלק

גברי )אנימוס (באישיותם .אם גבר דוחה את החלק הנשי ,הוא ישים דגש על שליטה וכוח ויציג

את עצמו כקר וחסר רגישות לאנשים אחרים .אם אשה דוחה את החלק הגברי שבה ,היא תהיה

עסוקה בצורה מוגזמת בנושא האמהות .פסיכולוגים המתעניינים בתפקידים מיניים

סטראוטיפים ,וודאי ישבחו את הדגש שיונג שם על ההיבט הכפול באישיותו של כל אחד ,למרות

שהם עלוליםלפקפק באיפיונו את חלק מהאנשים כגבריים במיוחד או נשיים במיוחד .

ניגוד נוסף בתיאוריה של יונג הוא בין הפנמה ( Introversion) להחצנה

( Extraversion)

.כל אחד קשור לעולם בעיקר באחד משני כיוונים ,למרות שהכיוון השני נשאר גם הוא

תמיד חלק מהאדם .במקרה של הפנמה ,האורינטציה הבסיסית של האדם היא כלפי פנים ,לתוך

העצמי .הטיפוס האינטרוורט ) המופנם (הוא הססן ,מעורר מחשבה וזהיר .במקרה של החצנה ,

האורינטציה הבסיסית של האדם היא כלפי חוץ ,לעולם שבחוץ .הטיפוס האקסטרוורט ) המוחצן (

הוא מעורה בחברה ,פעיל והרפתקן .משימתו של כל אדם ,זה למצוא את השלמות בעצמי שלו .

עבור יונג המשימה החשובה ,זה להביא להרמוניה או אינטגרציה את הכוחות המנוגדים .

אינטגרציה בין כל הצדדים השונים באישיותנו ,לבין העצמי -זהו מאבק שמתמשך כל החיים :

“האישיות כמימוש מושלם של מלוא הוויתנו היא אידיאל בלתי ניתן להשגה .אבל חוסר היכולת

להשיג הוא אינו קלף מיקוח כנגד האידיאל ,האידיאלים הם רק תמרורים בדרך ולא היעד /

המטרות “) יונג ,(.1939 המאבק המתואר כאן ,יכול להיעשות חלק חשוב במיוחד בחיים ברגע

שאנשים עברו את גיל ה 40-והגדירו את עצמם לעולם החיצוני במגוון דרכים .

כמו אצל אדלר ,דנו רק בהיבטים אחדים בתיאוריה של יונג .יונג נחשב ע “י רבים ,כאחד

מהוגי הדעות הטובים ביותר במאה ,והתיאוריה שלו השפיעה על דרך חשיבתם של אנשים רבים

לא רק מתחום הפסיכולוגיה .למרות שלעיתים ישנם סימנים להתפתחות של התעניינות חזקה

ביונג בתוך תחום הפסיכולוגיה ,להשקפותיו יש עדיין השפעה משמעותית בתחום .

הדגש החברתי והבין -אישי

עם השינוי המאוחר בחשיבה הפסיכודינמית מאירופה לארצות הברית ,ניתן היה למצוא

תיאורטיקנים שהדגישו את הצד החברתי יותר מאשר גורמים ביולוגים כמשפיעים על התנהגות .

באופן קולקטיבי ,תיאורטיקנים אלו נקראים נאו -פרוידיאנים ,המכירים הן בחובם התיאורטי

לפרויד והן בפיתוחם של תיאוריות חדשות .חלק מתיאורטיקנים אלו ,כמו קארן הורני ,היגרו

לארה “ב טרם מלחמה “ע ה . 2-תיאורטיקנים אחרים והבולט ביניהם הארי סטאק סאליבן ,נולדו

והוכשרו בארה “ב .

קארן הורני (1885-1952)

קארן הורני ,הוכשרה כאנלטיקאית מסורתית בגרמניה ועברה לארה “ב ב -.1932 זמן קצר

לאחר מכן ,היא עזבה את הזרם הפסיכואנליטי ופיתחה את האורינטציה התיאורטית שלה ואת

תכנית הטיפול הפסיכואנליטית שלה .בניגוד לאדלר ויונג ,היא הרגישה שהשקפותיה החדשות

ניבנו על בסיס תרומתו האדירה של פרויד ולא היוו תחליף להם .ההבדל העיקרי בינה לבין פרויד

התמקד בשאלת ההשפעה הביולוגית האוניברסלית כנגד השפעות תרבותיות :” כאשר אנו מבינים

את החשיבות העצומה שיש לתנאים סביבתיים לגבי הפרעות נפשיות ,התנאים הביולוגים

והפסיכולוגים ,שנחשבו ע “י פרויד כמקור ההפרעות ) נוירוזות ( ,נדחקו לאחור “.היא הגיעה

לתובנה זו ע “י שלושה שיקולים :ראשית ,הצהרותיו של פרויד לגבי נשים ,גרמה להורני לחשוב על

השפעות תרבותיות :” ההשפעות שלהן על הדעות שלנו לגבי מהי גבריות או נשית היתה ברורה ,

וזה נהיה לי ברור שפרויד הגיע למסקנות מסוימות כיוון שהוא נכשל להביא אותן בחשבון “.

שנית ,היא היתה מזוהה עם פסיכואנליסט נוסף ,אריק פרום ,אשר העלה את מודעותה לגבי

חשיבות ההשפעה החברתית והתרבותית .שלישית ,התצפיות של הורני על הבדלים במבנים

אישיותיים בין מטופליה באירופה וארה “ב אישרו את החשיבות של השפעות תרבותיות .מעבר

לכך ,תצפיות אלו הביאו אותה למסקנה שיחסים בין -אישיים הם ליבו של כל תפקוד אישיותי ,

בריא או מעורער .

התמקדותה של הורני בתפקוד הנוירוטי ,הוא באיך האדם מנסה להתמודד עם החרדה

הבסיסית (- Basic anxiety) חרדה שיש לילד מפניתחושת בדידות וחוסר אונים בעולם העוין

בהתאם לתיאוריה שלה על נוירוזות ,באדם הנוירוטי יש קונפליקט בין שלוש דרכי תגובה לחרדה

הבסיסית הזו .שלושת הדפוסים האלו ,או נטיות נוירוטיות (, Neurotic trends) ידועים כ -לנוע

לעבר (, Moving toward) לנוע נגד ( Moving against) ולנוע הרחק . ( Moving away) כל

השלושה מאופינים בקשיחות ,חוסר סיפוק והגשמה של הפוטנציאל שבאדם ,העיקר שבכל

נוירוזה .ב -לנוע לעבר ,האדם מנסה להתמודד עם החרדה ע “י התעסקות מוגזמת בלהיות מקובל ,

נחוץ ולקבל אישור על מעשיו .אדם כזה ,אוהב להיות תלוי באחרים וחוץ מתשוקה אדירה לחיבה ,

נהיה לא אנוכי ,לא תובעני ובעל הקרבה עצמית .ב -לנוע נגד ,האדם מניח שכולם עוינים והחיים

הם מאבק אחד גדול .כל התפקוד שלו מכוון לעבר הכחשת הצורך באחר ולהראות קשוח .ב -לנוע

הרחק ,המרכיב השלישי בקונפליקט ,האדם מתרחק מאחרים לעבר ניתוק נוירוטי .אדם כזה

מסתכל על עצמו ועל אחרים בניתוק רגשי ,כדי לא להיעשות מעורבים רגשית עם אחרים .למרות

שלכל אדם נוירוטי יש נטייה כזו או אחרת באישיותם ,הבעייה האמיתית היא שקיים קונפליקט

בין שלושת הנטיות האלו בהתמודדות עם החרדה הבסיסית .

.

לפני שנעזוב את הורני ,נדון בהשקפותיה לגבי נשים .השקפות אלו מתחילות עוד בתחילת

הקריירה של הורני כשהיתה עוד חלק מהזרם הפסיכואנליטי המסורתי ,והן כתובות באוסף

מאמרים הנקרא “פסיכולוגיה נשית “(. Feminine Psychology) כפי שצויין ,להורני היתה

בעיה לקבל את רעיונתיו של פרויד לגבי נשים .היא חשה שהנושא של קנאת פין יכול להיות

תוצאה של דעה קדומה גברית בקרב הפסיכואנלטיקאים שהתייחסו לאישה הנוירוטית בהקשר

חברתי ספציפי :” לרוע המזל ,מעט מאוד או בכלל לא ,ידוע על נשים בריאות פסיכולוגית ,או על

נשים במצבי תרבות שונים “.היא הציעה שנשים ,מבחינה ביולוגית ,אינן נוטות לעבר מזוכיזם ,

חולשה ,תלותיות ,כניעה והקרבה עצמית .במקום זאת ,נטיות אלו מצביעות על ההשפעה החזקה

שיש לחברה .

לסיכום ,גם בהשקפותיה לגבי נשים וגם בראייה התיאורטית שלה באופן כללי ,הורני

דוחה את הדגש של פרויד על הביולוגיה לטובת הגישה החברתית ,הבין -אישית .במידה מסוימת ,

כתוצאה מהבדלים אלו ,הורני החזיקה בגישה יותר אופטימית בנוגע ליכלותם של אנשים

להשתנות ולהגשים את עצמם .

הארי סטאק סאליבן (1892-1949)

מבין התיאורטיקנים שנידונו בחלק זה ,סאליבן הוא היחיד שנולד והוכשר בארה “ב ,היחיד

שלא היה לו שום קשר עם פרויד והיחיד ששם הכי הרבה דגש על התפקיד שיש לחברה וליחסים

הבין אישיים בהתפתחות האדם .למעשה ,התיאוריה שלו נודעה כ -התיאוריה הבין -אישית של

הפסיכיאטריה (, Interpersonal Theory of Psychiatry) וממשיכיו מחשיבים את עצמם

כחלק מהאסכולת היחסים הבין -אישיים של סאליבן .

סאליבן ייחס חשיבות רבה ליחסים הראשוניים בין האם לתינוק בהתפתחות חרדה

ובהתפתחות תחושת העצמי .חרדה יכולה להיות קשורה באינטראקציה המוקדמת בין האמא

לתינוק .לכן ,כבר מההתחלה חרדה היא בין -אישית האופייה .העצמי ,שהוא חלק חשוב בחשיבתו

של סאליבן ,כך גם הצד החברתי .העצמי מתפתח מתוך רגשות שחווה האדם במהלך קשר עם

אחרים ומתפתח מה “הערכות המוחזרות “(,Reflected appraisals) או תפיסותיו של הילד

איך הוא או היא מוערכים ע “י אחרים .חלק חשוב בעצמי ,במיוחד ביחס לחווית החרדה בניגוד

(Bad ,(מתקשר לחוויות מהנות ,והאני הרע Good me) לתחושת הביטחון ,הוא האני הטוב

me)

המתקשר לכאב ואיום על תחושת הביטחון .ולא אני (,Not me) שזהו החלק בעצמי

שנדחה כיוון שהוא מתקשר לחרדה בלתי נסבלת .

את הדגש של סאליבן על השפעות חברתיות ניתן לראות בהשקפותיו על התפתחות

האדם .השקפות אלו ,דומות להשקפותיו של אריקסון ,בהדגשם את ההשפעות הבין -אישיות ואת

השלבים החשובים מעבר לתסביך אדיפוס .ראוי לציין במיוחד ,את התמקדותו בתקופת הילדות

והקדם -בגרות .במהלך שלב הילדות -בערך בשנות בית הספר היסודי -התנסויותיו של הילד עם

חבריו ומוריו מתחילים להתחרות עם ההשפעה שיש להוריו עליו .מקובלות חברתית נהיית

חשובה ,והמוניטין של הילד בקרב אחרים נהייה מקור חשוב להערכה העצמית או החרדה .

במהלך תקופת הקדם בגרות ,הקשרים עם חברים בני אותו מין נעשים חשובים במיוחד .קשר זה

של חברות קרובה ,של אהבה ,יוצר את הבסיס להתפתחותו של קשר אהבה עם אדם מהמין השני

במהלך תקופת הבגרות .כיום ,הרבה פסיכולוגים של הילד מציעים שמערכות יחסים מוקדמות

עם חברים בני אותו המין ,לא נופלים בחשיבותם ממערכת היחסים בין האמא לתינוק .

כמו אצל התיאורטיקנים האחרים ,דנו רק בהיבטים אחדים בתיאוריה הבין -אישית של

סאליבן .עבודתו של סאליבן ראוייה לציון במיוחד בהתמקדותה בנושא החברתי ,בהתפתחות

העצמי ובתרומתה האדירה לטיפול בחולים סכיזופרנים .

התפתחויות אחרונות בתיאוריה הפסיכואנליטית

במסגרת התיאוריה הפסיכואנליטית המסורתית ,נדון בהתקדמות הקשורה בחקירות

הקליניות והמחקר השיטתי .כבר מתחילתה של התיאוריה ,מפרויד ועד היום ,התפתחויות

בתיאוריה הפסיכואנליטית באופן כללי היו מבוססות על חקירות קליניות -זה בהתבסס על ניתוח

מקרים של אנשים .התפתחות חשובה אחת ,היא התפשטותה של החקירה הפסיכואנליטית

לקבוצות גיל ולצורות של הפסיכופאתיה שבקושי טופלו ע “י פרויד וממשיכיו .כפי שצוין ,הנס

הקטן טופל ע “י אביו .רוב הידע הפסיכואנליטי על הילדות ועל גיל ההתבגרות ,היה מבוסס על

זכרונות שדיווחו ההורים .המצב השתנה הודות למאמצים של אנשים כמו מלני קליין ואנה פרויד ,

שהשתמשו במושגים פסיכואנליטים בטיפול בילדים .כיום הרבה מהפסיכותרפיה של ילדים

ומתבגרים בבריטניה וארה “ב מתבססת על התיאוריה הפסיכואנליטית .תהליך הטיפול מותאם

לקבוצת הגיל של המטופל )עם ילדים ,תראפיה במשחק משמשת כתחליף לניתוח חלומות כדרך

להבנת הלא מודע (,אך המושגים התיאורטיים החיוניים נשארו זהים .

בנוסף להרחבת המאמצים הטיפוליים לטיפול בילדים ,פסיכואנלטיקאים מתמודדים

כיום עם מגוון גדול יותר של בעיות מאשר אלו איתם התמודד פרויד .לפי דבריו של אנליסט אחד ,

המטופלים של היום באים מרקע חברתי ותרבותי שונה מאשר מטופליו של פרויד ,והם מביאים

איתם סוגים שונים של בעיות .יותר מאשר להציג “ נוירוזה טיפוסית “,הם ניסו לעזור לדכאון ,

תחושת ריקנות ,ולחיים “ חסרי טעם והנאה “.שינויים כאלו בבעיות העיקריות ,שמשכו את

תשומת ליבם של אנלטיקאים ,הובילו להתקדמות תיאורטית חדשה ,לא מתוך חוסר שביעות

מהתיאוריה של פרויד ,אלא מתוך הצורך להבין ולפתור בעיות קליניות שונות .

תיאורית יחסי אובייקט

ההתייחסות הקלינית בבעיות של הגדרה עצמית ורגישות מוגזמת לפגיעה בהערכה

העצמית ,גרמה לאנלטיקאים להתעניינות מוגברת בשאלה ,איך במהלך השנים הראשונות ,האדם

מפתח את תחושת העצמי ואז מנסה להגן על שלמותה .כקבוצה ,האנשים שדנו בשאלה הזו ,

ידועים כתיאורטיקנים של יחסי אובייקט (. Object relations theorists) המילה אובייקט

,(מתייחסת כאן לאנשים ולא לחפצים פיזיים .לכן ,ההתעניינות היא באיך התנסויות עם Object)

אנשים משמעותיים בעבר ,מהווים חלק מהעצמיות ומשפיעים על הקשרים שיש לאדם עם אנשים

אחרים בהווה .למרות שיש הבדלים בין התיאורטיקנים של יחסי האובייקט ,ולמרות שחלקם

סטו מהתיאוריה הפסיכואנליטית המסורתית ,באופן כללי יש דגש גדול על אנשים כמחפשים

קשר עם אחרים יותר מאשר התמקדות בדחפים המיניים והתוקפניים .לדוגמה ,מערכת יחסים

חשובה עם סבתא מטפלת יכול להיות מיוצג בחלק המטפל של העצמי .מצד שני ,מערכת יחסים

עם סבתא אנוכית ,יכולה להוביל לייצוג עצמי אנוכי .

נרקיסיזם והאישיות הנרקיסיסטית :בהמשך להתעניינות בהפרעות בתחושת העצמי ,

Narcissistic) הפסיכואנלטיקאים התמקדו בעיקר בנושא הנרקיסיזם והאישיות הנרקיסיסטית

..( שתי הדמויות החשובות ביותר בתחום זה הן היינץ קוהוט ואוטו קרנברג personality

בהתפתחות של תחושת עצמי בריאה ונרקיסיזם בריא ,לאדם יש תחושה ברורה של העצמי ,יש

רמה מספקת והגיונית של הערכה עצמית ,מתגאה בהשגיו ,מודע ומגיב לצורכיהם של אחרים תוך

שהוא דואג גם לצרכיו שלו .באישיות הנרקיסיסטית ,יש הפרעה בתחושת העצמי של האדם ,צורך

בהערצה של אחרים את האדם ,וחוסר אמפתיה לרצונות ולצרכים של אחרים .לאדם

הנרקיסיסטי ,תוך שהוא פגיע לתחושות של חולשה וחוסר אונים ) בושה והשפלה (,יש תחושה

אדירה של חשיבות עצמית והוא טרוד בפנטזיות על הצלחה אדירה וכוח .לאנשים כאלו ,יש

תחושה מוגזמת כאילו מגיע להם הכל ,ראויים להערצה ואהבה מכולם ושהם הכי מיוחדים .הם

מסוגלים להעניק לאחרים ,אך לא ברמה הרגשית והאמפתית ,והם גם מאוד דורשים מאחרים .

לעיתים הם רואים אנשים אחרים כאידיאלים -כפי שהם רואים את עצמם -אך בפעמים אחרות

הם גורעים מיכולתם של אחרים .בתוך הטיפול ,האדם הנקיסיסטי הרבה פעמים רואה במטפל

כאידיאל מושלם ,אך הרבה פעמים ינזוף במטופל ויאמר לו שהוא טיפש וחסר כישורים .

הנרי מוריי ,שפיתח את מבחן ה -,TAT פיתח גם שאלון למדידת נרקיסיזם ) תרשים (.4.3

(Narcissistic Personality Inventory) לאחרונה פותח שאלון האישיות הנרקיסיסטית

.(במחקר אחד ,אנשים שקיבלו ציון גבוה 4.3 ,(ומתחילים להשתמש בו במחקרים ) תרשים NPI)

ב -,NPI היו כאלו שהשתמשו ביותר התייחסויות שקשורות אל העצמי ) אני ,עצמי ,שלי (מאשר

אלו שקיבלו ציון נמוך .במחקר אחר נמצא קשר בין ציון גבוה ב -NPI לבין להיות מתואר ע “י

אחרים כראוותן ,אסרטיבי ,שולט ,ביקורתי .אנשים בעלי ציון גבוה בנרקיסיזם נטו להעריך את

ביצועיהם בצורה יותר חיובית מאשר הוערכו ע “י חבריהם ,זה מצביע על האדרה עצמית ביחס

לאנשים שקיבלו ציון נמוך בנרקיסיזם .יותר מכך ,בעוד אנשים אחרים חשים חוסר נוחות כשהם

רואים את עצמם במראה או בקלטת וידאו ,זהו לא המקרה אצל אנשים נרקיסיסטים .כמו

שהנרקיס המיתולוגי מעריץ את השתקפותו באגם ,אנשים נרקיסיסטים מבלים זמן רב

בהתבוננות על עצמם במראה ,מעדיפים לצפות בעצמם ולא באחרים בוידאו ,ובהחלט מקבלים

ניפוח לאגו כשהם צופים בעצמם בוידאו .לבסוף ,אנשים נרקיסיסטים ,לא רק שיש להם סגנון של

“האדרת עצמי “,אלא גם חשים חוסר אמון וציניות כלפי אחרים .ממצאים אלו תואמים את

התמונה של הנרקיסיסט כאדם הטרוד בשמירה על ההערכה העצמית המוגזמת שלו .בקשר לזה ,

זה לא מפתיע שאנשים נרקיסיסטים מחפשים בני זוג שיעריצו אותם ,בניגוד לאנשים לא -

נרקיסיסטים המחפשים בני זוג שיטפלו ,ידאגו להם .

רוב המחקר על נרקיסיזם הוא קורלטיבי ,משווה בין ציוני ה -NPI לבין שאלונים

אחרים ,או לבין תצפיות על התנהגות ) דיווח עצמי ,התבוננות על עצמם במראה (. לאחרונה ,

המחקר נוטה לכיוון השיטה הניסויית .לדוגמה ,בהתבססם על תצפיות מעבדתיות שבהם האדם

הנרקיסיסט הגיב לביקורת או איום להערכה העצמית שלו בזעם ,בושה או השפלה ,רודוואלט

ומורף ,חשפו אנשים ברמות שונות של נרקיסיזם ) כפי שנמצאו ב -(, NPI לחוויות שונות של

הצלחה או כישלון בשני מבחנים שתוארו כמבחנים המודדים אינטליגנציה .מאחר והפריטים

במבחן היו קשים ,הנבדקים לא היו בטוחים ברמת הדיוק של תגובותיהם ,והמשוב שקיבלו לגבי

דיוקם ,מהנסיין ,יכל להיות מניפולטיבי .כדי לבחון את השפעת הכישלון ולאחריו ההצלחה ,

ומנגד הצלחה שלאחריה כישלון ,חצי מהנבדקים קיבלו משוב חיובי על המבחן הראשון שעברו

)הצלחה (ומשוב שלילי ) כשלון (על המבחן השני שעברו ,והחצי השני קיבלו הפוך .לאחר כל מבחן ,

הנבדקים התבקשו לענות על שאלות בנוגע לרגשותיהם ולהעריך את הצלחתם במבחן .

כפי ששוער ,נבדקים בעלי ציון גבוהה בנרקיסיזם (,NPI) הגיבו לכישלון בכעס הרבה

יותר גדול מאלו שקיבלו ציון נמוך בנרקיסיזם ,במיוחד כשהכשלון בא אחרי הצלחה ) טבלה (.4.3

תוצאות אלו היו עקביות עם ההשקפה שכעס נרקיסיסטי הוא תגובה לאיום ממשי על הדימוי

העצמי .בנוסף ,אנשים בעלי ציון גבוה בנרקיסיזם ,נמצאו כרגישים במיוחד לשינויים בדימוי

העצמי שלהם כתוצאה מפידבקים חיוביים או שליליים לגבי העצמי .תחושות שמחה ,היו

מושפעות מאוד מפידבקים כאלו )טבלה (.4.3 לבסוף ,אנשים נרקיסיסטים ,נטו לשבח את עצמם

על כל הצלחה ולייחס אותה ליכולתם ,ולהאשים אחרים כאשר חוו כישלון -יותר מאשר אנשים

פחות נרקיסיסטים .לסיכום ,הממצאים המחקריים תמכו בהשערות המחקר בנוגע לנטייתם של

אנשים נרקיסיסטים להיות מלאי חשיבות עצמית אך להגיב בכעס כאשר אחרים מתנהגים כך .

טבלה -4.3 בטחון עצמי ,כעס ושמחה כפי שנמדדו אצל נבדקים בעלי ציון גבוה או נמוך

בנרקיסיזם לאחר שחוו תחושת הצלחה ואחריה כישלון )שמאל (ו -כישלון ואחריו הצלחה ) ימין (.

תיאוריית ההיקשרות ומערכות יחסים של מבוגרים

תיאוריה זו עוסקת בהשפעה של התנסויות מוקדמות על התפתחות האישיות והקשר

שלהם לתפקוד האישיותי מאוחר יותר .למרות שהיא לא חלק מהתיאוריה הפסיכואנליטית או

תיאורית יחסי אובייקט ,לתיאורית ההיקשרות יש הרבה נקודות משותפות איתן .

תיאורית ההיקשרות מבוססת על עבודתו המוקדמת של הפסיכואנליסט הבריטי ,ג 'ון

בולבי ועל עבודתה המחקרית של הפסיכולוגית ההתפתחותית מארי אינסוורת '.בולבי הוכשר

כפסיכואנלטיקן והתעניין בהשפעתה של פרידה מוקדמת מההורים על התפתחות האישיות .זו

היתה בעייה חמורה באנגליה במלחמת העולם השנייה ,כאשר ילדים רבים נשלחו לאזורים

כפריים ,הרחק מהוריהם ,כדי להיות בטוחים מפני התקפות הטילים על הערים .תפיסתו של

בולבי הושפעה מההתפתחויות באתולוגיה ,חלק מתחום הביולוגיה המתמקד בחקר דפוסי

התנהגות של בע “ח בסביבתם הטבעית ,וכן הושפעה מהתפתחויות בתיאורית המערכות הכלליות

חלק מתחום הביולוגיה המתמקד בעקרונות כלליים של תפקוד של כל המערכות הביולוגיות .

התצפיות המחקריות שלו וקריאת הספרות ,הובילו את בולבי לנסח תיאוריה של התפתחות

המערכת ההתנהגותית ההיקשרותית (.Attachment behavioral system) ( ABC)עפ “י

תיאוריה זו ,תינוק המתפתח ,עובר כמה שלבים בהתפתחות ההיקשרות שלו לדמות המטפלת ,

בד “כ האימא ,ומשתמש בהיקשרות זו כ “בסיס בטוח “לחקור את העולם ולהיפרד .ה , ABC-הוא

משהו מולד ,חלק מהירושה האבולוציונית שלנו ויש לו ערך הסתגלותי .זה מספק גם שמירה על

הקשר הקרוב עם האימא וגם חקירה של הסביבה מתוך הבסיס הבטוח הזה של קשר .

בשלב מאוחר יותר של התפתחות ה ,ABC-התינוק מפתח מודלי עבודה פנימיים

,(או ייצוגים מנטאליים ) דימויים (של עצמו ושל הדמויות Internal working models)

המטפלות .מודלי עבודה אלו מתקשרים לרגש .בהתבסס על התנסות אינטרקטיבית במהלך

הילדות ,הם מספקים את הבסיס להתפתחות ציפיות בנוגע למערכות יחסים עתידיות .תיאורית

ההיקשרות דומה לתיאוריה הפסיכואנליטית ולתיאוריית יחסי אובייקט בכך שגם היא מדגישה

את החשיבות של הקשרים הרגשיים המוקדמים בהתפתחות האישיות והתפתחות מערכות

יחסים בעתיד .

במונחים של עבודה אמפירית ,נקודת מפנה חשובה התרחשה כאשר אינסוורת 'פיתחה

את הליך המצב הזר (.Strange situation procedure) באופן כללי ,הליך זה כרוך בתצפיות

שיטתיות על איך ילדים מגיבים לפרידה מהאם וחזרה של האם ,או מטפלים אחרים .תצפיות אלו

הובילו להגדרת שלושה מצבים בהם ילדים יכולים להימצא ,שלושה דפוסי היקשרות :בטוח

)בערך 70% מהילדים ( ,חרד -נמנע ) בערך 20% מהילדים (וחרד -אמביוולנטי ) בערך 10%

מהילדים (.בקצרה ,תינוקות בטוחים ,רגישים לפרידה מהאם אך מקדמים את פניה בשמחה

כאשר חוזרת ,מתנחמים ברצון ואז הם מוכנים לחזור לחקור את הסביבה ולשחק .מצד שני ,

תינוקות חרדים -נמנעים ,מביעים מעט מחאה לנוכח הפרידה מהאם אך כשהיא חוזרת הם

מראים הימנעות ממנה ,מסתובבים ממנה ,הולכים ממנה .לבסוף ,לתינוקות חרדים -

אמביוולנטים ,יש קושי להיפרד מהאם אך יש גם קושי להתאחד אתה מחדש כשהיא חוזרת .מה

שמיוחד בהתנהגותם זה הבלבול בין רצונם שירימו אותם לבין התעקשותם שיורידו אותם .

יש עוד הרבה מה לאמר על התיאוריה ועל ההליך ,אך קודם כל חשוב לבדוק את השאלה

האם ההבדלים בדפוסי ההיקשרות אצל אנשים קשורים להבדלים במערכות יחסים בין אישיות

אצל מבוגרים -במיוחד במערכות יחסים רומנטיות .במחקר בו נדון ,הפסיכולוגים החליטו לחקור

קשר אפשרי בין קשרים רגשיים המתפתחים בינקות לבין קשרים רגשיים שהתבססו ביחסים

רומנטים בין מבוגרים .באופן ספציפי ,שוער שסגנונות היקשרות מוקדמים ) בטוח ,נמנע ,חרד -

אמביוולנטי (יהיו קשורים לסגנונות של מבוגרים באהבה רומנטית -מעין המשכיות של דפוסים

רגשיים והתנהגותיים כפי שהציעה התיאוריה הפסיכואנליטית .

הנבדקים במחקר ,השיבו על סקר מעיתון או “ חידון אהבה “.כמדד לדפוס ההיקשרות ,

קוראי העיתון שייכו עצמם לאחת מתוך שלוש קטגוריות ביחס למערכות היחסים שלהם עם

אחרים .שלושת קטגוריות אלו היו תיאור של שלושת דפוסי ההיקשרות ) בתרשים (.4.4 כמדד

לדפוס האהבה הרומנטית הנוכחי שלהם ,הנבדקים התבקשו לענות על רשימת שאלות תחת

הכותרת בעיתון :” ספר /י לנו על אהבת חייך “.תגובות לשאלות בנוגע למערכת היחסים החשובה

ביותר שהיתה להם ,יצרו את הבסיס לדירוג סקאלת 12 התנסויות בקשר רומנטי ) תרשים (.4.4

חלק מתחום הביולוגיה המתמקד בעקרונות כלליים של תפקוד של כל המערכות הביולוגיות .

התצפיות המחקריות שלו וקריאת הספרות ,הובילו את בולבי לנסח תיאוריה של התפתחות

המערכת ההתנהגותית ההיקשרותית (.Attachment behavioral system) ( ABC)עפ “י

תיאוריה זו ,תינוק המתפתח ,עובר כמה שלבים בהתפתחות ההיקשרות שלו לדמות המטפלת ,

בד “כ האימא ,ומשתמש בהיקשרות זו כ “בסיס בטוח “לחקור את העולם ולהיפרד .ה , ABC-הוא

משהו מולד ,חלק מהירושה האבולוציונית שלנו ויש לו ערך הסתגלותי .זה מספק גם שמירה על

הקשר הקרוב עם האימא וגם חקירה של הסביבה מתוך הבסיס הבטוח הזה של קשר .

בשלב מאוחר יותר של התפתחות ה ,ABC-התינוק מפתח מודלי עבודה פנימיים

,(או ייצוגים מנטאליים ) דימויים (של עצמו ושל הדמויות Internal working models)

המטפלות .מודלי עבודה אלו מתקשרים לרגש .בהתבסס על התנסות אינטרקטיבית במהלך

הילדות ,הם מספקים את הבסיס להתפתחות ציפיות בנוגע למערכות יחסים עתידיות .תיאורית

ההיקשרות דומה לתיאוריה הפסיכואנליטית ולתיאוריית יחסי אובייקט בכך שגם היא מדגישה

את החשיבות של הקשרים הרגשיים המוקדמים בהתפתחות האישיות והתפתחות מערכות

יחסים בעתיד .

במונחים של עבודה אמפירית ,נקודת מפנה חשובה התרחשה כאשר אינסוורת 'פיתחה

את הליך המצב הזר (.Strange situation procedure) באופן כללי ,הליך זה כרוך בתצפיות

שיטתיות על איך ילדים מגיבים לפרידה מהאם וחזרה של האם ,או מטפלים אחרים .תצפיות אלו

הובילו להגדרת שלושה מצבים בהם ילדים יכולים להימצא ,שלושה דפוסי היקשרות :בטוח

)בערך 70% מהילדים ( ,חרד -נמנע ) בערך 20% מהילדים (וחרד -אמביוולנטי ) בערך 10%

מהילדים (.בקצרה ,תינוקות בטוחים ,רגישים לפרידה מהאם אך מקדמים את פניה בשמחה

כאשר חוזרת ,מתנחמים ברצון ואז הם מוכנים לחזור לחקור את הסביבה ולשחק .מצד שני ,

תינוקות חרדים -נמנעים ,מביעים מעט מחאה לנוכח הפרידה מהאם אך כשהיא חוזרת הם

מראים הימנעות ממנה ,מסתובבים ממנה ,הולכים ממנה .לבסוף ,לתינוקות חרדים -

אמביוולנטים ,יש קושי להיפרד מהאם אך יש גם קושי להתאחד אתה מחדש כשהיא חוזרת .מה

שמיוחד בהתנהגותם זה הבלבול בין רצונם שירימו אותם לבין התעקשותם שיורידו אותם .

יש עוד הרבה מה לאמר על התיאוריה ועל ההליך ,אך קודם כל חשוב לבדוק את השאלה

האם ההבדלים בדפוסי ההיקשרות אצל אנשים קשורים להבדלים במערכות יחסים בין אישיות

אצל מבוגרים -במיוחד במערכות יחסים רומנטיות .במחקר בו נדון ,הפסיכולוגים החליטו לחקור

קשר אפשרי בין קשרים רגשיים המתפתחים בינקות לבין קשרים רגשיים שהתבססו ביחסים

רומנטים בין מבוגרים .באופן ספציפי ,שוער שסגנונות היקשרות מוקדמים ) בטוח ,נמנע ,חרד -

אמביוולנטי (יהיו קשורים לסגנונות של מבוגרים באהבה רומנטית -מעין המשכיות של דפוסים

רגשיים והתנהגותיים כפי שהציעה התיאוריה הפסיכואנליטית .

הנבדקים במחקר ,השיבו על סקר מעיתון או “ חידון אהבה “.כמדד לדפוס ההיקשרות ,

קוראי העיתון שייכו עצמם לאחת מתוך שלוש קטגוריות ביחס למערכות היחסים שלהם עם

אחרים .שלושת קטגוריות אלו היו תיאור של שלושת דפוסי ההיקשרות ) בתרשים (.4.4 כמדד

לדפוס האהבה הרומנטית הנוכחי שלהם ,הנבדקים התבקשו לענות על רשימת שאלות תחת

הכותרת בעיתון :” ספר /י לנו על אהבת חייך “.תגובות לשאלות בנוגע למערכת היחסים החשובה

ביותר שהיתה להם ,יצרו את הבסיס לדירוג סקאלת 12 התנסויות בקשר רומנטי ) תרשים (.4.4

טבלה -4.4 פריטים וממוצעים המיצגים את שלושת דפוסי ההיקשרות עפ “י 12 סקאלות של

התנסויות רומנטיות .

מחקר מאוחר יותר ,שהועבר ע “י הפסיכולוגים על תלמידי קולג ',אישר את קיומם של

דפוסים אלו של מערכות יחסים ,וגם הציע כי קיימים הבדלים בצורה בה חברי שלושת הקבוצות

מתארים את עצמם :אנשים בטוחים ,מתארים את עצמם ככאלו שקל לחבב אותם ,קל לדעת

עליהם וקל להשיגם ,בעוד שחרדים -אמביוולנטים תיארו את עצמם כבעלי ספקות עצמיים

וככאלו שלא מובנים ומוערכים ע “י אחרים .הנמנעים היו בין שתי הקבוצות האלו ,אך קרובים

יותר בתגובותיהם לחרדים -אמביוולנטים .

במחקר עוקב ,מערכות יחסים אלו חזרו על עצמן והתרחבו בשתי דרכים .ראשית ,הוצע

שדפוס ההיקשרות הוא בעל השפעה חזקה על מערכות היחסים של אנשים ועל ההערכה העצמית

שלהם .שנית ,דפוס ההיקשרות ,נמצא כקשור לאוריינטציה לגבי עבודה :אנשים בטוחים

מתייחסים לעבודתם בביטחון ,באופן יחסי הם אינם מוטרדים מפחד להיכשל ,לא מאפשרים

לעבודתם להפריע למערכות היחסים שלהם ;אנשים חרדים -אמביוולנטים מושפעים מאוד

משבחים ומפחד מפני דחייה בעבודה ומאפשרים לענייני אהבה להפריע לעבודתם .הנמנעים

משתמשים בעבודה כדרך להימנע מאינטראקציות חברתיות ,ולמרות שהם מצליחים מבחינה

כלכלית ,הם פחות מרוצים מעבודתם מאשר הבטוחים .

למרות שהרבה מהמחקרים האלו על דפוסי היקשרות התבססו על דיווחים עצמיים ,

מחקר חכם יותר שנערך ע “י פראלי ושייבר (,1998) עשה שימוש בתצפיות שדה כדי לבחון את

הקשר שבין דפוס ההיקשרות לבין פרידות אצל זוגות .במחקר זה ,התנהגות הזוגות שנפרדו

באופן זמני אחד מהשני ,נצפתה בשדה -תעופה .כך נערך המחקר .ראשית ,חבר מצוות המחקר

התקרב לזוגות שחיכו בשדה התעופה ושאל אותם האם הם מעוניינים למלא שאלון על “ההשפעה

של נסיעות על מערכת יחסים קרובה “,עבור פרוייקט כיתתי .רוב הזוגות (95%) הסכימו

להשתתף .כל אחד מבני הזוג ,מילא את השאלון באופן עצמאי .בתוך השאלון ,היה מדד של דפוס

ההיקשרות .בעוד הם ממלאים את השאלון ,חבר מצוות המחקר התיישב רחוק מהם ,צפה

באינטראקציה ביניהם ורשם דיווח ,בעוד הם מחכים לטיסה .ההתנהגות שלהם קודדה לתוך

קטגוריות של התנהגות היקשרותית כמו “חיפוש מגע “) כמו נשיקות ,הסתכלות על בן הזוג בעודו

מתרחק (,” התמדה במגע “) כמו חיבוקים ,חוסר רצון לעזוב (, “ הימנעות “) כמו לא להסתכל על בן

הזוג ,שבירת המגע (ו “התנגדות “) כמו רצון להיות מחובק אך להתנגד למגע ,סימנים של כעס או

צער (.השאלה היתה ,האם אנשים הנבדלים בדפוסי ההיקשרות שלהם ,יהיו שונים גם בהתנהגות

שלהם בפרידות .הממצאים הראו שזה אכן קורה אצל נשים ,אך לא אצל גברים .לדוגמה ,נשים

בעלי דפוס היקשרות נמנע ,חיפשו פחות מגע והראו פחות רצון לשמור על המגע עם בן זוגם ,כן ,

הם נטו פחות לספק תמיכה תשומת לב לבן זוגם ,הראו יותר התנהגות נסוגה כמו להתרחק מבן

הזוג ולא לשמור איתו על קשר עין מאשר נשים לא נמנעות .מה שהיה במיוחד מעניין בממצא

הזה ,היה שהתנהגותן של הנשים הנמנעות היתה שונה כשהן ליוו את בן הזוג בנסיעתו ) הצטרפו

אליו (בניגוד לכשהן ניפרדו ממנו בשדה התעופה .בעוד שההתנהגויות המוזכרות למעלה מאפיינות

נשים נמנעות כשהן חוות פרידה ,כשהן הצטרפו לבן זוגם בנסיעתו -כך שלא היה איום של נטישה -

הם נתנו יותר תשומת לב והראו רצון לקבל תשומת לב ורצון למגע מבן זוגם .לסיכום ,לפחות

עבור נשים ,הנתונים אישרו שהדינמיקה של התנהגות היקשרותית ) דפוס ההיקשרות (כפי

שנמצאה במחקרים לגבי ילדים ,מעשית גם בהקשר של יחסים רומנטים בין מבוגרים .

חשוב לזכור שבולבי טען שדפוסי ההיקשרות האלו ,מתפתחים כתוצאה של התנסויות

מוקדמות עם האמא -מטפלת והם מערבים מודלי עבודה פנימיים של העצמי ושל אחרים .

לאחרונה ,נעשה מאמץ לקשור את דפוסי ההיקשרות השונים למודלי העבודה הפנימיים ,של

העצמי ושל אחרים .בעקבות בולבי ,מודל דפוסי ההיקשרות הזה יכול להיות מוגדר בשני

מימדים ,המבטאים את מודל העבודה הפנימי של העצמי ושל האחרים ) בתרשים (.4.5

כל מימד כולל קצה חיובי וקצה שלילי .דוגמה לקצה – עצמי -חיובי ,יהיה תחושת ערך

עצמי וציפייה שאחרים יגיבו אליי בצורה חיובית .דוגמה לקצה -אחרים -חיובי ,יהיה הציפייה

שאחרים יהיו זמינים ותומכים ,תורמים לקרבה .כפי שרואים בתרשים , 4.5 המודל הזה הביא

ליצירת דפוס היקשרות רביעי ,הנקרא “ מבטל “(.Dismissing) אנשים עם דפוס זה ,לא

מרגישים בנוח במערכת יחסים קרובה ומעדיפים לא להיות תלויים באחרים ,אך עדיין בעלי דימוי

עצמי חיובי .מחקרים עכשויים מציעים שיש תועלת במודל הארבעת הדפוסים הזה ,הקשור

למודל של שלושת הדפוסים ,אך עדיין נותרת השאלה הפתוחה -כמה דפוסי היקשרות הכי טוב

להגדיר .

המחקר המוצג כאן ,רק מגרד את פני השטח של מה שנעשה תחום מחקר חשוב .דפוסי

היקשרות נעשו קשורים ב :בחירת בן זוג ויציבות מערכת היחסים ,בהתפתחות של דיכאון אצל

מבוגרים וקשיים ביחסים בין אישיים ,בחזרה בתשובה ובדרך התמודדות עם משברים .בנוסף ,

מחקר חדש מציע כי דפוסי התפתחות מתפתחים כתוצאה מהתנסויות משפחתיות עם האחים ,

יותר מאשר נקבעים ע “י גורמים גנטים .לכן ,מספר מרשים של מחקרים מתחיל להצטבר .

אחר חיובי

חרד -אמביוולנטי בטוח

(Secure) (Preoccupied)

עצמי שלילי

עצמי חיובי

נמנע -חושש נמנע -מבטל

(Dismissing) (Fearful)

תרשים -4.5 המימדים של בורתולמיאו של מודלי העבודה של העצמי ושל אחרים ודפוסי

ההיקשרות הקשורים אליהם .

בו בזמן ,חשוב לזכור מספר דברים .ראשית ,למרות העדות כי דפוס ההיקשרות הינו

יציב ,ישנה גם עדות כי דפוסים אלו אינם חקוקים בסלע .בנקודה זו ,הנושא של יציבות הדפוסים

לאורך השנים ,והסיבות למה היציבות נמשכת או לא ,נשאר נושא הנתון לויכוח .שנית ,מחקרים

אלו ,נוטים לראות את האדם כבעל דפוס היקשרות אחד .אבל ,ישנה הוכחה כי לאדם אחד

יכולים להיות כמה דפוסי היקשרות ,אולי אחד בנוגע למערכת היחסים שלו עם גברים ושני בנוגע

למערכת היחסים שלו עם נשים .או ,אחד בנוגע להקשר מסויים ודפוס אחר בנוגע להקשר אחר .

לבסוף ,חשוב לדעת כי רוב המחקר כרוך בדיווח עצמי או העלאת זכרונות מהילדות .במילים

אחרות ,אנו זקוקים להוכחות נוספות לגבי ההתנהגות הממשית של אנשים בעלי דפוסי היקשרות

שונים ,כן אנו זקוקים למחקר שיעקוב אחרי נבדקים מהינקות אל הבגרות .מספר נסיונות של

מחקרי אורך ,מתחילים להיעשות .לסיכום ,מחקר העומד להתפרסם ,תומך בהשקפתו של בולבי

לגבי חשיבות היחסים המוקדמים כמשפיעים על התפתחותם של מודלי עבודה פנימיים ,שלהם יש

השפעה על יחסים בין אישיים .בו בזמן ,יש צורך במחקר המגדיר בדיוק מהם ההתנסויות

המוקדמות האלו ,הקובעות את מודלי העבודה ,היציבות היחסית של מודלים אלו ,והמגבלות של

השפעתם בבגרות .

הערכה ביקורתית

בהערכת הפסיכואנליזה כתיאוריה של האישיות ,אנו חייבים לזכור שזו תיאוריה מורכבת

עם הרבה מרכיבים ,עם מספר רעיונות שהם יותר עקרוניים לתיאוריה מאשר אחרים .לכן ,

לדוגמה ,הרעיון של השלב הלטנטי בהתפתחות הוא פחות עקרוני ובסיסי מאשר הדגש שניתן

לחשיבות ההתנסויות המוקדמות בעיצוב בתפתחות האישיות .בנוסף ,כשמתייחסים

לפסיכואנליזה כתיאוריה ,חשוב לעשות את ההפרדה מהפסיכואנליזה כשיטה טיפולית .הנושא

של ההצלחה הטיפולית של הפסיכואנליזה ,עוד לא נידון כאן ,כיוון שהוא לא הכרחי להבנת

התיאוריה או להערכתנו אותה .האפקטיביות של טיפול הוא נושא מורכב מאוד ,עדיין לא מובן ,

וקשה לשער מתחום זה של מחקר להערכה של תיאורית האישיות .

תרומות עיקריות

עד כמה טובה הפסיכואנליזה כתיאורית אישיות ?ברור כי פרויד תרם רבות לפסיכולוגיה .

הפסיכואנליזה הביאה לשימוש בטכניקות חדשות ,כמו “ אסוציאציות חופשיות “ופירוש חלומות ,

ובעלת מקום של כבוד בפיתוח ושימוש של מבחנים מיוחדים להערכת אישיות .בנוסף ,חשוב לציין

שתי תרומות נוספות .ראשית ,הפסיכואנליזה תרמה רבות לגלוי וחקר תופעות .ככל שאנו הולכים

אל מעבר להתנהגות הגלויה של האדם ,אנו מתרשמים מתצפיותיו של פרויד , שהפכו לחלק ברור

בעבודה קלינית עם מטופלים .בין אם אנו בוחרים לפרש תופעות אלו כאופייניות לכל בני האדם ,

כפי שעשה פרויד ,או פשוט כמשהו ייחודי לנוירוטים ,אנו מוכרחים לקחת בחשבון את התצפיות

האלו כמידע הנוגע להתנהגות אנושית .

התרומה העיקרית הראשונה של פרויד ,אז ,היתה העושר הרב של תצפיותיו ותשומת

הלב שהקדיש לכל הפרטים הקטנים של ההתנהגות האנושית .השנייה היתה ,תשומת הלב שנתן

למורכבות ההתנהגות האנושית ,בו בזמן שהוא פיתח תיאוריה מקיפה ביותר .התיאוריה

הפסיכואנליטית ,מדגישה כי התנהגויות הדומות לכאורה ,יכולות לנבוע ממקומות שונים

ושמניעים דומים יכולים להוביל להתנהגויות שונות .נדיבות יכולה לבטא חיבה אמיתית או מאמץ

להתמודד עם רגשות עוינות .עורך הדין והעבריין אותו היא או הוא מעמיד לדין או תובע ,יכולים

להיות ,במקרים מסוימים ,קרובים מבחינה פסיכולוגית יותר ממה שנדמה לנו .מתוך ההכרה

שבמורכבות ,צומחת תיאוריה המתייחסת כמעט לכל האספקטים של ההתנהגות האנושית .אין

אף תיאורית אישיות המתקרבת לתיאוריה הפסיכואנליטית בהתייחסותה לטווח רחב כל כך של

התנהגויות .תיאוריות מעטות אחרות נותנות תשומת לב דומה לתפקוד האדם כשלם .

מגבלות התיאוריה

בתרומות שהעניק ,פרויד הצטייר כגאון וכחוקר אדיר .אם כך ,מה הן המגבלות של

הפסיכואנליזה כתיאוריה ?הראשונה קשורה במעמדה המדעי של הפסיכואנליזה ,השנייה קשורה

בהשקפה הפסיכואנליטית על האדם .

המעמד המדעי של התיאוריה הפסיכואנליטית

ניתן להעלות הרבה שאלות על מידת ההתאמה של התיאוריה הפסיכואנליטית כתיאורית

אישיות .שאלות אלו יכולות לעלות בנוגע למרכיבים ספציפים בתיאוריה או בקשר לתיאוריה

בכללותה .לדוגמה ,בנוגע למרכיבים הספציפים של התיאוריה ,עולות שאלות בנוגע לבעיות

הקשורות במודל האנרגיה של התיאוריה הפסיכואנליטית .ציינו כבר שמודל האנרגיה התבסס על

מודלים מדעיים אחרים שפורסמו בזמן שהתיאוריה של פרויד התפרסמה .אבל ,המודל הזה

נמצא כיום מחוץ לתחום המחקר ומעיד באופן ברור על חוסר התאמתו .אנשים לא פועלים תמיד

כדי להפחית מתח ,למעשה ,גרייה ומתח הם רצויים .לכן ,כל המודל המוטיבציוני המתבסס על

דחפים פיזיולוגים נמצא כרצוי בתחום .מודל האנרגיה אולי יעיל כמטאפורה על תפקוד אישיותי ,

אך הוא לא נותן הסבר למורכבות התפקוד האנושי .

חשיבות רבה יותר ,יש לתת לליקויים המדעיים הבסיסיים שבתיאוריה הפסיכואנליטית

בכלולתה .המושגים בפסיכואנליזה הם מעורפלים .יש הרבה מטאפורות ואנלוגיות שיכולות ,אבל

לא צריכות ,להיתפס באופן מילולי .דוגמאות לכך הם חביון ,אינסטינקט המווות ,תסביך אדיפוס

וחרדת סירוס .האם חרדת סירוס מתייחסת לפחד מפני איבוד איבר המין ,או מתייחסת לפחד של

הילד מפני פגיעה בגופו בזמן שהדימוי הגופני שלו הופך לחלק חשוב בדימוי העצמי שלו ?השפה

של התיאוריה כ “כ מעורפלת ,כך שאפילו חוקרים נאלצים ) נדחקים לפינה על מנת (להסכים על

משמעותם של המונחים .איך אנו אמורים להגדיר ליבידו ?אפילו כשהמושגים מוגדרים כראוי ,

הם בד “כ רחוקים מההתנהגות הנמדדת והנצפית ,מכדי שיהיה להם שימוש אמפירי .מושגים כמו

איד ,אגו וסופר -אגו -יש להם עוצמה תיאורית ראוייה ,אך קשה לתרגם אותם לתצפיות התנהגות

רלוונטיות .

ומה התועלת המדעית של הנתונים )המידע (הקליניים ?מבקרים רבים טוענים

שהפסיכואנליזה משתמשת בתצפיות המושפעות מהתיאוריה ,כדי לתמוך בתיאוריה ,בעודה

מתעלמת מהבעיה שחוקרים מסורים עלולים להטות את תגובת הנבדקים שלהם ואת תפיסתם

שלהם את המידע מהתצפיות .בעוד שחלק טוענים שהתצפיות על הנבדקים מהוות דווקא קרקע

יציבה לבדיקת המושגים הפסיכואנלטים ,אחרים טוענים שהנתונים הקליניים נשארים

מפוקפקים ואינם מהווים בסיס הולם לבדיקת התיאוריה .יותר מאשר לערוך תצפיות לא מוטות

על התנסויות של נבדקים ועל זכרונותיהם ,המבקרים טוענים גם שפרויד היטה את תצפיותיו ע “י

השימוש בתהליך של סוגסטיה )רמיזה (ורמז שזכרונות נמצאים בלא מודע .אייסנק ,מבקר נלהב

של הפסיכואנליזה ,שעל השקפותיו נדבר מאוחר יותר בספר ,הציע כי “ אנחנו לא יכולים לבחון

את ההיפותיזה של פרויד על ספה ,כמו שאנחנו לא יכולים לשפוט את ההיפותיזות של איינשטיין

וניוטון ע “י כך שנישן תחת עץ תפוחים “.

אם כך ,מה שיש לנו ,זו תיאוריה שלעיתים מבלבלת וקשה לבחון אותה .הבעיה ישנה גם

בדרך שבה פסיכואנלטיקאים יכולים להסביר כמעט כל תוצאה ,גם תוצאות הפוכות .אם

התנהגות אחת מתרחשת ,זה ביטוי של דחף ;אם ההתנהגות ההפוכה מתרחשת ,זה ביטוי של

מנגנון הגנה ;אם צורה אחרת של ההתנהגות מתרחשת ,זה ביטוי של הפשרה בין הדחף למנגנון

ההגנה .הבעיה עם התיאוריה זה לא המורכבות שהיא יוצרת ,אלא בכך שהיא נכשלת לקבוע איזו

התנהגות תתרחש בהינתן מצב מסויים ,בעל נסיבות מסוימיות .מאחר והתיאוריה

הפסיכואנליטית לא מספקת הצהרות כאלו ,היא לא משאירה מקום להפרכה או מבחן שלילי .

לבסוף ,ישנה בעיה בדרך בה פסיכואנלטיקאים מגנים על התיאוריה .הם מגיבים

לביקורת על התיאוריה ע “י כך שהם אומרים שהמבקרים של התיאוריה מסתתרים מאחורי חוסר

נכונותם להכיר ולקבל תופעות חשובות כמו מיניות בילדות .פסיכואנלטיקאים המציגים טיעונים

כאלו באופן שגרתי ,מנציחים חלק מההתפתחויות המוקדמות של התיאוריה כתנועה דתית ולא

כתיאוריה מדעית .קוהוט ,שעבודתו רבת ההשפעה בנושא הנרקיסיזם כבר הוזכרה ,תיאר את

הדילמה שהתעוררה אצלו ,כשהוא הרגיש שהוא לא יכול להאמין יותר לחלק מהאספקטים

בפסיכואנליזה .הוא הצטרך להתמודד לא רק עם ויתור על השקפות שהיו יקרות לו בעבר ,אלא

גם עם השמצות מצד הפסיכואנלטיקאים המסורתיים .

בציון הביקורות האלו על מעמדה של הפסיכואנליזה כתיאוריה מדעית ,חשוב לציין

שפרויד היה מודע לרוב ההתנגדויות .הוא לא היה מדען תמים ,העמדה שלו היתה ,שתחילת

עבודה מדעית כוללת את תיאור התופעה ובשלבים מוקדמים ,חוסר דיוק מסוים הוא בלתי נמנע .

בנוסף ,פרויד היה מודע לקשיים שבשימוש בהבחנות הפסיכואנליטיות למטרות ניבוי .הוא ציין

שהאנליסט נמצא על קרקע בטוחה כשהוא צריך לעקוב אחר התפתחות ההתנהגות במבט לאחור ,

מהשלב האחרון ,אך אם הוא מתקדם בכיוון השני ) מהשלב הראשון והלאה (,רצף הארועים ,

הבלתי נמנע מכורח המציאות ,כבר לא מופיע כברור מאליו .מסקנתו היתה שפסיכואנלטיקאים

טובים יותר בהסבר מאשר בניבוי .כשהוא פיתח את התיאוריה ,לפרויד לא היה סיוע ותמיכה

מתחום הפסיכולוגיה ,שיעריך את מאמציו לפתח תיאוריה מדעית .למרבה הצער ,פרויד היה

תלוי ,יתר על המידה ,בסביבה טיפולית -רפואית כשהוא היה עסוק בפיתוח שיטה בעלת

רלוונטיות נרחבת .

ההשקפה הפסיכואנליטית על האדם

בנוסף לשאלות שהעלו המבקרים ,הפסיכואנליזה בוקרה גם ע “י הומניסטים ותומכים של

ההשקפה האקזיסטנציאליסטית בפסיכולוגיה ובפסיכיאטריה .עפ “י השקפה זו ,התיאוריה על

האדם ,כמערכת של אנרגיות המכוונות להפחתת מתח ,לא עושה צדק עם המאמצים שהאדם

עושה כדי להגיע להגשמה עצמית .כמו כן ,נטען שהפסיכואנליזה מדגישה את חשיבות הכוחות

שבתוך האדם ,בעוד היא מזניחה את נושא הכוחות בתוך המשפחה או בחברה .מה שרלוונטי כאן ,

זו הביקורת שנמתחה על התיאוריה ע “י פמיניסטיות .למרות שפרויד לעיתים מובן שלא כהלכה ,

הוא כן ראה בתכונות מסוימות כמו פתיחות ,תלות באחרים ,רגישות ,יהירות וצייתנות כחלק

מאוריינטציה נשית .מאפיינים אלו ,נתפסו כחלק מהאישה כתוצאה של השפעות ביולוגיות

וכתגובות פסיכולוגיות לעובדה שיש להם מחסור בפין -לפי פרויד זוהי קנאת הפין .הנושא של

קנאת פין ,מסמל להרבה נשים השקפה של “ ביולוגיה היא גורל “והערכה לא מספקת לגורמים

תרבותיים .קארן הורני ,בין השאר ,ביקרה הרבה מהשקפותיו של פרויד בנוגע לנשים ומיניות

נשית ,וכפי שצויין מוקדם יותר ,הציעה השקפה חדשה על ההתפתחות הנשית ,המדגישה את

ההשפעות התרבותיות .מעניין הוא ,שלמרות שהפסיכואנליזה הותקפה ע “י פמיניסטיות ,אולי

יותר מכל תיאוריה אחרת ,תמיד נמצאו בשורותיה דמויות נשיות משמעותיות ) כמו אנה פרויד ,

הלן דויטש ,גרטה ביברינג ,מרגרט מאהלר ,קלרה תומפסון ופרידה פרום -רייכמן (.

הערכה מסכמת

כיום ,השקפות הנוגעות בעבודתו ותרומותיו של פרויד מתפרסות מהקביעה כי זה ספרות

ולא פסיכולוגיה ועד להשקפה כי “למרות שמעת לעת ,פרשנים מכריזים שפרויד מת ,טכסי

הקבורה שעורכים לו ,נערכים על קרקע לא יציבה “.בעוד שחלק מהשקפות אלו ,מבקרות את

הטעויות של הפסיכואנליזה שנעשו בתחום הטיפול של חלק מהמחלות )כמו סכיזופרניה (,

ובצמצום ההוכחות התומכות בהשערות התיאוריה ,חלק אחר של ההשקפות יותר תומכות

בשיטות הטיפול ומציינות לשבח את התרומה האדירה שהתיאוריה נתנה למחקר המדעי .איך ,

אם כן ,נסכם את ההערכה שלנו לגבי פרויד והתיאוריה הפסיכואנליטית ) טבלה (?4.4 כצופה על

התנהגות האדם וכאדם בעל דמיון מפותח ,פרויד היה גאון שאין כמעט אנשים המשתווים לו .

לתיאוריה שהוא פיתח יש את היתרון בהיותה מקיפה וכוללת .אף תיאורית אישיות אחרת ,לא

מתקרבת לפסיכואנליזה בטווח ההתנהגויות הנבחן ומגוון הפרשנויות שניתן .בהינתן כזה מרחב ,

התיאוריה היא חסכנית .המושגים המבניים והתהליכיים בהם התיאוריה עושה שימוש הם

מועטים באופן יחסי .יותר מכך ,התיאוריה מציעה הרבה תחומי מחקר ואכן הובילה למחקרים

רבים .למרות שבנוגע לתיאוריה ,בכל אופן ,רוב המחקר הזה לא מציע בחינה מפורשת של

השערות התיאוריה וברק חלק קטן מאוד ממנו ,השתמשו להרחבת ופיתוח התיאוריה .הבעיה

העיקרית עם התיאוריה הפסיכואנליטית היא בצורה בה המונחים מנוסחים .העמימות של

המונחים ושל הקשרים ביניהם מקשים על בחינת התיאוריה .השאלה אם כן היא ,האם היא תוכל

להתפתח ולספק בחינה ספציפית ,או שהיא תוחלף בעתיד ע “י תיאוריה אחרת המשתווה לה

בהיקפה וחסכוניותה אך יותר פתוחה לחקירה אמפירית ושיטתית .

יתרונות מגבלות

.1 תרמה רבות לגילוי וחקירה של תופעות מעניינות .

.1 נכשלה בהגדרת כל מונחיה בצורה ברורה ומפורשת .

.2 סיפקה טכניקות של מחקר וטיפול ) אסוציאציות חופשיות ,פירוש חלומות ,העברה (

.2 הפכה לקשה ולעיתים לבלתי אפשרי את הבחינה המדעית .

.3 הכירה במורכבות ההתנהגות האנושית .

.3 תומכת בהשפקה המפוקפקת אודות האדם כמערכת של אנרגיות .

.4 מקיפה טווח רחב של תופעות .

.4 סובלת התנגדות מצד חלק מאנשי המקצוע

לגבי המחקר האמפירי ושינוי התיאוריה .

טבלה -4.4 סיכום היתרונות והמגבלות של התיאוריה הפסיכואנליטית .

מבט חטוף על פרויד

מבנה :איד ,אגו ,סופר -אגו ,לא -מודע ,סמוך למודע ומודע .

תהליך :דחפים מיניים ותוקפניים ,חרדה ומנגנוני ההגנה .

צמיחה והתפתחות :איזורים ארוגנים ,השלב האוראלי ,אנאלי ופאלי של ההתפתחות ,

תסביך

אדיפוס .

פאתלוגיה :מיניות של ילדים ,קיבעון ורגרסיה ,קונפליקט ,סימפטום .

שינוי :העברה ,פתרון התסביך ,” במקום שהיה האיד ,צריך להיות אגו “.

מקרה לדוגמה :הנס הקטן .

מושגים מרכזיים

מבחן השלכה .מבחן המערב גירוי מעורפל ודו -משמעי ומאפשר לנבדק לחשוף את

.( TAT -אישיותו ע “י התגובות המפורשות שלו ) כמו רורשך ו

ו

קיבעון .מונח של פרויד המבטא עצירה או עיכוב בהתפתחות הפסיכוסקסואלית של האדם .

רגרסיה .מונח של פרויד המבטא נסיגה של האדם אל דרכי התקשרות ,לעולם ולעצמי ,

שהיו חלק משלב התפתחותי מוקדם יותר .

אישיות א ראלית .מונח של פרויד המתייחס לדפוס אישיות המבטא קיבעון בשלב

האוראלי של ההתפתחות .בא לידי ביטוי בשאיפה להיות מואכל או לבלוע .

“הספר מתוך “ תסביך – Personality

אישיות אנאלית מונח של פרויד המתייחס לדפוס אישיות המבטא קיבעון בשלב האנאלי

של ההתפתחות .בא לידי ביטוי ברצון לשלוט ולהיות בעל כוח .

.

טיפוס פאלי .מונח של פרויד המתייחס לדפוס אישיות המבטא קיבעון בשלב הפאלי של

ההתפתחות .בא לידי ביטוי ברצון של האדם להצליח ולהתחרות עם אחרים .

סימפטום .בפסיכופאתלוגיה ,הביטוי לקונפליקט פסיכולוגי או תפקוד נפשי לקוי .עבור

פרויד ,זהו ביטוי מוסווה של דחף מודחק .

אסוציאציות חופשיות .בפסיכואנליזה ,הדיווח של המטופל למטפל על כל מחשבה שעוברת

בראשו .

העברה .בפסיכואנליזה ,מתייחס להתפתחות היחס והרגשות של המטופל למטפל

המתבססים על יחסו המוקדם של המטופל לדמויות הוריות .

מערכת ההתנהגות ההיקשרותית . (ABS)מונח של בולבי השם דגש על הקשר שבין

התינוק לדמות המטפלת ,בד “כ האמא .

מודלי עבודה פנימיים .מונח של בולבי המבטא את הייצוגים המנטאליים ) דימויים (,

הקשורים לרגש ,של העצמי ושל אחרים ,המתפתחים בשנים הראשונות של ההתפתחות .

בחינה מחודשת

.1 מבחני השלכה ,כמו מבחן כתמי הדיו של רורשך וה -,TAT קשורים לתיאוריה הפסיכואנליטית .מבחנים אלו הם בלתי מובנים ומעורפלים ,משאירים מקום לאדם להגיב בדרכו המיוחדת מבלי דעת מה המשמעות של המבחן .

.2 מבחני ההשלכה מציעים הזדמנות ללמוד על פנטזיות ועל מורכבות הארגון התפיסתי של האדם .

.3 התיאוריה הפסיכואנליטית מדגישה את נושא הקיבעון ,או כשלים בהתפתחות ,ורגרסיה ,או הנסיגה לדרכים מוקדמות יותר להגעה לסיפוק .הטיפוס האנאלי ,אוראלי ופאלימבטאים דפוסי אישיות הנובעים מקיבעון חלקי בשלב מסוים בהתפתחות .

.4 התיאוריה הפסיכואנליטית של הפסיכופאתולוגיה מדגישה את הקונפליקט בין שאיפות אינסטינקטיביות של הנאה לבין החרדה הקשורה בשאיפות אלו .מנגנוני ההגנה מייצגים דרכים להפחתת חרדה אך יכולים לגרום להתפתחות של סימפטום .

.5 הפסיכואנליזה היא שיטה טיפולית בה למטופל מתאפשר מבט פנימה אל תקופת הילדות ופתירת הקונפליקטים שנוצרו בתקופה זו .השיטה של אסוציאציות חופשיות ופירוש חלומות באה כדי לאפשר מבט אל הקונפליקטים הלא -מודעים .הפסיכואנליזה משמשת גם כדי לאפשר את ההעברה ,בה המטופל מפתח רגשות למטפל ,רגשות הקשורים להתנסויות מוקדמות עם הוריהם

.6 המקרה של הנס הקטן ,מדגים כיצד סימפטום ,כמו הפוביה ,יכול להיגרם כתוצאה של תסביך אדיפוס .

.7 מספר אנלטיקאים מוקדמים נפרדו מפרויד ,ופיתחו את אסכולות החשיבה שלהם .אלפרד אדלר ,מדגיש את הרעיון החברתי יותר מאשר הביולוגי .קארל יונג ,מדגיש את הרעיון של אנרגית חיים כללית ולא אנרגיה מינית ספציפית .

.8 אנלטיקאים כמו קארן הורני והארי סטאק סאליבן מדגישים את חשיבות המרכיב התרבותי והיחסים הבין אישיים .הם חלק מהנאו -פרוידיאנים .

.9 התפתחויות קליניות אחרונות בפסיכואנליזה התמקדו בבעיות הקשורות בהגדרת העצמי והדימוי העצמי .פסיכואנלטיקאים בקבוצה זו ,הם התיאורטיקנים של תיאורית יחסי אובייקט ,המדגישים את חשיבות מערכות יחסים .הנושא של נרקיסיזם והאישיות הנרקיסיסטית משך תשומת לב מיוחדת .מודל ההיקשרות של בולבי ומחקרים נוספים בתחום שנערכו לאחרונה ,מדגימים את חשיבות ההתנסויות המוקדמות כמשפיעות על קשרים עתידיים ועל תפקוד אישיותי בכלל .

.10 בהערכת התיאוריה מוצגת התרומה האדירה לגילוי תופעות ופיתוח טכניקות מחקר וטיפול .בו בזמן ,התיאוריה סובלת מעירפול ,הגדרות מושגים עלובות ובעיות בבחינת ההשערות .

פרק 4

תיאוריה פסיכודינמית -התפתחות התיאוריה של פרויד

ויישומיה

מרכזה של התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד הוא תהליכי הלא -מודע והתגובה

ההדדית (interplay)שבין הדחפים .תיאוריה זו הינה תיאוריה פסיכודינמית לאישיות ,

כלומר ,היא בוחנת את האישיות במונחים של צרכים ,קונפליקטים ,מניעים ,וכד '.

יישומים קליניים

Projective Tests - הערכת האישיות ע “י מבחני השלכה

מבחני ההשלכה הם המבחנים הקשורים ביותר לתיאוריה הפסיכואנליטית .הם כוללים

שימוש בגירוי מעורפל למדי ,עליו הנבדק חופשי להגיב באופן אינדבידואליסטי ,ואשר לא

סביר שהנבדק יהיה מודע לאופן שבו הבוחן יפרש את תגובתו עליו .

,1938 היה הראשון שהשתמש במונח “ מבחן השלכתי ,”בשנת Henry A. Murray

אך הראשון ששם דגש על חשיבות המבחן ההשלכתי באופן ברור היה L. K. Frank בשנת

. 1939

התיאוריה הפסיכואנליטית מקושרת למבחנים ההשלכתיים באופנים הבאים :

התיאוריה הפסיכואנליטית שמה דגש על הבדלים בין -אישיים ומורכבות הארגון של

תפקוד האישיות .האישות נתפסת כתהליך אשר דרכו הפרט מארגן ובונה גירוי חיצוני

בסביבה .מבחנים השלכתיים מאפשרים לנבדק להגיב בחופש מוחלט במונחי תוכן וארגון .

התיאוריה הפסיכואנליטית שמה דגש על חשיבות הלא -מודע ומנגנוני ההגנה .

במבחנים השלכתיים ,ההנחיות והגירוי מספקים מעט קווים מנחים לתגובה ,והנבדק אינו

חשוף למטרת המבחן ולפירוש התגובות .

התיאוריה הפסיכואנליטית שמה דגש על הבנה הוליסטית )שלמה (של האישיות

במונחים של יחסים בין חלקים ,במקום פירוש ההתנהגות כמביעה חלקים בודדים ממאפייני

האישיות .מבחני ההשלכה מובילים לרוב לפרשנות שלמה המבוססת על תבניות התגובות

למבחן וארגונן ולא על פרשנות של תגובה אחת שאמורה לשקף מרכיב ספציפי באישיות .

מבחן כתמי הדיו של רורשאך

הרמן רורשאך היה הראשון להבין את הפוטנציאל הגלום בתגובות נבדקים על כתמי

דיו לשם הערכת אישיותם .הוא יצר אלפי כתמי דיו שונים ,בחן כל אחד אצל קבוצות

פסיכיאטריות רבות ושונות ,ולבסוף שמר את העשר שעוררו תגובות שונות אצל קבוצות

הנבדקים השונות .

המבחן נערך באופן בו הבוחן מראה לנבדק את עשרת כרטיסי כתמי הדיו בזה אחר

זה ,ולאחר כל אחד מהם הנבדק צריך להשיב מה הוא רואה בכרטיס .הוא חופשי לבחור מה

הוא רואה ,איפה הוא רואה את זה ,ומה קובע את התפיסה הזו .

בפירוש הרורשאך ,הבוחן מתעניין באופן בו התגובה ) התפיסה (נוצרה ,הסיבה

לתגובה ,ותוכנה .ההנחה הבסיסית היא שהדרך בה אנשים יוצרים את תפיסתם קשורה

לדרך בה הם בד “כ מארגנים גירויים ובונים אותם בסביבתם .תפיסה התואמת את מבנה

כתם הדיו מרמזת על תפקוד פסיכולוגי ברמה טובה ,עם אוריינטציה מציאותית .לעומת זאת ,

תגובות הנוצרות באופן גרוע ,שאינן תואמות למבנה כתם הדיו ,מרמזות על פנטזיות לא

מציאותיות או על התנהגות חריגה .

תוכן תגובות הנבדק )אם הן משקפות בעיקר חי או דומם ,אדם או חיה ,חיבה או

עוינות (יוצר הבדלים גדולים בפירוש אישיות הנבדק .מעבר לכך ,התוכן יכול להיות מפורש

בצורה סימבולית .פיצוץ יכול לסמל עוינות חריפה ,שועל יכול לסמל ערמומיות ואגרסיביות ,

עכביש ומכשפה יכולים לסמל גישה שלילית של אמא דומיננטית ,גורילות וענקים - אבא

דומיננטי ,וכד '.

הבוחן לוקח בחשבון גם את התנהגות הנבדק בעת מתן התשובות ) חשדני ,זקוק כל

הזמן להנחיה ,וכד '(.הערכת האישיות מתבצעת ע “פ תבנית כל התגובות ,ולא לפי תגובה

יחידה .

The Thematic Apperception Test ( TAT )

Christina -ו Henry Murray מבחן ההשלכה השימושי ביותר כיום .פותח ע “י

המבחן כולל כרטיסים עליהם מצוירות סצנות שונות .הנבדק מתבקש להמציא .Morgan

סיפור המבוסס על התמונה בכרטיס ,הכולל תיאור המתרחש ,מחשבות הדמויות שבכרטיס

ורגשותיהם ,מה הוביל לסצנה ותוצאותיה .מאחר והסצנות לרוב עמומות ,הן משאירות מקום

רב לאינדיבידואליות בתוכן הסיפור .

חלק מכרטיסי ה TAT-משמשים לבחינת שני המינים ,וחלק משמשים רק לנשים או רק

לגברים .

ע “פ ,Murray ה TAT-משמש לגילוי נטיות לא מודעות ומדוכאות .ההנחה היא

שנבדקים לא מודעים לכך שהם מדברים על עצמם ,וכך ניתן לעבור את הגנותיהם .

תגובות הנבדק ל TAT-יכולות לקבל ציון סיסטמטי לפי סכמה שפיתח ,Murray או

לקבל ציון על בסיס התרשמותי יותר .ה TAT-מניח שיש קשר הדוק בין פנטזיות מובעות

)הסיפורים על הכרטיסים (לבין מוטיבציות לא מודעות ולבין ההתנהגות .ניסיונות לבחון

הנחה זו העלו תוצאות מעורבות :פנטזיה יכולה להיות מקושרת לביטוי דחף מסוים

בהתנהגות ,וגם להוות תחליף לביטוי הדחף בהתנהגות .כך ,למשל ,אדם בעל דחף חזק

לאגרסיביות יכול לבטא דחף זה גם בפנטזיה (TAT)וגם במציאות ,אבל הוא יכול גם לבטא

את הדחף בפנטזיה ולחסום אותו מביטוי התנהגותי .

לסיכום ,מבחנים אלו מהווים הצצה יעילה לתוך העולם הפנימי של אנשים .אולם ,יש

קושי רב באישוש היפוטיזה תיאורטית או בביסוס התקיפות והמהימנות של מבחנים אלו .

ישנה מתיחות בין העושר הרב של הפסיכודינמיות לבין הדרישות המדעיות לחקירה

שיטתית .

פסיכופתולוגיה

)הקדמה (פרויד עבד רוב זמנו עם פציינטים בעלי הפרעות נוירוטיות .החלקים

הקריטיים ביותר בתיאוריה שלו מבוססים על תצפיות על פציינטים אלו .במהלך עבודתו ,

פרויד החליט שהתהליכים הפסיכולוגיים שעוברים מטופליו אינם ייחודיים לבעלי הפרעות

נוירוטיות ,אלא נמצאים במידה זו או אחרת ) או בצורה זו או אחרת (אצל כל אדם ,ולכן

התיאוריה מהווה תיאורית אישיות כללית ,ולא רק תיאוריה המסבירה התנהגות אבנורמלית .

סוגי אישיות

פרויד סבר כי חמש השנים הראשונות בחיי אדם הן הקריטיות ביותר להתפתחותו .

במהלך שנים אלו ישנה אפשרות להתרחשות מספר ליקויים בהתפתחות האינסטינקטים .

ליקויים אלו מכונים “פיקסציות “) קיבעונות (.אם האדם מקבל במהלך שלב בהתפתחות כה

מעט סיפוק עד שהוא מפחד לעבור לשלב הבא ,או אם הוא מקבל סיפוק כה רב עד שאין לו

מוטיבציה לעבור לשלב הבא ,מתרחשת פיקסציה .אם מתרחשת פיקסציה ,אותו אדם ינסה

להשיג את סוג הסיפוק שהיה מתאים לשלב בהתפתחות המוקדמת גם במהלך שלבים

מאוחרים יותר .תופעה התפתחותית הקשורה לפיקסציה היא רגרסיה .ברגרסיה ,האדם

רוצה לחזור לצורת סיפוק מוקדמת יותר ,לנקודת פיקסציה מוקדמת יותר .רגרסיה מתרחשת

לעיתים קרובות תחת תנאי לחץ ,לכן אנשים רבים יטו לאכול ולעשן הרבה בתקופות תסכול

וחרדה .

לכל שלב מוקדם בהתפתחות יש סוג אישיות מתאים ,שהתפתח בגלל פיקסציה

חלקית בשלב ההתפתחות המוקדם .

אישיות אוראלית

נרקיסיסטים )מתעניינים רק בעצמם ,לא מכירים בבירור באחרים כישויות נפרדות (

אנשים אחרים נתפסים רק במושגים של מה שהם יכולים לתת )להאכיל (.הטיפוס האוראלי

תמיד מבקש משהו ,בעדינות או באגרסיביות .) הצלחה בשלב זה משמעה “ אני קיבלתי “(

אישיות אנאלית

באופן כללי ,תכונות האישיות האנאלית קשורות לתהליכים שמתרחשים בשלב האנאלי

ושלא הושלמו כראוי ,כאשר החשובים ביניהם הם התהליכים הגופניים ) צבירה והפרשה של

צואה ושתן (והקשרים הבין -אישיים ) המאבק על הרגלי היגיינה וניקיון (.הטיפוס האנאלי

רואה בהפרשות סמל לעוצמה אדירה .מאפייני הטיפוס האנאלי ידועים כ “שלישיה האנאלית “,

וכוללים סדר וניקיון )מהווה תצורה -תגובה לעניינם האמיתי בדברים מבולגנים ומלוכלכים (,

קמצנות )רצון לשמור ולהחזיק (,ועקשנות ) התנגדות לקבל הוראות מאחרים ,רצון להיות

בשליטה (.) הצלחה בשלב זה משמעה “ אני שולט “(

אישיות פאלית

קשורה לפיקסציה חלקית בשלב התסביך האדיפלי .לפיקסציה בשלב זה משמעויות

שונות אצל גברים ואצל נשים ,והושם דגש רב יותר על תוצאות הפיקסציה אצל גברים .

הצלחה בשלב זה אצל גברים משמעה “אני גבר “.על הגבר הפאלי להכחיש כל רמז לכך

שהוא סורס .עבורו הצלחה היא שהוא נראה בעיני אחרים “ גדול “.עליו לעמוד על גבריותו

ועל יכולותיו כל הזמן .איכויות ההתנהגות של חשיפה עצמית והפרזה אצל אנשים אלו

מבטאת את החרדה הלא -מודעת מפני סירוס .

האישה המקבילה לדמות הגבר הפאלי היא האישיות ההיסטרית .כהגנה מפני

משאלות אדיפליות ,הילדה מזדהה באופן קיצוני ומוגזם עם אימה ועם נשיותה .היא נוהגת

לפתות ולפלרטט על מנת לשמר את עניינו של אביה בה ,אך מכחישה את תוכנו המיני .דפוס

ההתנהגות נמשך בבגרות ,שם היא עשויה למשוך גברים עם התנהגות פלרטטנית אך

להכחיש כוונות מיניות ולהראות באופן כללי נאיבית .נשים היסטריות עושות אידיאליזציה

לחיים ,לשותפיהן ,ולאהבה רומנטית ,ולעיתים קרובות מוצאות עצמן מופתעות מהרגעים

הפחות יפים של המציאות .

קונפליקט והגנה

על פי פרויד ,כל פסיכופתולוגיה קשורה במאמץ לספק אינסטינקטים שקובעו

)=התרחשה פיקסציה (בשלב מוקדם יותר של ההתפתחות .לכן ,בפסיכופתולוגיה האדם

עדיין מנסה לספק דחפי מין ואגרסיות בדרכים ילדותיות .אולם ,משום שהדחף מתקשר

לטראומה מהעבר ,ביטויו מסמן סכנה לאגו וגורם לתחושה של חרדה .כתוצאה מכך נוצר

מצב של קונפליקט ,בו אותה ההתנהגות מקושרת הן לעונג והן לחרדה .תחושת החרדה

גורמת להפעלת מנגנוני ההגנה .כלומר - בפסיכופתולוגיה קיים קונפליקט בין דחף או

משאלה לבין תחושת האגו שביטוי המשאלה מהווה סכנה .במונחים סטרוקטורליסטיים ,

הקונפליקט הינו מאבק בין האיד לאגו .

משאלה )אני רוצה לפגוע באלו שגורמים לי להרגיש נחות (---< חרדה ) אם אהיה עוין

הם עלולים לפגוע בי (---< תוצאת התנהגות של מנגנון ההגנה ) הכחשת הדחף או הפחד :

“אני אף פעם לא כועס “,” אני לא מפחד מאף אחד ומשום דבר “(.

במקרים רבים הקונפליקט בין האיד לאגו ,בין הדחף להגנה ,מוביל להתפתחות של

סימפטום .סימפטום ,כעווית ,שיתוק פסיכולוגי ,או קומפולסיה ,מייצג ביטוי מוסווה של דחף

מודחק .

סיכום התיאוריה הפסיכואנליטית על פסיכופתולוגיה :יש עיכוב בהתפתחות של האדם ,

שמקושר לקונפליקט בין משאלות ופחדים .המשאלות והפחדים שהיו חלק מתקופת זמן

מסוימת בילדות נמשכים כעת לתוך ההתבגרות והבגרות .האדם מנסה להתמודד עם

החרדה באמצעות שימוש במנגנוני ההגנה ,אולם אם הקונפליקט מתעצם ,השימוש במנגנוני

ההגנה עלול להוביל לסימפטומים נוירוטיים או לנסיגה פסיכוטית מהמציאות .בכל מקרה של

התנהגות אבנורמלית יש קונפליקט בין משאלה לפחד ,שנמשך מהילדות .

שינוי התנהגות

התיאוריה הפסיכואנליטית של ההתפתחות טוענת שישנו מהלך נורמלי בהתפתחות

האישיות ,שמתרחש כתוצאה מכך שהפרט חווה רמה אופטימלית של תסכול .אם יש רמה

גבוהה או נמוכה מידי של תסכול בשלב מסוים בהתפתחות ,האישיות לא מתפתחת בצורה

נורמלית ,ומתרחשת פיקסציה .אז הפרט חוזר על דפוסי התנהגות מבלי להתייחס לשינויים

אחרים בסיטואציה .בהינתן תבנית נוירוטית כזו ,כיצד בכ “ז ניתן להתקדם הלאה ?

הצצה אל תוך הלא מודע :אסוציאציות חופשיות ופירוש חלומות

בניסיונותיו המוקדמים לשנות התנהגות ,פרויד השתמש במתודה של היפנוזה

קטרזית .ע “פ הגישה שהוחזקה אז ,סימפטומים נוירוטיים יוקלו באמצעות שחרור של רגשות

חסומים .פרויד נטש את השיטה הזו ) משום שלא כל המטופלים הופנטו בהצלחה ,התוצאות

waking “-לא היו מוחלטות והוא חש שהוא לא לומד הרבה על התפקוד המנטלי ,(ועבר ל

) לשים את היד על ראש המטופל ולאשר לו שהוא יוכל להיזכר בחוויות רגשיות “suggestion

מודחקות מהעבר ולהתמודד עימן (.עם התגברות עניינו בפירוש חלומות ,פרויד החל

להתמקד בשיטת האסוציאציות החופשיות “(free association”)כבסיס לפסיכואנליזה .

)בשיטה זו המטופל מתבקש להגיד כל מחשבה שעולה בראשו ,לא לעצור ,לא להסתיר דבר ,

ולא לעצור דבר מלהגיע למודעות (.

חלומות הם “דרך המלך “אל הלא מודע .באמצעות האסוציאציות החופשיות האנליסט

והמטופל יכולים להגיע אל מעבר לתוכן הגלוי של החלומות ,אל התוכן הסמוי ,אל המשמעות

הנסתרת שמבטאת משאלות לא מודעות .החלומות ,כמו סימפטומים ,מוסווים ומהווים סיפוק

חלקי של המאווים .

בתחילה ,פרויד חשב שדי בהפיכת הלא מודע למודע על מנת לגרום לשינוי ולרפא ,

אולם מאוחר יותר הוא הבין שדרוש יותר מכך .תהליך השינוי הטיפולי בפסיכואנליזה כרוך

בהתמודדות עם רגשות ומשאלות שהיו לא מודעים )לרוב חוויות כואבות (בסביבה יחסית

בטוחה .בפסיכואנליזה המטופל ממשיך את התהליך ההתפתחותי מהשלב בו התרחש

קיבעון .הטיפול מאפשר למטופל להשקיע את האנרגיה שהייתה מושקעת בהגנות בפעילויות

מספקות יותר ,לשחרר קונפליקטים ,ולהעביר לשליטת האגו דברים שהיו תחת שליטת האיד

או הסופר אגו .

התהליך הטיפולי :העברה

הפסיכואנליזה מהווה תהליך למידה שבו הפרט מחדש את תהליך התפתחותו

שהופרע כאשר הנוירוזה החלה .העיקרון העומד מאחורי הטיפול הוא חשיפה מחודשת של

המטופל ,תחת תנאים טובים יותר ,לסיטואציה הרגשית עימה הוא לא יכול היה להתמודד

בעבר .חשיפה מחודשת זו מושגת ע “י יחסי ההעברה והתפתחות נוירוזת העברה .

העברה - (transference)התפתחות עמדות של המטופל כלפי האנליסט המבוססות

על עמדות שיש למטופל כלפי דמויות הוריות מוקדמות .במובן שבו העברה קשורה לעיוות

המציאות לפי חוויות העבר ,העברה מתרחשת אצל כל אחד בחיי היומיום ,ובכל צורות

הפסיכופתולוגיה .

בכך שמטופלים מבצעים העברה כלפי האנליסט ,הם משכפלים בטיפול אינטראקציות

שלהם עם אנשים אחרים ועם דמויות משמעותיות מהעבר .בזמן אסוציאציות חופשיות ,

טיפוס אוראלי יחשוב האם הוא “מאכיל “את האנליסט ,והאם הוא מקבל מספיק בתמורה .

טיפוס אנאלי יתעסק במחשבה מי “ שולט “בטיפול ,וטיפוס פאלי יחשוב מי מבניהם ינצח

במאבק תחרותי .עמדות כאלו ,שהן לעיתים קרובות חלק מהקיום היומיומי הלא מודע של

המטופלים ,נעשות ברורות במהלך הפסיכואנליזה .

למרות שהעברה מהווה חלק מכל מערכת יחסים ומכל צורה של טיפול ,הפסיכואנליזה

ייחודית בכך שהיא משתמשת בהעברה כמכשיר דינאמי בשינוי ההתנהגות .איכויות רשמיות

רבות של הסיטואציה האנליטית בנויות כך שהן יעודדו את התפתחות ההעברה .שכיבת

הפציינט על הספה -תומכת בהתפתחות יחסי תלות .קביעת מפגשים בתדירות גבוהה -

מחזקת את החשיבות הרגשית של יחסי האנליסט לחיי היומיום של הפציינט .והעובדה

שהפציינט נקשר מאוד לאנליסט ,אך יודע עליו מעט מאוד כאדם ,גורמת לכך שתגובותיו

נקבעות כמעט לחלוטין ע “י הקונפליקטים הנוירוטיים שלו .האנליסט משמש כמראה או כמסך

אטום עליו הפציינט מקרין )משליך (משאלות וחרדות .

עידוד ההעברה גורמת להעברה הנוירוטית .אז הפציינט מוציא החוצה את

הקונפליקטים מעברו .כעת מטרת הפציינט אינה עוד להבריא ,אלא להשיג מהאנליסט את

מה שלא הצליח להשיג בילדות .זה מאפשר לאנליסט ולפציינט להבין מהם מרכיבי

הקונפליקט הילדותי המקורי .שינוי מתרחש כאשר הפציינט מגיע להבנה עמוקה ולהכרה

,(גם ברמה אינטלקטואלית וגם ברמה הרגשית ,בטבעו של הקונפליקט ,וחש insight)

חופשי לספק את דחפיו בדרך בוגרת וחסרת קונפליקטים .

הסיטואציה האנליטית מאפשרת לפציינט להתמודד מחדש עם הקונפליקטים הישנים

שלו .תגובת הפציינט לקונפליקט בהתמודדות החדשה שונה ,משלוש סיבות :

באנליזה הקונפליקט פחות עוצמתי מאשר בסיטואציה המקורית .

האנליסט נוקט בגישה שונה מזו של הורי המטופל .

הפציינטים באנליזה מבוגרים יותר ובוגרים יותר ,כך שהם יכולים להיעזר בחלקי האגו

שלהם שהתפתחו כדי להתמודד עם חלקי אלו שלא התפתחו .

שלושת המרכיבים האלו מספקים לפציינט אפשרות ללמידה מחדש ולחוויה רגשית

מתקנת .

מקרה לדוגמא :הנס הקטן - אנליזה של פוביה ) תקציר (

הנס פיתח פחד לא רציונלי מאובייקט -סוס ,ובמקביל גילה התעניינות רבה באיברי

המין של נקבות ושל בע “ח שונים .נמצא כי פוביה זו קשורה לאירועים בילדותו שקשורים

אסוציאטיבית לדמויות במשפחתו :אביו ,אימו והוא עצמו .במרכז האירועים עומד “ תסביך

אדיפוס “.

המקרה של ג 'ים - נקודות חשובות :תוכן המבחנים ההשלכתיים מאפשר לפרש דברים

באישיות ,ובכך שניתנת יד חופשית לדמיון באסוציאציות חופשיות ,הפנטזיות שמועלות

חושפות רגשות וזיכרונות שהיו לא מודעים בעבר .

על מנת שתיאורטיקנים יחשו כפסיכואנליטיקאים ממשיכי דרכו של פרויד עליהם

להאמין בשלושה מושגים מרכזיים :דחפי החיים והמוות ,הלא מודע ,ושלבי ההתפתחות .

הן אדלר והן יונג היו בהתחלה מתומכיו הנלהבים של פרויד ,ושניהם פנו לדרכים

שונות מזו של פרויד משום שחשו כי הוא שם דגש מוגזם על הדחפים המיניים .

נקודות התייחסות קשורות והתפתחויות אחרונות

אלפרד אדלר (1870-1973)

במשך כעשור אדלר היה חבר פעיל באיגוד הפסיכואנליטיקאים בוינה ,אולם בשנת

1911 הוא הביע את השקפותיו הייחודיות ,וזכה לתגובה כה עוינת ,שעזב ופנה לעיצוב

אסכולה משלו ,של “ פסיכולוגיה אינדיבידואלית “.הגורם המרכזי ביותר לפיצול היה החשיבות

הגדולה שהעניק אדלר לדחפים חברתיים ולמחשבות מודעות ,מעבר לחפים מיניים

ולמחשבות לא מודעות .

(organ inferiorities) בשלב מוקדם בקריירה שלו ,אדלר התעניין בנחיתות גופנית

וכיצד אנשים מפצים על כך .אדם עם איבר נחות יכול לפצות על הנחיתות ע “י מאמצים

מיוחדים לחזק את האיבר )ילד מגמגם ששואף להיות דובר גדול (,או לפתח יותר איברים

אחרים )בעל קוצר ראייה שמפתח שמיעה רגישה במיוחד (.בהמשך החל אדלר להתעניין

ברגשות נחיתות פסיכולוגיים וניסיונות פיצוי .) בעוד שבעיניי פרויד אישה אגרסיבית מבטאת

קינאת פין ,בעיני אדלר היא מבטאת מחאה כנגד הגברים ודחיית התפקיד הנשי

הסטראוטיפי של חולשה ונחיתות (.בעיני אדלר ,האופן שבו אדם בוחר להתמודד עם רגשות

כאלו ,הינו חלק מסגנון חייו ,אספקט מובהק מתפקודו האישיותי .

בתחילת דרכו אדלר דיבר על “רצון בכוח “(will to power) כביטוי למאמציו של האדם

להתמודד עם רגשות של חוסר אונים שנמשכים מהינקות .דגש זה עבר עם הזמן להיות דגש

על “שאיפה לעליונות “.בצורה הנוירוטית שאיפה זו יכולה להתבטא ברצון להשגת כוח

ושליטה באנשים אחרים ;בצורה הבריאה היא מהווה מניע של האדם להתקדם לעבר

הרמוניה ושלמות .לאנשים יש מההתחלה התעניינות חברתית ,ושאיפה לעליונות ,כאשר היא

בריאה ,גורמת הן לשיתוף פעולה וחברותיות והן לתחרותיות ואסרטיביות .

התיאוריה של אדלר גם שמה דגש על האופן בו אנשים מגיבים לרגשות בנוגע לעצמי ,

כיצד אנשים מגיבים למטרות שמכוונות את התנהגותם לעבר העתיד ,וכיצד סדר הלידה בין

אחים עשוי להשפיע על התפתחותם הפסיכולוגית )בכורים כהישגיים יותר (.

קארל ג .יונג (1875-1961)

יונג נפרד מפרויד בשנת ,1914 ופיתח אסכולה משלו על מחשבות ,בשם פסיכולוגיה

אנליטית .גם הוא ,כמו אדלר ,הוטרד מהדגש הרב שפרויד שם על מיניות .יונג ראה בליבידו

אנרגיית חיים כללית ,שכוללת בנוסף למיניות גם שאיפות אחרות לעונג וליצירתיות .

יונג קיבל את הדגש ששם פרויד על הלא מודע ,אך הוסיף לו את מושג “ הלא מודע

הקולקטיבי “- החוויות המשותפות של דורות העבר ,אשר ע “פ יונג קיימים בלא מודע של כל

בני האדם ,ועוברים בתורשה .חלק מרכזי בלא מודע הקולקטיבי הם דימויים או סמלים

אוניברסליים המכונים ארכיטיפים )אב -טיפוס (.הארכיטיפים מופיעים באגדות עם ,חלומות ,

מיתוסים ובמחשבות פסיכוטיות מסוימות ,באופן אוניברסלי ,גם אצל תרבויות מרוחקות

ביותר ובתקופות שונות .

אספקט חשוב נוסף בתיאוריה של יונג הינו הדגש שהוא שם על האופן בו אנשים

נאבקים עם כוחות מנוגדים בתוכם .למשל ,ישנו המאבק בין החזות ) הפנים (שאני מציג

לאחרים )=פרסונה (לבין האני הפנימי ,האישי .אם אנשים מדגישים יתר על המידה את

הפרסונה ,יכול להיווצר חוסר בתחושת העצמי ותעלה השאלה מי הם בכלל .מצד שני ,

הפרסונה ,כפי שהיא מבוטאת בתפקידים חברתיים ,הינה חלק חיוני מחיי חברה .בדומה

לכך ,יש בתוכנו מאבק בין החלק הנשי לגברי .בכל גבר יש גם חלק נשי לאישיות ) אנימה ,

.(אם גבר דוחה את החלק הנשי שבו ,הוא animus ,,(ובכל אישה חלק גברי ) אנימוס anima

עלול להדגיש שליטה וחוזק במידה מוגזמת ,ויהיה קר ואדיש לרגשות אחרים .אם אישה

דוחה את החלק הגברי שבה ,היא עשויה להיות שקועה בקיצוניות באימהות .

התיאוריה של יונג מדברת גם על הניגוד שבין אקסטרוברטיות לאינטרוברטיות .בכל

אדם יש את שני הדברים ,אך בדגש שונה .אצל אינטרוברטים הקשר לעולם הוא בעיקר

באוריינטציה פנימית ,כלפי העצמי .הטיפוס האינטרוברטי הוא הססן ,זהיר ,ומעמיק

בחשיבה .אצל אקסטרוברטים האוריינטציה בעיקרה כלפי החוץ ,כלפי העולם החיצוני .

הטיפוס האקסטרוברטי מעורה בחברה ,פעיל ,והרפתקן .בפני כל אדם ניצבת משימה של

מציאת אחדות בעצמי (.the self)בעיני יונג משימה חשובה בחיים היא להביא להרמוניה או

לשילוב את הכוחות המנוגדים באישיות .

הדגש החברתי והבינאישי

עם המעבר המאוחר יותר של החשיבה הפסיכודינמית מאירופה אל ארה “ב ,הדגש

עבר מהגורמים הביולוגיים בהתנהגות אל הגורמים החברתיים .התיאורטיקנים שהובילו את

השינוי נקראים ניאו -פרוידיאניים .

קארן הורני (1885-1952)

הוכשרה בפסיכואנליזה מסורתית בגרמניה ועברה לארה “ב בשנת .1932 מעט לאחר

מכן נטשה את החשיבה הפסיכואנליטית המסורתית ופיתחה תיאוריה משלה ותכנית הכשרה

פסיכואנליטית חדשה .בניגוד לאדלר וליונג ,הורני חשה שהשקפותיה מבוססות על תרומתו

האדירה של פרויד ,ואינן מנוגדות לדעותיו .ההבדל הגדול ביותר בינה לבין פרויד נעוץ

בשאלת ההשפעה הביולוגית האוניברסלית או ההשפעה התרבותית .הורני הגיעה להכרה

בחשיבות ההשפעה התרבותית ) גם על נוירוזות (בעיקר משלוש סיבות :

דעותיו של פרויד לגבי נשים גרמו לה לחשוב על המקום של ההשפעה התרבותית

בהן .

אריך פרום ,פסיכואנליטיקאי נוסף אליו הייתה קשורה ,העלה את מודעותה לחשיבות

ההשפעות התרבותיות והחברתיות .

תצפיותיה על השוני במבני האישיות בין פציינטים באירופה לפציינטים בארה “ב .

תצפיות אלו הובילו אותה גם למסקנה כי יחסים בינאישיים נמצאים במרכזו של כל תפקוד

אישיותי ,בריא או מופרע .

הדגש של הורני בתפקוד נוירוטי הוא על האופן בו אנשים מנסים להתמודד עם “חרדה

בסיסית “- התחושה של ילד שהוא מבודד וחסר אונים בעולם שיכול להיות עוין .אצל אדם

נוירוטי ,יש קונפליקט בין שלוש דרכי תגובה לחרדה זו .שלוש התבניות האלו ,הנטיות

moving ) ““ לנוע כנגד ,moving ( toward) “הנוירוטיות הללו ,ידועות כ “לנוע לעבר

.(כל השלוש מאופיינות בנוקשות ובחוסר סיפוק moving away) “,(ו “לנוע הרחק against

עצמי של האינדיבידואל .ב “לנוע לעבר “,האדם מנסה להתמודד עם החרדה באמצעות עניין

מוגבר בלהיות מקובל ,חיוני ולקבל אישור מאחרים .אדם כזה מקבל תפקיד תלותי בקשרים

עם אחרים ,ומלבד לרצון הלא מוגבל בחיבה ,הוא נעשה לא אנוכי ,לא תובעני ומקריב עצמו .

ב “לנוע כנגד “,האדם מניח שכולם עוינים ושהחיים הם מאבק נגד כולם .כל התפקוד מכוון

לעבר הכחשה של כל צורך באחרים ובמטרה להראות קשוח .ב “לנוע הרחק “,האדם

“מתכווץ “לנוכח אחרים בניתוק נוירוטי .הוא מסתכל לעיתים קרובות על עצמו ועל אחרים

בניתוק רגשי ,כדרך לא להקשר רגשית לאחרים .למרות שכל טיפוס נוירוטי מראה דרך

תגובה כזו או אחרת ,הבעיה באמת היא הקונפליקט שיש בין שלוש הדרכים .

כבר מתחילת דרכה היה להורני קושי עם הדעות של פרויד על נשים .היא הרגישה

שמושג “קינאת הפין “מושפע מעיוות גברי של פסיכואנליטיקאים שמטפלים בנשים נוירוטיות

בקונטקסט חברתי מסוים .לטענתה ,הנשים אינן מועדות ביולוגית להרגיש חלשות ,תלותיות ,

כנועות ומקריבות עצמן ,אלא שזו הוכחה לחוזק ההשפעה החברתית .

לסיכום ,הורני החליפה את הדגש ששם פרויד על הגישה הביולוגית בגישה חברתית

בינאישית ,ולכן גישתה לגבי היכולת של אנשים להשתנות ולהגיע למימוש עצמי אופטימית

יותר .

הארי סטאק סוליבאן (1892-1949)

נולד בארה “ב ,מעולם לא היה בקשר ישיר עם פרויד .התיאוריה שלו ידועה כ “תיאוריה

הבינאישית של פסיכיאטריה “.סוליבאן ייחס חשיבות רבה לקשר המוקדם בין התינוק לאימו

בהתפתחות של חרדה ובהתפתחות של תחושת עצמי .חרדה יכולה להתפתח כבר

מהאינטראקציות הראשוניות של האם עם היילוד .לכן ,כבר מההתחלה חרדה היא באופייה

תופעה בינאישית .באופן דומה ,מקור מושג העצמי הינו חברתי .העצמי (the self) מתפתח

מתוך רגשות שהאדם חווה במהלך קשרים עם אנשים אחרים ומתוך הערכות ותפיסות של

הילד לגבי האופן בו הוא מוערך ע “י אנשים אחרים .חלקים חשובים של העצמי ,הקשורים

במיוחד לחוויית חרדה או ביטחון ,הם “ האני הטוב “,המקושר לחוויות מענגות ,” האני הרע “,

המקושר לכאב ולאיום על הביטחון ,וה “לא אני “,החלק בעצמי שנדחה משום שהוא מקושר

לחרדה בלתי נסבלת .סוליבאן שם דגש רב על ההשפעה החברתית .השקפתו על

ההתפתחות האישית דומה לזו של אריקסון בכך שהיא מדגישה את ההשפעות הבינאישיות

ואת חשיבות השלבים שאחרי התסביך האדיפלי .דגש מיוחד שם סוליבאן על תקופת הילדות

)בית הספר היסודי (,אשר בה חוויות הילד עם חברים ועם מורים משתוות לחוויותיו עם

הוריו ,אישור חברתי נעשה חשוב ומוניטין הילד בקרב אחרים הופך למקור חשוב להערכה

עצמית או לחרדה ,וכן על תקופת הפרה -התבגרות ,אשר בה קשר עם חבר קרוב מאותו מין

נעשה חשוב במיוחד .יחסי קירבה אלו יוצרים את הבסיס להתפתחות יחסי אהבה עם בן

המין השני בשלב ההתבגרות .

התפתחויות מאוחרות של התיאוריה הפסיכואנליטית המסורתית

ההתפתחויות בפסיכואנליזה עד היום מבוססות על בעיקר על תצפיות קליניות

וניתוחים של מקרים אינדיבידואלים .התפתחות מרכזית אחת היא הרחבת החקירה

הפסיכואנליטית לקבוצות גילאים ולסוגי פסיכופתולוגיות שלא טופלו ע “י פרויד וממשיכיו .

הודות לאנה פרויד ,מלני קליין ,ואנשים נוספים ,המושגים הפסיכואנליטיים הורחבו כך

שיתאימו לילדים .פיתוח רב של התיאוריה של פרויד נבע לא מחוסר שביעות רצון

מהתיאוריה עצמה ,אלא מכך שעם חלוף הזמן עלו בעיות חדשות ,שפרויד לא התמודד עימן ,

אנשים באו לטיפול לא בגלל “נוירוזה קלאסית “,אלא בגלל הרגשת ריקנות ,דיכאון ,וכד ',

ונוצר צורך בפיתוחים חדשים שיתנו מענה לבעיות הללו .

תיאורית יחסי אובייקט

מתעניינת בשאלה כיצד ,במהלך השנים הראשונות ,אדם מפתח תחושת עצמי ,ולאחר

מכן מנסה להגן על שלמותו .אובייקט =אנשים ,לא חפצים .כיצד חוויות עם אנשים

משמעותיים בעבר מיוצגות כחלקים או כאספקטים של העצמי ,ומשפיעות על יחסים של אדם

עם אנשים אחרים בהווה .

נרקיסיזם ואישיות נרקיסיסטית

.Otto Kernberg-ו Heinz Kohut -שני התיאורטיקנים המרכזיים בתחום

בהתפתחות של תחושה בריאה של עצמי ונרקיסיזם בריא ,לאדם תחושה ברורה של

עצמי ,הערכה עצמית ברמה מספקת וסבירה ,הוא גאה בהישגיו ,ומכיר בצרכי אחרים ומגיב

להם בעת שהוא מגיב לצרכיו שלו .באישיות נרקיסיסטית ,יש הפרעה בתחושת העצמי של

האדם ,רגישות לפגיעות בהערכה העצמית ,צורך בהערצה של אחרים ,וחוסר אמפתיה

לרגשות אחרים ולצרכיהם .הנרקיסיסט רגיש לתחושות של חוסר ערך וחוסר כוח ) בושה

והשפלה (,ובו זמנית הינו בעל תחושה מוגזמת של חשיבות עצמית ,ועסוק בפנטזיות על

הצלחה וכוח בלתי מוגבלים .הוא מרגיש שהוא זכאי לקבל דברים מאחרים ,שמגיע לו לקבל

אהבה והערצה מאחרים ,ושהוא מיוחד .הוא מסוגל להיות מאוד נדיב לאחרים ) אם כי לרוב

לא ברמה של רגשות ואמפתיה (,וגם תובעני מאוד .לעיתים הוא עושה אידיאליזציה לסובבים

אותו )וגם לעצמו (,ובפעמים אחרות הוא יפחית לגמרי את ערכם .

הנרי מוריי ,שפיתח את ה ,TAT-פיתח גם שאלון למדידת נרקיסיזם .לאחרונה פותח

גם שאלון לאישיות נרקיסיסטית (.NPI)במחקרים נמצא כי אנשים שהשיגו ציונים גבוהים

בשאלון הנרקיסיזם השתמשו בהרבה יותר מילים המתייחסות לעצמי )אני ,שלי ...(מאנשים

שהשיגו ציונים נמוכים .בנוסף ,בעוד רוב האנשים מרגישים לא בנוח לצפות בעצמם

.”ego boost” בהקלטת ווידאו ,נרקיסיסטים קיבלו מכך

תיאורית התקשרות ויחסים אישיים אצל מבוגרים

תיאוריה זו עוסקת בהשפעה של חוויות מוקדמות על התפתחות האישיות ,והקשר

בניהן לבין תפקוד אישיותי מאוחר יותר .לתיאורית ההתקשרות נקודות דמיון משותפות רבות

עם התיאוריה הפסיכואנליטית ועם תיאורית יחסי האובייקט ,למרות שאינה ממש חלק מהן .

תיאורית ההתקשרות הנוכחית מבוססת בעיקר על עבודתו התיאורטית המוקדמת של

הפסיכואנליטיקאי ג 'ון בולבי ,ועל עבודתה האמפירית של הפסיכולוגית ההתפתחותית מארי

איינסוורת '.בולבי התעניין בהשפעה של ניתוק מוקדם מההורים על התפתחות האישיות ,

הושפע מתחום האתולוגיה )חקר בע “ח בסביבתם הטבעית (ומהתפתחויות בתיאורית

המערכות הכללית )עקרונות כלליים של תפקוד מערכות ביולוגיות (,ופיתח תיאוריה של

attachment behavioral system, )התפתחות מערכת ההתקשרות ההתנהגותית

.(ע “פ תיאוריה זו ,תינוק עובר סדרת שלבים במהלך התפתחות התקשרות למטפל ABS

עיקרי ,ושימוש בקשר זה כ “בסיס בטוח “לחקירה ולהיפרדות .ה - ABS נחשב כדבר מולד ,

חלק מהמטען התורשתי האבולוציוני שיש לו ערך הסתגלותי .כחלק נוסף בהתפתחות ה -

או ייצוגים (internal working models) התינוק מפתח מודלים פנימיים לעבודה ,ABS

מנטליים של עצמו ושל מטפליו העיקריים .מודלים פנימיים אלו מקושרים לרגשות .על בסיס

האינטראקציות שנחוו בינקות ,הם מהווים בסיס להתפתחות ציפיות על מערכות יחסים

עתידיות .במישור האמפירי חלה התפתחות רבה עם פיתוח תהליך “ הסיטואציה הזרה “של

איינסוורת ') בכלליות ,תצפית על תגובות התינוק כשאימו עוזבת אותו וכשהיא שבה אליו (.

תצפיות אלו מובילות לחלוקה של התינוקות לשלוש קטגוריות :

תינוקות בטוחים - (70%)שרגישים לפרידה מהאם אך מקדמים אותה בשמחה

כשהיא חוזרת ,מנוחמים בקלות ואז יכולים לשוב למשחקם .

תינוקות חרדים -נמנעים - (20%) לא מתרגשים מעזיבת האם ,וכשההיא חוזרת נוהגים

בהימנעות )מתרחקים ,מסתובבים (.

תינוקות חרדים -אמביוולנטיים - (10%) חווים קושי רב בפרידה מהאם ,אך גם לא

נרגעים בקלות כשהיא שבה .רוצים להתנחם בחיקה ולהתרחק ממנה בו זמנית .

במחקרים פסיכולוגיים נמצא כי לסוג ההתקשרות בילדות יש השפעה על סגנון

מערכות היחסים בכלל והרומנטיות בפרט בבגרות ,על הדימוי העצמי ,על האוריינטציה

בעבודה )ביטחון לעומת פחד מכישלון ,המקום של העבודה בחיים הפרטיים והחברתיים ,

והסיפוק מהעבודה (.

מחקרים מאוחרים תיארו את מודלי ההתקשרות באמצעות שני מימדים ,המשקפים

את מודל העבודה הפנימי של העצמי ,ומודל העבודה הפנימי של אחרים .לכל מימד קצה

חיובי וקצה שלילי .בקצה החיובי של המודל של עצמי יש ,למשל ,תחושת ערך עצמי וציפייה

שאחרים יגיבו בצורה חיובית .בקצה החיובי של המודל של אחרים יש ,למשל ,ציפייה

שאחרים יהיו זמינים ותומכים ,ויובילו לקרבה .המודל הזה מוביל להוספת סגנון התקשרות רביעי ,” משחרר “- (dismissing) אנשים אלו אינם מרגישים בנוח מיחסים קרובים ומעדיפים לא להיות תלויים באחרים ,אך עדיין שומרים על דימוי עצמי חיובי .

Positive other

Preoccupied

(preoccupied with

relationships)

Secure

(comfortable with intimacy

and autonomy)

Positive self Negative self

Fearful

(Fearful of

intimacy; socially

avoidant)

Dismissing

(dismissing of intimacy;

counter-dependent)

Negative other

נקודות שצריך לזכור :

יש ראיות לכך שסוג ההתקשרות אינו דבר קבוע שלא יכול להשתנות .

לאדם אחד יכולים להיות סוגי התקשרות שונים עם אנשים שונים .

רוב המחקרים בנושא התבססו על דיווח עצמי של אנשים ,ולא היו מחקרי אורך שעקבו

אחרי אנשים מינקות ועד בגרות .

הערכת התיאוריה הפסיכואנליטית - יתרונות וחסרונות

יתרונות :

הובילה לשימוש בטכניקות חדשות ,כאסוציאציות חופשיות ופירוש חלומות ,והיוותה

כוח מניע בפיתוח מבחנים מיוחדים להערכת האישיות ובשימוש בהם .

סיפקה תרומה משמעותית לגילוי וחקר של תופעות בתפקוד האדם .

הכירה במורכבות ההתנהגות האנושית .

מקיפה טווח רחב מאוד של תופעות .

חסרונות :

נכשלה בהגדרת המושגים בצורה ברורה ומובחנת .

בדיקה אמפירית שלה הינה קשה ולעיתים בלתי אפשרית )לא ניתן לחזות בעזרתה

התנהגות עתידית כתוצאה מנסיבות מסוימות ,כך שלא ניתן להפריכה ;היא יכולה לספק

הסבר לכל דבר בדיעבד ;הדרך בה פסיכואנליטיקאים מגנים על התיאוריה מפני מבקרים

הינה בעייתית -הם טוענים שהמבקרים מפעילים הגנות בכך שהם לא מכירים ומקבלים

חשיבות תופעות כמיניות ילדותית .בעשותם כך הם מתייחסים לפסיכואנליזה כאל דת ולא

כאל תיאוריה מדעית (.

תומכת בהשקפה המפוקפקת של האדם כמערכת אנרגיה ) השקפה שיעילה אולי

כמטאפורה ,אך הוכחה כשגויה ולא מעבירה את המורכבות שבתפקוד האדם (.

סובלת משינויים רבים .

סיכום

מבנה :איד ,אגו ,סופר אגו ;לא מודע ,פרה -מודע ומודע .

תהליך :דחפי מין ואגרסיות ;חרדה ומנגנוני הגנה .

גדילה והתפתחות :אזורים ארוגניים ;שלבי התפתחות אוראליים ,אנאליים ופאליים ;

תסביך אדיפלי .

פתולוגיה :מיניות ילדותית ;פיקסציה ורגרסיה ;קונפליקט ;סימפטומים .

שינוי :העברה ;פתרון קונפליקטים ;” איפה שנמצא האיד ,האגו צריך להמצא “.

פרק 5

התיאוריה הפנומנולוגית :תיאורית האישיות ממוקדת

האדם של קרל רוג 'רס

התאוריה של רוג 'רס התפתחה מתוך נסיונו הטיפולי .הסיבות שהיא מוצגת כאן הן :

למה יש להבין את האדם במונחים של איך הוא רואה את עצמו ואת העולם סביבו (זוהי

הגישה הפנומנולוגית (.גישה זו מפנה קשב אל מושג העצמי (self) וחוויות שקשורות לעצמי .

ולבסוף ,היא מיצגת ניסיון לשלב אינטואיציה קלינית עם מחקר אובייקטיבי .

קרל רוג 'רס (:1902-1987) ההוגה .

נולד באילינוי וגדל בבית עם חינוך דתי מחמיר ולא מתפשר .למד את ערכה של עבודה

קשה .התחיל עם לימודי חקלאות ) כמו רבין (,עבר ללימודי דת ,שם לסמינר תיאולוגי ליברלי .

עזב את הסמינר ועבר לתחום חינוך ילדים ,שם החל לראות עצמו כפסיכולוג קליני .הוא החל

לשב בין הדיעות הדינאמיות של פרויד לבין הגישה הקשה ,מדעית ,קרה ,אובייקטיבית

וסטטיסטית שלמד בביה “ס למורים .הוא ניסה לאורך חייו להפעיל את השיטות

האובייקטיביות של המדע על האלמנטים האנושיים הבסיסיים .ב 1986 הוא הקים את

המרכז ללימודי האדם .הוא ציין 14 עקרונות שלמד לאורך טיפוליו .למשל :

הניסיון הוא הסמכות העליונה .

האדם הוא בבסיסו בעל כיוון חיובי .

החיים הם משתנים וכלום לא מקובע .

ראיתו של רוג 'רס את האדם

הגרעין הטבעי של האדם הוא חיובי .כיוון התנועה הוא באופן בסיסי לכיוון של הגשמה

עצמית .לדעתו ,תרומת הדת ) בעיקר הנוצרית (היא ללמדנו כי אנו ביסודנו מלאי חטא .כך גם

פרויד שהציג את האדם כבעל איד ותת מודע שאם היה מתאפשר ,היה פשעים כגון גילוי

עריות ,רצח ועוד .ע “פ גישה זו אנו בליבנו לא רציונלים ,לא מתורבתים ובעלי יצר של הרס

עצמי והרס סביבתי .לגבי רוג 'רס ,לעיתים אנו אכן כאלו אך בזמנים אלו אנו תחת מצב

נוירוטי ולא מתפקדים במלא היכולת שלנו כבני אדם .בזמן תפקוד חופשי טבענו הוא חיובי

וחברותי .

גדילה והתפתחות :אזורים ארוגניים ;שלבי התפתחות אוראליים ,אנאליים ופאליים ;

תסביך אדיפלי .

פתולוגיה :מיניות ילדותית ;פיקסציה ורגרסיה ;קונפליקט ;סימפטומים .

שינוי :העברה ;פתרון קונפליקטים ;” איפה שנמצא האיד ,האגו צריך להמצא “.