Research Methods - First Semester Class Notes
חזרה לאתר הראשי

שיטות מחקר לעבודה סוציאלית -סיכום מחברת סמסטר א


שיטות מחקר -סמסטר א

שיעור 1

שיטות מחקר – הרצאה

23/10/06

ספרים של אוניברסיטה הפתוחה (שיטות מחקר) – אין חובת קריאה.

יש בחינה בכל סמסטר – כל אחת 35% , כל השאר תרגילים.

המבחן של סמסטר ב' הוא על כל החומר עם התמקדות על חומר של סמסטר ב'.

מחקר במדעי החברה


המטרה : להסביר ולנבא התנהגות אנושית. מצד אחד רוצים להבין טוב יותר תופעות שהתרחשו ומצד שני לנבא דברים שיקרו בעתיד.

חלק מהתחומים במדעי החברה מתעסקים בדברים תוך אישיים וחלק מחפשים התנהגויות יותר חברותיות. חלק מהדברים ניתנים לבדיקה בתצפית, שאלונים וכו'.

יש הרבה חפיפה בתחומים של מדעי החברה ויש מחקרים משלבים. כדי להסתכל על תופעה בצורה הוליסטית יותר.

"צופים"- רואים דברים בסביבה שלנו.

כאשר רוצים לענות על שאלות פשוטות ומורכבות עושים מחקרים שבודקים את הדברים לעומק.

חלק מהמחקרים יוצרים ידע חדש אך רובם מוסיפים ידע נוסף. כאשר מדברים על ניבוי של תופעות מדברים בצורה הסתברותית . כלומר לא תמיד המשוואה "הזאת" תהיה נכונה.

לדוגמא:

"אדם מתוסכל מגיב בתוקפנות"

אנשים שונים באישיות, בסביבה שלהם וכו' ויגיבו בצורה שונה הן מבחינת האישיות והן הסיבה , הן מצב רוח וכו'.

יש מגוון גורמים שמשפיעים על התנהגות.

רמת הביטחון לגבי דברים /נתונים היא לפי כמות המחקרים.

מדעי החברה מנסים למצוא סדר וחוקיות בתופעות שמתארים. להתבונן בתופעה, לאסוף נתונים , למצוא קשר בין תופעות , לבנות תיאוריות ולבדוק אותן.

יש הרבה תהליכים מעגליים:

למחקר מדעי 2 תכונות מרכזיות:

אובייקטיביות :

כלומר הפרשנות / פענוח לא צריך להיות תלוי בחוקר. אינו יכול להחיל את הערכים שלו על התוצאות. ברגע שהתוצאות מושפעות מהחוקר אז יש בעיה. האובייקטיביות של המחקר נבדקת בכך שכאשר חוקר אחר עושה את אותו מחקר, מצפים שהתוצאות יהיו דומות ואז זה מעיד על כך שהמחקר אובייקטיבי. מדובר על אובייקטיביות של המחקר.

אמפיריות :

טענות אמפיריות – הן טענות שניתן להפריך או לאושש באמצעות המחקר. מה שאי אפשר זה לא אמפירי.

לדוגמא:

"ככל שעולה ההשכלה הילודה יורדת".- טענה אמפירית

אפשר לחקור את הטענה ולהגיע למסקנה האם המשפט נכון או לא.

"תסכול מוביל לתוקפנות" – ניתן לבדוק באמצעות מחקר.

"עם עליית הגיל חלה ירידה בזיכרון" – טענה אמפירית.

*גם אם הטענות אינן נכונות הן יכולות להיות אמפיריות.

טענות לא אמפיריות :

"שדים ורוחות אינם קיימים"

"סופו של הסוציאליזם לנצח את כל שאר המשטרים".

"פסלי שיש יפים מפסלי ברונזה"

"במצב של תעסוקה מלאה אין מובטלים "- זוהי הגדרה החלק השני של המשפט מגדיר את החלק הראשון.

תרגול


  1. "בעיות משפחתיות מגדילות את הסיכוי למעורבות בתאונות דרכים" – טענה אמפירית
  2. "ילדים אינם צריכים לצפות בתוכניות טלוויזיה אלימות" – טענה לא אמפירית
  3. "צעירים נוהגים באופן זהיר יותר ממבוגרים" – טענה אמפירית

שיעור 2

שיטות מחקר - הרצאה

30/10/06



בשביל להגיע לרמת אמון מספקת בנתונים, לא מסתפקים במחקר בודד. קשה להגיד שתופעה אמיתית מתוך מחקר אחד, כיוון ש כנגד מחקר בודד ניתן לטעון שהייתה מקריות.

כדי להגיע להכללות ולטעון שהתיאוריה תקפה עושים סדרה ארוכה של מחקרים. לא מסתמכים על מקרה או מחקר בודד.

שלבי המחקר

1. בשלב הראשון צריך לנסח בעיה או שאלת מחקר- להתחיל ממשהו לא מובן, שאין לו הסבר או שההסבר לא משכנע. הבעיה צריכה להיות מנוסחת באופן מאוד כללי ויש בסופה סימן שאלה.

2. בשלב השני מנסחים השערות מחקר. ההשערה היא איזשהו חוק כללי שמקשר בין שני משתנים או יותר. לדוג': "תסכול גורם לתוקפנות". לנסות למצוא קשרים בין שני משתנים.

3. בשלב הבא מנסחים היקש להשערה שלנו. מהרמה של ההשערות לרמה יותר אמפירית. כלומר הדרך שבה נבדוק . ההיקש הוא הכלי השאלון שיבדוק את ההשערה. עוברים לרמה יותר קונקרטית.

4. שלב הבדיקה בודקים את ההשערה באמצעות ההיקש שעשינו . המחקר בפועל.

5. שלב הבא זה הסקת מסקנות. עיבוד של המידע שעלה מהמחקר. מקום של הבנת התוצאות פרשנות החוקר.

בשביל לערוך מחקר צריכים משתנים. ההגדרה המילונית :משתנה הוא ביטוי שערכיו משתנים.

לדוגמא: השכלה , הכנסה , מנהיגות, לכידות וכו'.

יש שני מרכיבים למשתנה: הביטוי עצמו והערכים שלו.

כאשר רוצים לעשות מחקר מדברים על שני משתנים לפחות, ואז יש לנו נטייה להגדיר אחד מהם כמשתנה המסביר והשני כמשתנה מוסבר. לפעמים אפשר להגיד שיש קשר סיבתי כלומר אחד משפיע על ההתרחשות של השני, אבל לא תמיד המצב הוא כזה. לפעמים שתי התופעות מתרחשות במקביל. עדיין יש קשר סטטיסטי ביניהן אבל אין זה נכון להגיד שיש השפעה של אחד על השני.

לדוגמא:

אצל ילדים בני 6 עד 12 קיים קשר חיובי בין גודל הנעל לידיעת החשבון. כלומר ככל שמידת הנעל עולה ידיעת החשבון יותר טובה.

אין כאן קשר סיבתי , אבל מאוד ייתכן שהתופעות הולכות במקביל. או שיש משתנה שלישי המקשר ביניהם.

קיים קשר חיובי בין פריחת החצבים לנדידת הציפורים (לא סיבתי).

חוקר שבא לחקור תחום שאין בו הרבה ידע קודם\ קשה להתחיל ממחקר כמותי . צריך לעשות מחקר איכותי כדי להבין את התופעה , לשמוע מאנשים על התופעה וכו'.

על מנת להוכיח קשר בין שני משתנים צריך לראות קשר סטטיסטי. שאנו נוכל לנבא בדיוק רב יותר את ההתרחשות של משתנה אחד או את ערכו כאשר ידוע לנו ערכו של המשתנה השני.

קשר סטטיסטי: לדוגמא מתאם.

בנוסף אנו צריכים אמפיריות. כלומר הטענה שאנו טוענים צריכה להיות ניתנת לבדיקה.

הסבר מדעי מבוסס על קשר סטטיסטי ואמפיריות.

משתנה מסביר: שמות חלופיים משתנה בלתי תלוי, מנבא.

משתנה מוסבר: שמות חלופיים משתנה תלוי, מנובא.

דוגמאות :

1. מחקר שנערך על מנת לבדוק את הקשר בין ציוני בגרות לבין הצלחה בלימודים באוניברסיטה. ציוני בגרות – משתנה בלתי תלוי. הצלחה באוניברסיטה – משתנה תלוי.

*קריטריון שעוזר לבדוק מי תלוי ומי בלתי תלוי ,זה מי התקיים קודם.

2. מחקר שנערך על מנת לבחון את הקשר בין רמת השחיקה לבין מספר שעות עבודה שבועיות.

שחיקה – משתנה תלוי

משתנה בלתי תלוי - מספר שעות העבודה.

3. מחקר שנועד לבחון קשר בין רמת המוטיבציה להצליח בתחילת שנת לימודים לבין הישגים לימודיים בסוף השנה.

משתנה בלתי תלוי: מוטיבציה

משתנה תלוי: הישגים בסוף השנה.

4. מחקר שנועד לבחון את הקשר בין השכלה להכנסה

שניהם יכולים להיות התלויים והבלתי תלויים. תלוי בתיאוריה.

5. האם מידת ההצלחה בלימודים תורמת לפופולאריות של התלמיד בכיתה.

מידת ההצלחה – בלתי תלוי. פופולאריות – משתנה תלוי.

6. מחקר שנועד לבחון קשר בין מספר שנות הניסיון של רופא לביו מספר הפציינטים שלו.

שנות ניסוין זה משתנה בלתי תלוי. שמשתנה תלוי מספר פציינטים.

7. מחקר שנועד לבחון האם משברים כלכליים משפיעים על יציבות הממשלה.

*המלה משפיעים מכוונת אותנו.

משברים כלכליים זה משתנה מסביר , בלתי תלוי. יציבות זה משתנה תלוי.

8. מחקר שנועד לבחון האם קליטה מוצלחת של עולים בשלבים הראשונים לקליטה בארץ מעלה את הסיכוי שלהם להסתגל טוב יותר.

הקליטה התרחשה לפני ההסתגלות ולכן זה משתנה בלתי תלוי. ההסתגלות זה משתנה תלוי.


שיעור 3

שיטות מחקר - הרצאה

06/11/06

משתנים:

לכל משתנה שמגדירים במחקר צריך להיות שם משתנה וערכים (לפחות שניים).

משתנה רציף – גובה

משתנה בדיד – גבר/אישה

יש איזשהו קשר בין המשתנים. תפקיד של משתנים יכול להשתנות תלוי איך מגדירים את שאלת המחקר.

הרבה פעמים כאשר מדברים במדעי החברה אנו הרבה פעמים נוטים להשתמש במושגים שצריך להגדיר אותם. לדוגמא מוטיבציה, מנהיגות, לכידות. לצורך המחקר החוקר צריך להגדיר את המשתנה שלו באופן חד משמעי. יכולות להיות כמה הגדרות למושג אך כל חוקר צריך לציין לאיזה הגדרה הוא התכוון.

הגדרה נומינלית : ההגדרה התיאורטית כלומר מה המושג הזה אומר. קצת כמו הגדרה מילונית.

לדוגמא:

הצורך בהישג (משתנה) – הוא הרצון להצליח כלומר לעמוד בסטנדרטים של הצטיינות (הגדרה נומינלית).

סטאטוס – הוא מכלול התגמולים הניתן לתפקיד.

הגדרה אופרציונלית (תצפיתית): כיצד למדוד בפועל. זוהי הגדרה כוללת את כל הפעולות שיש לבצע כדי למדוד את המונח המוגדר.

1. הגדרה אופרציונלית נמדדת:

יש מושגים שאפשר למדוד באמצעות כלים קיימים או כלים שאנו נמציא אותם. לדוגמא אינטליגנציה.

במקרה כזה כאשר עוברים מהגדרה נומינלית לאופרציונלית צריך לתאר את הכלי עצמו. במקרה של שאלון , צריך להגדיר איזה שאלון, איזה פריטים, איזה סוג מדידה, מה הכללים שמתייחסים להעברה, מה ההוראות לנבדק, לאיזה אוכלוסיה הוא מיועד, כיצד מצייננים (איך נותנים ציון למשתנה).

2. הגדרה אופרציונלית מתופעלת/ניסויית :

תפעול = מניפולציה. החוקר עושה מניפולציה על הנבדק, לדוגמא בודק מצב רוח טוב. גורם לנבדקים למצב רוח טוב ואז בודק אותם. הוא בעצם גורם להם למצב רוח טוב.

מניפולציה זה כאשר החוקר עושה איזשהו שינוי בנבדקים שלו.

י

*המשתנה התלוי תמיד יהיה נמדד.

*מניפולציה זה על משתנה הבלתי תלוי כי זה משהו שנעשה קודם. משתנה הבלתי תלוי יכול להיות נמדד.

מערך:

מערך ניסויי- משתנה בלתי תלוי הוא מניפולציה ולכן ההגדרה האופרציונלית שלו תהיה ניסויית. מערך שיש בו לפחות מניפולציה אחת.

מערך מתאמי- יש קשר בין שני משתנים אבל לא שינינו שום דבר במחקר. כלומר לא עשינו מניפולציה.

הרבה פעמים אנו מקבלים פער בין הגדרה נומינלית להגדרה אופרציונלית. הרבה פעמים ההגדרה אופרציונלית יותר מצומצמת מההגדרה הנומינלית. הרבה פעמים יש הגדרה תיאורטית מאוד רחבה ואילו ההגדרה האופרציונלית יותר מצומצמת. השאיפה היא שהן יהיו כמה שיותר דומות. כלומר הכלים שלנו ימדדו בצורה הכי טובה את המשתנה.




דוגמאות :

משתנה: מוטיבציה לשירות בצה"ל

הגדרה אופרציונלית - נכונות לשרת שירות צבאי מלא גם אם השרות היה התנדבותי . המדידה זה שאלה לנבדקים =הגדרה אופרציונלית נמדדת. במקרה זה יש שאלה שהיא כלי המדידה שלי.

ניתן לתת הגדרות אופרציונליות נוספות למושג מוטיבציה.

אני רוצה למדוד את הרמה הכלכלית של הפרט. משתנה : רמה כלכלית

הגדרה אופרציונלית – שאלות כגון האם יש בבעלותך מכונית וכו'.

מונח תיאורטי: תוקפנות.

הגדרה אופרציונלית - מספר הפעמים שאדם יקלל ב5 דקות, מספר פעמים שינסה להרביץ, לשאול על התנהגויות תוקפניות שהיו לו בחודש שעבר וכו'.

מונח תיאורטי – העדפה של מוסיקה קלאסית

הגדרה אופרציונלית – לשאול: כמה שעות אדם מאזין למוסיקה קלאסית מתוך שעות ההאזנה למוסיקה. מספר הפעמים בשנה שאתה הולך לקונצרטים של מוסיקה קלאסית.

*בדרך כלל אנו צריכים כלי שיש בו מספר מדדים / שאלות .

האם תסכול משפיע על תוקפנות.

משתנה :תסכול

הגדרה אופרציונלית מתופעלת לתסכול : שמו שולחן מלא ממתקים מול הילדים ולא נתנו להם לגשת לממתקים – בעצם עשינו מניפולציה שגרמה לתסכול. החוקר שינה משהו בנבדקים שלו.

תיאוריה :

כוללת מערכת של טענות על קשרים בין משתנים. מציגה השקפה מסוימת על התופעה והתפקיד שלה הוא להסביר ולנבא .

לדוגמא תיאוריית התקשרות :

תיאוריה זו אומרת שיש יחסים מוקדמים בין תינוק לדמות מטפלת . והתינוק לומד על העולם מתוך מערכת היחסים עם דמות המטפלת. התינוק לומד דרך זה לווסת רגשות. כלומר בבגרות הוא יתמודד עם אירועי חיים שונים בצורה שונה על פי אותה מערכת היחסים שהתבססה בילדותו.

הגדירו באופן תיאורטי מה זה מימד הימנעות ומימד חרדה. ממדים אלה עוזרים לנבא התמודדות עם אירועי חיים שונים.

צריך להגדיר את הממדים של הימנעות וחרדה.

יש שאלון מיוחד שבודק זאת.

צריך להגדיר גם את אירועי החיים . מגדירים באופן ספציפי את האירועים שאנו רוצים לבדוק וכיצד נמדוד אותם ואז נחפש את הקשרים.

כדי לבדוק תיאוריה צריך להגדיר את המונחים התיאורטיים בהגדרות אופרציונליות. לאחר המדידה והממצאים שוב חוזרים לרמה התיאורטית בסוף המחקר כדי לאושש או להפריך את התיאוריות. צריך להיות מאוד זהירים בהסקת המסקנות. כדי להפריך או לאושש תיאוריה צריך יותר ממחקר אחד.

כאשר מחקר מוצא ממצאים הפוכים לממצאי התיאוריה יכול להיות מספר דברים:

  1. התיאוריה אינה נכונה.
  2. אינה מתאימה לכל המצבים או האנשים.
  3. המחקר לא נעשה טוב, הכלי לא טוב, התנאים הסביבתיים היו בעייתיים וכו'.

אי אפשר לקחת מחקר אחד ולבנות עליו תיאוריה.

הרבה פעמים לממצאים של המחקר אין משמעות כאשר לא עומדת מאחוריהם תיאוריה . איננו יודעים אז כיצד לפרש אותם.


שיעור 4

שיטות מחקר - הרצאה

13/11/06

שלבים במחקר המדעי:

קל להגדיר את שלבי המחקר המדעי על ידי הדוחות שנכתבים עליהם : הדוחות זה המאמרים, סמינריונים, עבודות מ.א וכו'.

1. מבוא : סקירת ספרות שרלוונטית למחקר. החוקר בודק את הספרות, מה נעשה בנושא , איזה מחקרים ואיזה תיאוריות יש. המבוא מסכם את הידע שיש עד אותו זמן. אם אין לחוקר מידע ספציפי על הנושא הוא מתרחב ובודק דברים דומים. הוא חייב להתחיל ממקום שבו הוא יודע מה נעשה בנושא.

המבוא מציג את המידע הקודם ואת המטרות וההשערות של המחקר שלו.

2. השיטה: השיטה מתייחסת למערך המחקר, לכלים שנעשה בהם שימוש, לנבדקים ולהליך. צריך לפרט מאוד את הדברים כדי לאפשר שיחזור של המחקר.

3. התוצאות: מוצגים כל הממצאים של המחקר. מאוד ענייני, מביא את התוצאות הנקיות.

4. סיכום ודיון: החלק הפרשני. יש בו את ההבנה של החוקר את הממצאים שהתקבלו במחקר שלו. כאן הוא מחבר למבוא . כיצד הממצאים מתחברים לתיאוריה. כאן יש גם רעיונות למחקרי המשך.

במציאות המחקרית יש יותר שילוב וחפיפה. בפועל העבודה לא כל כך מסודרת. יש תהליך קצת אחר, הרבה פעמים החוקר מגיע כבר עם כיוון של השערה, ואין מחקרים בנושא. אך העולם המדעי לא מאפשר לשער השערות ללא סקירת ספרות. וזה מוביל אותנו למחקרי גישוש – זהו מחקר שמתחיל בלי השערות, בדרך כלל בסקירת ספרות קצרה ובדרך כלל זה מחקר איכותני. זהו מחקר שבלתי אפשרי או קשה לשער בו השערות מוקדמות. החוקר יעשה תצפיות, ילך לשאול שאלות וכו'. רוב מחקרי גישוש הם איכותניים.

אי אפשר לשער השערות אם לא יודעים על מערך המחקר שתוכנן למחקר. כי יש הבדל בין השערות שאנו משערים למערך ניסויי להשערות של מערך מתאמי. במחקר ניסויי זה סיבתיות. במחקר מתאמי זה קשר.

ההחלטות על שיטת המחקר נובעות כבר משלב סקירת הספרות.

ברוב המחקרים משתמשים במדגם של אוכלוסייה מסוימת. השאלה שעולה זה ייצוגיות של המדגם – האם לא נוצרה הטיה מסוימת.

הרבה יותר קל לבצע מחקרים מתאמיים.

צריך לקבל החלטות על כלים. בדרך כלל יש יותר מאפשרות אחת לבחון נושא מסוים. צריך לבדוק מה יותר מתאים וממצא. הכלים יכולים להיות שאלונים, ראיונות עומק, תצפיות וכו'. צריך לעשות החלטה כיצד יועבר הכלי - לדוגמא השאלון (דואר, טלפון , הקראה, מענה עצמי). בנוסף צריך לבדוק את טיב השאלון. שאלון שכבר נערך בודקים בספרות. מדדי איכות של שאלונים : מהימנות ותקפות. איכות המחקר תלויה באיכות הכלים שנבחרו.

יש מורכבות של קבלת החלטות שצריך לעשות על מנת לעשות מחקר. בדו"ח הדברים נראים מאוד מסודרים. בפועל השלבים יותר שלובים אלה באלה. צריך לקבל הרבה החלטות, לגבי מערך המחקר, נבדקים וכו'. הרבה פעמים יש שיקולים של תקציב וזמן.

בעיית המחקר / הגדרת השערות


אנו בודקים נושא שמעניין אותנו. המחקר אמור להרחיב ידע תיאורטי או לתת תשובות יישומיות. יש שתי סוגים של סוגיות :

אפשרות אחת, סוגיות בסיסיות, רוצים ללמוד על נושא מסוים. המטרה המוצהרת – לדעת יותר.

אפשרות שנייה , לעשות מחקרים שנועדו לתת תשובות מעשיות מתוך השדה.

סקרי שוק זה דוגמא למחקרים יישומיים.

נושא: שינויי התנהגות .

בעיית מחקר/ שאלת מחקר: האם חזרתיות מגבירה קניית מוצר, האם תסכול מוביל לתוקפנות. אם חיפוש אתגרים קשור להסתכנות.

בעיית או שאלת מחקר חייבת להיות אמפירית, כלומר ניתנת לבדיקה על ידי מחקר.

השערות המחקר זה תרגום של בעיית המחקר לעמדה שניתן לקבל או להפריך אותו באמצעות מחקר.

יש קשר / אין קשר בין משתנים מסוימים. קובעים עמדה מסוימת. יש השערות בלי כיוון אך רצוי שיהיה כיוון בהשערה ואז ההשערה היא לדוגמא "תסכול מוביל לתוקפנות".

ככל שעולה ההשכלה הילודה יותר נמוכה.

מחקר יחשב יותר טוב כאשר הוא יבוא עם השערה ספציפית (כלומר עם כיוון).

דוגמאות להשערות :

ככל שרמת ההשכלה של ההורים גבוהה יותר כך הישגי ילדיהם יהיו טובים יותר.

נשים מוכנות לקבל עזרה מגברים. (השערה עם כיוון)

ככל שמספר הסיגריות שאדם מעשן ביום גבוה יותר כך כושרו הגופני נמוך יותר.

שאלות מחקר:

שאלת מחקר: האם חיזוקים חיוביים משפרים את הישגי התלמידים?

ההשערה תהיה: ככל שניתן יותר חיזוקים חיוביים לתלמידים אז הישגיהם ישתפרו.

שאלת מחקר: כיצד משפיעה פרסומת מפחידה על שינוי התנהגות?

ההשערה תהיה: פרסומת מפחידה בתחום בטיחות בדרכים תמתן את מהירות הנהגים.

שאלת מחקר: האם יש קשר בין התמודדות לשחיקה נפשית?

ההשערה תהיה: התמודדות שמכוונת לפתרון בעיות קשורה לרמה נמוכה יותר של שחיקה נפשית.

שאלת המחקר הרבה פעמים תראה כמיתאמית. ההשערה קשורה למערך המחקר אותו נרצה לעשות.

*יש קשר הדוק בין השערת המחקר למערך.

תרגול:

נושא מחקר: מהם הגורמים שמשפיעים על שביעות רצון של עובד במקום עבודתו.

שאלת המחקר: האם יש קשר בין תגמולים כספיים לבין שביעות הרצון של העובד ממקום עבודתו.

השערת המחקר: ככל שגובה השכר של העובד גבוהה יותר כך שביעות רצונו מעבודה גבוהה יותר.

הגדרה אופרציונלית: גובה שכר – לשאול שאלה כמה אתה מרוויח בחודש ללא שעות נוספות.

שביעות רצון – שואלים את העובד את שביעות רצונו במספר תחומים.


שיעור 5

שיטות מחקר - הרצאה

20/11/06

מתאם וסיבתיות


חלק מהמחקרים הם מתאמיים , אנו רוצים לתאר תופעה. הסוג השני זה מחקרים סיבתיים עם השערות סיבתיות , בדרך כלל יש מערך ניסוי.

מחקרים שמבוססים על השערות סיבתיות הרבה יותר קשה לבצע אותם והם מאופיינים בכך שהם מתפעלים משתנה אחד כדי לבדוק את השפעתו על משתנה אחר.

"יש קשר בין מידת נעליים לידיעת חשבון". יש קשר סטטיסטי. המתאם יכול להגיע עד 1 ואז יש התאמה מושלמת. אבל גם 0.3 במתאם מדבר על קשר. המתאמים במדעי החברה הם לא כאלה של אחד שלם.

זה שיש קשר לא מלמד אותנו על סיבתיות. כלומר הם חיים במקביל, אחד לא משפיע על השני.

הרבה יותר קל להוכיח קשר מתאמי מאשר קשר סיבתי. במערך סיבתי אנו צריכים להוכיח שדבר אחד קרה לפני שהתרחש הדבר השני אם אנו רוצים לצפות תופעות בטבע.

כשאנו מוצאים מתאם בין שני משתנים הקשר יכול לנבוע מכך שמשתנה אחד הקדים את ההתרחשות של השני , ויכול להיות ששניהם התרחשו במקביל.

השאיפה היא קודם כל למצוא קשר בין משתנים. רוב הפעמים כאשר דבר קרה לפני האחר אז בדרך כלל הקשר סיבתי.

ההנחה הבסיסית במקרים הבאים היא שיש קשר:

קשר סיבתי ישיר בין שני משתנים יכול לקרות כאשר משתנה אחד מוביל לשני, או שהמשתנה השני גרם למשתנה הראשון. למשל אם נמצא קשר במחקר שיש קשר בין כאב ראש לאכילת שוקולד. כדי לדעת מה גרם למה צריך לבדוק מה היה קודם. אפשרות 1 ו 2.

מתאם מזויף : יש עוד אפשרות להסביר את הקשר בין משתנים והיא על ידי משתנה שלישי. לדוגמא הפרשה של חומר מסוים בגוף מעוררת גם את הרצון לאכול שוקולד וגם גורמת לכאב ראש.

כלומר יש משתנה שלישי שמסביר את שניהם.

בעצם הקשר הוא קשר עקיף . אפשרות 3

בכולם מדובר על מתאם. השאלה היא מה מסביר את הקשר הזה.

קשר מותנה

עוד דרך אחת להסביר קשרים זה לומר שהקשר תלוי במשתנה נוסף.

לדוגמא "אכילת שוקולד גורמת לכאב ראש אצל נשים". הקשר ביניהם תלוי בקיומו של משתנה נוסף כלומר "נשים". הקשר יכול להיות נסיבות , מין וכו'.

עדיין יהיה לי מתאם בין המשתנים אך כאשר אני אחקור את המשתנים באוכלוסיה ששם זה מסביר אז המתאם יעלה. אפשרות 4

משתנה מתווך:

רוב החוקרים לא מסתפקים במתאם בין המשתנים ובסיבתיות אלא רוצים להבין למה?

במקרה זה הוא מנסה לחקור יותר לעומק ואז הוא מחפש את המשתנה שתווך בין משתנה אחד שני, לדוגמא איזה חומר יש בשוקולד שגורם לכאב הראש. אפשרות 5

דוגמאות :

במחקר שנערך בארה"ב לבין מספר ילדים בכיתה לבין ההישג הממוצע של התלמידים בכיתה. נמצא מתאם שלילי מובהק (כלומר ככל שזה יורד השני עולה).

הסבר א: הורים של תלמידים בעלי הישגים גבוהים נוטים לשלוח את ילדיהם לבתי ספר פרטיים שבהם לומדים מספר קטן של תלמידים בכיתה .

זה אפשרות 2 . ההישגים כאן קדמו לבתי הספר.

הסבר שני: בכיתות גדולות קטן ההישג הממוצע בכיתה.

זה אפשרות 1. גודל הכיתה מוביל להישגים.

הסבר שלוש: הכיתות גדולות יש למורה פחות זמן להתייחס לכל תלמיד ולכן התלמידים במסיגים פחות בממוצע.

אפשרות 5. המורה הוא הגורם המתווך בין גודל הכיתה לבין ההישג.

הסבר רביעי: הורים ממעמד הבינוני ומעלה מעודדים את ילדיהם להצליח בבית הספר ורושמים אותם לבתי ספר טובים שבהם גם הכיתות קטנות. הורים ממעמד נמוך אינם מכוונים את ילדים לבית ספר כזה או אחר.

אפשרות היא שלוש . ההורים הם גורם נפרד שיוצר את ההתרחשות גם של משתנה אחד וגם השני. מעמד ההורים הוא מתאם מזויף. הקשר עקיף.

יש לי פה גורם שמעודד להצלחה וגם אחראי לשילוב בבתי ספר.

במחקר שמוצאים קשר אין זה חייב שיש סיבתיות. צריך מחקר מסוים כדי להוכיח שיש סיבתיות.

מניפולציה זה סימן מובהק לסיבתיות , לכך שמשהו קדם אחד לשני.

שיעור 6

שיטות מחקר - הרצאה

27/11/06

מערך מחקר:

החוקר צריך להחליט באיזה דרך יאסוף את הנתונים. מערך המחקר – כיצד הוא משיג את המטרות שלו. ההחלטה היא לא שרירותית . אנו מבחינים בין מערך מתאמי לבין מערך ניסויי.

במערך ניסויי – החוקר מתפעל בעצמו משתנה בלתי תלוי על מנת לבדוק תגובה במשתנה התלוי.

משתנים מתופעלים – במערך ניסויי. תמיד בלתי תלוי.

תפעול = מניפולציה.

בניסוי תמיד יש משתנה מתופעל אחד.

במערך מתאמי- "בדיקת הבדלים בין נשים וגברים באשר למידת שביעות רצונם מזוגיות".

מין הנבדק – בלתי תלוי.

ש"ר מזוגיות – תלוי

אנחנו לא משפיעים על מין הנבדק במהלך המחקר לכן הוא מערך מתאמי. הנבדקים כבר שייכים מראש לקב' מסוימת ולכן זהו מערך מתאמי (ממלאים שאלונים).

במערך מתאמי החוקר צופה בקשרים בין משתני המחקר כפי שהם קיימים במציאות

דוגמא:

רוצים לבדוק קשר בין שביעות רצון מעבודה לבין מספר ימי ההיעדרות מהעבודה.

במקרה זה גם לא נתפעל שום דבר. אפשר לשאול אנשים או לבדוק ברישומים מס' ימי היעדרות.

שואלים עד כמה הם מרוצים או לא.

משתנה ייחוס: כל דבר שהאדם בא איתו למחקר. זה משתנה שלנו- משתנה בלתי תלוי.

דוגמאות למשתנה ייחוס – מין הנבדק, גיל וכו'. כל החלק הדמוגראפי הוא משתני ייחוס. גם אינטליגנציה, עמדות שאדם בא איתן וכו'.

צריך לזכור שיש משתני ייחוס כגון גיל, מין וכו' אך יש משתנים שיכולים להיות או /או , לדוג' חרדה. אפשר למדוד את החרדה הקיימת בדרך כלל באדם , או חרדה מצבית . את החרדה אפשר גם לתפעל, גורמים לאנשים להיות חרדים. ומצפים לראות הבדל בין קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת.

מתי משתמשים בכל אחד מהמערכים:

במערך ניסוי משתמשים כאשר רוצים ליצור מצב או תנאים שהנחקר לא מגיע איתם למחקר. מערך מתאמי משמש אותנו כאשר אי אפשר לתפעל משתנים ,כאשר לדוגמא רוצים לבדוק הבדלים בין גברים ונשים או בגילאים שונים או כאשר לא מעוניינים לתפעל אלא לצפות בקשרים בין המשתנים כמו שהם במציאות. לדוג' בין חרדה תכונתית לתוקפנות תכונתית.

מערך מתאמי הוא קל יותר לביצוע. הרבה פעמים הניסויים שנעשו בפסיכולוגיה החברתית זה ניסויי מעבדה. צריך ליצור תנאים ותפאורה. הרבה יותר קשה לבצע ניסויי, והם דורשים הכנה.








שיטות לאיסוף נתונים:

אחרי ההחלטה על המערך המחקר צריך החליט כיצד נאסוף נתונים.

1. תצפיות: נולד באנתרופולוגיה וסוציולגיה. בקרב החוקרים שישבו בחברות שונות וצפו באנשים וכו'. אפשר לצפות בחבורות רחוב, בכפר בדואי, התארגנות פוליטית מסוימת . הרעיון הבסיסי היה לצאת לשדה. כדי לצפות באופן הוליסטי על ההתנהגויות והתרבות. היום עושים הרבה שימוש בתצפיות . יש הרבה פסיכולוגים שעושים תצפיות בין אמא ותינוק. הנקודתיות השתנתה. לא חיים עם האמא שנה בבית, אלא חוקרים נקודות מסוימות. זה הרבה פחות הוליסטי. לא תמיד יוצאים לשדה אלא מזמינים את האימא למעבדה. נותנים להם להתרגל. משתמשים במצלמות, מראות דו כיווניות – האדם לא יושב איתם בחדר פיזית.

2. שאלון וראיון

ההבדל בין שאלון לראיון. הם דומים אך דרך ההעברה שונה.

יש מספר סוגי ראיונות:

ראיונות מובנים – ראיון שבו כל השאלות והסדר שלהן נתון מראש. מי שמראיין אין לו זכות לשנות את המבנה. לדוג' סקר טלפוני. המראיין לא רשאי לשנות את הסדר.

ראיון לא מובנה – יש ראשי פרקים כלשהם, נושאים, אבל הוא זורם עם המרואיין, מתחשב בתשובות. הראיון מתפתח לפי השיחה. זה דורש מיומנות יותר גדולה מאשר בראיון מובנה.

ראיון חצי מובנה – לוקח משתי הקיצוניות. יש רשימה סגורה של שאלות, אך המראיין לא חייב ללכת לפי הסדר, יכול לגלוש.

סוגי שאלונים:

מבחינים בין שאלון פתוח לסגור.

שאלון סגור – יש סולם תשובות שהנבדק צריך לסמן עליו. מה שנקרא מבחן אמריקאי. יש כמה אפשרויות לתשובה. אין מלל חופשי. הרבה יותר קל לניתוח סטטיסטי. מגבלה – לא תמיד התשובות ממצות את דעת הנבדק.

שאלון פתוח – שאלות פתוחות לרוב.

צורות ההעברה של שאלונים וראיונות:

1. אפשר לעשות ראיון פנים מול פנים.

2. לתת לענות לנבדק בעצמו.

3. לשלוח בדואר.

4. לראיון טלפונית.

5. לענות מול מחשב

3. ניתוח חומר קיים.

הרבה פעמים ההתנהגויות מתועדות במדיות שונות כגון תקשורת, ספרות ילדים, קטעי עיתונות. כל אלה יכולים לעזור בניתוח מגמות הקיימות בחברה, תפיסות אנשים. היתרון – אם רוצים לבדוק השתנות של דפוסי משפחה במאה השנים האחרונות אפשר לנתח חומר מאז בהשוואה לחומר עכשווי. זה יכול להיות תוצאות במבחנים, אינטייקים , וכו'.

החומר בעצם קיים, בנוסף זה חומר שלא נאסף לצורך מחקר ולכן כל מיני הטיות לא קיימות שם. המטרה לא הייתה שיעשו עליהם מחקרים אלא נכתבו לצורך מהותם/ מטרתם הספציפית.

חסרונות – החומר לא תמיד שלם, לא תמיד מכיל את כל התשובות לתופעה מסוימת.








שיעור 7

שיטות מחקר- הרצאה


4/12/06

כלים לאיסוף נתונים:

מחקרים אתנוגרפיים – (תצפית ) איסוף נתונים בעזרת תצפית . בסביבת חיים טבעית.

מדידה:

הגדרה – ייחוס של מספרים לאובייקטים או אירועים לפי חוקים מסוימים.

כלומר צריכים מספרים שישקפו לנו את האובייקטים, תכונות שלהם.

יש 4 סולמות מדידה : תיאור שבעזרתו מאפיינים מדידה

  1. נומינלי (שמי): מהות המדידה בסולם הזה שבעצם אנו נותנים שמות שונים לאובייקטים או ערכים שונים של משתנה. הוא מהווה אינדיקציה לזהות או שוני. לדוגמא מצב משפחתי-
1. רווק, 2. נשוי, 3. גרוש, 4. אלמן.

כאן אין ערך למספרים , אלא רק מה שהוא מייצג ואסור ליחס את אותו מספר לשני ערכים

שונים.

  1. אורדינלי (סדר): מאפיין משתנים שהסדר של הערכים הוא חשוב. לדוגמא כשדנים בריבוד חברתי רוצים לדבר על מעמד גבוהה, בינוני, נמוך. אנו לא יודעים בכמה המעמד הגבוה גבוה מהבינוני.
כל מספר צריך להיות יותר גדול מהשני.

  1. אינטרוולי (רווח): זהו סולם יותר משמעותי מהקודם ואפשר יותר להקיש על התכונות מהמספרים. ההפרש בין המספרים הוא הפרש משמעותי – כלומר מלמד על הפרש בתכונה עצמה. לדוגמא מדידה של טמפרטורה. אי אפשר לעשות כפל וחילוק , רק חיבור וחיסור.
אין אפס משמעותי. האפס הוא שרירותי.

  1. רציו (יחס/מנה): אפשר לעשות כל פעולה חשבונית שיש. יש אפס משמעותי לדוגמא כסף. מצב שאין לך כסף – כלומר אפס.
מבטא באופן הכי מדויק את התכונה.

כל סולם מכיל את הסולם הקודם לו.

אנו בוחרים סולם בהתאם למושגים שאנו רוצים למדוד.

דוגמאות:

משקל – רציו., אינטליגנציה – אינטרוולי. עמדות פוליטיות ומידת תמיכה במישהו – אורדינלי, מספר סידורי לנבדקים – נומינלי.

גיל – רציו

צבע עיניים – נומינלי

הזמן בו אדם קורה רשימה של מילים המתארות רגשות – רציו

הכנסה של משפחה – רציו

רמת השכלה (יסודי, תוכוני, אקדמאי) – אורדינלי



"ככל שיורדים יותר גשמים כמות תנובת השדה גדלה "

תלוי, רציו – תנובת השדה

בלתי תלוי, רציו – גשם

" תושבי שכונת הדרום מרוויחים פחות מתושבים בשכונות הצפון"

בלתי תלוי – סוג השכונה , סולם נומינלי

תלוי – משכורת, רציונאלי

"תושבי ת"א תומכים בשינוי שיטת הבחירות יותר מאשר תושבי הגליל"

מקום מגורים – בלתי תלוי , נומינלי

עד כמה אתה תומך בשיטת הבחירות – תלוי, אורדינלי (באיזה מידה אתה תומך: מהרבה עד בכלל לא).

"ככל שמשקיעים יותר שעות בלימוד לבחינות הציון שמקבלים גבוהה יותר"

שעות ההשקעה (זמן) – רציונאלי - תלוי

ציון – רציונאלי – בלתי תלוי.

"ככל שיש לאדם יותר חברים בטחונו העצמי גבוהה יותר".

מספר חברים - רציונאלי – בלתי תלוי

בטחון עצמי – אורדינלי – תלוי

"מידת שביעות הרצון של העובד משפיעה על נכונות להשקיע שעות נוספות"

נכונות (במידה רבה וכו) – תלוי – אורדינלי . אם מדובר על מספר שעות אז הסולם הוא סולם מנה.

שביעות רצון – בלתי תלוי – אורדינלי.

"תקציב הביטחון קטן בעיתות שלום וגדל בעיתות מלחמה".

עיתות שלום – נומינלי – בלתי תלוי

תקציב – רציו , תלוי.

"גברים אוהבים לנהוג במכוניות שחורות ונשים במכוניות אדומות"

מין (גבר אישה) – נומינלי – בלתי תלוי

צבע מכונית – נומינלי – תלוי

"העדפות המוזיקליות של האדם מושפעות מהעדפות המוזיקליות של חבריו"

העדפות חברים – בלתי תלוי - נומינלי

העדפות אישיות – תלוי – נומינלי

איכות של מדידה :

אנו רוצים שהמדידה תהיה מדויקת. השאלה איך יודעים ?

מהימנות: מדידה מהימנה היא מדידה מושלמת. כלומר משקפת באופן מושלם את המציאות. כלומר המדידה משקפת את ערכיו האמיתיים של המשתנה. הרבה פעמים אין לנו בכלל ערך אמיתי, ואנו יכולים לקבל רק ערך נצפה. לדוגמא אפשר לדעת את המשקל של כל האנשים בעולם רק על ידי מדידה באמצעות מאזניים. המדידה שלנו מדויקת בהתאם לערך האמיתי. ערך אמיתי – זהו ערך שקבעו אותו באיזשהו מקום. יש הגדרה תרבותית . הערך האמיתי זה ערך תיאורטי. בין הערך האמיתי לבין הערך הנמדד נמצא משתנה שנקרא טעות. הטעות יכולה להיות קבועה (לדוגמא מאזניים לא מאופסים)...

את הטעות הקבועה יותר קל לתקן (כי אפשר לכוון את המשקל). הטעות יכולה להיות גם מקרית – כאשר אדם יעלה מס' פעמים ברצף על מאזניים ובכל פעם תהיה מדידה קצת שונה. יותר קשה להתמודד עם זה.

כלי ההערכה של מהימנות נולדו על מנת להתגבר על טעויות מקריות. או לתת אומדן של הטעות המקרית.

שיעור 8

שיטות מחקר – הרצאה

11/12/06

מהימנות : המשך

מדידה מהימנה – מדויקת . טעות במדידה – יכולה להיות קבוע או מקרית.

כאשר המהימנות היא גדולה הטעות היא קטנה, כאשר המהימנות היא קטנה הטעות היא גדולה. ככל שהמתאם בין המשתנה הנצפה למשתנה האמיתי גדול יותר כך המדידה היא מדויקת / מהימנה יותר. ככל שהשונות בין המדידות של אותו משתנה היא גדולה יותר כך הטעות היא גדולה יותר. כאשר אין טעות בין המדידות השונות , הטעות קטנה יותר, ואז המהימנות היא יותר גדולה.

למהימנות יש טווח בין 0-1. 1 - בכלל אין טעות. 0 – אין מהימנות בכלל.

מהימנות משולמת כאשר המתאם בין הנמדד לאמיתי הוא 1.

הרעיון של בדיקת מהימנות הכלים התחיל דרך מבחני מיון . הלקוחות דרשו לדעת האם הכלים שבעזרתם הם נבדקים הם מהימנים .

דרכים שונות למדידה של מהימנות של כלי מחקר:

  1. יציבות המדידה : מבחן חוזר TEST RETEST
ההנחה היא שמבחן הוא מהימן יותר ככל שהמתאם בין מדידות שונות שנעשו במועדים שונים גבוהה יותר. אם אני מוצאת שהמתאם גבוהה זה אומר שהוא לא היה מושפע מגורמים חיצוניים שיכולים להשפיע על ביצוע כגון מצב רוח, עייפות וכו'. אם הציון יציב לאורך זמן זה אומר שהוא לא היה מושפע מתנאים חיצוניים. בדרך כלל משתמים בשיטה זו לשאלונים.

חסרונות:

א. חסרון המרכזי :יכול להיות שאדם יקבל ציונים דומים, נראה שהאדם הוא יציב אך לא נוכל לדעת שהשאלון בעצם בודק את המציאות. בעצם השיטה הזו בודקת יציבות של אדם מסוים. זוהי בדיקה חלקית למהימנות. רק מפה אי אפשר להסיק שהכלי הוא מדויק.

ב. עצם זה שיש יותר מהעברה אחת משפיע על איך עונה האדם בפעמים הנוספות. עצם זה שכבר ענה על השאלון פעם אחת זה משפיע על אך שהוא יענה בפעם הבא. דבר אחד שיכול לקרות זה שלומדים ממבחן למבחן, דבר אחר זה שזה מעצבן יותר ומשעם יותר. הלמידה לא קוראת באופן שווה. לא כולם לומדים באופן שווה, יש כאלה שיש שינוי ויש כאלה שאין. דבר נוסף – האדם ינסה להיראות עקבי , אפילו אם יש שינוי בעמדותיו או רגשותיו.

  1. אקוויוולנטיות : נוסחים מקבילים.
עושים שתי העברות של מבחנים שונים אך מאוד דומים הבודקים את אותו דבר, אם המתאם הוא גבוהה אז המבחן שלנו הוא מהימן. חייבים לבדוק בדיוק את אותו דבר, המאפיינים הסטטיסטים צריכים להיות זהים (כלומר התפלגות הציונים צריכה להיות דומה).

החיסרון העיקרי – לבנות שני נוסחים מקבילים שיהיו בעלי אותה דרגת קושי וכו'.

בנוסף יכולה להיות טעות במדידה , שבעצם זה לא הדבר בדיוק שרצינו לבדוק.

  1. עקביות פנימית
השיטה הכי נפוצה במדעי החברה. ההיגיון של השיטה שיש לנו הנחה שהפריטים שנבחרו הם פריטים אפשריים שמייצגים את התכונה הנמדדת. מבחן יהיה מהימן יותר ככל שהמתאמים בין פריטיו יהיו גבוהים יותר. כלומר השאלות צריכים להיות בעלות מתאם גדול, במידה והן בודקות את אותו התכונה.

אלפא קרונבך- מקדם מהימנות (הסימון הוא אלפא יווני) יכולה להיות בין 0-1. מקדם מהימנות – ציון של כל הפריטים יחד. עושים מטריצה בין המתאמים .

יש גם אפשרות שיש פריט אחד שמקלקל את המהימנות ואז המחשב יכול להגיד לנו איזה פריט צריך להוריד כדי שהשאלון יהיה יותר מהימן.

חסרון – עקביות הפנימית יכולה להיות מושפעת מתנאים מצביים חיצוניים.

החוקר שעושה מחקר צריך להוכיח שהשאלון היה מהימן. חובת ההוכחה שהשאלון הועבר כהלכה והוא מהימן מוטלת עליו.

שיטה נוסף לבדוק עקביות פנימית אך בלי אלפא –מבחן חצוי. לוקחים מבחן בהנחה שהפריטים שלו לא מסודרים לפי סדר הגיוני כלשהו – מחלקים אותו ובודקים מתאם בין שני חלקי המבחן.

מקדם המתאם הזה נקרא – S-B.

בשיטות שתיארנו עד כה לבדיקות מהימנות הייתה לנו הנחה סמויה שהכלים עצמם אובייקטיבים .

ישנם מקרים אחרים לדוגמא תצפית על התנהגות או רעיון עומק יש אדם שמראיין או מנתח ואז ההערכה נעשית בתנאים יותר סובייקטיביים. במקרה הזה המבחן תלוי במי ששופט.אותו לא תמיד תהיה הסכמה בין שופטים שונים לגבי הדברים. אין הסכמה בין שופטים לגבי מה שנבדק. זה יכול להיות גם פענוח דברים השלכתיים.

מתי משתמשים בכל אחד מהמבחנים:

אם המבחן הומוגני יש הנחה שכל הפריטים אמורים להשתייך לאותו מבחן תוכן אז נשתמש בעקביות פנימית.

אם המבחן הטרוגני ובודק מספר כישורים, תחומי ידע אני לא מצפה מראש לקבל אלפא גבוהה ואז הכי נכון להשתמש ביציבות המדידה.

אם המבחן מבוסס על מגבלות זמן – אין טעם לבדוק עקביות פנימית , כי לא בטוח שהנבדקים יספיקו לענות על כל השאלות. מנסים לבדוק כישורים וכו'. מהירות הביצוע היא קריטריון – אז הכי נכון לעשות אקוויוולנטיות או מבחן חוזר.

אם יש לי הנחה מראש שזה כישורים שאמורים להשתנות אין טעם לבדוק אותם בשיטת יציבות המדידה.

אם זה שאלון עמדות אפשר להשתמש בעקביות הפנימית.

אם המבחן הוא סובייקטיבי נשתמש במהימנות בין שופטים.

*מהימנות של נקודה שבעים ושמונים נחשבת לטובה.

שיעור 9

שיטות מחקר – הרצאה

18/12/06

מדידה מהימנה היא מדידה מדויקת.

אנחנו מחפשים מדידה שתשקף הכי טוב את מה שאנו רוצים למדוד. (כלומר כמה שיותר נכון).

0.7 ומעלה המהימנות היא טובה .

כאשר השאלון הומוגני הכי הנכון להשתמש בשיטה של עקביות פנימית. כאשר מחקר הוא הטרוגני אי אפשר להשתמש בכלי הזה כיוון שלא נצפה למצוא שם מתאם חיובי.

אם אנו יודעים איזה פריטים שייכים לאותו עולם תוכן אז אפשר לבדוק את המהימנות הפנימית בתוך הנושא הקטן עצמו. אנחנו לוקחים כל גורם בנפרד ואז מחשבים את העקביות הפנימית בתוכם.

כאשר למבחן יש מגבלות זמן ואז אין ציפייה מראש שהאדם יספיק לעשות את כולם אז אי אפשר לעשות עקביות פנימית ואז אפשר לעשות יציבות המדידה או נוסחים מקבילים.

דוגמא:

מבחן וקסלר – אינטליגנציה

יש לו 11 תת מבחנים שונים. אנו רוצים לתת לו ציון בודד . הכי נכון להשתמש ביציבות המדידה.

אם רוצים לבנות שאלון שחיקה לעובדים בארגון. כדי לבדוק מהימנות זה עקביות פנימית.

אנו נחפש שיטה הכי אפקטיבית לשימוש. אם אפשר לעשות עקביות פנימית אז כדאי לעשות אותה כי היא הכי יעילה.

דוגמא – מבחן שבו אדם מתבקש לעשות כמה שיותר ציורים מצורות גיאומטריות. מבחן שהוא מוגבל בזמן אי אפשר לעשות עקביות פנימית. בדרך כלל עושים את יציבות המדידה.

תוקף המדידה :

המידה שהמדידה מודדת את מה שהיא אמורה למדוד. האם הכלי שאני משתמשת בו למדידה אכן מודד את מה שהוא אמור למדוד.

כלומר זוהי מידת ההתאמה בין ההגדרה התצפיתית להגדרה הנומינלית. הגדרה תצפיתית – הגדרה אופרציונלית . הגדרה נומינלית – תיאורטית.

לדוג' האם מבחן אינטליגנציה אכן מודד אינטליגנציה. האם בדיקת דופק הלב מודדת חרדה .

הגדרה אופרציונלית (דופק) האם בודק הגדרה נומינלית (חרדה ).

לתוקף יש משמעות גדולה במחקר. אנו צריכים להיות משוכנעים ולשכנע אחרים שהכלים שלנו באמת מודדים את מה שאנו רוצים לבדוק.

לדוגמא:

אם המבחן הפסיכומטרי הוא מבחן תואם הוא צריך להיות במתאם גבוהה עם הציון הממוצע של תואר ראשון.

התוקף מאוד תלוי במטרה של כלי המחקר שלי, באוכלוסיה ובקונטקסט.יש מדדים שנכונים למדינה אחת לא תמיד תקפים למדינות אחרות.

תוקף – צריך להיות תקף למדידה מסוימת .

3 סוגי תוקף המדידה:

ניבוי, תוכן, מבנה.

  1. תוקף ניבוי: הרבה פעמים אנו בודקים משתנה מסוים כדי להעריך את היכולת שלו לנבא משתנה אחר. במקרה כזה התוקף יוערך על פי המידה שהמדידה מנבא את הדבר . קלאסית אמורים לעשות מבחן ,לקבל את כולם ואז לבדוק מי הצליח ומי לא ובודקים את המתאם. בפועל לוקחים רק את הטובים יותר ואז בודקים את המתאם של הניבוי. עושים כמה שיטות לבדיקת תוקף . בגלל ישיש הרבה מאוד מתערבים . הממוצע של הלימודים של תואר ראשון (הציון שאליו משווים) נקרא קריטריון = הציון שעליו מנבאים. אנו רוצים למצוא מתאם גבוהה בין המבחן לבין הקריטריון. הצלחה בלימודים הוא הקריטריון – המשתנה המנובא. הקריטריון לא חייב לבוא אחרי המבחן. ישנן שיטות שלוקחים דווקא מנהלים טובים ומנהלים גרועים ונותנים להם את המבחן שפיתחנו לבדיקת יכולת ניהול. אם יהיה מתאם טוב אז התוקף הוא טוב. בעצם הופכים את הדברים. גם כאן יש משתנה מנבא ומשתנה מנובא , רק הסדר של הדברים הוא הפוך. זה נקרא תוקף לאחר מעשה. הקבוצות כבר קיימות מראש ואני מעבירה את השאלון ומצפה שהוא יבחין בין הקבוצות. יש עוד אופציה שבה קריטריון והמשתנה ימדדו בו זמנית (קריטריון מקבילים או בו זמני). נניח שאני רוצה לבנות מבחן אינטליגנציה חדש , אני לוקח בו זמנית את המבחן שלי ומבחן ישן שבודק אינטליגנציה (הקריטריון ) ואז זה יחשב- תוקף בו זמנית.
כאשר הקריטריון נבדק אחרי המבחן ואז זה נקרא – תוקף ניבוי

א. תוקף לאחר מעשה – קודם יש מעשה ואז עושים את מבחן

ב. תוקף בו זמני או מקביל

ג. תוקף בו זמני – מבחן חדש מועבר במקביל למבחן ישן.

  1. תוקף תוכן – מתאים במקרים אחרים. לא תמיד כל שאלון שיש לנו המטרה שלו לנבא הצלחה בכישור כלשהו. לפעמים המבחן מהווה ביצוע או הישגים מסוימים. לדוגמא מבחני סיום של קורסים. אנו רוצים לדעת שהאדם השיג כישורים מסוימים. השאלה היא באיזה מידה מצליחים פריטי המבחן לייצג את עולם התוכן אותו מעוניין החוקר לחקור. תוקף תוכן הוא מדד התרשמותי (לא סטטיסטי) . זה הרבה יותר סובייקטיבי ממדדים אחרים.
סוג זה כמעט ולא משתמשים בו .

  1. תוקף מבנה : זה נדרש כאשר אין הסכמה מלאה לגבי ההגדרה האופרציונלית לגבי המשתנה שנמדד ואז אנו צריכים תוקף מבנה. אין הסכמה מלאה לגבי איך מודדים מושגים פסיכולוגיים כגון מנהיגות, חרדה וכו'. לא כל החוקרים יסכימו על כך שהכלי בודק את המשתנה התיאורטי.
אני צריכה לענות על 2 שאלות :

    1. באיזה מידה משתנה התצפיתי ממצה את מרכיבי המשתנה התיאורטי.
    2. באיזה מידה משתנה התצפיתי בודק רק את מרכיבי המשתנה התיאורטי ולא היבטים אחרים שאולי אינם רלוונטיים לו.
לדוג' משתנה שלי נקרא מעורבות משפחתי.

הגדרה תיאורטית :מידת הקשר בין הפרט למשפחתו.

אני צריך לתת הגדרה תצפיתית (לבנות כלי) – ונניח שאשאל שאלה על מספר שעות שמקדישים ההורים במשחק עם ילדיהם.

עכשיו שאלים את השאלה הראשונה , האם היא ממצא – לא. מכיוון שאני יכולה לבנות את מידת הקשר בין הפרט למשפחתו על ידי מספר רב של שאלות . ההגדרה התצפיתית שבחרנו היא בודקת רק חלק ממה שזה כולל. בעצם אין מיצוי של הגדרה תיאורטית.

השאלה השנייה – היא האם השאלה לגבי מספר השעות בודקת רק מעורבות משפחתית או אולי יש מרכיבים אחרים כמו מספר השעות שיש להורים בבית וכו. במקרה הזה ההגדרה התצפיתית בודקת לא רק את מה שהיא אמורה לבדוק, אלא גם דברים נוספים. אנו נרצה לטעון שכדי שיהיה לי תוקף מבנה שההגדרה האופרציונלית שלי תהיה הן ממצה והן בלבדית. אנו כל הזמן נרצה להגדיל את התוקף.

משתנה – רמת דתיות. הגדרה תצפיתית – שמירת כשרות. לא ממצה כי יש עוד כמה דברים כדי להגדיר אדם דתי . היא גם לא בלבדית כי אדם יכול לשמור כשרות מטעמים אחרים.

שיעור 10

שיטות מחקר – הרצאה

25/12/06

תוקף כלי מדידה (המשך):

תוקף מובנה: משמש אותנו כאר אין הסכמה מלאה לגבי המושג שנמדד. צריך לענות על 2 שאלות.

1. שאלת המיצוי: באיזה מידה המשתנה התצפיתי ממצה את מרכיבי המשתנה התיאורטי (כלומר באיזה מידה המדידה שלנו בודקת את כל המרכיבים).

2. שאלת הבלבדיות - באיזה מידה זה בודק רק את מרכיבי המשתנה הנומינלי ולא מרכיבים אחרים שאולי לא רלוונטיים לו.

דוגמאות :

משתנה : "היקלטות של עולים בארץ".

הגדרה נומינלית – מידת ההשתלבות של העולים בכל תחומי החיים.

הגדרה תצפיתית – כמה חברים ישראלים יש לכל אחד

האם זה ההגדרה התצפיתית ממצא? לא כי זה בודק רק היבט אחד של השתלבות

האם היא הגדרה התצפיתית בלבדית? לא, כי מספר חברים יכול להעיד על תכונת אופי אחרת או על מקום עבודה שהוא נמצא בו.

משתנה: "הצלחה בתפקיד מקצועי"

הגדרה נומינלית – השגת מירב התגמולים הנגזרים מהתפקיד

הגדרה תצפיתית – רמת הכנסה ממוצעת של הנחקר

האם ההגדרה התצפיתית היא ממצא? לא....

האם ההדגרה התצפיתית היא בלבדית? לא, יתכן שזה בודק גם וותק ועוד דברים, ויכול להיות שלא מצליחים שם.

ההגדרה התצפיתית יכולה להיות מורכבת משאלה אחת או ממספר רב של שאלות (שאלון).

שאלת המיצוי מקבלת מענה בתוקף מתכנס. כאשר רוצים לבחון תוכן מתכנס – יש לנו שאלון שבודק תכונה מסוימת הציון שלה בשאלון זה צריך להיות במתאם גבוהה לשאלון אחר שבודק את אותה תכונה. זה קשור למיצוי כיוון שאם יש מתאם גבוהה בין שני מבחנים אז זה מעיד שזה בודק מה שהוא אמור לבדוק.

עדיף להשתמש בסוגים שונים של כלים. לדוגמא שאלון חרדה ומידת ההזעה של כף היד , רוצים שהמתאם ביניהם יהיה גבוהה.

תוקף מתכנס – מתאם גבוהה בין מדידות שונות של אותו מושג.

כללי:

הדבר מתחייב לעשות כאשר בונים את הכלי. מהימנות פנימית עושים בכל פעם שמשתמשים בשאלון כיוון שהבדיקה קלה.

כאן אנו מדברים על תהליך של בניית הכלי מדידה.

כאשר מעבירים שאלונים ממדינה למדינה , או מקונטקסט אחד לאחר , גם אז צריך לבדוק מחדש תוקף ומהימנות.

הבעיה כאשר ניקח שני שאלונים דומים לגמרי אז זה יהיה מדד למהימנות ולא לתוקף. (כמו בנוסחים מקבילים). צריך לשים לב שהשאלונים שונים ומבוססים על תיאוריות שונות.

תוקף מבחיןאנו רוצים מתאם נמוך עם מבחן שבודק תכונה אחרת. המטרה היא לדעת שהשאלונים בודקים תכונות שונות. (0.3 זה מתאם נמוך). השאלונים צריכים להיות מאותו עולם תוכן.

צריך מתאם נמוך (או חיובי או שלילי)


לדוגמא:

רוצים לבדוק עמדות של מתבגרים כלפי האב. אפשר לקחת שאלון שבודק עמדות מתבגרים כלפי מורה (שהוא דמות סמכות) או /ו עמדות מתבגרים כלפי חברים.

*כדי להוכיח תוקף לפעמים נצטרף יותר מסוג בדיקה אחד.

לסיכום:

כאשר מפרסמים כלי : החוקר צריך לדווח על רמת המהימנות ותקפות של הכלים לפי המדדים שהוא מדד, ועל איזה אוכלוסיה זה נמדד, באיזה הקשר (התוקף).

המטרה של מהימנות היא לעמוד על דיוק המבחן . הוא יחשב מהימן אם בודק את התכונה שהוא אמור לבדוק באופן מדויק. מבחן יחשב תקף אם הוא מודד את מה שהוא אמור לבדוק.

בדיקת מהימנות

  1. יציבות המדידה/ מבחן חוזר = test-retest. מתאים למבחן הטרוגני ולמבחן מהירות שבו יש מגבלות של זמן.
  2. נוסחים מקבילים – מתאים למבחן הטרוגני (בודק כמה תכונות כאשר ניתן ציון כללי) ולמבחן מהירות.
  3. עקביות פנימית – מתאים למבחנים הומוגניים (תכונה אחת או כמה תכונות שכל אחת מקבלת ציון נפרד ואין אפשרות לעשות ציון כללי)
תוקף

  1. תוקף ניבוי / תוקף תלוי קריטריון – שבו אני מעריך את תוקף המדידה לפי מידת הצלחתה בניבוי תכונה מסוימת "אומדן להצלחה".
  2. תוקף תוכן – בודקים באיזה מידה מייצגים פריטי המבחן את עולם התוכן שאותו רוצים לבדוק.
  3. תוכן מבנה – כאשר אין הסכמה בין החוקרים לאיך למודדים מושג מסוים : תוקף מתכנס ותוקף מבחין.

דוגמאות :

מאמרים שתארו בנייה של כלים.

  1. פיתוח שאלון של ערך עצמי חברתי. התחילו בהרבה פריטים שעסקו בהיבטים שונים, העבירו להרבה נבדקים ובחרו 32 שאלות. השאלון מקיף 4 תחומים : ביטחון , דומיננטיות, ... רוצים לבדוק מהימנות. זה שאלון הטרוגני ורוצים לתת ציון אחד בהכל. בחרו לחלק את המבחן ל2 נוסחים מקבילים. שבכל אחד יש התייחסות ל4 התחומים הנבדקים. נתנו לנבדקים את שני המבחנים באותו, זמן חישבו לכל אחד ציון במבחן. (וגם לכל חלק במבחן).
מצאו שהמתאם בין הגרסה הראשונה לשאלון המקורי זה r=.97 .

מתאם בין גרסה שנייה לשאלון הכללי זה r=.97

מתאם בין הגרסאות הראשונה לשנייה הוא r=.87.(בגלל שככל שלמבחן יש יותר פריטים הסיכוי

שלו להיות מהימן גדל.

  1. תחום ארגונים ועבודה. שאלון "הכללה והדרה במקום העבודה".
רצו לבדוק עד כמה העובדים מרגישים שותפים , נגישים לתהליכים במקום העבודה. החלו משיחות עם מנהלים ועובדים. נבנה שאלון של 36 פריטים ב 3 עולמות תוכן.

    1. השפעה על קבלת החלטות (לדוג' החלטות שנוגעות ללוחות זמנים)
    2. מעורבות בתהליכים קבוצתיים.
    3. נגישות למשאבים.
העבירו לאנשים והם ביקשו לכתוב כמה הם מסכימים עם המשפטים. ככל שהציון הכללי גבוהה יותר יש תחושה של הכללה. ככל שהציון נמוך יותר יש תחושה של הדרה. החליטו שהציון הכללי משקף את גם מעבר לעולמות התוכן שנבחרו. לכל חלק אפשר לתת ציון (לפי החוקרים).

ציון כללי – העקביות הפנימית – אלפה קרונבך נמצא 84.

השפעה על החלטות – 72.

מעורבות- 83.

נגישות – 62.

המהימנות סבירה (בנגישות זה די מנוך) אנו אומרים שציון טוב זה מעל 7. , אבל גם 6. עובר.

רצו לבדוק גם תוקף שאלון והעבירו יחד עם שאלון זה עוד שני שאלונים קיימים (בעלי תוקף ומהימנות).

  1. מוכללות ארגונית - שאלון שביעות רצון מהתגמולים של ארגון (לבדוק תוקף מתכנס ).
  2. ניכור ארגוני- שאלון הבודק עד כמה אנשים מרגישים חוסר יכולת להשפיע על פעילות וכו'. (לבדוק תוקף מבחין).
קיבלו r=.63 – שביעות רצון ארגונית

r=-.32 - ניכור ארגוני

3. ניסיון לבנות שאלון התקשרות לילדים. (הקשר המשמעותי אם ילד יוצר סכמות להתנהגות.

השתמשו כדי להעריך תכונות של תינוקות ויחסים עם אמהות. בשנות ה80 המשיגו את אותו דבר למבוגרים.

יצרו 3 טיפוסים (חרד , נמנע , בטוח) .

פרופ' מבר אילן בנה שאלוון עם הרבה משפטים (15 בפריטים) כל 5 פריטים שייכים לדפוס מסוים. ריקי פינצי ניסתה לבדוק כיצד בודקים את ההתקשרות אצל ילדים בגילאים 6-12 ותרגמה את השאלון למשפטים שילדים יכולים להבחין ואז הייתה עבודה כדי להוכיח תוקף ומהימנות לשאלון. במקרה כזה אין משמעות לציון הכללי. שאלון הטרוגני שכל אחד מעולמות התוכן הוא הומוגני. עשו מהימנות פנימית לכל אחד מעולמות התוכן.

בטוח יצא אלפא =67.

נמנע יצא אלפא =80.

חרד נמצא אלפא= 75.

עשו גם מדד של יציבות המדידה. בדקו אותו שאלון אחרי שבועיים.

מה שמצאו זה – r=.94, r=.92, r=.87

ראו יציבות גדולה

בדקו כל חלק כיוון שאין התקשרות כוללת ולכן בודקים כל חלק בנפרד.

עשו גם בדיקות של תוקף על ידי העברה לילדים 2 שאלונים נוספים.

  1. שאלון חרדה
  2. שאלון דיכאון

מבחנים אלו נבחרו כיוון שתיאוריה וממצאים אצל מבוגרים הם:

חרדה מאפיינת את הטיפוס החרד.

דיכאון מאפיין את הטיפוס האמביוולנטי.


התקשרות


אישיות
בטוח חרד אמביוולנטי נמנע
חרדה 41.- 48. 28.
דיכאון 64.- 25. 51.


בדקו תוקף שהוא מעין תוקף ניבוי.

אנו רואים שטיפוס הבטוח קיבל ציון הפוך.

במבחני תוקף אם נמצא מתאם 90. זה אומר שזה בודק את אותו דבר /נוסחים מקבילים (וזה לא מה שאנחנו מחפשים פה).





שיעור 11

שיטות מחקר- הרצאה


1 ינואר 2007

ניסוי

צריך להיות קיום של תפעול על מנת שזה יהיה ניסוי. החוקר יוצר שינוי במשתנה הבלתי תלוי. אך יכולים להיות משתנים בלתי תלויים נוספים (כגון מין, גיל וכו').

במערך מתאמי – החוקר לא יוצר הבדלים , אלא רק צופה במשתנים כמו שהנבדק היגיע איתם.

ניסוי דורש יותר מאמץ. רב הניסויים בתחום של מדעי החברה נעשים בפסיכולוגיה חברתית.

יש המון דברים שאם היינו שואלים אנשים, לא בטוח שהם היו יודעים להגיד בדיוק מה הם מרגישים, ולא כי הם רוצים לשקר אלא רוצים להיראות חיובי. הניסוי מהווה אפשרות לדעת יותר בלי סינון רציונאלי. מחקרים בתחום של מתן עזרה :

אם נשאל אדם אם תעזור לאחר? הוא בדרך כלל לא יגיד לא. לשאול אותם ישירות זה בעייתי. כי אתה עונה לפי מה שאתה רוצה להציג לאחר.

הניסויים הם:

1. לא כולם יודעים מה יעשו בפועל.

2. כי אנחנו לפעמים עונים לפי מה שאנחנו רוצים להראות על עצמנו.

בתחום מחקר של מתן עזרה – תחילה חשבו שזה קשור לתכונות אופי ואז צריך לעשות מערך מתאמי. השאלה היותר מעניינת היא באיזה תנאים אנשים יעזרו ובאיזה תנאי ימנע מלעזור.

השאלה האם כאשר אתה לבד תעזור יותר מאשר כאשר יש קבוצה של אנשים. קראו לאנשים לבוא למחקר - השם של המחקר הוא אחר כדי שלא תהיה הטעייה מכוונת מצד האנשים. מצאו שב70 אחוז מהמקרים אנשים נטו לעזור כאשר היו לבד בחדר. רק 40 אחוז עזרו כאשר היה עוד אדם בחדר.

למה הניסוי חשוב : יש דברים שאפשר להסיק אותם רק בניסוי ולא בשאלות ישירות. הניסוי מבטיח שליטה. אנחנו שולטים במשתני המחקר שלנו, אנחנו יוצרים תנאים שרלוונטיים לשאלה ספציפית. אנחנו יכולים לבדוק הבדלים קודמים של הנבדקים. אפשר לבחון השערות אלטרנטיביות למה שהתקבל.

הבעיה שאפשר להשליך פחות על החיים.

בניסוי אנו רוצים לגלות קשר סיבתי.

בשביל להוכיח סיבתיות אנו חייבים קשר סטטיסטי בין המשתנים.

כדי להוכיח סיבתיות – המשתנה הבלתי תלוי צריך להתרחש לפני המשתנה התלוי. ובנוסף אנו חייבים להיות מסוגלים לשלול הסברים אלטרנטיביים.

כיצד משיגים שליטה?

היכולת להגדיר הגדרות אופרציונליות היא יותר רחבה. ליצור את תנאי הניסוי. מהו המשתנה הבלתי תלוי – לדוגמא האם עוזר או לא וגם כמה זמן לוקח להציע עזרה מרגע האירוע. השליטה על ההגדרות היא בידי החוקר.

גם הערכים של המשתנה זה משהו שהחוקר יכול לשלוט בו. (קבוצה גדולה, אדם אחד, שניים וכו'). הכי חשוב זה עניין של קבוצת הביקורת. זוהי קבוצה שצריכה לעבור את אותו דבר חוץ מסוג התפעול.

התפעול בניסוי של האישה שנפלה זה שהחוקר לפעמים שם אדם אחד ולפעמים שני האנשים בחדר. משתנה בלתי תלוי – מספר אנשים בחדר.

הפרכה של הסברים אלטרנטיביים

זה מתאפשר ע"י קבוצת הביקורת . אם יש הבדלים בין הקבוצות אנו מייחסים בביטחון יותר גדול את השינוי לתפעול. צריך להוכיח שהבלתי תלוי התרחש או היה קיים לפני התלוי.

  1. בלבדיות : בניסוי אחר אפשר להפריד בין המשתנים שבמציאות יחסי הגומלין שלהם מאוד מורכבים . הניסוי הוא משהו מלאכותי ולא תמיד בדיוק ישקף את המציאות. אחד הדברים שאפשר לעשות כדי להפריד זה שימוש בקבוצת ביקורת. כך בודקים באופן מובהק את השפעתו של משתנה אחד על האחר כאשר יתר הדברים תואמים. כל זה בהתאם לכך שהנבדקים הבינו והגיבו לסיטואציה כמו שניסינו להעביר אותה.
  2. חזרתיות ושינויים שיטתיים: ניסוי מאפשר לא רק לשחזר אלא גם כל פעם לשנות משהו חדש ולבדוק האם זה גורם להבדל. לשנות משהו בתנאים .
  3. רגישות ועוצמה : באיזה עוצמות להפעיל את הערכים. האם ההבדלים בין המינונים או הפערים בין המשתנים הם רחבים. פער קטן – רגישות. פער גדול – עצמה.
  4. כיוון הסיבתיות : כדי להעיד על הסיבתיות צריך ניסוי. הניסוי מאפשר שליטה על כיוון.



שיעור 12

שיטות מחקר – הרצאה

8/1/07

קבוצת ביקורת

לא בכל ניסוי יש קבוצת ביקורת ולא כל פעם כאשר יש קבוצת ביקורת זה תמיד ניסוי.

אך לרוב קבוצת ביקורת זה סימן היכר של ניסוי.

כדי שזו תהיה קבוצת ביקורת אמיתית – אנו צריכים לדאוג שהתנאים בה יהיו דומים ככל האפשר לקבוצת ניסוי. כי רק אז נוכל לטעון שההבדל נובע מהמניפולציה. הנבדקים צריכים להיות מאותה אוכלוסייה בסיסית.


ככלל, הדברים האלה נועדו ליצור קבוצות כמה שיותר דומות חוץ ממניפולציה וזה כי אנחנו רוצים להיות מסוגלים להגיד שהשינויים בקבוצות הם עקב המניפולציות.

הדברים הנ"ל הם סטריליים , זה המצב האידיאלי , והרבה פעמים זה לא אפשרי.

אנשים שונים אלה מאלה והרבה פעמים בדברים שלא קשורים למחקר. כדי שנוכל לקבוע שאכן יש הבדלים בין הקבוצות והן נובעים מהמניפולציה אנחנו צריכים להראות שהשונות השיטתית בין הקבוצות היא יותר גדולה מהשונות המקרית .

שונות שיטתית – שונות בין הקבוצות

שונות המקרית – שונות בתוך הקבוצות.

אנו רוצים להוכיח שהשונות שיצרנו היא יותר משמעותית מהשונות המקרית.

השונות בתוך הקבוצה יכולה להיות כל כך שונה שהיא תסתיר את השונות השיטתית.

אם לא יהיה הבדלים בכלל בין אנשים גם אין טעם למחקר.

לשונות המקרית יש שם נוסף והוא "שונות טעויות". זה הבדלים הבין אישיים בין אנשים.

השונות השיטתית יכולה להיגרם ממקורות נוספים חוץ מהמניפולציה. ככל שנוכל לזהות אותם נוכל לשלוט בהם. הם יהיו מבחינתנו "טעות שיטתית " . לדוגמא כאשר רוצים למצוא קשר בין לחץ חברתי לבין ציות לפקודות. סביר להניח שיש מרכיב כלשהו שהוא קונפורמיות שמשפיע על התגובה של האנשים. התפקיד של החוקר היא לזהות את המקורות האלה ואז הוא יוכל לנטרל אותם . אם הוא לא זיהה וזה משפיע על תוצאות המחקר זה נקרא "טעות שיטתית". כאן זה בטוח משפיע , זה לא כמו גובה או עיניים כחולות וכו'.

אנו יודעים שהמטרה למצוא יותר שונות שיטתית משונות מקרית . יש דברים שמפריעים לנו וזה טעות שיטתית ושונות טעויות.

השונות השיטתית היא אותה שונות שנובעת ממקורות ידועים או לא ידועים שמטים את הציונים בכיוון מסוים.

החוקר משער שימצא הבדל בציוני הסטודנטים כתלוי בהכנת שיעורי בית. שונות שיטתית – אלה שיכונו שיעורי בית יצליחו יותר. אך ייתכן מאוד שציונים נובעים לא רק משיעורי בית אלא גם באינטליגנציה. האינטליגנציה תשפיע באופן שיטתי על ציוני הגמר. אם הוא יזהה את האינטליגנציה וינטרל אותה זה בסדר. אם לא זיהה זאת אז זה יהיה טעות שיטתית.

ברגע שזיהינו את הטעות שיטתית לפני המחקר, לוקחים אותה בחשבון מראש וזה הופך אותה לשונות שיטתית .

הדרך הכי ידועה כדי להתגבר על טעויות שיטתיות שלא ניתנות לחיזוי מראש זה הקצאה מקרית של נבדקים . הקצאה מקרית של נבדקים נקראת רנדומיזציה. ההקצאה היא גם של נבדקים וגם של תנאי ניסוי.

כלומר לכל אדם בחדר יש אפשרות להשתייך לקבוצת ביקורת או לקבוצת ניסויי. בוחרים באופן מקרי מי ישתתף איפה. זה תנאי מאוד בסיסי אך לא תמיד אפשר לעשות את זה כי לא כל הניסויים נעשים בתנאי מעבדה. אז יש סיכוי שבין הקבוצות יהיה כביכול איזון. ואז הטעות השיטתית קטנה.

המטרה הבסיסית זה להשפיע על הטעות השיטתית .

אותה טעות שיטתית מטרידה אותנו כיוון שעלולה להוות הסבר אלטרנטיבי לתוצאות של הניסוי.

הסבר אלטרנטיבי נקרא גם איום על התוקף הפנימי של ממצאי הניסוי. כאשר יש לנו טעויות שיטתיות הפחד שלנו שזה יהווה הסבר אלטרנטיבי לממצאי המחקר.

השונות המקרית – נובעת ממשתנים החיצוניים לניסוי שבסופו של עניין השפעתם הממוצעת זהה בכל אחד מתנאי המחקר. אלה משתנים שיכולים להיות קשורים לתכונות הנבדק, למאורעות שקורות בזמן הניסוי, לטעויות מדידה. דברים שקורים והם לגמרי לא בשליטת החוקר.

אנו רוצים שהשונות המקרית תהיה מזערית. ככל שהקבוצות יותר הומוגניות יהיה לי שונות מקרית קטנה אז יהיה לי יותר קל להוכיח שהשונות השיטתית היא זו שעשתה את ההבדל בין הקבוצות.

כיצד שמצמצמים שונות טעויות (שונות מקרית) :

1. החזקת משתנה קבוע – למשתנה יש מספר ערכים (לדוגמא מין יש 2 ערכים : גבר ואישה) והשונות יכולה להשפיע על משתנה התלוי אז אפשר להחזיק רק בערך אחד . לדוגמא לקחת רק נשים מול נשים. חיסרון של החזקת משתנה קבועה זה שיש קושי להכליל את התוצאות על כל האוכלוסייה.

*לא עושים ניסוי אחד ולפיו מחליטים אלה עושים סדרות של משתנים.

2. הפיכת משתנה שהשפעתו מקרית למשתנה שהשפעתו שיטתית: לוקחים את המשתנה מין לדוגמא והפוכים אותו למשתנה בלתי תלוי נוסף במחקר. לוקחים משהו שאנו לא יודעים את השפעתו על משהו, שאנו רוצים לדעת כיצד משפיע.

לדוגמא: חוקר עשה השוואה בין הוראה חווייתית לפרונטאלית. שיער שהחווייתית תניב הישגים יותר גדולים מהשיטה הפרונטאלית. דגם מקרית נבדקים. חילק אותם בצורה אקראית. בקבוצה אחת לימד בשיטה חווייתית ובקבוצה שנייה לימד בשיטה פרונטאלית. לא משנה מי קבוצת הניסוי ומי הביקורת. זה שתי קבוצות השוואה. מסתיים הסשן של הלימודים הוא עושים בדיקה של ההישגים ולא מוצא הבדל בהישגים.

הוא חשב מה יכול היה לגרום לחוסר ההבדל בין הקבוצות והגיע להשערה שמידת הביטחון העצמי השפיע על התוצאות. שיער השערה שילדים בעלי ביטחון עצמי גבוה נתרמים יותר משיטה חווייתית ובעלי ביטחון עצמי נמוך מושפעים על ידי שיטה הפרונטאלית. והרי יש לו הטרוגניות מבחינת ביטחון עצמי בשתי הקבוצות.

החזקת משתנה קבוע – אנו אומרים שייקח רק ילדים בעלי ביטחון עצמי גבוהה ואז יעשה את המחקר רק עליהם. בשתי הקבוצות יהיו ילדים בעלי ביטחון עצמי גבוה וחלק ילמדו לשיטה אחת והחלק השני בשיטה השנייה. הבעיה אז שאי אפשר יהיה להכליל את התוצאות על האוכלוסייה.

הפיכת משתנה שהשפעתו מקרית למשתנה שהשפעתו שיטתית: למיין את הילדים 2 קבוצות עם ביטחון גבוהה ו2 קבוצות עם ביטחון עצמי נמוך. ואז כל אחת לומדת בשיטה פרונטאלית ואחת בשיטה החווייתית.

חוויות – ביטחון עצמי גבוהה

פרונטאלית – ביטחון עצי גבוהה

חווייתית – ביטחון עצמי נמוך

פרונטאלית – ביטחון עצמי נמוך.

הכנסנו משתנה בלתי תלוי נוסף והוא הערכה עצמית שהערכים שלו זה גבוה ונמוך.

זה עוזר לי להכליל את התוצאות על כלל האוכלוסייה. אם יצא שאצל נמוך עדיף פרונטאלי ואצל גבוהה עדיף חוויתי אז נוכל להכליל את התוצאות על כלל האוכלוסייה.

שיעור 13

שיטות מחקר – הרצאה

15/1/07

תוקף של ממצאי המחקר :

  1. תוקף פנימי
  2. תוקף חיצוני.

בניסוי אנו רוצים לבדוק הסבר סיבתי ובשביל זה צריך לסתור הסברים אלטרנטיביים.

הם בעצם יכולים להוות טעות שיטתית במחקר. יש דברים שמראש צריך לקחת בחשבון.

אנו רוצים בניסוי שהמניפולציה זה מה שגרם לתוצאה. יש כל מיני דברים שיכולים לקרות ולהוות הסברים אלטרנטיביים , הם איומים על התוקף הפנימי. התוקף הפנימי מדבר על איומים או במילים אחרות טעות שיטתית.

אנו נציג איומים פוטנציאלים דברים יותר כוללניים ואחר כך נציג מערכי ניסוי שונים ונראה האם הם יכולים להתגבר או לא יכולים להתגבר על ההסברים השיטתיים .

השאלה של תוקף פנימי – האם המניפולציה היא זאת שגרמה להבדלים בין הקבוצות או משהו אחר. כלומר האם ההסקה הסיבתית שלנו היא טובה או לא.

אם בודקים אנשים לפני או אחרי המניפולציה – אפשר להגיד שבדקתי את המצב הנתון ואז הפעלתי מניפולציה ובודקים מה השתנה. זה גם נחשב לניסוי.

האיומים (סוג של טעות שיטתית):

  1. היסטוריה – הכוונה היא לכל המאורעות שקורים במהלך הניסוי בין מדידת המשתנה התלוי לפני מניפולציה ולמדידה אחרי המניפולציה. ואז ייתכן כי המאורעות האלה מסבירים את ההבדל ולא המניפולציה – הסבר אלטרנטיבי.
  2. בשילה – התהליך שהנבדקים עוברים כפונקציה של הזמן עצמו.
  3. מכשור – מכשיר המדידה עצמו יכול להוות איום על ממצאי המחקר אם חלים בו שינויים בין המדידות השונות.
  4. מדידה – אנו מדברים על זה שעצם המדידה הראשונה משפיע באיזשהו אופן על המדידה השנייה . אם זה נעשה על אותה קבוצה. עצם זה שאנשים עוברים 2 מדידות גורמת לאנשים להתנהג בצורה שונה.
  5. ברירה – (סלקציה): קורה כאשר אפשר לייחס את התוצאות הניסויי להבדלים שקיימים מראש בין קבוצת הניסויי לקבוצת הביקורת, ולא למשתנה הבלתי תלוי. הדרך שבה חילקנו את האנשים לקבוצת ניסוי לקבוצת ביקורת כך שהכנסנו הבדל בין הקבוצות. וכך פגענו בתוקף פנימי. לדוגמא לקחנו תלמידים של כיתה ט' לקבוצת ביקורת וכיתה י' לקבוצת ניסוי.
  6. נשירה – הכוונה לזה שבכל מחקר אנו מבטיחים לנבדקים שבכל רגע שירצו הם יוכלו לעזוב את המחקר. אנו מגלים שבקבוצת בניסוי והביקורת הייתה נשירה אך לא שווה. השאלה מה גרם לנשירה הלא דומה בשתי הקבוצות. יכול להיות שהיו לי אנשים שונים. לדוגמא היו אנשים יותר סבלניים באחת הקבוצות . כאש יש חוסר פרופורציה בנשירה אנו שואלים את עצמו מדוע ומי בעצם נשאר. אולי מי שנשאר זה כבר סוג של סלקציה (ברירה). זה כבר לא קבוצות שאפשר להשוואת ביניהן בקלות.
  7. העברת מידע בין קבוצות המחקר – אנשים יוצרים לעצמם איזשהו סיפור לגבי על מה המחקר ואז האדם יוצא מהמחקר ומספר וזה יוצר ציפיות אצל האנשים והם באים איתם למחקר , וזה לא מה שהחוקר רצה.



אנו רוצים לדעת בוודאות שמי שיצר את המשתנה התלוי זה המשתנה הבלתי תלוי.

בתכנון טוב של ניסוי נוכל להתגבר עליהם.

למבחן –

יהיו תיאור מפורט של מחקר. יהיו שאלות ספציפיות.

תוקף חיצוני:

מדבר על היכולת להכליל את ממצאי הניסוי על אוכלוסיות, מצבים וזמנים שונים. האם אנו יכולים להגיד בביטחון אפשר להכליל ולהגיד שהוא נכון לכל האנשים ובכל הזמנים.

איום על התוקף החיצוני בה לידי ביטוי בחוסר יכולת להכליל ממצאי הניסוי על מצבים , אוכלוסיות או זמנים אחרים.

אנשים ספציפיים באים להשתתף במחקר, ולא האנשים מהאוכלוסייה מוכנים להשתתף. או מצב בו בודקים רק בית ספר מדרום הארץ.

כדי לצמצם את הבעיות אפשר:

  1. המסקנות שלי יוכללו רק לאוכלוסיה ספציפית שממנה באו הנבדקים. הממצאים תקפים רק לאוכלוסיה דומה.
  2. להגיד שיש לי משהו שהוא טוב ואני מאמינה שיעבוד לאוכלוסיות שונות ואז להעביר את זה על אוכלוסיות שונות ואז אפשר יהיה להכליל על כל האוכלוסייה.

מערכי ניסוי: יש מערכים שמתגברים על התוקף פנימי ויש שלא.

מערך ניסוי- תוכנית העקרונית לביצוע הניסוי.

התוכנית צריכה להתייחס למס' המשתנים , מספר מדידות, סדר מדידות, כמה קבוצות ניסוי וביקורת והקצאת הנבדקים לקבוצות. בכולם תהיה מניפולציה.

צריך לתת מענה טוב לשאלת הניסוי שלנו.

בכל ניסוי אנו רוצים לבדוק את ההשפעה של המניפולציה של המשתנה התלוי. בדרך כלל אנו משווים את זה למצב בו המניפולציה לא הופעלה. זה יכול להיות עוד לפני שהפעלנו את המניפולציה או קבוצת ביקורת.

כל הקומבינציות יוצרות מערכי ניסוי שונים.

יש חלוקה קלאסית לשלושה סוגים של מערכי ניסוי:

  1. מערכי ניסוי שגויים – קדם ניסוי: הכוונה למערכים מאוד בעייתיים , אך עדיין אפשר לראות שמשתמים בהם.
  2. מערכי ניסוי אמיתיים – מתגברים על רוב האיומים. בדרך כלל מערכים קלאסיים שעושים במעבדה.
  3. מערכים דמויי ניסוי – הכוונה למערכים שנעשים בשדה.
בכל אחד מהם יש תת מערכים.

סימנים גראפיים:

X מניפולציה

O תצפית / משתנה תלוי

R הקצאה אקראית לקבוצות ניסוי וביקורת

_ _ _ הקצאה לא אקראית.

מערכי ניסויים שגויים :

  1. ניתוח מקרה - החוקר עושה מניפולציה על קבוצה של נבדקים ובודק את המשתנה התלוי. (עושים התערבות ובודקים את התוצאות) – אין בו השוואה לכלום לא למדידה לפני ולא לקבוצת ביקורת.
לדוג' יש מנהל ברוצה לבדוק תוכנית מסוימת. הוא מבקש ללמד לפי תוכנית חדשה ובסוף תקופה מסוימת בודק את הישגי התלמידים. הוא לא משווה את זה לכלום.

יכול להיות שקרו עוד דברים בתקופה הזו , יכול להיות שהילדים התבגרו . יכול להיות שלבית ספר הזה יש אוכלוסיה מיוחדת שהיא מסבירה את המשתנה התלוי.

בניתוח מקרה יש איומים : היסטוריה , בשילה , ברירה (סלקציה). זה גם מהווה איום של ברירה אך

גם התוקף החיצוני מאוד בעייתי.

  1. מערך לפני אחרי – ללא קבוצת ביקורת: יש מדידה אחת יש מניפולציה ומדידה נוספת. יש השוואה אך אין קבוצת ביקורת .
לדוגמא המנהל בודק את התלמידים, הפעיל את התוכנית ואז אחרי שזה היה במשך תקופה מסוימת בדק שוב .

איומים :

היסטוריה -לדוג' בית הספר קיבל הרבה כסף ונוספו מורים גם נוספו עוד שיעורים וזה מה שהשפיע.

הבשילה - עצם זה שהזמן עבר הילדים התבגרו והציונים השתנו לא רק כתוצאה מהתוכנית אלה הבשילה.

הברירה – המאפיינים המיוחדים של הקבוצה יכולים להשפיע על התוצאות. לדוגמא ילדים מחוננים.

מדידה – עצמם המדידה הראשונה יכלה לרמוז לתלמידים שיבדקו אותם שוב ולהוביל למוטיבציה.

  1. מערך אחרי עם קבוצת ביקורת ללא הקצאה מקרית – יש שתי קבוצות ניסוי וביקורת כאשר אחת מקבלת את המניפולציה והאחרת לא עוברת שום דבר. אין מדידה לפני.

הייתה כיתה אחת שלמדה בתוכנית הרגילה ואילו כיתה אחרת למדה בתוכנית החדשה. הוא לא עשה הקצאה אקראית.


Locations of visitors to this page
1