1. קטע מדיאלוג של אח ואחות (בר ובת מצווה)

       ...אתם רואים יְדִידַי, שֶאֶצְלֵנוּ לא מְשַעֲמֵם,

        כי כְּשֶאנחנו בְּיַחָד, הָעֶסֶק מתחיל לְהִתְחַמֵם.

        נכון, לא פעם יש בֵּינֵינוּ מְריבה,

        אבל כמו שֶאומרים: זה בֶּטַח בא מֵאֲהָבָה.

        זה לא בְּדִיוּק כָּכָה, הָאַשְמָה היא רק בָּךְ,

        לְמָשָל, כְּשֶאַתְ מַשְאירה תַ'כֵּלים בַּמִטְבָּח.

        עֲזוֹב שְטוּיוֹת, לא צריך לַעֲבוד כְּמו חָמוֹר,

        אִם אֶפְשָר דְבָרים לִדְחוֹת, לא לִגְמוֹר.

        וְהַחֶדֶר שֶלָךְ - זֶה מָמַש  נורא!

        רק לְהָציץ בּוֹ, עושה לי כבר רע.

        וּמָה? כְּמוֹ אֶצְלְךָ? זה ממש בֵּית מֶרְקַחַת,

        אֶפְשָר לִמְצוֹא מִיָד כּל סיכָּה וְכל מַחַט.

        וְלָקוּם בִּשבִילֵךְ זה ממש אָסון,

        גם טרקטור לא יָעיר אותָךְ, בְּוָדַאי לא שעון.

        אני בְּאֶמֶת לא מבינה, לָמָה לָקוּם כּה מוּקדָם?

        כי מספיקים המון, וְזֶה מַמְריץ גם תַ'דָם.

        כְּשֶהָיִיתָ קטן היה כֵּיף איתְךָ לְהִשְתוֹבֵב,

        זה הָיָה מְעַנְיֵן וּמַרְנין את הַלֵב.

        מְסַפְּרים שֶכּל חֶפֶץ פֵּרַקְתָ - זה עוֹרֵר בְּךָ עִנְיָין,

        רָצִיתָ לָדַעַת, הָיִיתָ סַקְרָן.

        כְּבָר בְּגיל צעיר מאוד - בן שְנָתַיים,

        רָכַבְתָ כְּמוֹ שֵד בִּמְהירוּת על אופניים,

        הֵשַטְתָ סירות וְשִיחַקְתָ בַּמַיים.

        טיפַּסְתָ על עֵצים, על כּל חֶפֶץ,

        וְלא פעם מִשָם נִשְמַע קול של נֶפֶץ.

        אִם כְּבָר מְדַבְּרים על מה שֶהָיָה בְּעָבָר,

        גם אני פתאום עָלַיִיךְ נִזְכָּר:

        כל היום רק שׂיחַקְתְ וְדיבַּרְתְ עִם בּוּבּוֹת,

        וּמֵאָז - לא הִפְסַקְתְ בַּשׂיחות הַמְרוּבּוֹת,

        רק שֶהַיום אַתְ עושה זאת עִם הַחֲבֵרות בַּטֶלפון,

        וְכַמוּבָן, הַהורים... יְשַלמוּ תַ'חֶשְבּון.

        וְחוּץ מִזֶה, אַתְ לִפְעָמים תוֹפֶסֶת תַ'מִקְלַחַת,

        יש לך זמן, לא בּוֹעֵר, גם בְּשיר אַתְ פּוֹצַחַת...

חזרה לעמוד הראשי