דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיו&##1514; 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף. לעתים בפרק זה אביא דברי הרשב"ם.

 

פסחים דף קי

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

 

(פסחים קט,ב)

ולא יפחתו לו מארבעה [כוסות]: 

היכי מתקני רבנן מידי דאתי בה לידי סכנה, והתניא: לא יאכל אדם תרי (זוגות) ולא ישתה תרי, ולא יקנח תרי, ולא יעשה צרכיו (תשמיש) תרי'?

אמר רב נחמן: אמר קרא: (שמות יב,מב) לֵיל שִׁמֻּרִים [הוּא לַה' לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה' שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם] - ליל המשומר ובא מן המזיקין.

רבא אמר: כוס של ברכה (ברכת המזון [רשב"ם: שהוא שלישי]) מצטרף לטובה ואינו מצטרף לרעה! (אבל בעלמא – מצטרף, כגון אם שתה שני כוסות והוא שלישי; ולרעה אין מצטרף - כגון אם שתה שלש והוא רביעי.)

רבינא אמר: ארבעה כסי תקינו רבנן דרך חירות: כל חד וחד

 

(פסחים קי,א)

מצוה באפי נפשה הוא (ואין מצטרפין זה לזה).

לא יעשה צרכיו תרי – אמאי? נמלך הוא (ואין מצטרפין לזוגות; רשב"ם: דתשמיש ראשון גמרה ביאתו ובטל תאותו)!?

אמר אביי: הכי קאמר: לא יאכל תרי וישתה תרי ולא יעשה צרכיו אפילו פעם אחת (או אם שתה - לא ישמ&ש) דילמא חליש (מחמת תשמיש) ומיתרע (איידי דבזוגות קאי).

 

תנו רבנן: 'שותה כפלים (רשב"ם: כמו זוגות) - דמו בראשו';

אמר רב יהודה: אימתי? - בזמן ש&לא ראה פני השוק (בין כוס לכוס), אבל ראה פני השוק - הרשות בידו.

אמר רב אשי: חזינא ליה לרב חנניא בר ביבי דאכל כסא, הוה נפיק וחזי אפי שוקא; ולא אמרן (דמרעי ליה זוגות) אלא לצאת לדרך אבל (לעמוד) בביתו – לא (לית לן בה).

אמר רבי זירא: ולישן - כלצאת &לדרך דמי.

אמר רב פפא: ולצאת לבית הכסא - כלצאת לדרך דמי.

 

ובביתו לא? והא רבא מני כשורי (כששותה כוס זה - מסתכל בקורה זו, וכשהוא שותה שני - מסתכל בשאצלה, ולפי חשבון הקורות מזדהר בזוגות), ואביי כי שתי חד כסא מנקיט ליה אימיה תרי כסי בתרי ידיה (דהוו להו תלתא; רשב"ם: ולכך מזמנים אותם ביחד: שלא יבוא הדבר לידי שכחה ויעמוד בזוגות; אביי - עיברתו אמו מת אביו, ילדתו אמו - מתה אמו, והא דאמר אביי 'אמרה לי אם' ההיא מרבינתיה הואי [בקדושין לא,ב]), ורב נחמן בר יצחק כי הוה שתי תרי כסי - מנקיט &ליה שמעיה חד כסא; חד כסא - מנקיט ליה תרי כסי בתרי ידיה!

אדם חשוב שאני (דמסרי שדים נפשייהו לאזוקי).

 

אמר עולא: עשרה כוסות אין בהם משום זוגות (רשב"ם: וכל שכן טפי).

עולא לטעמיה, דאמר עולא - ואמרי &לה במתניתא תנא: 'עשרה כוסות תיקנו חכמים בבית האבל' (מפרש טעמא בכתובות בפרק קמא (דף ח,ב)), ואי סלקא דעתא עשרה כוסות יש בהן משום זוגות - היכי ק&יימי רבנן ותקנו מילתא דאתי לידי סכנה? אבל תמניא יש בהן משום זוגות.

רב חסדא ורבה בר רב הונא דאמרי תרוייהו: שלום (תיבה שביעית ליִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם [במדבר ו,כו]) לטובה מצטרף (רשב"ם: תיבה שביעית היא דכתיב ישא ה' וגו' לטובה מצטרף אם שתה ששה ושתה השביעי מצטרף לבטל הזוגות) לרעה לא מצטרף (אם שתה שבעה וחזר ושתה את השמיני - אין שמ&יני מצטרף עמהן; רשב"ם: אין שמיני מצטרף על השביעי להזיק וסברא הוא כיון שבירכן בשלום שהוא תיבה שביעית אין שום היזק בעולם), אבל שיתא יש בהן משום זוגות;

רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: ויחונך [המילה החמישית בברכה יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ [במדבר ו,כה]] - לטובה מצטרף לרעה לא מצטרף [כלומר: גם ששי אין מצטרף לחמישי משום זוגות], אבל ארבעה יש בהן משום זוגות;

(רשב"ם: כמו שהיו הדורות זו אחר זו היו מקילין בזוגות והולכין ופוחתין!)

אביי ורבא דאמרי תרוייהו וישמרך ([המילה השלישית בברכה יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ [במדבר ו,כד])  - לטובה מצטרף, לרעה לא מצטרף [כלומר: גם שלישי אין מצטרף לשני; ולפי זה החשש מזוגות – הוא רק לשנים ולא יותר];

ואזדא רבא לטעמיה, דרבא אפקינהו לרבנן בארבעה כוסות (פעמים הרבה כשהיו נפטרים ממנו היה משקן, ויש פעמים שלא היה משקן אלא ארבע פעמים ונפטרין); אף על גב דאיתזק רבא בר ליואי - לא חש לה למילתא, דאמר: ההוא משום דאותבן בפירקא הוה (שהיה רגיל להקשות בשעת הדרשה; רשב"ם: שהקשה לי בשעת הדרשה וביישני ברבים: שדרכו היה להקשות לו ברבים).

 

אמר רב יוסף: אמר לי יוסף שידא: אשמדאי מלכא דשידי, ממונה הוא אכולהו זוגי, ו'מלכא' לא איקרי 'מזיק' (ולא חיישינן לזוגות; רשב"ם: אין רגיל בכך, דגנאי הוא לו, ולא חיישינן לזוגות: דמילתא דלא שכיחא היא; ומיהו זימנין דניזוק, והרוצה להחמיר ולעשות נטירותא יתירתא - עביד)!

איכא דאמרי לה להאי גיסא: אדרבה, מלכא רתחנא הוא - מאי דבעי עביד, ש'המלך פורץ גדר לעשות לו דרך ואין מוחין בידו' [ספרי דברים פיסקא קסא ד"ה לפי שמצינו].

אמר רב פפא: אמר לי יוסף שידא: בתרי קטלינן (משום זוגות), בארבעה לא קטלינן - בארבעה מזקינן!

בתרי, בין בשוגג בין במזיד; בארבעה - במזיד &אִין, בשוגג – לא.

ואי אישתלי ואיקרי ונפק (בזוגות) - מאי תקנתיה?

לינקוט זקפא (אגודל) דידיה דימיניה בידא דשמאליה וזקפא דשמאליה בידא דימיניה, ונימא הכי: "אתון ואנא הא תלתא", ואי שמיע ליה (ואי שמע קלא - ואפילו קול אדם או אשה) דאמר "אתון ואנא הא ארבעה" - נימא ל&יה "אתון ואנא הא חמשה"; ואי שמיע ליה דאמר "אתון ואנא הא שיתא" - נימא ל&יה "אתון ואנא הא שבעה"!

הוה עובדא עד מאה וחד (רשב"ם: שהיה שד מונה זוגות והוא היה מוסיף אחת שלא לעמוד בזוגות), ופקע שידא (רשב"ם: מרוב צער).

אמר אמימר: אמרה לי רישתינהי דנשים כשפניות (השולטות עליהם אמרה לי דבר זה): האי מאן דפגע בהו בנשים כשפניות - נימא ה&כי "חרי חמימי בדיקולא בזייא (צואה חמה בסלים נקובים וקרועים) לפומייכו; נשי דחרשייא (יזדמנו לפיכם); קרח קרחייכי (יהי רצון שימרטו אותן שערות שלכם שאתן מכשפות בהן); פרח פרחייכי (ישא הרוח אותן פירורי לחם שאתן מכשפות בהן)"! (רשב"ם: ונראה לי דהאי דכתיב בנשים כשפניות ביחזקאל (יג,כ) הִנְנִי אֶל כִּסְּתוֹתֵיכֶנָה אֲשֶׁר אַתֵּנָה מְצֹדְדוֹת שָׁם אֶת הַנְּפָשׁוֹת לְפֹרְחוֹת - אחד מכ&לי אומנות של כשוף.)

 

(פסחים קי,ב)

איבדור תבלונייכי (יהו מפוזרין תבלין שלכם)! פרחא זיקא למוריקא חדתא דנקטיתו (ישא הרוח אותו בושם חדש שאתן אוחזות בידכן לכשף בו)! נשים כשפניות אדחנני וחננכי (כל זמן שחסו עלי מן השמים ואני חסתי על עצמי ואתן חסתן עלי) - לא אתיתי לגו (לא באתי ביניכם); השתא דאתיתי לגו - קרחנני וחננכי (השתא שבאתי ביניכם יודע אני שנתקררו עלי רחמיכם וגם רחמי נתקררו: שלא חסתי על עצמי! לשון אחר גרסינן: חרי חמימי בדיקולי בזייא: צואה רותחת בסלים קרועין יהא לפומייכו נשי חרשייתא: אותן חרי יהא מזונות לפיכם כשפניות; בתשובות הגאונים)"!

במערבא לא קפדי אזוגי.

רב דימי מנהרדעא קפיד אפילו ארושמא דחביתא (כשמוכרים יין - חוקקין פגימות בחבית למספר האיפות, וקפיד עלייהו שלא יצאו בזוגות).

הוה עובדא ופקע חביתא!

כללא דמילתא: כל דקפיד (יותר מדאי) - קפדי בהדיה (השדים להזיקו), ודלא קפיד (כל כך) - לא קפדי בהדיה (להזיקו)! - ומיהו למיחש מיבעי (אפילו מאן דלא קפיד דלא קפדינן בהדיה; דאי תימא דלא קפדי בהדיה כלל, אם כן זוגות למה נזכרו בגמרא? כך היה להם לחכמים לומר 'לא יזהר אדם בזוגות דלא לקפדו בהדיה'!).

כי אתא רב דימי – אמר: שתי ביצים ושתי אגוזין שתי קישואין ודבר אחר - הלכה למשה מסיני (עדיין יש פרי אחד שמקפידין בזוגותיו הלכה למשה מסיני דמזקי)! ומסתפקא להו לרבנן מאי ניהו 'דבר אחר', וגזור רבנן בכולהו זוגי משום דבר אחר; והא דאמרן 'עשרה תמניא שיתא ארבעה אין בהן משום זוגי' (הני מילי היכא דליכא נשים כשפניות) - לא אמרן אלא לענין מזיקין, אבל לענין כשפים - אפילו טובא נמי חיישינן

כי הא: דההוא גברא דגרשה לדביתהו, אזלה אינסבה לחנואה; כל יומא הוה אזיל ושתי חמרא; הוה קא עבדא ליה כשפים ולא קא מהניא לה ביה משום דהוה מזדהר בנפשיה בזוגא; יומא חד אשתי טובא ולא הוה ידע כמה שתי; עד שיתסר הוה צייל ואיזדהר בנפשיה, מכאן ואילך לא הוה צייל ולא איזדהר בנפשיה, אפיקתיה בזוגא; כי הוה אזיל - גס ביה (פגע בו; לשנא אחרינא: הבין בו שהיה מסוכן) ההוא טייעא, אמר ליה: גברא קטילא הוא דאזיל הכא; אזיל חבקיה לדיקלא (מתוך חולי ודאגה נסמך עליו), צווח דיקלא (והדקל יבש מכח הכשפים) ופקע הוא.

 

אמר רב עוירא: קערות (אם אכלהּ שתי קערות; רשב"ם: אם אכל שתי קערות תבשיל) וככרות - אין בהם משום זוגות.

כללא דמילתא: כל שגמרו בידי אדם - אין בהם משום זוגות; גמרו בידי שמים (רשב"ם: פירות וכל דדמי ליה), במילי מיני דמיכל חיישינן (רשב"ם: חיישינן דההוא דבר אחר דגזרו בשבילו כל זוגות);

חנות אין בהן משום זוגות (אם שתה בשתי חנויות לא אמרינן כשתי כוסות דמי; לשון אחר: חנות השותה בה זוגות - לא קפדי מזיקין עלה, דלאו קביעותא היא; וההוא עובדא דלעיל [רשב"ם: דההוא גברא דשתה בחנות] - כשפים שאני [רשב"ם: כשפים שעשתה לו גרושתו]);

נמלך אין בהן משום זוגות;

אורח אין בו משום זוגות (רשב"ם: דאינו יודע אם ישקוהו עוד הלכך אכל כסא הוה ליה כנמלך);

אשה אין בה משום זוגות (רשב"ם: כאורח דמיא: דאינה קבועה לשתות); ואי אשה חשובה – חיישינן.

אמר רב חיננא בריה דרבי יהושע: איספרגוס (משקין לשתות קודם אכילתו בבוקר; רשב"ם: בלשון פרסי קורין לכרוב אספרגוס, וזהו ששנינו 'הנודר מן הכרוב אסור באספרגוס', ומשקין הוא שעושין מכרוב ומיין, ורגילין היו לשתותו בכל בוקר לרפואה קודם אכילה, והלכך מצטרף לטובה ולא לרעה: דמידי דרפואה הוא) מצטרף לטובה (רשב"ם: אם שתה שנים ושתה זה שלישי מצטרף לאפוקי מזוגות) ואין מצטרף לרעה (רשב"ם: אם שתה אחד וזה שני - לא יצטרף לראשון).

 

אמר רבינא משמיה דרבא: זוגי לחומרא (אם אינו יודע אם שתה זוגות אם לאו – ישתה: דאם שתה זוגות, הואיל ודעתו לצרפן - מצטרפין לטובה, ואם לא שתה זוגות - נמלך הוא, ואין מצטרפות לרעה)!

ואמרי ליה: זוגי לקולא (שלא ישתה: דכיון דשתי - גלי דעתיה דקפיד אזוגות, ואי מעיקרא לאו בזוגות קאי והשתא שתי - הוה מצטרפי להו, וקפדי להו בהדיה; רשב"ם: הלכך לא ישתה: דאפילו אי בזוגות הוה קאי, דילמא כיון דלא קפיד - לא קפד&י בהדיה)!

 

אמר רב יוסף: תרי דחמרא וחד דשיכרא לא מצטרף; תרי דשיכרא וחד דחמרא מצטרף, וסימניך: 'זה הכלל: כל המחובר לו מן החמור ממנו – טמא, מן הקל ממנו - טהור' (גבי טומאות קאי דתנן (כלים פכ"ז מ"ב): מפץ חמשה על חמשה, ... מחצלת ששה על ששה, והכי קאמר: אם יש מחצלת חמשה ואינו מקבל טומאה, וטפח מפץ מחובר לו - הואיל וחמור הימנו - מצטרף לו ומקבל טומאה, אבל אם מפץ ארבעה וטפח מחצלת מחובר לו, הואיל וקל הוא ממנו - אין מצטרף לו; רשב"ם: הכא נמי הואיל ושתי תרי שיכרא והדר שתי חד חמרא - מצטרף להם, הואיל וחשוב יותר)!

 

אמר רב נחמן אמר רב: תרי קמא תכא [שתה שתי כוסות לפני שהסב ליד השולחן; תכא = שולחן שאוכלים עליו, כמו ברכות מב,א: לבתר דסליקו תכא מקמייהו] וחד אתכא [ואחת לאחר שהסב ליד השולחן] - מצטרפי; חד מקמי תכא ותרי אתכא - לא מצטרפין (הואיל ושתי אתכא זוגות - לא מהני ליה צירוף).

מתקיף לה רב משרשיא: אטו אנן לתקוני תכא קא בעינן? לתקוני גברא בעינן, וגברא קא מיתקן וקאי!

דכולי עלמא (אפילו רב משרשיא) תרי אתכא וחד לבתר תכא לא מצטרפי, כי ההיא (גירסת רש"י: משום) מעשה דרבה בר נחמני (דאצרכינהו לאהדורי תכא קמיה [בבבא מציעא ב'השוכר את הפועלים' דף פו,א] רשב"ם: דאי חד דבתר תכא מצטרף לתרי דתכא - לשקינהו כוס שלישי בתר תכא בלא אהדורי תכא).

 

אמר רב יהודה אמר שמואל: כל המזוג (אם שתה יין מזוג ואחר כך שתה משקה אחר המזון) – מצטרף (בין לטובה בין לרעה; רשב"ם: דכיון דתרווייהו מזוגין נינהו - כמין א&חד חשיבי, ומצטרפי) -

 

 

(פסחים קיא,א)

חוץ מן המים (רשב"ם: מקרירי בחמימי וחמימי בקרירי דהא לא מזיגא היא, דמין במין נינהו: מה לי קרירי ומה לי חמימי, מכל מקום מין אחד הוא ושם אחד הוא; ואם שתה בתחלה יין מזוג - אין אלו מצטרפות לו);

ורבי יוחנן אמר: אפילו מים.

אמר רב פפא: (רשב"ם: אדרבי יוחנן קאי, דאמר 'אפילו מים', ובא רב פפא לפרש) לא אמרן (רשב"ם: דמצטרפין) אלא חמימי לגו קרירי וקרירי לגו חמימי (רשב"ם: דההיא חשיב רבי יוחנן 'מזוג'), אבל חמימי לגו חמימי וקרירי לגו קרירי – לא (רשב"ם: דלכולי עלמא לא מיקרי מזוג, ולא מצטרפי).

 

 =-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

 

כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol

 

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיו&##1514; 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM

פסוקים מובאות בגופן 12 NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בגמרא בסוגריים [] ובאותיות 11 NARKISIM,

וכן פסוקים ברש"י באותיות 11 NARKISIM

 הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

This material is ©2006 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351

Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol

setstats1