דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיו㲚 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.

 

לזכר אמי מורתי חנה הולנדר ז"ל נפטרה ד אלול תשס"ב

 

שבת דף קלו

 

(שבת קלה,ב)

תניא [תוספתאשבת פ"טו מ"ז [ליברמן]: 'רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל ששהה שלשים יום באדם - אינו נפל, שנאמר (בבכור אדם כתיב) [במדבר יח,טז] ופדויו מבן חדש תפדה [בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש עשרים גרה הוא] (מבן חדש - מדתלי בהכי - שמע מינה עכשיו נתברר שהוא בן קיימא, ולא קודם לכן); שמנת ימים בבהמה אינו נפל, שנאמר [ויקרא כב,כז] [שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו] ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן [אשה לה']'; (תלמודא פריך עלה:) הא לא שהה (שלושים יום באדם ובבהמה שמונה ימים) - ספיקא הוי

 

(שבת קלו,א)

מימהל היכי מהלינן ליה (היכי מהלינן שום קטן ביום השמיני בשבת - דילמא נפל הוא ולא חזי למול, ועושה חבורה שלא לשם מצוה)?

אמר רב אדא בר אהבה: מלין אותו ממה נפשך; אם חי הוא (כלומר: אם כלו לו חדשיו) - שפיר קא מהיל, ואם לאו - (שחוטה הוא, ולא חבורה היא;) מחתך בבשר הוא; ואלא הא דתניא: 'ספק בן שבעה ספק בן שמונה - אין מחללין עליו את השבת', אמאי? נימהליה ממה נפשך!: אם חי הוא - שפיר קא מהיל, ואם לאו - מחתך בבשר הוא!?

אמר מר בריה דרבינא; אנא ורב נחומי בר זכריה תרגימנא: מימהיל - הכי נמי מהלינן ליה, לא נצרכה (הא דקתני 'אין מחללין') אלא למכשירי מילה, ואליבא דרבי אליעזר (דאמר דחו שבת - הני מילי דקים ליה בגויה שכלו לו חדשיו: שעברו תשעה חדשים מששמשה עד שילדתו, ולא שמשה כל ימי עיבורה, אבל ספק - אין מכשיריו דוחין, דילמא לאו בר מימהל הוא, ומחלל שבת בעשותו פחמים וברזל).

אמר אביי: כתנאי (נפל גמור, אם חשוב כמת, כדקאמר רב אדא בר אהבה, דאינו אלא מחתך בבשר, או לא, והויא חבורה): '[ויקרא יא,לט] וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה [הנגע בנבלתה יטמא עד הערב] - להביא בן שמנה שאין שחיטתו מטהרתו (לאכלה - להביא בן שמונה: דכוליה קרא דריש ליה בתורת כהנים: 'מן הבהמה - מקצת בהמה מטמאה, ומקצת אינה מטמאה - פרט לטרפה ששחטה'; ומדממעיט טרפה ששחטה – מכלל דבטהורה קאי; 'אשר היא לכם - להביא בהמה טמאה', לפי שפרשה ראשונה [ויקרא יא,כו] דכתיב בה 'לכל הבהמה אשר היא מפרסת פרסה ואיננה מעלת גרה וגו' - מוקי לה התם: 'באבר מן החי הכתוב מדבר', ופרשה זו - במתה ודאי; 'לאכלה' - להביא ⳡן שמונה חדשים, שאף שחיטתו מיתה ומטמאה  [בספרא שבידינו אין משנה כזאת]); רבי יוסי ברבי יהודה ורבי אלעזר ברבי שמעון אומרים: שחיטתו מטהרתו.' מאי לאו בהא קא מיפלגי: דמר סבר חי הוא (לפיכך שחיטתו מטהרתו), ומר סבר מת הוא.

אמר רבא: אי הכי, אדמיפלגי לענין טומאה וטהרה - ליפלגי לענין אכילה (אי מותר באכילה בשחיטתו, אם לאו)!

אלא, דכולי עלמא מת הוא, ורבי יוסי ברבי יהודה ורבי אלעזר ברבי שמעון סברי כטרפה (טרפה - שחיטת㢜 מטהרתה מלטמא כדפרישית): טרפה, לאו אף על גב דמתה היא שחיטתה מטהרתה? - הכא נמי לא שנא; ורבנן: לא דמי לטרפה: טרפה - היתה לה שעת הכושר (לישחט וליטהר קודם שנטרפה), האי - לא היתה לה שעת הכושר; וכי תימא 'טרפה מבטן מאי איכא למימר'? - התם יש במינה שחיטה, הכא - אין במינה שחיטה.

 

 

איבעיא להו: מי פליגי רבנן עליה דרבן שמעון בן גמליאל (למישרי ולד של בהמה בתוך שמונה ימים) או לא?: אם תמצי לומר פליגי - הלכה כמותו או אין הלכה כמותו?

תא שמע: 'עגל שנולד ביום טוב - שוחטין אותו ביום טוב (ואינו מוקצה, שהרי בין השמשות נמי היה מוכן אגב אמו). (מיהו, שמעינן מינה דמותר לבו ביום)'

הכא במאי עסקינן - דקים ליה בגוויה שכלו לו חדשיו.

תא שמע: 'ושוין (רבי יהודה ורבי שמעון, שנחלקו ברואין מומין ביום טוב במסכת ביצה), שאם נולד הוא ומומו עמו - שזה מן המוכן (ומותר לבקר מומו ביום טוב: דלא דמי כמתקן ביום טוב, דלא איתחזק באיסורא, ומוקמינן לה התם כגון דיתבי דייני התם, וראוהו בשעת לידה מיד)'!

הכא נמי: שכלו לו חדשיו.

תא שמע, דאמר רב יהודה אמר שמואל: 'הלכה כרבן שמעון בן גמליאל'; הלכה - מכלל דפליגי!

שמע מינה.

 

אמר אביי: נפל מן הגג או אכלו ארי (שמת מחמת מיתה הבאה לו בתוך שלשים ממקום אחר) - דברי הכל חי הוא (דברי הכל בחזקת כלו לו חדשיו קאי, דאי לאו הך מיתה לא הוה מת; הילכך חי הוא, ובאדם הוי ולד, ופוטר את אמו מן החליצה; וגבי בהמה נמי: סתם ולד בהמה ששחט בתוך שמונה - מותר באכילה, דלא חזינא ביה ריעותא, ורוב היולדות אינן מפילות), כי פליגי - שפיהק (ביילי"ר (צ"ל בדליי"ר) בלעז) ומת (כלומר: לאחר לידתו לא ראו בו אלא חיות מעט, שפיהק ומת; וגבי אדם קאי): מר סבר חי הוא, ומר סבר מת הוא.

למאי נפקא מיניה?

לפטור מן הייבום.

נפל מן הגג או אכלו ארי - דברי הכל חי הוא? והא רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע איקלעו לבי בריה דרב אידי בר אבין, ועביד להו עיגלא תילתא ביממא דשבעה, ואמרי ליה: אי איתרחיתו ליה עד לאורתא (מלשוחטו עד אורתא, שהוא ליל שמיני) - הוה אכלינן מיניה, השתא - לא אכלינן מיניה! (הוה אכלינן מיניה - דמקצת ⳤיום ככולו, כדכתיב (ויקרא כב,כז) והיה שבעת ימים תחת אמו [ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה לה']  - הא לילה חזי! ומיהו, מיום השמיני - הוא דירצה: דאורתא לאו בת הקרבה היא, כדכתיב (ויקרא ז,לח) ביום צוותו... להקריב, אבל מכלל נפל נפקי ליה, וחזי לאקדושי, כדאמרינן בזבחים (יב,א): לילה לקדושה, יום להרצאה; והלכך, לענין חולין - חזי מאורתא למישחטיה ומיכל) - (אלמא: מאן דסבירא ליה כרבן שמעון בן גמליאל פליג במיתה הבאה לו ממקום אחר, ואמר ספיקא הוא)?

אלא, כשפיהק ומת - דברי הכל מת הוא, כי פליגי - בנפל מן הגג ואכלו ארי. מר סבר: מת הוא, ומר סבר: חי הוא.

 

בריה דרב דימי בר יוסף - אתיליד ליה ההוא ינוקא, בגו תלתין יומין (ללידתו) שכיב; יתיב קמתאביל עילויה.

אמר ליה אבוה: צוורוניתא (מטעמים שמאכילין את האבל) קבעית למיכל (לכך אתה מתאבל חנם)?

אמר ליה: קים לי ביה שכלו לו חדשיו.

רב אשי איקלע בי רב כהנא, איתרע ביה מילתא (אבילות) בגו תלתין יומין (ללידת הולד); חזייה דיתיב וקא מתאבל עילויה, אמר ליה: לא סבר ליה מר להא דאמר רב יהודה אמר שמואל 'הלכה כרבן שמעון בן גמליאל'?

אמר ליה: קים לי בגויה שכלו לו חדשיו.

 

איתמר: מת (הולד) בתוך שלשים (ללידתו, ולא היה לאביו בן אלא הוא, ונולד לאחר מיתת אביו, ועל ידו היו פוטרין אמו מן החליצה אם היה בר קיימא), ועמדה ונתקדשה (לאחר זמן, לפי שסבורה שאינה זקוקה ליבם); אמר רבינא משמיה דרבא:

 

(שבת קלו,ב)

אם אשת ישראל היא (אם אינו כהן זה שנתקדשה לו, ומותר בחלוצה) – חולצת (מן הספק, ואחר כך תנשא), אם אשת כהן היא (שאם תחלוץ תהא אסורה לו) - אינה חולצת (סמכינן אדרבנן, ואמרינן לאו נפל הוא, ואינה חולצת);

ורב שרביא משמיה דרבא אמר: אחת זו ואחת זו - חולצת.

אמר ליה רבינא לרב שרביא: באורתא אמר רבא הכי (כדקאמרת, דאחת זו ואחת זו חולצת), לצפרא הדר ביה (ואמר אשת כהן אינה חולצת).

אמר ליה (רב שרביא לרבינא): שריתוה (בלא חליצה, ועבריתו אדרבן שמעון)? יהא רעוא דתשרו תרבא (חלב, באכילה).

 

רבי יהודה מתיר [באנדרוגינוס]:

אמר רב שיזבי אמר רב חסדא: לא לכל אמר רבי יהודה אנדרוגינוס זכר הוא (אלא לענין מילה בלבד, דיליף ליה מריבויא דקרא כדלקמן), שאם אתה אומר כן (זכר הוא לכל דבר) - בערכין יערך (האומר "ערכו עלי" - יעריכהו)! ומנלן דלא מיערך? - דתניא: [ויקרא כז,ג: והיה ערכך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן ששים שנה והיה ערכך חמשים שקל כסף בשקל הקדש [פסוק ד] ואם נקבה הוא והיה ערכך שלשים שקל] 'הזכר' - ולא טומטום ואנדרוגינוס; יכול לא יהא בערך איש, אבל יהא בערך אשה? - תלמוד לומר: 'הזכר... ואם נקבה היא': זכר ודאי, נקבה ודאית, ולא טומטום ואנדרוגינוס' (הזכר - ה' יתיר&##1488; קדריש, וגבי נקבה דריש ואם יתירא, ולא טומטום ואנדרוגינוס)

 

(שבת קלז,א)

(והא סתם ספרא הוא, דבתורת כהנים תניא לה [בספרא שלנו איננו]) וסתם ספרא רבי יהודה.

אמר רב נחמן בר יצחק: אף אנן נמי תנינא [פרה פ"ה מ"ד]: 'הכל כשרים לקדש (מי חטאת: לתת אפר על המים), חוץ מחרש שוטה וקטן; רבי יהודה מכשיר בקטן, ופוסל באשה (טעמיה מפרש בסדר יומא בפרק שלישי) ואנדרוגינוס' - שמע מינה (דרבי יהודה - כאשה משוי ליה).

ומאי שנא מילה?

משום דכתיב: [בראשית יז,י] [זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך]  המול לכם כל זכר.

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

 

כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol

 

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיו㲚 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM

מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9

 הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

This material is ©2005 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351

Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol

setstats1