אסיפת ההורים עמדה להתחיל וגברת רביץ, מנהלת בית הספר, הייתה מתוחה.
' מאז המפגש הראשון עם הייצור הדוחה הזה ', חשבה, ' חיי אינם חיים '.
' חוצפה כזאת, לבוא מכוכב אחר, או השד יודע מאיפה ולהיטפל לילדינו הרכים והזכים '.
על הפרק היום באסיפה, הייתה כמובן קאלה. מאז שהשתכנה באותו מבנה נטוש ומאיים ביפו, היו הילדים הולכים לבקרה בכל זמן פנוי שהיה להם. ' דבר זה, הכרח שיהיה לו סוף ', חשבה הגברת רביץ, ' הרי אלה ילדינו ומגיע גם לנו זמן להיות איתם '.
' אומנם אני עייפה מדי בכדי לשחק איתם כשאני חוזרת בערב מהעבודה, אך אלוהים יודע כמה אני משתדלת '.
אט אט נאספו ובאו ההורים ותפסו את מקומותיהם הקבועים באולם ההרצאות החדש. כמו תמיד, נפתחה האסיפה בשירת המנון בית הספר. ההורים חשבו שכך יוכלו להרגיש קרוב יותר לילדיהם ולהבין טוב יותר מה מתרחש במוחותיהם הקטנים.
 
" יום חדש מפציע
וליבנו שוב ניעור
לשמוח ולאהוב
כי זו היא בשורת הדור "
 
' יש משהו מעצבן במנגינה הזאת ', חשב בליבו ד"ר שוורץ ומשום מה נזכר במילואים הקרבים והולכים. ' הפעם אצטרך להביא מתנה באמת יפה לאורי '.
ראשון הדוברים היה הראל. מתוך הליכתו אפשר היה להבחין כי אסיפות מעין אלה הן לטורח עליו והוא ממהר לסיים את ענייניו כאן ולעזוב לטובת משהו מענייו יותר.
עיני כולם היו נשואות אליו והוא התחיל:
' רבותי, לא אלאה אתכם בדיבורים מיותרים, ברור לכולנו כאן כי מצב זה אינו יכול להימשך. המפלצת הזאת פשוט גונבת את הילדים שלנו מאיתנו ואין לנו שליטה על עליהם '.
להראל היו ארבעה ילדים בבית הספר הזה ולא יצא לו לראות אותם כל כך הרבה. גם לפני שקאלה הייתה באיזור הוא תמיד היה טרוד בענייניו ורק לאחר הפצרות ונדנודים רבים מצד אשתו היה מפנה כמה דקות בשביל לשחק איתם או לקרוא להם סיפור.
כעת, היה רואה אותם בעיקר כשכבר היו ישנים במיטותיהם. הוא הרגיש שאיכשהו הוא מחמיץ משהו.
' בכלל אני לא מבין מה היצור הזה עושה פה, למה אף מכון מחקר לא לוקח אותו ועושה עליו ניסויים או משהו כזה '.
צחקוקים נשמעו מהאולם ואישה אחת קראה: ' אולי אפילו נוכל למכור אותו ולהרוויח קצת מזומנים מהעסק ביש הזה '.
' אבל הילדים כל כך נהנים אצלה ', צעק מישהו, ' והרי אף פעם לא נגרם שום נזק לאף אחד מן הילדים '.
עשרות עיניים ננעצו בו ומיד קמו כמה גברים וניסו להשתיקו, משראו שהם לא יכולים, פשוט גררו אותו אל מחוץ לאולם. אחרי הכל, גורל ילדיהם עומד כאן במבחן.
' ובכן, אתם רואים רבותי, היצור הזה גורם גם לסכסוכים ביננו... ', המשיך הראל.
 
כל זה הספיק לילדה שהסתתרה בפינה והיא הסתלקה בחשאי לכנס את חבריה.
בצד עמדה גברת רביץ וחיוך על פניה. כן, העניינים התקדמו בכיוון הנכון מבחינתה.

קאלה נחה לבדה בביתה. הילדים הלכו לפני זמן מה והיא התפנתה לשתיית קינלי. הנוזל המבעבע מילא את גופה במין קרירות ענוגה והיא נזכרה בנסיבות הגעתה אל כדור-הארץ.
הזכרונות לא היו נעימים ביותר מכיוון שקאלה סולקה מקליאה בבושת פנים. קאלה עשתה מעשה שאין לעשותו על קליאה.
פשעה הנורא של קאלה היה רצון. רצון אשר לבני האדם הוא טבעי ובסיסי, אך על קליאה הוא נחשב כפשע נורא אשר העונש על מי שמעז לעשותו הוא גירוש מן הכוכב.
קאלה רצתה להיות אמא.

כחמישים ילדים נאספו בחצר המשחקים, על פני רובם הייתה הבעה רצינית והקטנים שבהם, שהרגישו שמשהו נורא עומד לקרות, אף בכו.
לא הייתה זו חבורה רגילה של ילדים מכיוון שלא נשמעו קולות משחק או צחוק מתוכה. הם התנהגו בצורה שונה מהרגיל.
לאחר התייעצות שארכה כמחצית השעה הם הגיעו להחלטה אמיצה.
זאת הייתה ההחלטה: מכיוון שברור שלהוריהם יש כוונות לסלק את קאלה ומכיוון שקאלה היא חברתם הטובה ביותר, של כל ילד בנפרד ושל כולם ביחד, הם ילכו אל קאלה ויגידו לה לברוח למקום רחוק שבו אין הורים או אנשים רעים אחרים וגם שתיקח אותם איתה!

קאלה הייתה בחדרה כששמעה את הרעש בחוץ. היא קיוותה שלא יגיע הרגע הזה אך
הייתה מוכנה לקראתו. מבעד לדמעותיה היא ראתה את חבורת האנשים שהתגודדו בחוץ ורצו את רעתה. היא החזיקה את הציור שצייר עבורה באותו בוקר אחד מן הילדים הקטנים ודמעותיה החומציות נשרו על הנייר ומחקו את מרבית הציור.
היא התחילה להתרכז בעצמה ולגייס את כוחותיה למעבר אל מרחב יקום/זמן אחר.
היא נעלמה ברגע בו התנפץ החלון הראשון בביתה והציור גלש לו לאיטו אל הרצפה.