סיכוםמחר הבחירות, והגיע הזמן לסיכום ביניים. ע"פ הנתונים שלנו, הגענו לכ-5000 קוראים. הישג יפה, אבל רחוק מלהשפיע. הופיעו הפניות רבות למאמר, והוא פתח מספר דיונים מרשימים בפורומים. נראה שהוא נתן ללא מעט אנשים כלים רציניים להבנת הסכסוך, ויש לקוות שלאורך זמן יתרום לשינוי הלך הרוחות בציבור. פירטנו למטה את החלטתנו הסופית לגבי ההצבעה הנכונה ביום הבחירות. אתם מוזמנים לקרוא ולשקול. אבל לפני כן, ברצוננו לתת סיכום קצר של מערכת הבחירות. בחודש האחרון הייתה למחנה השלום הזדמנות פז לסחוף אחריו את העם. ישראל הייתה קשובה לשמוע פתרונות אמיתיים, ולראשונה מאז קום המדינה, היו בישראל שתי מפלגות משמעותיות שיכלו להציע לו אותן. אבל הן לא עשו זאת. העבודה אמנם החלה את המערכה בקול ברור אבל דעכה לאיטה, כשהיא מנסה ללכת לכיוון ה'מרכז' במקום להביא את ה'מרכז' אליה. כשהליכוד האשים ש'מצנע ימשיך היכן שברק הפסיק', וש'מצנע ידבר עם ערפאת', העבודה שתקה ולא ניסתה להסביר את ההיגיון שבתוכניתה. תחת זאת, היא התרכזה ב'גדר ההפרדה' ויצרה את הרושם שכמה חוטי תייל הם כל הראייה המדינית והאסטרטגית שלה. ומה עשתה מרצ בזמן הזה? במקום ליטול את המושכות ולאמר את הדברים שהעבודה פחדה להגיד, הציגה מרצ עמדה מדינית עמומה. המסר הברור היחיד היה 'כיבוש והתנחלויות זה רע', בלי להציע אלטרנטיבה ובלי להסביר איך נסוגים מבלי לחזק את הטרור. במקום זאת שמענו מבוקר עד ערב שמרצ היא המפלגה החברתית היחידה – מסר משני בעת זו, ולא ממש רלבנטי לבוחרים הפוטנציאליים של מרצ. אנחנו בטוחים שהעבודה ומרצ היו יכולות להחזיק היום מעל 45 מנדטים, ולבנות קואליציה יציבה יחד עם המפלגות הערביות ומפלגת מרכז. הסיבה היחידה שזה לא קרה היא שהציבור פשוט לא שמע מסר משמעותי אחד במשך כל התקופה הזו. חבל. כמובן שכל זה לא מוריד מחשיבות ההצבעה מחר. כל קול נגד ממשלת ימין או ממשלת אחדות לאומית הוא סיכוי נוסף לעצור את הידרדרות המדינה ולקצר את ימי הממשלה הבאה, בתקווה שהבחירות הבאות ינוהלו בצורה נבונה יותר. להלן השיקולים המרכזיים בהחלטת הבחירה שלנו:
נגד: מצד שני, כל הסקרים מראים שגם העם התפכח מהאשליות ומוכן לפשרות הדרושות (רק הרצון המגוחך ב'הכרעה' והפחד מהלא-ידוע משאירים אותו בימין). כך שגם אם העבודה תתרסק, לא סביר שתחזור לקו המדיני הקודם שלה. בעד: באופן דומה, יש לחזק את העבודה על החלטתה שלא להצטרף לממשלת אחדות. גם כאן, אסור שירגישו שהחלטה זו גרמה להם נזק. נגד: עדיין קיים סיכון (נמוך להערכתנו) שחלק מהעבודה יצטרף לממשלה בראשות שרון, ולכן חלק מהקולות לעבודה הם קולות שילכו לחיזוק המדיניות המוטעית הנוכחית.
נגד: עד כמה שזה מוזר, בחודשים האחרונים העבודה הביעה עמדה מדינית יותר נחרצת ממרצ. בזמן שמרצ נתלתה בגישה השטחית של "ערפאת לא פרטנר" ובפתרונות זמניים מסורבלים, בחרה העבודה יו"ר שאמר את האמת.
לפיכך, למרות שחד"ש הייתה היחידה שהצביעה על הפתרון הנכון בתקופה שכולנו עוד היינו באשליות, הפתרון חייב לבוא מהעבודה, ממרצ ואם אפשר, גם ממפלגות המרכז. מעבר לכך, אנחנו מתנגדים לקו הכלכלי של חד"ש – אבל זה כבר סיפור אחר.
תודה למי שעזר, ובהצלחה לכולנו!
|