כמו עץ ברוש היא עמדה זקופה
כאבי ראש- היא הייתה התרופה
שיער אדום פס לבן, פס שאני לא שם
אמרו עליה דברים, אבל פתאום אני נזכר

פזמון: עניים בוהקות היו לה שאומרות הכל
שהיא נפלה עץ הברוש נפל- הוא לה היה יכול
ששחור ראתה שחור נהייה, שכחתי את אתמול
שראיתי אותה כל כך יפה ועכשיו לנטע שלום...

תמונה קטנה שנשארה לי, מתחת למיטתי
היא עוקבת אחריי עד יום מותי
שעדיין לא בא אך לה הוא כבר בושר
מה אני בלעדיה חושב לי אבל פתאום אני נזכר
פזמון: עניים בוהקות...

ואם תמצא את נטע עכשיו, תמסור לה שאני אוהב אותה
ואם תמצא את נטע עכשיו, תמסור לה שאני אוהב אותה
ואם תמצא את נטע עכשיו, תשמור אותה, תשמור אותה לנצח
ואם תמצא את נטע עכשיו, תקפיא אותה, תקפיא אותה לנצח

פזמון: עניים בוהקות...