מאמרים

 

 

 

 

 

 

 

 

החומרים המתפרסמים באתר, הן של חברים במרכז והן של אורחים, הם על דעת הכותבים בלבד, והם לא משקפים את עמדת המרכז ו/או חברי הוועדה האקדמית המייעצת למחקרים

למה דגל?  

ארה"ב עוברת בתקופה זו סערה לא קלה. הצעדים המשפטיים שיזם הממשל מהווים פגיעה קשה וחמורה בזכויות חוקתיות. כך, למשל, יושבים מאות אנשים במעצר, מאז פיגועי הטרור, כאשר ככל הידוע, לא הוכח שמישהו מהם קשור באמת לארגון טרור. גם ישראלים ישבו חודשים ארוכים במעצר, והם שוחררו רק בראשית חודש דצמבר. בנוסף, יוזם הממשל הקמת טריבונלים צבאיים, לצורך הליכי שפיטה מהירים של חשודים במעורבות בטרור. בטריבונלים אלה אין "הליך ראוי", ההליך עצמו אינו פומבי, זכות הערעור, אם בכלל, מוגבלת, ורשימת הסטיות מההליכים המקובלים ארוכה.

הכל, כמובן, בשם הצורך האמיתי והחיוני של שמירה על ביטחון. הוויכוח על האיזון הרצוי, בין הצורך במתן סמכויות לרשויות החקירה, לבין הצורך בשמירה על זכויות אדם, מלווה את מדינת ישראל מיום הקמתה. הטיעונים בעניין זה, המושמעים בארה"ב, לא יכולים לחדש הרבה לישראלים.

ובכל זאת, יש הבדל. האגודה האמריקאית לזכויות אזרחיות ה-ACLU, עומדת בראש המאבק נגד הפגיעה בזכויות חוקתיות, גם אם אלה מתבצעות בשם המאבק בטרור. אם נרצה, זו המקבילה האמריקאית למה שקרוי בישראל "השמאל הליברלי". והנה, הגוף השמאלי-ליברלי הזה מציב את דגל ארה"ב בכותרת הודעותיו. "אנחנו מזדהים עם הדגל ועם הרוח האמריקאית" הם אומרים, ודווקא משום כך אנחנו נלחמים למען זכויות אדם וזכויות חוקתיות - ומניפים את הדגל.

בישראל, צריך להודות, זה לא קורה. הנפת הדגל נתפסת כעניין שראוי למחנה הלאומני. וזו טעות היסטורית של מי שבאמת רוצה מדינה דמוקרטית ומתוקנת, מדינה של כבוד לחוק ולערכי כבוד האדם.

שקלנו אם להציב את הדגל בעמ' הפותח של האתר. אנחנו יודעים שהצבת דגל היא אמירה שחורגת מגבולות ההזדהות עם עצם היותנו ישראלים. אנחנו יודעים שארגונים רבים, העוסקים בזכויות אדם ובדמוקרטיה, מהססים בעניין הדגל. אבל החלטנו להניף את הדגל, בלי התנצלויות. אנחנו גם פטריוטים, גם לאומיים וגם שוחרי שלטון החוק והדמוקרטיה. אין דגל שלא נעשו בשמו מעשים שלא ייעשו. אבל פטריוטיזם או זהות והזדהות עם הדגל הם לא מתן גושפנקה לעוולות. הדגל לא יכול להישאר נחלה של קבוצה פוליטית עם זהות מסוימת. הדגל הוא של כולנו. אנחנו נאבקים למען חברה מתוקנת יותר וצודקת יותר, כאשר דגל המדינה הוא גם דגלנו.

ז'בוטינסקי כתב פעם שמותר האדם מן הבהמה הוא הטכס. היום זה ברור שהוא טעה. גם לחיות רבות יש סוגים שונים של טכסים, לעתים מרהיבים. אבל בהקשר קטן וספציפי זה, מותר האדם מן הבהמה הוא הדגל. הדגל שלנו הוא מדינה יהודית ודמוקרטית (כן, אנחנו יודעים שלעתים זה קשה, ולעתים יש סתירות). הדגל שלנו הוא שלטון חוק ולא אוליגרכיה. הדגל שלנו הוא כבוד האדם, ולא עריצות המשפט.

ואת הדגל הזה, שהוא גם הדגל שלנו, אנחנו מניפים ומציבים בלי התנצלויות.

 

לתגובות

חזרה לעמוד הראשי