הסיפור שלנו
האבחון
פורמלית
עומר אובחן בנובמבר 1997 בהיותו בן קצת
יותר משנה וחצי. למען האמת אפשר כנראה
היה לאבחן אותו עוד קודם לכן היות
וההורים שלנו (שני הזוגות של הסבא/סבתא
של עומר) שמו לב שמשהו "לא בסדר"
מספר חודשים לפני האיבחון. אנחנו
כהורים צעירים ועקשנים סרבנו לקבל את
ה"אבחנה" שלהם, ולבסוף פנינו
לרופא פרטי המתמחה בהתפתחות הילד (והסוף
כתוב בתחילת פיסקה זו).
אותו רופא פרטי בדק את עומר ביסודיות
וניסח מכתב מפורט שהשורה האחרונה שלו
(תרתי משמע) היא "חשד לעיכוב
התפתחותי נרחב (PDD)". ביקשנו הסבר
למינוח ולאחר שקיבלנו אותו נכנסו
להלם ופחד מפני הבאות.
לאחר תאוששות קצרה פנינו עם המכתב
הזה ליחידה להתפתחות הילד בקופ"ח
"מכבי" והתקבלנו לטיפול אצל
עובדת סוציאלית - הטיפול כלל פגישה של
שעה בשבוע בלבד.
הטיפול
עשינו תורנויות - שבוע אחד רותי הלכה
עם עומר, שבוע אחד דורון ושבוע אחד
היינו בפגישה ללא עומר. היום אנחנו
יכולים לומר שעיקר הטיפול בשלב הזה
היה בנו - העו"ס עבדה קשה מאוד כדי
לשכנע אותנו שאנחנו לא אשמים, או
שאנחנו לא הורים לא טובים וכיו"ב.
במקביל נפגשנו עם הרופא ההתפתחותי
והוא החליט לערוך לעומר סדרה של
בדיקות רפואיות כולל MRI, EEG, נוזל עמוד
השדרה, וכמובן בדיקות דם ושתן רבות.
בסיכומו של דבר לא נמצא ולו מימצא
רפואי אחד - בשלב מסוים היו סימנים
בבדיקת ה-EEG אבל לא היה בהם משהו ממשי.
מרכז
מילמן
עם הזמן התחלנו לעכל את המצב, והבנו
ששעה בשבוע זה ממש לא מספיק. בקשנו
למצוא מסגרת אחרת והופננו למרכז
מילמן, שם קיבלנו שני ימי טיפול בשבוע
שכל אחד מהם כלל שלוש שעות טיפוליות
"אחד-על-אחד" בלווית ההורים.
בנוסף נפתחה קבוצת תמיכה להורים
שכללה מפגש פעם בשבועיים של כשעה
וחצי שבו חלקנו חוויות והתלבטויות
רבות.
מספר חודשים לאחר התחלת הטיפולים,
המרכז עבר למישכנו החדש והוצע לנו
להצטרף לפעוטון מיוחד עבור ילדי
המרכז שאינם מתאימים למערכת החינוך
הרשמית. עד אז עומר הלך לפעוטון רגיל -
אבל הרגשנו שזה לא המקום המתאים
לצרכים המיוחדים שלו. עומר הועבר
לפעוטון החדש של מרכז מילמן - הילד
התחיל לפרוח ואנחנו היינו מאושרים.
מערכת
החינוך
בישראל חוק החינוך
המיוחד מתחיל בגיל 3, ורק השנה יכולנו
להעביר את עומר לגן תקשורתי במסגרת
החינוך המיוחד של מדינת ישראל.
הפעוטון של מרכז מילמן הוא פרטי
והתשלום כולו חל ההורים, ואנחנו
התחלנו לקרוס מבחינה כלכלית. מלבד
זאת, עומר נהיה הילד הגדול בפעוטון של
מרכז מילמן, ונראה לנו שהמסגרת כבר לא
מתאימה לו יותר.
עומר עבר במרץ 2000 לגן תקשורתי של
החינוך המיוחד - העלות הכספית היא של
המדינה ומבחינה זו רווח לנו. אבל גם
מבחינת ההתאמה למסגרת רווח לנו - עומר
השתלב יפה עם הילדים האחרים בגן וגם
עם הצוות המסור.
בשנה"ל תשס"א (9/00 עד 7/01) הגננת
יזמה התחלה של "שילוב" בגן רגיל
לשעה בשבוע. הנסיון הזה היה הצלחה
לכולם - עומר היה שותף בפעילות שבגן
והילדים ה"רגילים" קיבלו אותו
ללא בעיות.
עם תחילת שנה"ל הנוכחית והמעבר
שלנו לגליל, עומר עבר לכיתת הגן בביה"ס
חורשה שבקיבוץ חניתה. זוהי מסגרת של
החינוך המיוחד לילדים אוטיסטים. עומר
השתלב מהר ויפה מאוד בכיתת הגן
וממשיך להראות סימנים של התקדמות.
לאחר חופשת פסח בשנה שעברה עומר
התחיל בשילוב עם ילדי הגן בתובל -
פעמיים בשבוע לשעתיים בכל פעם.
השילוב היה מוצלח גם מבחינתו של עומר
שהתחיל ללמוד את הילדים בישוב, והן
מבחינת הילדים שמכירים את עומר. בשנה"ל
הנוכחית (תשס"ג) תיבנה לעומר תכנית
שילוב מורחבת.
אלו"ט
אלו"ט היא עמותת הורים
לילדים אוטיסטים, והצטרפנו אליה
כחברים לפני כשנתיים. לאלו"ט סניף
חיפאי השומר על קשר עם משפחות מחיפה
ואזור הצפון - אנחנו נרתמנו לעזרה
לצוות ההורים המפעיל את הסניף החיפאי.
בספטמבר 2000 דורון נבחר כחבר הועד
הארצי של העמותה.