ידיעות מהדרך

האינטרנט כסביבה להולך בדרך

בשנים האחרונות, עם הופעת האינטרנט, נוצרה סביבה עם תנאים מסויימים שלא היו בעבר. תנאים שמאפשרים לעבור שלבים בחיים, במהירות הרבה יותר גדולה.

צבירת מידע

עם יצירת הסביבה הוירטואלית, הסתיים שלב של צבירת מידע. אם בעבר, כדי להתחיל ללמוד משהו, היינו צריכים לחפש חומר, ספרים, מאמרים וכל מידע אפשרי, זה היה יכול לקחת חודשים ואף שנים עד שהיינו מגיעים לכמות מסויימת של מידע נצבר. עוד לפני כמה עשרות שנים, לא ניתן היה כמעט להשיג ספרים בנושאי הרוחניות שלא לדבר על לימודים אזוטריים. ברצות רבות, ספרים אלה היו אסורים או שלא היו קיימים בכלל. היום המידע מהסוג הזה, כבר נצבר, כמעט כולו ואף מעבר למה שמחפשים, ניתן למצוא באינטרנט. האינטרנט, נותן לנו כמות עצומה של מידע.  הוסרה ההגבלה של מידע שעצרה את המחפש וגרמה לו להתקע במקום. שלב צבירת המידע הזה הסתיים.

היכולת הארגונית

דבר נוסף, הוא היכולת הארגונית. אנשים יכולים להתארגן בקבוצות עפ"י תחומי עניין משותפים. בד"כ האדם, "ההולך בדרך", "המחפש", הוא לבד. בכלל, כדי לעסוק במשהו כמו חיפוש האמת, צריך להשאר לבד, כל הקשרים הישנים עם הזמן ניתקים ונהיים פחות יציבים. זה מה שקורה עם התקדמות האדם בדרך, מאבדים הרבה חברים, כי הם נשארים מאחור. אנשים כאלה, מתאחדים עם אנשים דומים להם, עם אנשים שלא עומדים במקום. אחרת כמעט בלתי אפשרי. למצוא אנשים כאלה, סביבך, מאוד קשה. הם מעטים. מעטים מאוד ברדיוס הקרוב. גם אם הם קיימים, אינך יודע עליהם. כי הם לבד. האינטרנט, מאפשר בקלות, למצוא אחד את השניף להתארגן בקבוצות, לעסוק באיזשהי פעילות משותפת. נפגשים אנשים, שלא היו נפגשים בתנאים אחרים, אחד מעיר אחת, שניים מעיר אחרת, עוד אחד מקיבוץ, שניים ממושב וכו'. בעבר, כמעט ולא היה סיכוי שהם היו נפגשים, אולי בכל מיני סמינרים, סדנאות. היה לוקח הרבה זמן, כדי ליצור כמות מסויימת של קשרים כאלה, קשרים שיהיו פחות או יותר יציבים. היום קיימת סביבה, שמאפשרת ליצור קשרים כאלה תוך דקות. זהו שלב שהתקצר פי מאה או יותר. אין יותר דגש חזק על השלב הזה.

תהליכי העברת המידע

עוד שלב שהתקצר הודות לאינטרנט, הוא שלב תהליכי המידע. תהליכי המידע, הפכו להרבה יותר מהירים. בעבר, כדי העלות כמה נושאים לדיון, בתוך קבוצה לימודית, היה צורך במפגש, שהיה מוגבל בזמן. דיונים ושאלות קטנות מסביב לנושא אחד, היו יכולות להמשך כמה מפגשים, ז"א שהיה צורך בכמה שבועות או חודשים. עם הופעת האינטרנט, נעלמה בעיית המרחק,  נעלמה בעיית הזמן, אין צורך להפגש פעם שבוע כדי לטחון דברים קטנים. זה מעלה פי אלפים את היעילות של המפגשים. תארו לעצמכם שלא היו פורומים, אי מיילים, אמצעים נוספים, וכל הדברים שעליהם מדברים באותם הפורומם, האי מיילים וכו', היה אפשר לדבר עליהם רק בפגישה אישית. כמה פגישות הייה צריך לעשות כדי להעביר את אותה כמות המידע? אינטרנט כסביבה מאוד דינאמית, מאפשר להעביר כמויות עצומות של מידע, בין קבוצה גדולה של אנשים, בזמן קצר.

מידע נשמר

דבר נוסף, כל המידע שעובר באינטרנט, נשאר רשום, תמיד אפשר להפנות מישהו לשיחות שכבר נעשו בנושא מסויים ואין צורך לבזבז זמן יקר, כדי לחזור שוב ושוב על אותם הדברים.

האינטרנט קיצר לנו המון שלבים בדרך, שלבים שבמקרים אחרים היו גוזלים הרבה זמן, כוח ואנרגיה. עכשיו, לאחר שאין צורך יותר לבזבז זמן ואנרגיה על השלבים הנ"ל, אפשר להתרכז יותר בשלבים אחרים, להשקיע את הזמן והאנרגיה שהתפנו בעבודה קונסטרוקטיבית.

העולם הפך להרבה יותר מהיר מהיר בשנים האחרונות, הבעייה היא שהאדם עדיין מתפקד כמעט באותו הקצב שתיפקד לפני 15-20 שנה, למרות שיש אפשרות לבצע הרבה יותר דברים, לעבור הרבה יותר שלבים חשובים בזמן יותר קצר. בשביל זה, צריך ללמוד להוית יותר יעילים, ללמוד לחשוב בצורה אחרת. טכנולוגיות החשיבה הישנות, אינו יכולות לספק תפקוד אפקטיבי בהתאם לתנאים שקיימים היום.

החיים כאמון

כאשר בן אדם מתייחס לאירוע/סיטואציה שעבר, בצורה לא מודעת, זה יהיה בשבילו עוד משהו רגיל, יום יומי שהוא שותף בו. התייחסות כזאת, גורמת למצבי רוח שונים, מחשבות שבאות כתוצא ממה שהוא עבר, סיפוק או אי סיפוק, כתוצאה ממה שקרה. האדם חושב איך לשנות את האחרים, כדי להשיג את מה שהוא רוצה, כדי שיקרה משהו בצורה שונה.

כאשר בן אדם מתייחס לאיזשהו ארוע בחיים שלו בצורה מודעת, אז כל אירוע יהיה בשבילו כעוד תרגיל שהוא ביצע כדי ללמוד משהו, כדי להבין משהו יותר טוב, כדי לעלות עוד מדרגה. כל אירוע/סיטואציה בשביל אדם כזה, זו אפשרות להסתכל על עצמו (ולא על אחרים), לפתח את התכונות של עצמו, ללמוד איך הוא מגיב ומה גורם לו להגיב בצורה זו או אחרת. אדם כזה, בעקבות כל סיטואציה, חושב איך הוא צריך לשנות את עצמו, במה הוא צריך להשתפר, מה הוא צריך ללמוד יותר לעומק, מה הוא צריך לתרגל ומה בכלל הוא מצפה מהחיים האלה. :))

לעבור סיטואציה בצורה נכונה

החיים תמיד נותנים לאדם סיטואציות שהוא לא מוכן אליהן. אם לא עברת את הסיטואציה בצורה נכונה, התפקיד של הסיטואציה הזאת בחיים שלך עוד לא נגמר והיא תחזור. כאשר אתה עובר סיטואציה בצורה נכונה, לאחר שעברת אותה, אתה אומר לעצמך "עכשיו אני יודע מה אני צריך לעשות פעם הבאה בסיטואציה כזאת". רק תיקח בחשבון, שלא תהיה פעם הבאה, כי רק סיטואציה שלא עברת בצורה נכונה חוזרת, בגלל שהתפקיד שלה עוד לא נגמר. :))))))

להיות פעיל

כדי להתקדם, לא מספיק להיות רק צופה מהצד. מעורבות - חובה. חייבים לעבור כמות מסויימת של סיטואציות שונות. פה לחטוף, שם לקבל ליטוף, במקום אחר לצעוק על מישהו וכו'. חייבים לעבור כמות מסויימת של סיטואציות שונות, כי (תקרא למעלה) החיים הם אימון. אחרת אין אימון, יש בהייה מטומטמת מהצד עם הפעלה מינימלית של המוח ואיברים אחרים בגוף. :))) תנסה ללמוד אומנות לחימה מסרטים או לבוא לשיעורים ולשבת על הספסל.

אני רוצה לבנות תפיסת חיים. כזו שתממש את מירב הפוטנציאל האנושי הגלום בי.

תפיסת חיים, לא תגרום למימוש הפוטנציאל שאתה מדבר עליו, אלא, תגרום לך לחיות בדרך מסויימת (עפ"י תפיסת החיים הזו). כדי לממש את הפוטנציאל, צריך ללמוד לממש את הפוטנציאל וללא לבנות תפיסות חיים.

מה מכיל אותו פוטנציאל? –הנה שאלה יסודית
ששווה לחקור לגביה.

או קיי. שאלה טובה.

האם מותר לי לבנות תפיסת חיים? –הנה עוד אחת.

מותר. למה לא? :) מה הקשר של זה לפוטנציאל? כתבתי למעלה.

למה אני רוצה לשנות את התפיסה הנוכחית?

בסדר. גם שאלה טובה.

השלישית והאחרונה. כיצד אני מבין אותם? –אני לא מבין אותם, בגלל זה אני פה.

את מי? את החיים?

רוצה לצרף את האתר לרשת הרוחנית? כאן תמצא את הפרטים, כיצד לעשות זאת.

יש לך מאמרים מעניינים שאתה רוצה לפרסם? שלח אותם לכאן: gvidozivers@hotmail.com