ידיעות מהדרך

5 היגדים קצרים ומועילים שיש לזכור

1. תנאים קשים עוזרים להישאר מודע.

2. אם אתה מפחד, יש לך הזדמנות להתבונן בעצמך ולהשתנות.

3. תיזכר במוות, כדי לא לבזבז אף רגע מהחיים.

4. כאשר מתעוררות בך רגשות, תעקוב אחריהן, תחפש את המקור שלהן ותלמד מה שתלה בך החברה וההורים, שאתה מגיב ככה.

5. יש להפוך את הבעיות למטלות.

כך מורכבת המערכת

החברה מורכבת ככה, ואני בכוונה אומר "החברה" ולא "האנשים", היא מורכבת ככה, שהיא תמיד יותר ויותר תשעבד את האדם. כמות המחויבויות שכובלות את האדם כל הזמן גודלת, כל הזמן מופיעות מחויבויות חדשות. כאשר זה קורה עם תודעה שלא מכוונת כראוי, האדם סובל.  המחויבויות הופכות לחלק מהחיים, למשהו מובן מאליו. והחברה גורמת לאדם לחשוב שככה צריך להיות. מה גורם לך לענות על שאלות, כאשר שואלים אותך? למה אתה תמיד עונה? תהיה כן עם עצמך. מישהו פעם ביקש רשות לקבל את תשומת לבך? לקחת זמן יקר ואנרגייה יקרה של החיים שלך? ענית לעצמך על השאלות האלה? עכשיו תענה על השאלה - למה אתה תמיד מרגיש בטוח, שמישהו יענה מיד לשאלות שלך? הוא חייב לך משהו? אתה אפילו לא חושב על זה, אתה רגיל שתמיד עונים לך. גם האחרים רגילים :)) זהו. נגמרו הארוחות חינם. מהיום אתה מפסיק להיות בשליטת ההרגלים שלך. תתחיל לחשוב ולעבוד על זה.

ותזכור, שהמערכת מורכבת כך, שהיא גורמת לאדם לרצות להיות כבול ומשועבד לחוקים ולכללים. אנשים רוצים ללכת לצבא, אנשים מחכים מתי כבר יחתמו על טפסי הנישואין שלהם, אנשים מחפשים להשתלב בקבוצות שונות. האנשים בעצמם מחפשים יותר ויותר מחויבויות.

האוייבים הכי גדולים בדרך

הפחד והעצלנות, הם האוייבים הגדולים ביותר שלך. הם תמיד יעזרו לך למצוא תירוצים לכל דבר. רק מי שלא יפחד ולא יתעצל, יוכל להשאר על הדרך.

פחד

הפחד, הוא מהלא נודע. הפחד מופיע כאשר האדם עומד מול מצב של אי וודאות. המטרה העיקרית של הפחד, היא להכין את האדם למקרה של סכנה (מבחינה פיזית, נפשית ואנרגטית) ולעזור לו לגבש את כל כוחותיו ותשומת ליבו. אחת המטרות של לוגיקה שנייה, היא להפוך מצב של אי וודאות, למצב של וודאות מוחלטת. כאשר אדם ששולט בלוגיקה שנייה, פוגש מצב של אי וודאות, הוא מעביר גבולות הסתכלות ולא נשאר לו מקום לפחד אלא רק לפעולה טהורה ואפקטיבית.

להיות פונקציה או להיות בן אדם?

האנשים, בד"כ מחפשים כיצד להפוך לפונקציה יותר יוקרתית ולא מחפשים כיצד להפסיק להיות פונקציה ולהפוך לאדם חי שמחליט החלטות.

שלום לכולם:)
ברצוני להתייחס למכתב הקודם, לשאלה אילו תכונות נסגל לעצמנו על מנת
שנוכל לפרגן לאנשים.
קשה מאד לפרגן. הסיבה העיקרית היא בתחושה שאם נפרגן אנחנו נאבד מהערך של עצמנו.שאם נפרגן אנחנו מסכימים כי האחר הוא טוב מאיתנו.
שורש הבעיה-אנחנו לא אוהבים את עצמנו מספיק כדי שנוכל להפגין את האהבה הזאת כלפי אחרים.
המשך הבעיה-מלמדים אותנו כל החיים להיות תחרותיים, להאבק, לעמוד על
שלנו, לקדש את האמצעים בשביל המטרה הכביכול נעלית שלנו. אנשים שקוראים זאת ולא מצליחים להיזכר, אנא חיזרו לימי הצבא...
נסיון כושל להיפטר מהבעיה- לעבוד על עצמנו שאנחנו באמת רוצים שהאחר
יצליח..חהחהחה....:))
טיפול יעיל יותר (לדעתי כמובן)-לפני שנוכל לפרגן באמת ולהפסיק לקנא באחרים שכן יכולים, אנחנו צריכים להבין שבדרך שלנו לא יעמוד אף אחד. שנוכל להמנע מלפגוע באנשים אם זאת הדרך האמיתית ונכונה שכל אחד צועד בה. אם לקחתם את הדרך הלא נכונה, סביר להניח שיהיה לכם קשה מאד ושום דבר לא ילך. גם ההרגשה הכללית תהיה רעה. ראשית, נפרגן. אם לפרגן זה לתת (אפילו אם זה כמה מילים בסך הכל) אז הרי שאם ניתן גם נקבל. הרי הקבלה הגדולה ביותר היא הנתינה, לדעת לתת. איך נוכל לדעת לתת מעצמנו?-זאת השאלה הגדולה. הנתינה לא גורעת מאיתנו שום דבר, להפך-היא מעצימה אותנו, יש שאומרים שהיא אפילו שמה אותנו בעמדה גבוהה יותר מזה שנתנו לו, בגלל שהוא ירגיש מחויב לנו. בכל אופן יש להתייחס ללפרגן בקלילות, כמו כל דבר. פירגון קשור בחשיבות העצמית שלנו, בכבוד שלנו, באגו שלנו. אם קשה לנו לפרגן, הרי שהחשיבות העצמית שלנו גדולה, כי הרגשת עליונות או נחיתות היא רק אשליה, אפשר להגיד בינתיים שכולנו שווי פוטנציאל של מימוש עצמי.
צריך לפרגן מכל הלב, בידיעה שלא יחסר לנו דבר, בידיעה שאנחנו לא מפסידים כלום, ואם למישהו המעמד החברתי חשוב, אנחנו לא מפסידים מהמעמד החברתי.
הבעיה היא שהרוב נוטים לפרש אדם מפרגן כאדם בעל דימוי עצמי נמוך. יכול להיות שזה נכון, כי לאדם בעל דימוי עצמי נמוך אין הרבה חשיבות עצמית. דעו שחבריכם האמיתיים באמת לא יפרשו פירגון כדימוי עצמי נמוך ולא יתרחקו מכם.
 

                                                                                        יפעת

מה מטרתנו גם פה בעולם הזה וגם בביה"ס הווירטואלי
הזה?

לגבי מטרתנו בעולם הזה, אני חושב שאפשר לתאר את זה איכשהו במילים באלפי תיאורים שונים, אבל זה לא חשוב. המטרה הגלובלית הזאת, לא חשובה בינתיים. עכשיו חשוב להתרכז במטרות יותר לוקאליות. מאוחר יותר, אולי את בעצמך תביני, מה המטרה(שלך :)). זה לא חשוב מהבחינה הזאת, שזה שאני אגיד לך שהמטרה שלנו בחיים, זה לאכול30 סופגניות בחודש או לנטוע עץ, לבנות בית ולגדל ילד, זה לא יעזור לך. ז"א את יכולה להתחיל לאכול סופגניות, אבל מה זה יתן לך בחיים? תהיי מרוצה מזה שאת מממשת את המטרה של החיים? :))) בשביל זה יש דתות, הם יכולים להגיד לך בדיוק מה המטרה וכמה סופגניות את צריכה לאכול. :)))
בעצם, אני אגיד לך בגדול מה המטרה. המטרה זה, להבין מה את צריכה לעשות בחיים האלה ואז, כאשר הבנת, לעשות את זה :))))

כאן, המטרה שלנו, זה ללמוד את עצמנו, ללמוד לחיות בצורה יותר הרמונית עם העולם, להתקדם מכיוון של רובוטים ומכונות לכיוון של אדם מודע שיודע לשלוט בעצמו, מבין את התהליכים שקוראים בחיים, הופך לחומר חי, זוהר ונושם שפולט אנרגיה טובה לסביבה שלו. ועוד 18000 תופעות לוואי שוקראות בדרך :))) כלומר, להבין מה צריך לעשות בחיים האלה :))) עד עכשיו דיברנו כאן על כמה נושאים, על האדם כתוצר החברה, נגענו קצת בתכונות שאנחנו צריכים כדי לממש את הפוטנציאל שלנו, ונגענו ממש טיפ טיפה בנושא שהוא החשוב ביותר בינתיים, כי הוא הבסיס ל"חשיבה נכונה" וזה "לוגיקה שנייה". כמו כן, יש את העיתון האלקטרוני "ידיעות מהדרך", ששם יש חומר מועיל שכדאי לקרוא ולהבין.

אתרים של התנועה הרוחנית פאלון דאפא:

יש לך מאמרים מעניינים שאתה רוצה לפרסם? שלח אותם לכאן: ezoterikan@pisem.net

אתה מארגן מפגשים או סדנאות? ספר לנו.

גליונות קודמים