אני בשוק, אני כוכבת, אני המומה! / נירית קופל בכתבת שער במגזין "נשים" |
|
|
אף אחד לא שמע על נירית קופל עד מתקפת שלטי החוצות, בהם
שותפה המדינה בנפתולי עלילת הטלנובלה הישראלית החדשה "משחק החיים".
היום, אחרי שידור כמה עשרות פרקים, היא מתמודדת באושר עם גילויי ההערצה, מהגגת
על מאבק למען התרבות ומבקרת את התיאטרון העברי רק חודשיים עברו מאז החל שידור הסדרה "משחק החיים", וכבר
ניכרת נהירה לערוץ 3 בין השעות שמונה לתשע בערב. יותר ויותר אנשים מעדיפים
לסגור את הסלולרי, להתנתק מהדיווחים על המצב הכלכלי והמלחמה בעיראק ולעסוק
בעניינים שברומו של עולם: החיים והתככים אצל ליה, ירון, שאול, קובי, ארז, נירית
וכל היתר. נירית קופל משחקת בסדרה את רותם פריד, רק בת 17, שחלומה הגדול הוא
להיות שחקנית והיא מוכנה לעשות הכל בשביל לממש אותו. היא עובדת כמלצרית בבית
קפה, וכשהיא שומעת שבתיאטרון מחפשים בחור צעיר בגילה, היא מחליטה להשיג את
התפקיד. רותם מתחפשת לבן והופכת להיות "רם", שאכן מקבל את התפקיד.
העניינים מתחילים להסתבך כאשר רם וזיו (דמות משנה בסדרה) מתיידדים. רותם
מתאהבת בזיו והחברה של זיו מתלהבת מאוד מרם, הידיד החדש של החבר שלה. היא עוזבת
את זיו לטובת רם, הוא רותם, שמסיבות ברורות לא מחזיר לה אהבה. הבנתם? הפריצה הגדולהעד לפני חודשיים הייתה נירית קופל אלמונית לגמרי. היום, עם צילומי הפרק
ה50- של הסדרה ואחרי ששודרו יותר מ30- פרקים ממנה, כבר מזהים אותה ברחוב
("לא הרבה, אבל זה כייף נורא. זה פידבק על העבודה שאתה עושה"). היא
נולדה בחיפה לפני 26 שנים לאבא מהנדס מכונות ואמא מורה, הבת האמצעית בין אח
גדול (30) ואחות קטנה (20). משחק היה חלום הילדות שלה ("לא הגדרתי את זה
כך, אבל תמיד הייתי עושה הצגות ומופעים"). בחטיבת הביניים החלה ללמוד
במגמת תיאטרון, המשיכה בתיכון ואף השתתפה במסגרת לימודיה בהצגה שהתקבלה אז
לפסטיבל עכו וזכתה בפרס הראשון (איזו הצגה?). אחרי שירות צבאי וטיול למזרח היא
החלה ללמוד בבית צבי. לאחר תקופת השתפשפות בהצגות ילדים ובפרסומות הגיע התפקיד
של רותם, שכמו זריקת B12 הקפיץ את
הקריירה שללמעלה והכניס את פרצופה להרבה סלונים בארץ. את צופה
בסדרה? "כן, אני צופה הדוקה - בעיקר כי אני רוצה ללמוד. אין לי ניסיון מול
המצלמה ואני צופה בסדרה כדי לראות מה יש לתקן, מה לשנות, מה טוב ומה לא טוב.
המצלמה קולטת את הדברים קצת אחרת ממה שנדמה לך כשחקן". בבית הספר למשחק חלמת על תפקיד בטלנובלה, או שקיווית לשחק
בתיאטרון? "קיוויתי לשחק גם בתיאטרון, בטלוויזיה ובקולנוע. אני נורא שמחה על
הניסיון בטלוויזיה. העבודה בטלוויזיה היא ממש כייפית ולמזלי הגדול נפלתי על
צוות מדהים. בין האנשים יש פרגון ואנושיות, טוב לב ונתינה. זה נשמע כמו
תעמולה, אבל זה באמת ככה. יש לי רק דברים טובים להגיד."נורא שמחתי שיוצא
לי לעבוד עם שחקנים ותיקים", אומרת נירית. "אלה שחקנים שהערכתי גם
קודם, ובאמת אפשר ללמוד מהם. יצא לי לעבוד בסדרה עם מתי סרי, ואתה מרגיש שאתה
עובד עם מישהו שבאמת מכיר את העשייה הזו". את מכירה
אנשים שהתמכרו לסדרה? "חברים שלי כבר התמכרו, אבל לי קשה לראות את זה בתור צופה מהצד.
אני בתוך העניין, יודעת מה קורה בהמשך ומכירה את האנשים". אני בשוק מה את חושבת על רותם פריד, הדמות שלך? "אני מתה עליה. אני לא חושבת שכדאי לשחק מישהו שלא אוהבים אותו.
אני אוהבת את האמביציה שלה. רותם נורא רוצה להיות שחקנית והיא עושה בדיוק מה
שהיא מרגישה ומה שהיא חושבת. הלוואי שהייתי קצת יותר כמוה. אנחנו דומות, אבל
האם הייתי מתחפשת לבן כדי להשיג תפקיד? זה נראה לי קצת קיצוני. רותם הולכת
מאוד רחוק, לא רק בעניין התפקיד אלא גם כשהיא אוהבת מישהו, היא מוכנה לעשות הכל
בשביל שיהיה לו טוב, וזו אולי האהבה אמיתית. אצלה אין משחקים ואין פוזות. היא
כמו שהיא. גם אני כזאת, אבל עם קצת יותר מעצורים". כמה רחוק היית הולכת בשביל תפקיד? "תמיד שואלים אותי את השאלה הזו. אני לא יודעת עד כמה רחוק. בגבולות
הסביר". אבל לבן לא היית מתחפשת."אני לא יודעת אם הייתי אפילו
חושבת על זה. אחרי שעברתי כל כך הרבה התנסויות עם רותם, כבר נראה לי שווה
לנסות, אבל זה בכל זאת קצת מוגזם". איך זה להיות בן? "זה מעולה. כייף להיות גבר. זה משחרר אותי מהניסיון להיות יפה.
גדלתי עם אח גדול שהערצתי והייתה לי דוגמה טובה. תמיד קינאתי בבנים ששיחקו
כדורגל כי זה נראה לי נורא מגניב. הייתי קצת טום-בוי, ולכן גם לא היה לי כל כך
קשה להיכנס לתפקיד". לא הבנתי למה כשרותם הופכת לרם, הוא נהיה נורא ערס.
למעשה, כולם בסדרה קצת ערסים."אני לא חושבת שהם ערסים. אני דווקא אוהבת
את החלק הזה בטלנובלות, שלא מדובר כאן באנשים רמי מעלה ומורמים מעם. אני חושבת
שהם מאוד ישראלים. עשיתי את רם גברי מאוד, ועם הזמן הוא יתמתן. חוץ מזה, הוא
חתול רחוב כזה שאין לו ממש אבא ואמא. גם רותם היא בחורה פשוטה, היא פשוט
נשמה". היית צופה בטלנובלות לפני שהצטרפת לסדרה? "לא הייתי צופה בטלנובלות, ועד עכשיו לא צפיתי כמעט
בטלוויזיה". אומרים על הטלנובלות שזה הז'אנר הכי נחות בטלוויזיה. שחקנים
אפילו מכנים את זה "ירידה לזנות". "זה שטויות. אני מבינה למה
זה עלול להראות ככה, אבל כשחקנית אני עושה את העבודה הכי טובה שאני יכולה. עד
כמה שזה נשמע פלצני, אם אנשים נהנים וזה מרגיע אותם כשהם חוזרים מהעבודה - זו
מצווה. אם בימים כאלה זה גורם להם לנקות את הראש, אני מאושרת". את לא פוחדת להתקבע בתודעת הקהל כשחקנית טלנובלות? "ברור שיש חשש כזה, אבל בארץ, אם מציעים לעבודה במקצוע כדאי שתקבל
אותה. לא נראה לי שבאמת מתקבעים פה, אלא אם כן אתה עושה שנים על גבי שנים את
אותו הדבר. מדובר רק בחצי שנה ובתפקיד מסוים שאני עושה. אני מקווה שהוא יעורר
סקרנות לראות אותי גם בדברים אחרים". מה התגובה הכי מפתיעה שקיבלת בחודשיים שבהם משודרת
התוכנית? "שהקימו
לי אתר באינטרנט. אתר מדהים שעשתה בחורה שכנראה אוהבת את מה שאני עושה. יש שם
תמונות שלי ופרטים עלי ועל הדמות של רותם-רם, תמונות מתוך הסדרה ועוד. בהתחלה
הייתי בשוק, לא הבנתי מה זה אומר שהקימו לי אתר. הייתי קצת חשדנית, אבל ראיתי
שזו מישהי בעלת כוונות טובות. אני בשוק שמזהים אותי, בשוק מהאתר, בשוק שמדברים
אלי ברחוב". יש לך חבר? "הלאה" זה כן או לא? "זה הלאה, יש משהו שאני עוד לא רוצה לדבר עליו". התבאסת שלא קיבלת את התפקיד הראשי
בסדרה? "לא, כי קיבלתי את התפקיד הזה וזו מתנה ענקית בשבילי". מאבק צודק גם העניין הכלכלי משחק פה תפקיד. "כן.
כשמצלמים פרקים אני מרוויחה כסף, ובשאר הימים אני מבזבזת. בזמן הפנוי אני בעיקר
מבלה, חברים, וכשאני רוצה להתפנק אני הולכת לישון. גם ארוחה טובה זה פינוק,
עדיף מאכלי ים, ולהיות בים זה הכי כייף. אני עדיין מקווה לחזור לתחביבים שלי,
אני עדיין מעכלת את המצב שאני לא עובדת כל יום. אני מאוד רוצה לחזור למוזיקה,
לגיטרה ולפסנתר. לחזור לצייר. לפני בית צבי הייתי מציירת המון ומאז לא עשיתי את
זה. החלטתי גם להתחיל ללמוד עבודה בעץ ובחימר". את גם יוצרת מוזיקה? "אני כותבת לעצמי, וחולמת שיום
אחד אוכל לעשות מוזיקה, אבל אני באמת רחוקה מזה. בבית צבי למדתי גם פיתוח קול,
ואני רוצה לפתח את הצד הזה. בעמקי לבי אני רוצה יום אחד לשיר". בסוף יולי אתם מסיימים לצלם. את מודאגת מההמשך? "כן, אני
רוצה שתהיה לי עוד עבודה בתחום". קשה למצוא עבודה בתחום הזה בארץ? "כן, אבל אני משתדלת לעשות את מה שאני חושבת לנכון". שזה אומר אודישנים כל שני וחמישי? "לא רק. אני מקווה שבעקבות הסדרה תגיע התעניינות,שאנשים יראו אותי
וזה יפתח לי דלתות. אני מאוד מקווה שיהיה בסדר, אבל יודעת שאי אפשר להסתמך על
זה". איזה הצגות אהבת לאחרונה? "בזמן האחרון לא כל כך ראיתי הצגות.
האמת שהיא שהתיאטרון בארץ קצת מבאס אותי. יש הרבה הצגות שהן לא מספיק טובות
לדעתי. מצער אותי שהתחום הזה זנוח יחסית בארץ. יש כאן שחקנים ובמאים מצוינים,
אנשי מקצוע באמת טובים, ובאמצע דברים מתפקששים. לדעתי לא משקיעים מספיק בתרבות
בארץ. זה נראה כאילו שולי ולא חשוב לאלה שלמעלה. אולי בגלל שאנחנו מדינת מלחמה,
נראה שהתרבות פחות חשובה - אבל זה לא נכון. אני מאוד תומכת במאבק
השחקנים". את יוצאת להפגין איתם? "עד לא
יצא לי, כי רק עכשיו באמת נכנסתי לעניין הזה. אבל המאבק מוצדק". היו לך רגעי משבר בעת צילום הסדרה? "לא, אבל
היו לי רגע משבר לפני, כשלא ידעתי איך להיכנס לתחום. במשך חצי שנה אחרי שסיימתי
את בית צבי זה פשוט לא הלך, והיה לי קשה עם זה. כשאתה מנסה להתקבל ואומרים לך
שנבחר מישהו אחר, זה קשה - אפילו שאתה יודע שזה לא בגלל שאתה לא שחקן טוב, אלא
כי אתה פשוט לא מתאים. ואז הגיעה הסדרה, שזו באמת מתנה בשלב זה של
הקריירה". בתקופה שמילצרת חלמת שיבוא מישהו ויגלה אותך? "זה קורה
אולי בהוליווד. כל שחקן חולם שמישהו יבוא ויציל אותו מהמלצרות, אבל לא האמנתי שזה
באמת יקרה" מה עושה ההופעה בטלוויזיה לדימוי העצמי שלך? "זה מרגש.
משמח אותי שיש לי כוח לעשות טוב לאנשים. היינו היום במסיבת פורים של ילדים
חולים. אם הייתי באה לפני כמה חודשים, זה לא היה אומר להם כלום, גם אם הייתי
מביאה משלוחי מנות הכי גדולים. עכשיו באתי והם נורא שמחו". איך זה להיות מפורסמת? "מצד אחד
זה כייף גדול, ומצד שני מאוד מלחיץ, כי אתה חושב יותר על כל דבר שאתה עושה. אני
עוד לא ממש בשלב הזה, אבל הוא בטח יגיע. למשל, אני אוהבת להתלבש נורא פשוט, מה
שאמא שלי מכנה "מוזנח". כשהיא ראתה אותי בתוכנית אירוח בטלוויזיה,
הדבר הראשון שהיא אמרה זה שאני צריכה להחליף נעליים ולהתלבש יותר יפה. מצד אחד
היא צודקת, מצד שני, אני זה מי שאני. אני עדיין לא חושבת עשר פעמים לפני שאני
מגרדת באוזן, אבל זה כאילו שאתה כבר לא אדם פרטי יותר. כרגע אין לי בעיה עם זה,
כי זה מסתכם באנשים ברחוב שמזהים אותי ואומרים משהו נחמד". מה את רוצה לעשות כשתהיי גדולה? "אני
רוצה להמשיך לעשות טלוויזיה, ולעשות גם תיאטרון. קלאסיקות מאוד מעניינות אותי,
שייקספירים למיניהם. לעשות מוזיקה, שיהיה לי סטודיו לאמנות, שיהיה לי כסף בשביל
כל הדברים האלה. שיהיו לי המון כלבים, תוכים, ומה שאני הכי רוצה זה להיות
מאושרת. שיהיה לי טוב". |
|
