"כיבוש העבודה":
המציאות הייתה עגומה ומייאשת- אין
עבודה עברית, אין התלהבות, אין שמחת יצירה. העבודה הערבית שלטה במושבות. מתוך
מציאות זו נולדה סיסמת "כיבוש העבודה", שכן היה ברור לחלוצי העלייה
השנייה, כי בלי עבודה עברית לא תיתכן תחייה לאומית.
"כיבוש הקרקע":
בצד שאלת כיבוש העבודה צצה בעיה
נוספת והיא- כיבוש הקרקע.
פועלים רבים לא הסתפקו בפתרון שאלת
"כיבוש העבודה", משום ששאלת הקרקע נשארה לא פתורה ולהפך. מכאן שמסכנת
הפועלים הייתה, " שבגאולת הארץ ע"י עבודת אדמה פשוטה או, יותר נכון,
באותו חלק מארצנו, שעבודת אדמה פשוטה יכולה גם להתפתח, שם שני הכיבושים, משולבים זה
בזה והאחד בהכרח צריך להיפטר ע"י השני".