תנועת השומר:
"השומר",ארגון
שומרים בארץ ישראל בימי העלייה השנייה. נוסד במסחה (כפר תבור) בפסח תרס"ט (אפריל 1909) בידי חלוצים
מאנשי העלייה השנייה. בין מייסדיו היו חברי "בר-גיורא" אגודה חשאית
שנוסדה ביפו ביום .29.9.1907 עם חברי "בר-גיורא"
נמנו יצחק בן-צבי - נשיאה השני של
מדינת-ישראל, ישראל שוחט, ישראל
גלעדי, יחזקאל חנקין, אלכסנדר זייד, יחזקאל ניסנוב, צבי בקר ואחרים - כולם מאנשי העלייה השנייה. את האגודה אפיינו הסתגרות
וחשאיות ותקנונה הדגיש את ערכי העבודה, ההתיישבות, ההגנה והשמירה. חברי
"בר-גיורא" התרכזו בחוות סג'רה והצטרפו אל קבוצת הפועלים,
"הקולקטיב", שקיבלה על עצמה לעבד את שטחי הפלחה של החווה בתנאי אריסות. הם שאפו "לכבוש"
את השמירה בחווה, ומאמציהם הוכתרו בהצלחה מראשית 1908 קיבלה האגודה על עצמה את
השמירה ביישובים היהודיים בגליל
התחתון. בייסוד "השומר" חברו יחד
אנשי "בר-גיורא", פעילי ההגנה העצמית ברוסיה שעלו אז ארצה וחברי
"הקולקטיב" בסג'רה.
"השומר" היה מאורגן באגודה חשאית
והיה מבוסס על משמעת-ברזל. בראשו עמד ועד, שנבחר באסיפה כללית שנתית. הכל מצווים
היו לציית לפקודות הוועד, שהיה מעין מפקדה עליונה. חברי "השומר" היו
מתקבלים לאגודה לאחר ברירה קפדנית, מבחני
גבורה וטקס מיוחד. הם קיבלו על עצמם, אחריות,
מסירות, נאמנות, משמעת חמורה
ונכונות להקרבה עצמית. הם התאמנו בנשק, למדו לרכוב על סוסים, לדבר ערבית ולמדו את מנהגי הערבים. סיסמת
"השומר" הייתה "בדם ואש יהודה נפלה - בדם ואש יהודה תקום".
את השמירה קיבלו אנשיו רק לאחר היסוסים וחששות מצד האיכרים במושבות והתנכלויות מצד השומרים הערביים.
ראשית פעולתם הייתה בגליל, ואחר כך חדרו גם למושבות השומרון ויהודה.