המושבות העיקריות שהוקמו במסגרת
העלייה השנייה:
דגניה- נוסדה בשנת 1909 בידי שבעה
עולים מרוסיה שהגיעו ארצה עם העלייה
השנייה בתחילת המאה. למרות הצלחתה הכלכלית
התפרקה קבוצת המתיישבים הזאת
ב-1910. ב-1911 יושבה דגניה מחדש בידי חלוצים מרוסיה שנקראו "קומונת
חדרה" והפעם על בסיס קולקטיבי שנקרא "קבוצה" - הראשונה בארץ. משום
כך נקראת דגניה "אם הקבוצות".אנשי דגניה רצו להשאירה כקבוצה והתנגדו להפכה לקיבוץ שהוא יישוב קולקטיבי.
נהלל- מושב עובדים במערב עמק יזרעאל. נוסד ב-1921 ונקרא על שם העיר המקראית נהלל
היא מושב העובדים הראשון בארץ-ישראל.
מייסדיה היו חלוצים אנשי העלייה השנייה, חלקם חברי הקיבוץ הראשון, דגניה.
שמונים המשפחות של המתיישבים הראשונים קיבלו מאה דונם אדמה כל אחת ועסקו קודם-כל
בייבוש הביצות השורצות יתושי מאלאריה, שמנעו ניסיונות-התיישבות קודמים.
כפר גלעדי- קיבוץ בגליל העליון,
מדרום למטולה. את הקיבוץ הקימו בשנת 1916 אנשי תנועת "השומר" והוא קרוי
על שמו של ישראל גלעדי, מראשי האגודה. משתמה מלחמת העולם הראשונה, חולקה השליטה
בגליל העליון בין הצבא הצרפתי, ששלט בחלקו הצפוני של האזור בשטח שכלל את כפר
גלעדי, תל-חי ומטולה, ובין הצבא הבריטי ששלט בחלקים הנותרים בגליל העליון.
תל חי- אתר בגליל העליון המזרחי, סמוך לכפר גלעדי. נוסד ב-1918 על ידי אנשי
"השומר". שמו ניתן לו בעקבות שמו הערבי, טלחה. פרסומו העיקרי של המקום בא בעקבות קרב תל
חי שבו נהרגו יוסף טרומפלדור ושבעה מחבריו. קרב תל חי ועמידת הגבורה של הלוחמים
הפכו לסמל והאתר היה למקום עליה לרגל. מדי שנה בי"א באדר - יום הקרב - עולים
אלפי בני נוער לעצרת המתקיימת במקום.
חצר תל חי שוקמה ושוחזרה והיא מאכלסת תערוכה קבע של ההתיישבות.