תל אביב
תל אביב- נוסדה באסיפה של יהודי יפו,
שנתכנסו בחודש תמוז תרס"ו (יולי 1906) במועדון "ישורון" שעמד אז
בקצהו של רחוב בוסטרוס ביפו. באותה פגישה חברתית העלו הנוכחים טענות על תנאי החיים
הקשים של היהודים ביפו: הצפיפות האיומה, הלכלוך, המאור הבלתי-מספק ובעיקר גזירת
ה"מוחרם", שחייבה את היהודים לעבור דירה מידי שנה. לאחר שנרשמו די חברים
לשכונה החדשה, נקנה בכספם שטח קרקע בשם כרם ג'באלי, אזור של גבעות חול ממזרח לנווה
צדק, לא הרחק מחוף הים. את שטח השכונה הוחלט לחלק ל- 60 חלקות עבור 60 המשפחות
הראשונות שהיו חברות ב"אחוזת בית" (מספר משפחות המייסדים היה 66). חברי
השכונה החדשה חשבו כיצד יהיה זה נכון והוגן לחלק ביניהם את שטח הקרקע, כדי שכל אחד
יבנה בה את ביתו. הועלו הצעות שונות ומשונות, ולבסוף הוחלט על ההגרלה. הדבר היה בערב השני של
פסח, כאשר התאספו כל המכובדים על אחת הגבעות במרכז השטח השומם. יושב ראש הוועד,
אריה עקיבא וייס, יצא לשפת הים הקרובה ואסף שישים צדפים לבנים ושישים אפורים. על
הצדפים הלבנים רשם את שמות המשתתפים, ואת מספרי המגרשים כתב על הצדפים האפורים.
הוא בחר לקיים את ההגרלה בדרך זו, משום שסבר, כי עיר השוכנת לחוף הים, מן הראוי
שצדפים ישמשו בטקס לידתה.