המצב מידרדר ברי ובונד עמדו מחוץ למרכז הפוקימונים,נואשים. מולם היה תלוי השלט- "מרכז הפוקימונים סגור באופן חד פעמי. אנו מתנצלים על הבעיה. נחזור לשירות כמה שיותר מוקדם." "אין לנו זמן לחכות! טוני במצב נורא! חייבים למצוא פרצה כלשהי!" אמר ברי כמעט בבכי. "אתה צודק, כד שנחפש דרך לבפנים." אמר בונד והרהר. "זה מוזר שמרכז הפוקימונים סגור. היו צריכים לשים ממלא מקום או משהו... בוא נחפש דלת אחורית." ברי ובונד עקפו את הבניין עד שהגיעו לגינה שהייתה מאחורי המרכז. הייתה שם דלת אחורית. "מצוין, בוא נכנס!" שמח ברי. הוא משך בידית, אך הדלת הייתה תקועה. הוא משך שוב ושוב, בכוח רב ובשיא כוחו אך הדלת לא נפתחה. ברי עצר, מתנשף. "אולי זהו מקור הבעיה." אמר בונד והצביע על מוט ברזל שהיה קשור לדלת מבפנוך מרכז הפוקימונים. "אבל למה שהאחות ג'וי תנעל את הדלת עם חוט ברזל?" שאל ברי. "זהו העיניין, היא לא." פסק בונד. "וגם אם היא הייתה רוצה לנעול יש לה הרי מפתח. משהו חשוד מאוד מתרחש כאן." "חשוד או לא, מה יהיה עם טוני?" שאל ברי בדאגה. הוא החזיק את הנידורן המתנשף והמזיע בידיו. "חייבים למצוא דרך, ויהי מה!" קבע ברי נחרצות והחל לעקוף את המבנה. הוא השאיר את טוני בחצר האחורית. בונד הלך אחרי ברי. "מצאת דרך?" הוא שאל. "תראה." אמר ברי והצביע למעלה. בונד עקב אחרי אצבעו של ברי. אחד מהחלונות העליונים של מרכז הפוקימונים היה פתוח בחציו. "זה על הגג ברי, לא תוכל לעלות לשם!" אמר בונד. "אני אוכל ועוד איך!" אמר ברי וסימן לבונד לעקוב אחריו. הם הגיעו לעץ גדול שצמח סמוך למרכז הפוקימונים. "הממ... יכול להצליח..." אמר בונד. ברי לא חיכה לדבר מה נוסף. הוא החל לטפס על העץ. הוא נאחז בענפים שהיו חזקים ועבים בהתחלה, אך חלשים ודקים יותר ויותר ככל שעלה יותר. ברי השתדל לא לאחוז או לדרוך חזק על הענפים כדי שלא ישברו. הוא המשיך כך אט אט עד אשר הגיע לקצה העץ. עכשיו הוא היה בסמוך לגג מרכז הפוקימונים. אך כעת נתחוורה לפניו בעיה חדשה. מלמטה אומנם נראו העץ וגג המרכז קרובים ביותר, אך מלמעלה נראה היה שאפילו קפיצה לא תספיק. ברי פחד. הוא לא זז במשך כדקה שלמה, לא יודע מה לעשות. -אני חייב להקריב קצת למען טוני- חשב ברי.. הוא בלע את רוקו. ברי מתח את גופו לאחור וקפץ חזק ככל יכולתו. הענף עליו עמד קודם נשבר, ברי מעד. הכל קרה לאט לאט. ברי ראה את עצמו מרחף זמן מה באוויר. גג מרכז הפוקימונים התקרב אליו יותר ויותר. לפתע הוא החל לנחות. הוא ניסה למתוח את ידו ולתפוס בשולי הגג. ידו נשלכה, אך לא הגיעה. הוא נפל למטה. ---------------- בונד ראה את ברי מזנק, אך הוא איבד מקפיצתו והחל ליפול. בונד צעק ורץ אל העץ אך זה היה מאוחר מידי. בקול רעש מחריד, ברי נחת ארצה. נשמע קול של שבירת עצם. בונד הרים את ברי שמבטו היה מזוגג. הוא התבהר ואז לפתע צעק ברי צעקת כאב. "אך, רגלי!" הוא צעק. "אני חושב שהיא שבורה אמר בונד והלך לפתע תוך כדי שהוא מותיר את חברו על הרצפה. "היי.. לאן?" החל ברי לשאול אך בונד כבר חזר, באלבזור אחריו. הוא הביא ענף עץ ארוך ודי ישר והוציא מתרמילו תחבושות. הוא עטף את התחבושות סביב רגלו של ברי, יחד עם הענף, ויצר קב חלופי. "תודי רבה בונד." אמר ברי ומישש את רגלו בכאב. "אני ממש מצטער, לא הייתי צריך לתת לך לעשות זאת..." אמר בונד. "זו לא אשמתך." אמר ברי. הוא החל לפסוע באיטיות, תוך כדי שהוא משמיע מידי פעם אנקת כאב, לגינה האחורית. ברי פנה אל נידורן. "אתה בסדר טוני?" שאל ברי. טוני לא ענה. במקום זאת, הוא הצביע אט אט אל הדלת האחורית. מוט הברזל לא היה שם. "הא, ראו נא את חוכמת הפוקימון!" אמר בונד שבדיוק הגיע. "איך הוא עשה את זה?" "אין לי מושג!" אמר ברי והביט אל הדלת בחשד. הם החליטו להיכנס בסופו של דבר, מפאת מצבו החמור של טוני. ברי לקחת את טוני בידיו ובונד ובאלבזור נכנסו אחריהם. "הבט!" אמר ברי והצביע על מכונת ריפוי פוקימונים שעמדה בסמוך לדלת. "אמנם למצב דרסטי כמו שיש לטוני אנחנו צריכים את האחות ג'וי ואמצעים מרובים אבל זה יוכל לפחות להציל אותו ולאושש אותו קצת ביינתים. שכב לך כאן טוני, תכף תרגיש יותר טוב." אמר ברי והניח את נידורן על המכונה. "חכה, גם באלבזור צריך מנוחה, היה לו קרב קשה." אמר בונד והניח את באלבזור על המכונה. הם לחצו על כפתור ההפעלה והמכונה לקחה את הפוקימונים לדלת שנפתחה פתוחה. הדלת נסגרה והם המתינו. לפתע נשמעו צעקותיהם של שני הפוקימונים מבתוך מכנות ההתאוששות. "באלבזור!" קרא בונד בבהלה. "טוני!" קרא ברי. המשך יבוא