דלתות מסתובבות השעה היתה מאוחרת. אש צפה בטלויזיה עד שאימו נכנסה לחדר. "אש כבר מאוחר. אתה צריך לקום מחר מוקדם. לך לישון." היא אמרה. "מחר אני מקבל את הפוקימון הראשון שלי אמא." אמר אש. "אני לא יכול לישון." "אם אתה לא רוצה לישון לפחות צפה בזה." דליה זיפזפה לערוץ אחר שבו נראה פרופסור אוק, כשהוא מסביר על הפוקימונים שהמאמנים עתידים לבחור בהם. "ערב טוב. מחר יקבלו הילדים שחוגגים יום הולדת 10 את רישיון הפוקימון שלהם. תוכלו לבחור בין באלבזור, פוקימון העשב, צ'רמנדר, פוקימון האש, וסקווירטל, פוקימון המים. במי מהם תבחרו?" "לך לישון כשזה יגמר." אמרה אימו של אש ויאה מהחדר. <<פלאש!>> השעה היתה מאוחרת. אש צפה בטלויזיה עד שאימו נכנסה לחדר. "אש כבר מאוחר. אתה צריך לקום מחר מוקדם. לך לישון." היא אמרה. "בסדר אמא." אמר אש, די בדיכאון. הוא פיהק פיהוק רחב, כיבה את הטלויזיה, ונכנס למיטה. "לילה טוב חמודי." דליה נישקה את מצחו של אש, יצאה מהחדר וכיבתה את האור. אש נרדם כמעט מיד. ----------------------- "ממ... מה השעה?" אש פיהק פיהוק גדול והביט אל השעון שעל השידה. השעון לא היה שם! הוא גילה את השעון מנותץ על הרצפה. "בטח הפלתי אותו מתוך שינה." הוא חשב. אש הלך למטבח שם השעה הראתה על שבע. "מזל שלא הייתי עייף והתעוררתי. אחרת עוד הייתי מאחר." חשב אש. הוא התלבש, לקח את תרמילו ויצא. במעבדה פרופסור אוק המתין. "או, אש, ציפיתי לך, בוא לכאן." אמר פרופסור אוק. "אז במי אתה רוצה לבחור?" הוא שאל. "חשבתי על זה הרבה." אמר אש. "אבל בסוף החלטתי לבחור בסקווירטל." הוא הרים את הפוכדור של סקווירטל שיצא מהפוכדור. "סקוודו." אמר הפוקימון. "אש, קח גם את אלו." פרופסור אוק הגיש לאש חמישה פוכדורים ופוקדע. ------------------------ אש עזב את העיר פאלט והתחיל ללכת עד ש... "היי מה זה?" אש הדליק את הפוקדע. -"פידג'י, פוקימון הציפור. פידג'ים קלים ללכידה ומהווים פוקימונים מושלמים לתפיסה למאמנים מתחילים."- "בסדר גמור." אש הרים אבן וזרק אותה בכח אל שלושת הפידג'ים. אך הפידג'ים היו זריזים ונמלטו. "אוף." נאנח אש. הוא הביט סביב לחפש עוד פידג'ים. הוא שם לב לפוקימון ציפור שנראה מרחוק יושב בין העשבים. "הפעם הוא לא ימלט." אש הרים אבן נוספת ועמד להטיל אותה כשלפתע עלה במוחו הרעיון שהוא יוכל להשתמש בסקווירטל. "סקווירטל אני בוחר בך!" קרא אש והטיל את הפוכדור של סקווירטל. "סקוודו!" קרא סקווירטל. "התחל במתקפת דחיפה!" קרא אש. סקווירטל התנגש בכוח בפוקימון הציפורי שהתגלה כפוקימון אחר ולא פידג'י. -"ספירו, פוקימון ציפורי. פוקימון אכזרי זה עצבני ויש להזהר ממנו. כשהוא בסכנה הוא קורא לחבריו."- אמר הפוקדע. הספירו נפל לאחור אבל התרומם וניסה לנקר את סקווירטל. "סקווירטל לשיריון!" קרא אש. סקווירטל נכנס לשיריון וספירו לא הצליח לנקר אותו. "גמור אותו עם אקדח מים!" קרא אש. סקווריטל ירק סילון מים חזק שגרם לספירו להתעלף. "כדור-פוק (אהבתי את הקטע הזה.) צא!!!" אש זרק פוכדור על ספירו. הפוכדור הבהב כמה פעמים ואז כבה. ספירו נלכד. "יש!!!" קרא אש בשמחה. "תפסתי את הפוקימון הראשון שלי!" "סקוודו!" שמח סקווירטל. -------------------------- מהמקום בו אש תפס את ספירו, אש המשיך לעיר ורידיאן. הוא ריפא שם את הפוקימונים שלו והמשיך הלאה. ללא שום דבר יוצא דופן. אחר כך נודה לו מפרופסור אוק על שני חברים בצוות רוקט הידוע לשמצה ששדדו מרכז פוקימונים. פרופסור אוק דאג לאש. הוא חשש פן אש היה במקום באותו זמן. אש אמר שלא ופרופסור אוק שמח וניתק. אש המשיך ליער ורידיאן שם תפס קטרפי ופידג'יאוטו. לאחר מכן הוא הביס סמוראי שהזמין אותו לקרב פוקימונים בעזרת סקווריטל וספירו. (פידג'יאוטו היה עייף מקרב שערך קודם לכן עם ווידל שברח לבסוף.) אש הגיע לעיר פיוטר והביס את מנהיג המכון- ברוק בעיקר תודות לסקווריטל. (הוא לא פגש את אבא של ברוק ולכן גם אבא של ברוק לא פגש את ברוק.) אש המשיך (לבדו) ועבר הרפתקאות ספורות. הוא נלחם כמה פעמים וקטרפי התפתח למטפוד. אש הגיע לשלט וגילה את גרי עומד לידו עם עט ועומד לרשום משהו. "גרי?" תמה אש. "זה אתה, הייתי בטוח שאתה הרבה מאחור." אמר גרי, נרגז מעט. "סבא שלי נתן לי את הפוקימון הכי טוב! זה מאוד שימושי כיש לך סבא בעיסקי הפוקימונים." "אני יכול לנצח אותך גרי! אני מזמין אותך לקרב!" אמר אש. "לא עכשיו." אמר גרי. "אין לי זמן להילחם עם אפסים." הוא ניפנף בידו בלעג והלך. "אנחנו עוד נראה מי פה אפס!" צעק לעברו אש. -------------------------- אך לאחר מכן התחיל אש לאבד את הדרך ביערות שהדרך עברה דרכם. לקח לו שעות או אפילו, לפעמים, ימים למצוא את דרכו חזרה לדרך הראשית. הוא לא התמצא טוב בדרכים. בנוסף הוא הרגיש בודד ומפוחד בדרכים. אפילו לאחר שנתן לסקווירטל להסתובב מחוץ לפוכדור וגם לכל שאר הפוקימונים. עכשיו הוא סוף סוף הבין שאולי בכל זאת הוא לא נולד בשביל להיות מאמן שמסתובב כל היום. אש חזר לביתו. עצוב ומדוכא. זה נמשך הרבה זמן אך לבסוף הוא התגבר. אך תמיד כשהיה רואה מאמן או קרב פוקימונים בכל מקום שהוא, ליבו היה נצבט בכאב והוא שאל את עצמו שוב אם עשה את הדבר הנכון. סוף דבר כאן אתם יכולים לראות את מה שהיה יכול לקרות אם אש היה מתעורר בזמן והכל היה כמתוכנן. עכשיו כשאני חושב על זה יש מוסר הסכל- גם אם משהו נדפק לך זה לא אומר שזה סוף העולם ואולי זה אפילו היה לטובה. הכוונה- עדיף שהיה מאחר כמו בסדרה במקום שלא היה מאחר אבל גם לא היו מתלווים אליו מיסטי וברוק. אבל עיקרון הסיפור הוא, הרי, לא מוסר ההסכל וכל אחד יוכל למצוא בפיק הזה מוסר הסכל שונה. סוף