פרק ד' - הקרב בהר מורטר

"וואו….ההר הזה ענקי!" אמרה אמילי. "לפי המפה צריך לעבור בתוך הר מורטר… זה אומר שאמורה להיות כאן מערה!" היא ואיווי התחילו לחפש פתח. "ווווי!" קרא איווי. "מצאת, איווי?" שאלה אמילי. איווי הוביל אותה לכניסה למערה שהייתה מוסתרת מאחורי שיח. "כל הכבוד! עכשיו נוכל להיכנס!" הם נכנסו למערה. "אוי, לא… כל כך חשוך כאן..אי אפשר לראות כלום!" "וויי.." אמר איווי. הוא היה מפוחד. "אל תפחד, איווי.. כבר נמצא איך לעבור את המערה הזאת.." אמרה אמילי, שהייתה גם קצת מפוחדת, אבל ניסתה שלא להראות את זה. פתאום נראתה נקודת אור מרחוק. "מה..?" אמילי אמרה. הנקודה התקרבה, ואמילי ראתה שזה סינדאקוויל. "סינאקוויל? מה אתה עושה כאן?" "סינדא!" "סינדאקוויל, חכה לי!" נשמעה צעקה. ילד התקרב לסינדאקוויל. "תודה שמצאת את סינדאקוויל… הוא הלך קדימה ולא יכולתי לראות אותו…" פתח הילד. "אני לא מצאתי אותו… הוא מצא אותי" צחקה אמילי. "טוב, לא משנה. אני בראיין מרת'ר. התחלתי היום את המסע שלי באקרוטיק." "אני אמילי. גם אני התחלתי באקרוטיק.." "באקרוטיק..? אבל לא ראיתי אותך בין המאמנים האחרים שבאו לקחת פוקימון.." התפלא. " הו.. כנראה שלא הצגתי את עצמי מספיק טוב…. אני אמילי איווי" "א-איווי? את ממשפחת איווי המפורסמת?" שאל בראיין. "מפורסמת?" הסמיקה אמילי, "לא ידעתי שהמשפחה שלי מפורסמת.. אבל, כן.." "וואוו! בטח לקחת את פלריאון, נכון?" התלהב היא נדה בראשה. "לא? אז אולי אמבריאון?" "לא ממש.." "אז בטוח ג'ולטיאון!" "לא…." "וווווווווייי!" אמר איווי. רק אז שם לב בראיין לאיווי שעל כתפה של אמילי. "זה איווי…אבל אי אפשר לבחור בו!" "אני בחרתי….אני ואיווי הצוות הכי טוב !" "ווי!" אישר איווי בשמחה. הוא לא אהב את כל הדיבורים על ההתפתחויות שלו. "מדברים על צוות… מה דעתך קרב 2-2?" שאל במרץ. "מצטערת…לא יכולה. עוד לא תפסתי אף פוקימון…" נעצבו פניה. "אמממ… אז אולי 1-1? יש לך את איווי.." "אתה מוכן, איווי?" שאלה וחיוך עלה שוב על שפתיה. "וווווווי!!" "יופי! אני ואיווי מוכנים ומזומנים!" קראה בשמחה. "קול! אני אבחר בפוקימון שתפסתי לא מזמן.." "צא… מצ'ופ!" "מצ'ופ? אוי.. הוא פוקימון לחימה, אני חושבת שיש לו יתרון סוג על נורמלים.." היא פתחה את הפוקדע שלה. "מצ'ופ, פוקימון הלחימה. משתמש בבעיטות ובאגרופים, מתפתח למצ'וק ואחר כך למצ'אמפ. לפוקימוני הלחימה יתרון סוגי על פוקימונים נורמלים ועל פוקימוני אופל" "זה לא טוב… אבל אני בטוחה שנסדר, נכון איווי?" "ווווי…." אמר איווי. הוא לא היה בטוח כל כך, אבל לא רצה להעציב אותה. "יופי!" שמח בראיין. "קרב אמיתי!" "איך נדע איך להתחיל?" "יש לי רעיון… סינדאקוויל, ברגע שתרצה שנתחיל, השתמש במתקפת אש, טוב?" פנה לסינדאקוויל, והוסיף בלחישה : "אבל לא עלי, כמו בפעם הקודמת…" "קדימה" אמרה אמילי. "סינ, סינדא, סינאקוויל!!" אמר סינדאקוויל, והשתמש במתקפת אש שהאירה את המערה. "קדימה מצ'ופ, השתמש בבעיטה מהירה!" "צוות כפול, איווי!" אמנם הבעיטה של מצ'ופ היתה מהירה, אבל איווי היה מהיר יותר. מצ'ופ הוקף בהמון איווים ובעט בכפיל. "איווי, השתמש בזריזות שלך והסתובב סביב מצ'ופ!" איווי התחיל להסתובב במהירות סביב מצ'ופ, ומצ'ופ התבלבל. "זה רע… מצ'ופ, מכת ראש עכשיו!" מצופ נתן מכת ראש חזקה במיוחד הישר… אל הקרקע. "מצ'ווופ…" אמר מצ'ופ. הוא נראה לא טוב בכלל. "זה הזמן, איווי! דחוף אותו!" "וי, וווווייייי!" אמר איווי. הוא דחף את מצ'ופ אל תוך הנטיף שהיה מאחוריו. "מצ'ופ, אתה מסוגל! נסה לקום!" "מצ'.. מצ'ופ." מצופ אמר בקושי. "צ'ופ…" הוא נפל. הוא התעלף. "מצ'ופ.. לא!" צעק בראיין. "כן! איווי, עשית את זה!" "וווווייי!" אמר איווי. הוא קפץ לידיה של אמילי והיא חיבקה אותו. "זה היה קרב מצויין, אמילי.. לימדת אותי דבר או שניים על קרבות." "זה בסדר, בראיין..גם אתה היית מעולה." היא הייתה מאושרת. "תודה.. קחי את זה.. זה יעזור לך להמשיך בהר." הוא הוציא מתיקו פנס ונתן לה. "או, תודה! עכשיו אוכל להמשיך למהגוני!" "כן…קדימה סינדאקוויל.. אנחנו הולכים." "אתה הולך..? למה שלא נמשיך ביחד במסע?" היא שאלה. "נכנסתי לכאן רק כדי לאמן את סינדאקוויל…ועכשיו, אחרי שלכדתי את מצ'ופ ואחרי הקרב איתך, אני מוכן ללכת לגולדנרוד." "חבל… טוב, בטוח ניפגש שוב מתישהו." "כן…ואז אני בטוח אנצח אותך!" "כבר נראה!" היא צחקה. הם נפרדו, כל אחד הולך לדרכו. המשך יבוא