צא... פוכדור!!! עכשיו גיבורינו נמצאים בשבילי הדרך לעיר צ'ריגרוב... "חבר'ה בואו נמצא פוקימון ללכוד!" אמר קנטה. "קנטה לאט לאט, לא צריכים למהר כל כך!" אמר גיוניצ'י. "אני לא יכול לחכות גיוניצ'י!" אמר קנטה. "אני חייב להתאמן אם אני רוצה להיות מאמן פוקימונים טוב!, אני בוחר בך! סינדקוויל!" קנטה זרק את הפוכדור וסינדקוויל חמוד הופיע עם להבה חזקה חמה ובוהקת על גבו. "סינדקוויל בוא נרחרח פוקימון פראי!" אמר קנטה. "סינדה סינדקוויל!", הנהן סינדקוויל. פתאום רחש הופיע בשיחים, וחוד גדול יצא מהשיח... "סינדקוויל תראה שם! בשיח יש פוקימון!" אמר קנטה בהתרגשות אדירה. "מוכן קווילי'?" "קוויל!", ענה סינדקוויל בחיוב. צא סינדקוויל! דחיפה! סינדקוויל דחף את הפוקימון מהשיח. קנטה שלף את הפוקדע, פוקדע: פיד'גיאוטו, פוקימון הציפור. שלא כמו הצורה הקודמת שלו פידג'י, הפידג'יאוטו חזק וקשוח יותר מהפידג'י השקט, כמו כן קשה יותר למאמנים מתחילים ללכוד אותו. פידג'יאוטו החל עף למעלה. "סינדקוויל מבט!" סינדקוויל שלח לפידג'יאוטו מבט מפחיד. ופידג'יאוטו החל צונח לעבר הקרקע, "סינדקוויל תן לו דחיפה!" סינדקוויל רץ ופגע ישירות בפידג'יאוטו, פידג'יאוטו נכנס בעץ וכמעט ריסק אותו מהעוצמה של המכה. "כל הכבוד סינדקוויל!!!, צא... פוכדור להבה!*" הפוכדור לכד את פידג'יאוטו בתוכו, והחל נע מצד לצד, עד ש... הפוכדור עצר! קנטה לכד את הפוקימון הראשון שלו! "יש סינדקוויל אתה האלוף!", קנטה וסינדקוויל רקדו בשמחה. קוראים קריאות הידד, "הצלחנו! לכדנו את הפוקימון הראשון שלנו!" "כל הכבוד קנטה, זה היה קרב מרהיב בשביל מאמן מתחיל, לדעתי יש לך עתיד גדול", אמר גיוניצ'י. "נכון קנטה, כל הכבוד!", אמרה מרינה. "תודה חבר'ה!" פידג'יאוטו הוא תוספת טובה לקבוצה!". "מה דעתכם שנעשה הפסקה קצרה?" "אוכל ושתייה אני גווע...", אמר גיוניצ'י, "אנחנו איתך!", אמרו קנטה ומרינה יחד. לאחר שחלפה שעה שבה החבורה גמרה את ההפסקה, השלושה החליטו לתת לפוקימונים שלהם לצאת מהפוכדורים ולהנות קצת... "צא סינדקוויל! צא פידגי'אוטו!", אמר קנטה. "צא טוטודייל!", אמרה מרינה. "צא צ'יקוריטה!", אמר גיוניצ'י. החבורה נחה ודיברה והפוקימונים שיחקו, הם נחו ליד אגם קטן שראו בקרבת מקום לכידתו של פידג'יאוטו. פתאום עדר של סנטרטים פראיים הגיח מהשיחים, "חבר'ה תראו! אין זמן לפוקדע תוציאו פוכדורים!", אמר גיוניצ'י. "טוב!" אמרו מרינה וקנטה. "סינדקוויל להבה קטנה!", אמר קנטה. "טוטודייל נשיכה!", אמרה מרינה. "צ'יקוריטה דחיפה!" אמר גיוניצ'י. "צא פוכדור להבה*!" "צא פוכדור בועה*!" "צא פוכדור עלה*!" כל אחד מהשלושה לכד סנטרט. "מגניב!, לכדנו סנטרט כל אחד!", אמר קנטה. " איזה כיף! סנטרט פוקימון חמוד!", אמרה מרינה. "חמוד זה טוב, אבל לא טוב מספיק", אמר גיוניצ'י. "אני מבין למה אתה מתכוון גיוניצ'י, אתה מתכוון שלא תמיד הפוקימון החמוד הוא הפוקימון החזק שיעזור לך לנצח בקרב או שיהיה נחמד מספיק למאמן שלו." אמר קנטה. "זה גם אבל אני פשוט לא אוהב פוקימונים חמודים, אני אוהב קשוחים!", אמר גיוניצ'י בנחישות. החבורה המשיכה במנוחה והפוקימונים נחו להם ליד כל מאמן, אך פתאום קול מסוים של מישהו העיר אותם ממנוחתם, "היי אתם מאמנים?", אמר הקול הזר. "כן אנחנו מאמנים", ענה קנטה בחיוב. "אתה נראה לי מאמן טוב, שמי זאק, אתה מחפש קרב במקרה?", שאל זאק. "כן אני מוכן מתי שאתה מוכן!", ענה קנטה. "טוב בוא נעשה קרב 2-2, עכשיו!", אמר זאק. "טוב! אני בוחר בך! פידג'יאוטו!" "אני בוחר בך רטטה!" "פידג'יאוטו חול עכשיו!", פקד קנטה על פידג'יאוטו. ופידג'יאוטו גרם לרטטה לסגת במקצת. "רטטה מתקפת נשיכה!" אמר זאק. "פידג'יאוטו תיזהר!" פידג'יאוטו נפגע. "פידג'יאוטו אתה בסדר? תן לו רוח!" פידג'יאוטו העיף את רטטה על מאמנו בחוזקה, רטטה הובס! "כל הכבוד פידג'יאוטו היית גדול! עכשיו חזור!", אמר קנטה והחזיר את פידג'יאוטו לפוכדור. "אולי הבסת את רטטה שלי, אבל עוד לא גמרתי!", אמר זאק, "אני בוחר בך רטיקייט!", רטיקייט רשע עם שיניים מחודדות וציפורניים חדות הגיח מהפוכדור. "זה יהיה קשה אבל נצליח!", אמר קנטה מסתכל על הפוכדור של סינדקוויל, "אני בוחר בך! סינדקוויל!", סינדקוויל הגיח מהפוכדור והלהבה שעל גבו גברה, "אש קטנה סינדקוויל!" סינדקוויל גרם לרטיקייט לקבל כוויה קשה על פניו "רטיקייט! תן לו נשיכה!" רטיקייט ניסה לנשוך את סינדקוויל אך פספס בסנטימטרים אחדים, מכיוון שעיניו נפגעו קשות מהאש של סינדקוויל קודם לכן. "סינדקוויל תן לו דחיפה!", סינדקוויל דחף את רטיקייט בכוח עצום וגרם לו הלם שהביס את רטיקייט לגמרי אך לא לפני שרטיקייט שרט את סינדקוויל ברגלו הימנית. "סינדקוויל ניצחנו! אבל תחזור אתה צריך טיפול רפואי!", אמר קנטה בדאגה לסינדקוויל, "בואו נרוץ למרכז הוא לא רחוק!", אמר זאק, "קדימה!", אמרו קנטה, מרינה וגיוניצ'י. כאשר הגיעו לעיר צ'ריגרוב רצו למרכז ונתנו לאחות ג'וי את הפוקימונים, "בבקשה ג'וי טפלי בפוקימונים שלי ורפאי אותם! גם את של חברי ומהר!" אמר קנטה, "אין בעיה קנטה" "איך ידעת את שמי?", שאל קנטה בתמיהה, "כולם יודעים את שימך ואת שם חבריך מרינה וגיוניצ'י, פרופסור אלם הודיע לנו שתגיעו, או! היי זאק!" "היי האחות ג'וי!", אמר זאק. "טוב הנה, כל הפוקימונים במצב מצוין", אמרה ג'וי בחיוך לארבעה. "טוב חבר'ה כבר נהיה מאוחר עדיף שנישאר ללון כאן הלילה", אמר גיוניצ'י. "אתה צודק גיוניצ'י", אמרו קנטה, מרינה וזאק. וכך גיבורינו בילו את הלילה במרכז. האם החבורה תצליח בהמשך? האם יהיה סוג של רוע שיצטרכו לעצור בכל פרק כמו בסידרה? מה צופן העתיד לגיבורינו? כל זאת ועוד בפרק הבא של... "מסעות ג'וטו!" סיפור זה נכתב ע"י KeNtA, כל הזכויות שמורות לאתר "פוראט-נסט".