תעלומת "מערת החושך" "חבר'ה אנחנו מתקרבים לעיר ויולט יותר ויותר", אמר גיוניצ'י לקנטה ומרינה, "גיוניצ'י, במפה שלך מסופר על מערה בדרך?", שאל קנטה את גיוניצ'י, תוך כדי הצצה למפה, "למעשה כן, קוראים לה מערת החושך, מעניין למה...", אמר גיוניצ'י, "אולי כי היא חשוכה?", שאלה מרינה בגיחוך, "זו הייתה שאל רטורית מרינה!", אמר גיוניצ'י בכעס, "טוב תירגע! אני רק צוחקת!", אמרה מרינה ונראתה מפחדת מעט, "חבר'ה דיי לריב! אולי ניכנס למערה, אפשר לראות אותה לא רחוק מפה!", אמר קנטה והחל רץ לעבר המערה, "טוב בואו נלך...", אמר גיוניצ'י למרינה ולקנטה שכמעט נעלם. "חבר'ה תראו! איזו מערה ענקית!", אמר קנטה ופער את פיו, "זה מדהים!", אמרה מרינה בחיוך, "קנטה, ראיתי הרבה מערות בחיים שלי, אולי תיכנס ותאמר לנו מה אתה רואה?", אמר גיוניצ'י, "טוב אם אתה אומר...", אמר קנטה והציץ פנימה, "חבר'ה אני לא רואה כלום, נורא חשוך", אמר קנטה מתוך המערה וקול הד נשמע ברקע, , "יש לי רעיון...", אמר קנטה ושלף פוכדור, "צא סינדקוויל! תאיר בשבילנו את המערה!", אמר קנטה והלהבה שעל גבו של סינדקוויל החלה לבעור כמו לפיד, "כל הכבוד קנטה רעיון מצוין!", אמרה מרינה, "לא כדי לכם להיכנס לשם ילדים, אף אחד לא נכנס לשם כבר הרבה זמן, וזה עלול להיות מסוכן", אמר איש זקן שישב ליד המערה, "שטויות מה כבר יכול לקרות?", שאלה מרינה, "תעשו כרצונכם ילדים, אבל אל תאמרו שלא הזהרתי אותכם", אמר האיש הזקן. "טוב בואו ניכנס למה אנחנו מחכים?", אמר גיוניצ'י ונכנס גם הוא. "חבר'ה עדיין חשוך, סינדקוויל חזק להבה", אמר קנטה וסינדקוויל האיר את המערה הרבה יותר, "עכשיו רואים הכל!", אמר גיוניצ'י, והשלושה החלו נכנסים עמוק יותר אל תוך המערה. "תראו את המערה הזאת, הזקן צדק, אף לא נפש חיה אחת הייתה פה במשך שנים רבות", אמר גיוניצ'י, "אפילו לא פוקימונים?", שאלה מרינה, "טוב אולי פוקימונים שחיים באזורים סלעים או באזורים חשוכים", אמר גיוניצ'י, "חבר'ה תסתכלו....", אמר גיוניצ'י והצביע על התקרה, "זובאטים! הצילו!", אמרה מרינה והחלה צורחת באימה, "מרינה לא! את תעירי אותם ואז הם יתקפו!", אמר גיוניצ'י, "אה! תסלקו אותם!", מרינה המשיכה לצרוח, ופתאום אחד מהזובאטים, אחד גדול, שנתלה באמצע בין כולם, פתח את עיניו, והחל שולח מבטים לעבר החבר'ה, "הוא מפחיד אותי!", אמרה מרינה והחלה פוסעת לאחור ומתחבאת מאחורי קנטה וגיוניצ'י, "אל תפחדי, הוא לא יגע בנו", אמר גיוניצ'י, "כן, ואם הוא ינסה, נתקיף אותו! נכון סינדקוויל?", אמר קנטה והפנה את מבטו אל סינדקוויל, "סינדה!", ענה סינדקוויל, לפתע הזובאט שלח גלים על-קוליים, והעיר את שאר הזובאטים, כל הזובאטים החלו מסתכלים על החבר'ה, בוחנים אותם ומתכוננים לתקוף בעת הצורך, "חבר'ה אני חושב שזובאטים זה צרות", אמר קנטה, "קנטה תאמר לסינדקוויל להוריד כמה עם האש שלו", אמר גיוניצ'י, "ומרינה תוציאי את טוטודייל ושהוא יוריד כמה עם אקדח המים שלו", חזר ואמר גיוניצ'י, "טוב!", אמרו שניהם, "סינדקוויל להביור לצד ימין!", אמר קנטה לסינדקוויל, "קוויל!!!", אמר סינדקוויל וזרק להביור, הלהביור הוריד מס' רב של זובאטים שברחו עמוק יותר לתוך המערה, "טוטודייל צא! אקדח מים לצד שמאל!", אמרה מרינה לטוטודייל, "דייל! טוטודייל!", אמר טוטודייל והתיז מים על הזובאטים, חלק גדול נוסף של הזובאטים ברח עד שנשאר רק המנהיג, הזובאט הגדול יותר מהאחרים וזה שנראה רשע וחזק יותר. "קנטה, תאמר לסינדקוויל להדליק לי את הלפיד הזה לאור ואז תצאו החוצה, אם אני לא יוצא תוך 5 דקות אחריכם תחפשו עזרה", אמר גיוניצ'י לשניים שהסתכלו עליו מאחור, "אתה בטוח גיוניצ'י?", אמר קנטה לגיוניצ'י בדאגה, "זה יהיה מסוכן", הוסיף, "אולי, אבל אני חייב לעשות משהו בנדון!", אמר גיוניצ'י, "טוב, מרינה בואי, זה הקרב של גיוניצ'י, אמר קנטה והדליק לפיד באש של סינדקוויל וזרק לגיוניצ'י, "תודה קנטה, תודה מרינה", אמר גיוניצ'י והוציא את הפוכדור של צ'יקוריטה כשמרינה וקנטה כבר היו רחוקים, "צ'יקוריטה! צא!", אמר גיוניצ'י וצ'יקוריטה יצא מהפוכדור, "צ'יקוריטה יש לנו קרב!", אמר גיוניצ'י לצ'יקוריטה, "צ'יקו, צ'יקו!", אמר צ'יקוריטה, "צ'יקוריטה הצלפה!", צ'יקוריטה שלח את הגפן שלו אך פספס, זובאט כבר התחמק, "צ'יקוריטה תן לו הצלפה שוב!", צ'יקוריטה שלח גפנים, זובאט זז והגפנים באו ותפסו מאחורה את זובאט ללא כל אזהרה, "יפה מאד צ'יקוריטה! עכשיו הפל אותו על אדמה!", אמר גיוניצ'י וצ'יקוריטה העיף את זובאט וגרם לו להתנגש באדמה, "פוכדור עלה! צא!", גיוניצ'י זרק את הפוכדור, ולאחר זמן מה שהזובאט התנגד בתוך הפוכדור הוא נכנע לבסוף וגיוניצ'י לכד את זובאט. "עבודה מעולה צ'יקוריטה! עכשיו חזור!", אמר גיוניצ'י והחזיר את צ'יקוריטה לפוכדור, "עכשיו אני צריך לצאת מפה...", אמר גיוניצ'י והחל צועד לעבר פתח המערה. "גיוניצ'י! דאגנו לך נורא! כמה זמן לקח לך?", אמרה מרינה לגיוניצ'י, "טוב תירגעי! אני פה לא?", אמר גיוניצ'י, "מה קרה עם הזובאט ההוא גיוניצ'י?", שאל קנטה את גיוניצ'י, "תסתכל בעצמך...", אמר גיוניצ'י ושלף את הפוכדור, "צא זובאט!", הפוכדור נפתח וזובאט הופיע, "לכדת אותו? אתה גדול!", אמרה מרינה, "הוא נראה מפחיד וחזק מאד! איך הצלחת?", הוסיפה מרינה, "טוב עם קצת תכנון ופוקימון טוב, אפשר הכל", אמר גיוניצ'י, "איפה האיש הזקן ההוא?", הוסיף, "לא יודע, הוא היה פה כשנכנסנו למערה ופתאום הוא נעלם כאילו הוא לא היה...", אמר קנטה, "מוזר מאד...", אמרה מרינה. "לנו לא איכפת מאנשים זקנים, לנו איכפת מגניבת פוקימונים!", קול מוכר נשמע ברקע, "מה קורה פה?", שאל קנטה, "שתוק צוציק ותן לנו לעשות את הדיבורים!", אמר לאנסלוט, "צוות דארק! הם חזרו לעוד!", אמר גיוניצ'י, "הפעם זה יהיה שונה! אתם תובסו ואנחנו ננצח!", אמרה קורדיליה, "ועכשיו לעבודה!", אמר לאנסלוט ושלח רשת שתפסה את זובאט, "הגיע הזמן לשואב הפוכדורים!", אמרה קורדיליה והפעילה שואב גדול שהיה על גופה, "בואו נשאב קצת פוכדורים!", אמרה קורדיליה בצחוק מרושע והפעילה את השואב, "הרוח חזקה מדי!", אמר קנטה, "לא נחזיק מעמד!", צעקה מרינה, "בדיוק! כל הפוקימונים שלנו!", אמרה קורדיליה, ובינתיים כל הפוכדורים כבר היו אצלה, "זובאט אתה התקווה שלנו! תחתוך את הרשת בשיניך!", אמר גיוניצ'י לזובאט, "קדימה זובאט אתה יכול!", עודדו קנטה ומרינה את זובאט, וזובאט חתך את הרשת ויצא, "זובאט! על-קולי!", אמר גיוניצ'י לזובאט, וזובאט שלח גל על-קולי לעבר קורדיליה ולאנסלוט, גל על-קולי שבלבל אותם ושיבש את שואב הפוכדורים, והפוכדורים קפצו החוצה מתוך המכונה, חזרה לכל אחד מהמאמנים, "סינדקוויל! סנטרט! פידג'יאוטו! הם חזרו אלי!", אמר קנטה בשמחה בעודו מחזיר את הפוכדורים לחגורה, "טוטודייל, סנטרט ופיצ'ו שוב אצלי!", אמרה מרינה בשמחה, "צ'יקוריטה וסנטרט פה, עבודה מעולה זובאט!", שיבח גיוניצ'י את זובאט, "ועכשיו! תן להם רוח ותעיף אותם למקום ממנו הם באו!", אמר גיוניצ'י לזובאט, "צוויץ, צוויץ!", אמר זובאט ועשה גל רוח ענקי ששאב את צוות דארק והעיף אותו אל מעבר לאופק, "צוות דארק שוב מסתלק!", קולם של צוות דארק נשמע ברקע ולבסוף לא נשאר מהם כלום חוץ מכוכב נוצץ באופק. "טוב שוב הבסנו את הרוע...", אמרה מרינה, "כן ואני חושב שזו לא הפעם האחרונה... זובאט חזור! עבודה יפה!", אמר גיוניצ'י והחזיק את זובאט לפוכדור, "חבר'ה אין זמן לדיבורים, אנחנו קרובים מאד לעיר ויולט! אז כדי שנתחיל למהר!", אמר קנטה והחל לרוץ בדרך לעיר ויולט, "חכה לנו!", אמרו מרינה וגיוניצ'י שרצו אחריו... האם זו הפעם האחרונה שנראה את צוות דארק? מתי כבר יגיעו גיבורינו לעיר ויולט? אם יגיעו לשם האם ישיגו הראשון של ליגת ג'וטו? כיצד ישתלב זובאט החדש בקבוצה שלנו? כל התשובות לשאלות האלו ועוד בפרק הבא של "מסעות ג'וטו!". סיפור זה נכתב ע"י KeNtA, כל הזכויות שמורות לאתר "פוראט-נסט".