צמר
חשמלי
|
בפרק הקודם
גיבורינו הגיעו למכון וקנטה זכה בתג המכון הראשון שלו, עכשיו בואו נראה
מה הם עושים אחרי ריצה ארוכה מאד מהעיר
ויולט.. "כבר מתחיל להכחיש
חבר'ה, בואו נעצור ונקים מחנה", ג'וניצ'י הסתכל על השמיים ועל השמש
שהתחילה לשקוע, "אתה צודק", מרינה התחילה לרעוד מהקור שאט אט עטף אותה,
"נו חבר'ה, עדיין לא כל כך חשוך, איזה מן פוקימונים אתה חושב שמופיעים
בלילה ג'וניצ'י?", קנטה חייך וצעד כאילו לא הרגיש את הקור העז, "אני
מניח שפוקימוני לילה", ג'וניצ'י התחיל להתעטף בבגדים שהוציא מתרמילו,
"כן אבל איזה..", קנטה חלם בהקיץ תוך כדי הליכה על פוקימוני לילה,
"קנטה תיזהר מה...", מרינה זעקה, "אה!!!", קנטה נפל על ברכו ונפצע,
"התכוונת תיזהר מהסלע הגדול והחד שאתה עומד ליפול בגללו?", קנטה זעם,
"אממ.. כן..", מרינה חייכה חיוך מאוזן לאוזן, "הרגל שלי ממש כואבת!",
קנטה יילל בכאבים, "טוב תירגע קנטה צעקות לא יעזרו לך", ג'וניצ'י גיחך,
"יש לך איזו תחבושת או איזו תרופה מר חכם בלילה?", קנטה ממש זהר באור
אדום של כעס, "כן למעשה יש לי..", ג'וניצ'י פתח את תרמילו והתחיל לחפש
בין תרופות למיניהן את התרופה המתאימה לקנטה, "הנה קנטה זה יעצור את
הדימום", מרינה קשרה בחוזקה חתיכת בד רכה על החתך ברגלו של קנטה
וחייכה, "תודה מרינה", קנטה חייך ושכח מהכאב החד, "אני רואה שכבר
מטפלים בך קנטה", ג'וניצ'י צחק, "ג'וניצ'י מה זה שם?", מרינה הצביעה
לעבר נקודת אור בוהקת, "אין לי מושג", ג'וניצ'י לא הצליח להוריד את
עיניו מהאור המוזר, "מה אתם עומדים כאן כמו פסלים? אני הולך לבדוק מה
זה..", קנטה פסע לאט לעבר האור המוזר שנחלש ונחלש ככל שהוא התקרב,
"הווו!", האור החל קם ומסתובב בעיגולים באיטיות, "מה זה?", ידו של קנטה
החלה לרעוד, "הווווו!", האור הסתובב מהר יותר והתחיל להתרחק, "לא!
עצור!", קנטה רץ וקפץ על האור, "מרי!!!!", האור כבה בפתאומיות וצעקה של
מישהו פצוע נשמעה, "מה זה? צמר?", קנטה נדהם וקם מהר מהצמר, "מריפ..",
היצור הפצוע יילל בכאבים עצומים, "מה פוקידע אומר?", קנטה שלף את
הפוקידע, "פוקידע: מריפ, פוקימון הכבשה
החשמלית, פוקימון זה טוען חשמל סטטי בצמר שלו, וכשהוא בא במגע עם חשמל
של פוקימון יריב או ברקים הוא סופג אותם בצמר שלו וכך טוען את עצמו ואת
כוח החשמל שלו, פוקימון כבשה זה נמשך לסופות ברקים ופוקימוני ברק אחרים
על מנת לטעון את החשמל שלהם. שלב אמצעי: פלאפי | שלב סופי:
אמפארוס", "זה מריפ! והוא פצוע קשה!", קנטה קרא לג'וניצ'י
ומרינה וסימן להם לבוא מהר, "קח את זה קנטה, תרסס עליו!", ג'וניצ'י זרק
בקבוק תרופה בעודו רץ, "תודה ג'וניצ'י", קנטה ריסס את התרופה על מריפ
ומריפ התקפל וזעק אל תוך החשיכה, "מריפ תירגע! זה אמור לכאוב קצת! אבל
זה יעזור לך!", קנטה התחנן בפני מריפ לשמור על השקט, "האווו!", קול
יללה חזקה הופיע, "מה זה?", מרינה התחבאה מאחורי ג'וניצ'י, "אני לא
יודע.. ואני לא חושב שאני רוצה לדעת..", קנטה לחש, "האווווו!", הקול
נשמע שוב אבל חזק ומפחיד יותר, "פעם שלישית גלידה!", מרינה צחקקה, "זה
לא זמן לבדיחות מרינה..", ג'וניצ'י לחש באוזנה של מרינה, "טוב תסלח לי
שלך אין חוש הומור!", "דיי לריב! אל תפחד מריפ אני אגן עליך!", קנטה
חייך למריפ בעודו מלטף את הצמר שלו, "מריפ..", מריפ התבונן בקנטה בעוד האור
שעל הזנב שלו החל להתחזק, "האוווווו!", היללה נשמעה בפעם השלישית, "מי
רוצה גלידה?", מרינה צחקקה שוב, "אוי תשתקי!", ג'וניצ'י תקע חתיכת נייר
דבק ע הפה של מרינה, "ממממ! מממממממ!", מרינה ניסתה לדבר, "יותר שקט,
יותר טוב..", ג'וניצ'י נאנח, "האוווווווו!!!!!!!", היצור צעד מהחושך אל
עבר המריפ, "פוקידע! הסבר!", קנטה שלף את הפוקידע בהינף יד, "האונדאור, פוקימון הכלב האפל, פוקימון לילה זה
משתמש בלסתות הגדולות שלו ללעוס את הטרף ולעכל אותו בקלות, כאשר יתקיפו
אותו יחזיר מלחמה ולא ירחם על יריבו, גם אם הוא יפגע בעצמו. הוא משתמש
במתקפות אופל ואש. שלב סופי: האונדום", "גררר..", ההאונדאור חשף את שיניו
החדות, "מריפ!", מריפ נבהל ושקשק,
"לכו מכאן!", קנטה זרק כמה אבנים לעבר ההאונדאורים, "גררר.. ווו!", ההאונדאורים שאגו, "אני
בוחרת בך טוטודייל!", מרינה הוציאה את טוטודייל מהפוכדור, "טוטודייל!", טוטודייל נעמד אל מול
ההאונדאורים, "טוטודייל אקדח מים!", טוטודייל ירק סילון של מים על
ההאונדאורים, "GO מרינה! GO טוטודייל!
GO GO GO!", ג'וניצ'י וקנטה קראו, "האאווו!", ההאונדאורים שלחו להביורים
ופגעו בטוטודייל שנפל, "טוטודייל!", מרינה רצה לטוטודייל, "טוטו..",
טוטודייל נאנח, <<<חה חה חה! איזה
חלשלוש!>>>, ההאונדאורים צחקקו, <<<אני לא חלשלוש! תפסיקו!",
טוטודייל כעס וגנח לעברם, <<<רוצה שנפסיק תינוק קטן? אז בוא
ותגרום לנו להפסיק!>>>, ההאונדאורים הסתכלו על
טוטודייל במבט מפחיד, <<<אני
אבוא ואני אראה לכם שאני לא חלשלוש!>>>, טוטודייל קם
על רגליו, "טוטודייל?", מרינה הסתכלה עליו בתמיהה, "טוטודייל!", טוטודייל ביצע את מתקפת
השריטה על ההאונדאור המנהיג, "האאווו!", האונדאור קפץ, התחמק ונחת על
טוטודייל, "טוטודייל..", טוטודייל
היה פצוע קשות מתחת לרגליו של ההאונדאור, <<<רואה, אתה כן
חלשלוש!>>>, ההאונדאורים צחקו והסתכלו על טוטודייל
בזלזול, <<<אתם תשלמו על
זה!>>>, טוטודייל גנח ונשך בחוזקה את זנבו של המנהיג,
"האאאוו!", ההאונדאור צעד באיטיות
חזרה אל החשיכה, <<<פגעת
במנהיג! עכשיו נהרוג אותך!>>>, ההאונדאורים קפצו כולם
על טוטודייל והתחילו לנשוך ולשרוט אותו, "טוטודייל! תפסיק! אני רוצה
שתחזור!", מרינה התחילה לבכות, "האאאווו!", ההאונדאור המנהיג קפץ
מהצללים ונגח במרינה, "אההה!", מרינה נפלה על ראשה והתעלפה, "מרינה!
לא!", ג'וניצ'י רץ למרינה וניסה להעיר אותה, "ג'וניצ'י אתה חייב לעשות
משהו!", קנטה זעק, "בוא מריפ זזים!", קנטה הרים את מריפ על גבו והלך
בצליעה אל מרינה, "היא תהיה בסדר קנטה", ג'וניצ'י קרע חלק מחולצתו,
הרטיב במים קרים ושם על מצחה של מרינה, "ההאונדאורים האלה צריכים
לשלם!", "טו.. טו..", טוטודייל
שכב פצוע על האדמה, כל גופו שרוט ופגוע, <<<אמרנו לך שאתה חלשלוש! ועכשיו
אנחנו רואים שגם המאמנת שלך חלשה!>>>, ההאונדאורים
צחקו, <<<אתם פגעתם בי, עם זה
אני מסתדר, אבל אני לא מסתדר עם העובדה שפגעתם במאמנת
שלי!>>>, טוטודייל קם ונעמד על שתי רגליו, <<<אני נראה לכם חלש? אולי אני אראה
לכם מה זה לא חלש!>>>, טוטודייל הסתכל על ההאונדאורים
בכעס ובשנאה, <<<מרינה! זה
בשבילך! בשביל המאמנת הטובה ביותר בעולם!>>>, טוטודייל
הרים את ראשו והפנה את מבטו לשמיים, "טוטודייל?", מרינה פקחה את עיניה
וקמה, "לאט לאט מרינה!", קנטה עזר לה לקום, "טוטודיייייייל!", טוטודייל קרא לעבר
השמיים בזעקה גדולה והחל לזהור באור בוהק, "טוטודייל מתפתח!", ג'וניצ'י
הסתכל על טוטודייל בהלם, "נכון!", אדיר מילר קפץ ואמר, "אדיר למה להרוס
רגע מרגש?", קנטה הפנה את מבטו לאדיר, "טוב נו.. אתה ומנסה להצחיק אותם
וזו התודה שאתה מקבל..", אדיר דיבר לאל עצמו תוך כדי הליכה, "מה הוא
עשה פה?", ג'וניצ'י שאל את קנטה, "מאיפה אני יודע?", קנטה הסתכל על
ג'וניצ'י והפנה את מבטו אל טוטודייל, "קרוקונאו!", קרוקונאו זעק, "טוטודייל
התפתח לקרוקונאו! בשביל להגן עלי!", מרינה רצה וחיבקה את קרוקונאו,
"קרוקו!", קרוקונאו חייך, <<<אנחנו נלך
עכשיו..>>>, ההאונדאורים צעדו בשקט למקום המחבוא שלהם,
<<<חיזרו לפה פחדנים מוגי
לב!>>>, קרוקונאו קפץ עליהם ותפס כל אחד בנשיכה חזקה
ובשריטה אדירה, <<<איי! זה
כואב! בואו נברח מפה חבר'ה!>>>, ההאונדאור המנהיג צלע
אל החשיכה, <<<ואל תחזרו
חלשלושים!>>>, קרוקונאו צחק על ההאונדאורים, "קרוקונאו
אתה הכי!", מרינה נישקה את קרוקונאו על המצח, "קרוקו!", קרוקונאו קיפץ בשמחה, "עכשיו
כשגמרנו איתם.. צריכים לטפל במריפ", קנטה הסתכל על מריפ, "מריפ!", מריפ נעמד על רגליו והחל ללכת,
"מריפ כמעט החלמת לגמרי!", קנטה חייך, "חזור קרוקונאו! עבודה יפה עשית
היום..", מרינה החזירה את קרוקונאו לפוכדור, "בואו נחפש מקום ללון בו
הלילה, אני לא חושב שהיער הזה הוא מקום טוב לבלות את הלילה בו..",
ג'וניצ'י הסתכל לכל הכיוונים אבל לא ראה שום דבר חוץ מעצים, "מריפ! מריפ! מרי!", מרי הדליק את אור
הזנב שלו וסימן לאחרים ללכת אחריו, "נראה לי שמריפ מכיר מקום טוב לישון
בו!", קנטה רץ עד שהגיע למריפ, "בואי נלך לפני שנאבד אותם..", ג'וניצ'י
רץ במהירות אל קנטה ומריפ, "אף אחד לא יכול לעזור למישהי שהתעלפה לפני
כמה זמן?", מרינה ניסתה לרוץ עד שהגיעה
אליהם.. "מריפ מה זה?",
קנטה הסתכל על מבנה עץ גדול, "מריפ!", מריפ פתח את הדלת עם ראשו, היה
זה אסם גדול עם המון ערימות של קש וחציר, "זה מקום מעולה לישון!",
מרינה קפצה על הקש והחציר ונחתה עליהם באנחת עייפות, "בואו נלך לישון..
היה לנו יום עמוס..", ג'וניצ'י פיהק ושכב על החציר והקש, "מריפ כדי שגם
אנחנו נלך לישון!", קנטה כיסה את מרים במעט קש חמים והתכרבל לידו..
לילה טוב.. "אהה...", ג'וניצ'י
פיהק, "לא ישנתי טוב כל כך כבר הרבה זמן..", מרינה ניקתה את שיערה
מהקש, "גם אני..", קנטה ניקה את מריפ מהקש שכיסה את הצמר שלו, "הגיע
הזמן לסדר את האסם.. הא?", איש מבוגר עם מגרפה בידו נכנס פנימה והיה
המום ממה שהוא ראה, "מי אתם? פולשים!", האיש הרים את המגרפה וכיוון
אותה לקנטה, "אממ.. אנחנו נסביר לך הכל.. אתה יכול רק להוריד את המגרפה
לפני שהעין שלי תצא בעצמה מפחד?", קנטה רעד, "טוב..", הזקן הניח את
המגרפה על קיר האסם, "אנחנו שלושה מאמני פוקימונים והצלנו את המריפ הזה
בלילה כי מצאנו אותו פצוע, ואז חיפשנו מקום לישון בו כי היער לא היה
מקום בטוח, מריפ הוביל אותנו לפה וכאן נרדמנו", קנטה הסביר לאיש את כל
הסיפור של הלילה הקודם, "אני מבין.. טוב העיקר שאתם ומריפ בסדר", האיש
הסתכל על מריפ וליטף את פרוותו, "מריפ!", מריפ חייך והתחכך ברגלו של
האיש, "שמי אלברט, ואתם?", אלברט שאל את מרינה, קנטה וג'וניצ'י מה
שמותיהם, "אני קנטה, זו מרינה וזה ג'וניצ'י", קנטה הצביע על כל אחד
מחבריו, "נעים להכיר אותכם, ותודה שהצלתם את מריפ, חיפשתי אותו כל
הלילה עד שהתייאשתי", אלברט הסביר, "זה המריפ שלך?", קנטה התפלא, "זה
אחד מלהקת המריפים שלי, אבל זה המריפ הכי מיוחד והכי שובב! נכון
מריפ?", אלברט המשיך ללטף את פרוותו של מריפ, "אני שמח שמריפ שמח!",
קנטה ליטף את מריפ בין האוזניים, "מריפ..", מריפ עבר לרגל של קנטה והתחכך
בה, "איזה חמוד..", מרינה ליטפה גם היא את מריפ עד ששמעה קול פיצוץ
עצום, "מה זה היה?", מרינה נבהלה, "זה בא מהשדה!", אלברט אחז במגרפה
ורץ אל השדה, "בואו נלך אחריו!", כולם רצו אחרי אלברט כולל מריפ,
"קדימה לאנסלוט יותר מהר!", קורדיליה צעקה על לאנסלוט, "אני מנסה! זה
הכי מהר שלי!", לאנסלוט לכד את כל המריפים בשקים עד שהגיע מריפ שקנטה
הציל ולכד גם אותו, "הא? הצוציק!", לאנסלוט שלח את כל המריפים אל
קורדיליה ושלף פוכדור, "אני בוחר בך הונטר!" הונטר יצא מהפוכדור וניסה
להפחיד את כולם, "אני בוחר בך קווילבה!", קנטה הוציא את קווילבה
מהפוכדור, "אני בוחרת בך פיצ'ו!", מרינה הוציאה את פיצ'ו מהפוכדור
ופיצ'ו קפץ לתוך זרועותיה, "הגיע הזמן להילחם פיצ'ו!", פיצ'ו ירד
ממרינה ועמד על הקרקע, "הונטר מבט מפחיד!", לאנסלוט ציווה על הונטר,
"הונטה!", הונטר הסתכל על פיצ'ו
וקווילבה במבט מפחיד שגרם להם לצעוד כמה צעדים אחורה, "קווילבה
להבות!", קנטה הצביע על הונטר, "קווילה!
קווילבה!", קווילבה צלה את הונטר שהתעייף ונעשה חלש, "פיצ'ו מכת
ברק!", מרינה אמרה לפיצ'ו לפגוע בהונטר ולהעביר את הברק אחר כך
ללאנסלוט, "פיצ'ו פיצ'!", פיצ'ו
חשמל את הונטר והביס אותו ואז חשמל את לאנסלוט עד שהוא התעלף, "הונטה.."X_X", הונטר
היה מעוך ושחור, "חזור הונטר..", לאנסלוט קם החזיר את הונטר ורץ אל
קורדיליה, "לא יוצלח שכמותך!", "נכון!", אדיר מילר צץ בתוך הכדור
הפורח, "אדיר. מה שלומך חמודי?", אצלי בסדר, אבל אל תשכחי לצפות
הפספורט היום בערב!", אדיר הסביר לקורדיליה, "להתראות!", אדיר קפץ
מהכדור ונעלם בשיחים, "אז איפה הייתי? אה כן.. לא יוצלח שכמותך!",
קורדיליה נתנה מכה חזקה ללאנסלוט על העורף, "איה! יא'מרשעת!", לאנסלוט
התרגז על קורדיליה, "אני אקח את המילה הזאת כמחמאה", קורדיליה צחקה,
"אתם לא תתחמקו! החזירו את המריפים!", מרינה צעקה, "החזירו לי את
המריפים שלי!", אלברט התחנן, "ביי צוציקים!", קורדיליה הפעילה את המבער
של הכדור הפורח והכדור התחיל להתרומם, "אנחנו מסתלקים!", לאנסלוט קרא
בקול גדול עד שהכדור עצר, "מה קורה פה?", קורדיליה צעקה על לאנסלוט,
"אני חושב שהמריפים כבדים מדי ולא נוכל להרים אותם..", לאנסלוט רעד,
"או-או!", קורדיליה ולאנסלוט הסתכלו על קנטה, מרינה וג'וניצ'י בפחד,
"הגיע הזמן שתסתלקו!", קנטה אמר לקווילבה לשרוף את הכדור, "קווילבה!", קווילבה שרף את החוט שמחבר
בין המריפים לכדור הפורח והכדור הפורח עף אל האופק בלי מעצורים, "צוות
דארק שוב מסתלק!", צוות דארק נעלם את האופק והשאיר אחריו רק כוכב קטן,
"כל הכבוד קווילבה!", קנטה קפץ ונתן כיף לקווילבה, "חזור!", קנטה הוציא
את הפוכדור, "קווילבה!", קווילבה
חזר לפוכדור, "תודה לכם, על שהצלתם את המריפים שלי, "אנחנו תמיד מנסים
לעצור את צוות דארק הטורדני הזה..", ג'וניצ'י הסתכל על מרינה וקנטה,
"נכון!", אדיר מילר יצא מהשיחים מלא בקוצים ובענפים שתקועים בבגדיו,
"אדיר לא נמאס לך?", מרינה הסתכלה על אדיר ושמה את ידה על הפה כדי
להסתיר את החיוך, "לא נכון!", אדיר קרא בקול, "לפחות הוא יודע עוד
ביטוי..", קנטה נאנח, "מריפ!
מריפ!", מריפ רץ וקפץ על קנטה, "חח.. מריפ!", מריפ ליקק את
פרצופו של קנטה, "אני חושב שמריפ רוצה להיות הפוקימון שלך קנטה", אלברט
שם את ידו על כתפו של קנטה, "מריפ!
מריפ!", מריפ הנהן וקפץ מצד אל צד בשמחה, "אתה רוצה להיות
הפוקימון שלי מריפ?", קנטה ליטף את פרוותו העדינה של מריפ, "מריפ! מריפ! מריייפ!", מריפ ליקק את
רגלו של קנטה, "קדימה מריפ!", קנטה הוציא פוכדור מחגורתו, "מריפ!", מריפ קפץ אל הפוכדור באור בוהק
ואדום, "לכדתי מריפ!", קנטה הרים את הפוכדור שהבריק באור השמש, "אני
שמח שלמריפ יש מאמן טוב, הוא צריך אחד", אלברט לחץ את ידו של קנטה,
"אני אדאג למריפ, אני והוא נסתדר מצוין! אני בטוח!", קנטה לחץ את ידו
של אלברט, "אלברט, נוכל להישאר באסם שלך עד מחר בבוקר?", ג'וניצ'י שאל
את אלברט וקיווה לתשובה חיובית, "לא ג'וניצ'י", אלברט סגר את עיניו,
"מה? למה?", ג'וניצ'י התפלא, "כי אתם תהיו בבית שלי!", אלברט צחקק,
"אנחנו צריכים להחליף את הבגדים הקרועים והמלוכלכים האלה..", מרינה
נגעה הצביעה על החולצה שלה, "את צודקת..", קנטה החזיר את הפוכדור
לחגורה שלו ושם את ידיו על הכתפיים של ג'וניצ'י ומרינה, "בואו נלך
לאכול..", בטנו של קנטה קרקרה, "אוי נו! אתה והבטן שלך! רק אוכל בראש
שלך!", מרינה נתנה לקנטה כאפה קלה על העורף, "לא נכון! יש לי הרבה
דברים בראש!", קנטה כעס, "אה נכון.. יש לך גם פוקימון בראש..",
ג'וניצ'י נכנס לבית של אלברט, "לא נכון יש לי עוד!", קנטה זעם, "בסדר
קנטה.. בסדר..", מרינה נכנסה גם היא ואלברט אחריה, "לא נכון! יש לי
עוד! באמת!", קנטה רטן והתחנן שיקשיבו לו.. "טוב קנטה תיכנס כבר.. בוא
להכניס משהו לבטן המעצבנת שלך..", מרינה דחפה פרוסת לחם לפה של קנטה
וכולם ישבו לאכול.. מה יהיה עם קנטה
ומריפ? האם הם יסתדרו? מתי צוות דארק יפסיק להציק? מתי אדיר מילר יקלוט
שנמאס לכולם מה-נכון שלו? כל זאת ועוד בפרק הבא של.. "מסעות
ג'וטו"! סיפור
זה נכתב ע"י KeNtA, כל הזכויות שמורות לאתר "פוראט
–נסט". |