מאת-ירח

פרק א'- ארטיקונו חזרתי לאי שלי. היפה באיי תפוז (לפחות בשבילי). נכנסתי לתוך לועו של הר הגעש (הכבוי) לבדוק מה הנזקים. לא פחדתי מהקרח. חייתי בו. הייתי פוקימון קרח. הארטיקונו שמכונה 'ענק הקרח'. הפסל שלי היה הרוס, אבל חוץ מזה שום לא היה שבור. ניגשתי למלאכה. אולי הנבחר... מה היה שמו? אש קטצא'ם, יכול ללכת עכשיו, אבל לנו יש די הרבה עבודה. גררתי את ההריסות הצידה, לשמש. הן ימסו וינזלו לים. המדרגות שמובילות לפסל עוד נשארו. יצרתי גוש קרח קטן וניגשתי למלאכת הפיסול. לבסוף הפסל היה מושלם. אבל, במקור הפעור שלו לא היתה את העוצמה שלי. את כדור הזכוכית של מערבולת הקרח. עצמתי את עיניי בריכוז. הכדור שבאי שמוטי הפסיק לזהור. שאבתי את האנרגיה בחזרה. יצרתי קרן קרח מדויקת לתוך לועו של הפסל. זהו. עכשיו בתוך לועו היה כדור זכוכית. המשך יבוא